"
תהיה
נקמה
ובגדול
.

גם
יהודים
נמצאים
עתה
על
הכוונת
"
אמרו
אנשי
כך
בעת
מסע
ההלווייה
.

איש
לא
ניסה
להסתיר
זאת
.

לא
המנהיגים
שהסיתו
לרצח
;
לא
חלקים
בציבור
הזה
,
שלאורך
ציר
ההלווייה
רקמו
תוכניות
כיצד
לפגוע
בערבים
כבר
בימים
הקרובים
.

סופר
"
הארץ
"
בצפון
,
מוסיף
:
יריות
נשמעו
אתמול
בשעה
2000
בערב
בשפרעם
,
סמוך
לביתו
של
ראש
העירייה
,
איברהים
נימר
חוסיין
.

איש
לא
נפגע
.

כוחות
משטרה
גדולים
,
בראשות
מפקד
מרחב
הגליל
,
תת
-
ניצב
רמי
רהב
,
פתחו
בחקירה
ובסריקות
נרחבות
בעיר
.

ביציאות
משפרעם
הוצבו
מחסומים
,
לאחר
שתושבים
סיפרו
כי
הבחינו
במכונית
אדומה
מסוג
"
סובארו
"
,
נושאת
לוחיות
זיהוי
ישראליות
,
שנראתה
נמלטת
מהמקום
.

נימר
חוסיין
,
המשמש
גם
כראש
ועד
ראשי
הרשויות
הערביות
בישראל
,
אמר
כי
היריות
נורו
לעבר
ביתו
וכי
לאחר
רצח
מאיר
כהנא
הזהירה
אותו
המשטרה
כי
קיים
חשש
שקיצונים
יהודים
ינסו
לפגוע
בבעלי
תפקידים
בכירים
במגזר
הערבי
.

המשטרה
הזהירה
אתמול
חברי
-
כנסת
ערבים
ובעלי
תפקידים
בכירים
במגזר
הערבי
,
המתגוררים
בצפון
הארץ
,
כי
קיים
חשש
לניסיונות
פגיעה
בהם
.

הם
התבקשו
לדווח
למשטרה
על
תנועותיהם
.

אדם
נהרג
,
אדם
נרצח
בידי
רעולי
פנים
ואחר
נדקר
על
ידם
,
308
נפצעו
,
לפי
מקורות
פלשתיניים
,
וכן
נפצעו
שישה
חיילי
צה"ל
ותיירת
אחת
באירועי
השבוע
בשטחים
.

חמישה
חיילי
צה"ל
נפצעו
באורח
קל
בתקריות
קשות
שהיו
בסוף
השבוע
ברצועת
עזה
.

הם
הועברו
לבית
החולים
ברזילי
באשקלון
.

בתקריות
קשות
שהיו
ברצועה
אתמול
ושלשום
נהרג
מחמוד
עיזאת
אל
בסיוני
,
בן
29
,
תושב
בית
חנון
.

שניים
נפצעו
באורח
קשה
ו261
נפצעו
,
לפי
מקורות
פלשתיניים
:
88
מהם
מירי
כדורים
חיים
,
כדורי
גומי
ופלסטיק
.

השאר
נפצעו
מגז
,
בהם
ילדים
רבים
בגיל
10
ו12
וארבע
נשים
בהריון
.

נציג
דובר
צה"ל
בפיקוד
דרום
סירב
לפרט
באילו
כדורים
נפצעו
התושבים
.

מקורות
צבאיים
בפיקוד
דרום
אמרו
כי
87
תושבים
נפצעו
ו50
שוחררו
לבתיהם
.

העוצר
שהוטל
אתמול
בעיירה
בית
חנון
ובמקומות
מרכזיים
ברצועה
יימשך
היום
.

גורם
צבאי
בכיר
אמר
כי
הצבא
הופתע
מההתפרצות
הספונטאנית
.

ההתנגשויות
החלו
מיד
לאחר
שנודע
דבר
התאבדותו
של
פעיל
מרכזי
באש"ף
,
שהיה
עצור
באגף
החקירות
בכלא
עזה
.

כרוז
שהופץ
קרא
ליום
הסלמה
בשטחים
.

מקורות
פלשתיניים
דיווחו
שהתקריות
החלו
בכמה
מחנות
פליטים
כבר
ביום
שישי
.

מאות
תושבים
תקפו
את
משטרת
עזה
באבנים
ובמוטות
ברזל
וניפצו
שמשות
ופנסים
בכלי
רכב
.

הם
פצעו
את
סגן
מפקד
נפת
עזה
בראשו
.

מקורות
פלשתיניים
דיווחו
כי
עיקר
המהומות
היו
אתמול
באזור
בית
חנון
,
ששם
נפצעו
43
תושבים
,
מהם
חמישה
קשה
.

בין
הפצועים
ילדים
.

עוד
נמסר
כי
המהומות
התפשטו
לכל
השכונות
הצפוניות
ברצועת
עזה
וכן
למחנות
הפליטים
גיבאליה
,
חאן
יונס
,
שייח
רדואן
והעיר
עזה
.

אתמול
הושלכו
ששה
בקבוקי
תבערה
על
סיורים
של
צה"ל
ברפיח
.

הבקבוקים
התנפצו
,
אך
לא
היו
נפגעים
.

המקורות
הפלשתיניים
דיווחו
על
רצח
על
רקע
חשד
לשיתוף
פעולה
.

מחמוד
גומעה
סמרי
,
שנחשד
בשיתוף
פעולה
עם
השלטונות
,
נרצח
בדקירות
סכין
וגופתו
נשרפה
.

במחנה
הפליטים
נוסייראת
דקרו
אלמונים
את
אל
חלד
זיין
,
בן
22
.

אמש
דווח
מפי
מקורות
פלשתיניים
על
תושב
דיר
אל
באלח
,
בן
15
,
שנפצע
באורח
בינוני
והועבר
לביה"ח
תל
-
השומר
.

בשרות
בתי
הסוהר
בצה"ל
חוקרים
את
נסיבות
מותו
של
עטיה
עבדלל
עטי
מחמוד
זענין
,
בן
36
,
חקלאי
מבית
חנון
,
נשוי
ואב
לשבעה
ילדים
,
שנמצא
תלוי
אתמול
בתאו
שבכלא
עזה
.

מקורות
צבאיים
מסרו
כי
עטיה
השתמש
בקרעים
של
שמיכה
.

רופא
צבאי
אשר
הגיע
למקום
קבע
את
מותו
.

בשטחים
התקיימה
ביום
שישי
שביתה
כללית
ביום
השנה
להצהרת
בלפור
.

אתמול
הסיר
צה"ל
את
העוצר
מרוב
שטחי
הגדה
המערבית
,
שהושמו
בעוצר
מונע
לרגל
יום
הצהרת
בלפור
ובעקבות
אירועים
אלימים
.

מקורות
פלשתיניים
טענו
כי
בסוף
השבוע
הוכו
במרכז
שכם
10
תושבים
מקומיים
בידי
חיילי
צה"ל
,
סמוך
לשוק
הירקות
.

בכפר
בלעא
בנפת
טול
כרם
תקפו
שלושה
רעולי
פנים
בסכינים
רופא
מקומי
ד"ר
עפיף
ברברח
,
בן
30
,
שאושפז
במצב
קשה
בבית
החולים
אל
איתיחאד
בשכם
.

מקורות
צבאיים
מסרו
כי
ביום
שישי
הושלך
בקבוק
תבערה
לעבר
כוח
משמר
הגבול
ברחבת
כנסיית
המולד
בבית
לחם
,
אך
הוא
התנפץ
מבלי
להתלקח
ומבלי
לגרום
לנזק
או
לנפגעים
.

כתוצאה
מזריקת
אבנים
לעבר
אוטובוס
ישראלי
בחלחול
,
נפצעה
ביום
שישי
קל
תיירת
בראשה
,
והיא
טופלה
במקום
.

שר
הביטחון
משה
ארנס
ערך
אתמול
ביקור
מפתיע
ברצועת
עזה
ושמע
דיווחים
על
ההתפרעויות
שם
,
הנמשכות
זה
היום
השני
ברציפות
.

ארנס
הודיע
למפקדי
צה"ל
באזור
על
בואו
רק
כשעה
-
שעתיים
לפני
הגיעו
.

בעת
הביקור
שמע
השר
סקירות
מאלוף
פיקוד
הדרום
וממפקדי
צה"ל
ברצועה
,
וביקר
בבית
-
חאנון
.

אתמול
נמשכו
האירועים
האלימים
ברצועת
עזה
והם
התמקדו
בעיקר
במחנות
הפליטים
בדרום
הרצועה
וברפיח
.

מקורות
פלשתיניים
דיווחו
על
115
פצועים
,
בעיקר
ברפיח
.

לדבריהם
,
היו
התנגשויות
בין
צה"ל
לתושבים
מקומיים
החל
משעות
הבוקר
המוקדמות
,
כאשר
מאות
רעולי
פנים
יידו
אבנים
על
חיילים
.

קצין
בכיר
הגדיר
את
המתרחש
ברצועה
ביומיים
האחרונים
כמלחמה
.

דובר
צה"ל
דיווח
על
50
פצועים
בלבד
.

המקורות
הפלשתיניים
הוסיפו
כי
כוחות
צה"ל
עצרו
רבים
מן
המתפרעים
.

אתמול
הושלכו
ארבעה
בקבוקי
תבערה
על
כוחות
של
צה"ל
ברפיח
.

הבקבוקים
התנפצו
,
אך
לא
גרמו
לכל
נזק
.

מהגדה
נמסר
כי
בכמה
מקומות
היו
אתמול
ושלשום
בערב
התנגשויות
אלימות
בין
תושבים
לחיילים
.

מקורות
צבאיים
מסרו
כי
בעת
מרדף
אחרי
מיידי
אבנים
באזור
חלחול
נפצע
צעיר
מקומי
,
שניסה
להשליך
אבן
לעבר
אחד
החיילים
.

החייל
ירה
ברגלו
ופצע
אותו
באופן
בינוני
.

הפצוע
הועבר
לבית
החולים
הדסה
עין
-
כרם
בירושלים
.

במחנה
פליטים
סמוך
לשכם
נפגע
תושב
מקומי
מפגיעת
רימון
גז
מדמיע
,
שנורה
בידי
חיילים
.

מקורות
פלשתיניים
מסרו
כי
חיילים
,
שירדו
ממיניבוס
לבן
בשכונת
ראפידיה
בשכם
,
ניפצו
בעזרת
אבנים
זגוגיות
של
מכוניות
חונות
של
תושבים
מקומיים
,
ביניהן
גם
את
חלונות
מכוניתו
של
דר
מוסטפא
מקבול
.

מקורות
צבאיים
טענו
כי
לאחר
בדיקה
של
מפקד
באזור
,
התברר
כי
המעשה
לא
בוצע
על
-
ידי
חיילים
.

כוח
של
צה"ל
ניהל
אתמול
קרב
יריות
עם
רעולי
פנים
,
שירו
על
סיור
צה"ל
במהלך
סיור
שגרתי
,
בשכונת
שאבורה
שברפיח
.

רעולי
הפנים
ירו
מתוך
בית
ספר
של
אונרוו"א
ונמלטו
במכונית
מרצדס
כחולה
.

דובר
צה"ל
מסר
שהסיור
השיב
באש
אך
לא
דוח
על
נפגעים
.

זו
הפעם
שלישית
בחודש
האחרון
,
שסיורים
של
צה"ל
מותקפים
באש
חיה
ברצועה
.

להערכת
גורמים
צבאיים
,
ילכו
ויגברו
הניסיונות
לפגוע
באש
חיה
.

20
סטודנטים
מאוניברסיטת
ביר
זית
נפצעו
אתמול
,
רובם
באופן
קל
,
ממכות
של
חיילים
כך
מסרו
מקורות
פלשתיניים
.

המקורות
מסרו
כי
יחידה
של
צה"ל
עצרה
קבוצה
של
סטודנטים
מאוניברסיטת
ביר
זית
והובילה
אותה
למקום
המרוחק
כשני
ק"ם
מהעיירה
ביר
זית
,
סמוך
להתנחלות
עטרה
.

הצעירים
הוכו
בידי
החיילים
ולאחר
מכן
שוחררו
.

שניים
מהם
אושפזו
לקבלת
טיפול
בבית
החולים
הממשלתי
ברמאללה
.

באדר
עלי
אבו
זהרה
,
סטודנט
להנדסה
,
תושב
הכפר
יאטה
,
נפגע
בגבו
וידו
נשברה
;
נידאל
פאיז
אל
פכוור
,
בן
21
מטובאס
,
תלמיד
בחוג
לאנגלית
איבד
שתיים
משיניו
;
15
סטודנטים
נוספים
טופלו
במרפאה
מקומית
ושוחררו
לבתיהם
.

דובר
צה"ל
מסר
בתגובה
:
"
כוח
של
צה"ל
עצר
קבוצה
של
30
אנשים
כדי
לאתר
מבוקשים
.

רובם
שוחררו
ואחרים
נותרו
במעצר
.

אחד
מהם
שהתנגד
למעצר
נפגע
תוך
כדי
ביצוע
המעצר
"
.

מקורות
פלשתיניים
טענו
אתמול
כי
בשכונת
ראפידיה
בשכם
נפצעה
אישה
בת
44
,
סמירה
דבעי
,
מפגיעת
אבן
בראשה
,
ואושפזה
בבית
החולים
בראפידיה
.

תושבים
טענו
כי
האבן
נזרקה
בידי
חיילים
מתצפית
צבאית
,
הנמצאת
על
גג
בניין
אגודת
הצדקה
בשכונה
.

מצה"ל
נמסר
כי
ממצאי
תחקיר
ראשוני
לא
העלו
דבר
וכי
היום
יתבצע
תחקיר
מקיף
.

שלושה
בקבוקי
תבערה
הושלכו
אמש
לעבר
מפקדת
כוחות
צה"ל
ברצועה
,
הממוקמת
בעיר
עזה
.

מקורות
צבאיים
מסרו
כי
שלושת
הבקבוקים
התנפצו
,
אך
לא
נגרם
כל
נזק
ואין
נפגעים
.

לדברי
מקורות
פלשתיניים
נפצעו
אתמול
בהתפרעויות
ברצועת
עזה
שמונה
תושבים
.

המקורות
מסרו
על
התנגשויות
במחנות
הפליטים
ובעיר
עזה
.

נציג
דובר
צה"ל
בפיקוד
הדרום
דיווח
אף
על
הפגנות
ועל
ששה
פצועים
שהגיעו
לבתי
החולים
.

בבית
המשפט
בעזה
נידונו
אתמול
שלושה
צעירים
למאסר
עולם
,
לאחר
שהורשעו
בחטיפת
תושב
מקומי
ורציחתו
על
ידי
הטבעתו
בבור
ביוב
.

דווקא
כיוון
שהוא
מתבונן
מוכשר
כל
-
כך
המתעד
בדקדקנות
את
שראו
עיניו
,
מהווה
התייחסותו
של
תום
שגב
למה
שראה
בסיור
משלחת
הנוער
לפולין
(
"
הארץ
"
,
112
)
מסמך
סימפטומטי
מאלף
לגישה
ההולכת
וצוברת
תאוצה
בקרב
הקהילה
האינטלקטואלית
בישראל
.

מכיוון
שכך
,
רשימתו
מהווה
גם
הזדמנות
מפתה
לבוא
חשבון
כולל
עם
אותה
גישה
.

אני
מתכוון
לגישה
המנוכרת
,
או
נכון
יותר
המתנכרת
(
שהרי
תהליך
ההתנכרות
רק
מחריף
והולך
כל
הזמן
)
לסמלים
הלאומיים
,
לחוויות
התשתית
של
הציונות
,
ולתפיסתן
כחוויות
מעצבות
,
ובעצם
לרגש
הלאומי
עצמו
.

זו
כבר
אינה
מחלוקת
פוליטית
המוגבלת
לשאלה
האם
ישראל
מסוגלת
או
לא
מסוגלת
להחזיק
בשטחי
יש"ע
,
או
עד
כמה
חשוב
שתתעקש
על
כך
.

זו
התנכרות
המעידה
על
קרע
תרבותי
-
אמוציונלי
יותר
מאשר
פוליטי
(
לא
במקרה
שגב
מגדיר
את
עצמו
"
כתב
זר
"
)
,
והיא
סמל
מחודד
להפיכת
המחלוקת
הפוליטית
לתופעה
אמוציונלית
,
מפני
שהפכה
לקרע
בין
אגפים
סוציולוגיים
שונים
של
החברה
(
עדות
-
המזרח
ודתיים
מול
משכילים
חילוניים
)
.

וכך
,
בניסיון
לברוח
רחוק
ככל
האפשר
ממה
שמאוס
עליהם
בגוש
אמונים
ובשאר
פלגי
הימין
,
משתדלים
שגב
ודומיו
למחוק
כל
בסיס
לתרבות
משותפת
,
לחוויה
משותפת
,
לרגשות
-
תשתית
משותפים
.

ההנחה
היא
שאם
משהו
מרגש
את
הימין
,
סימן
שהוא
מסוכן
לשמאל
,
ועל
כן
צריך
להיות
מאוס
ומגונה
בעיניו
.

דגל
,
המנון
,
צה"ל
,
הארץ
ואדמתה
,
מדינה
לכל
אלה
יש
לכל
היותר
תכלית
פונקציונלית
.

אבל
להתרגש
מהם
?

מה
פתאום
?

ההתרגשות
מן
הסמלים
,
על
-
פי
תפיסה
זו
,
אינה
רק
תחושה
מיותרת
אלא
גם
מסוכנת
,
באשר
היא
מעידה
על
"
שוביניזם
לאומני
"
,
שאחריתו
הפוליטית
היא
בוודאי
היכן
שהוא
בין
התחיה
,
מולדת
וכהנא
.

"
קיטש
ומוות
"
,
מכנה
שגב
את
מה
שראה
,
תוך
שהוא
מצטרף
בכך
לרשימה
ארוכה
וצפופה
של
כותבים
.

מאז
קבע
פרופסור
שאול
פרידלנדר
את
הצירוף
הלשוני
הזה
ככותרת
לאחד
מספריו
,
הוא
הפך
שכיח
בעיתונות
הישראלית
.

אלא
שכוונתו
המקורית
של
פרידלנדר
שונה
לחלוטין
,
ודומה
שאף
הפוכה
ברוחה
,
מן
השימוש
הפופולרי
שעושים
בו
עיתונאים
.

פרידלנדר
עסק
בהשתקפות
ההוויה
הנאצית
באגפים
השונים
של
התרבות
שלאחר
השואה
,
שאותה
כינה
"
קיטש
"
.

הוא
השתמש
בצירוף
"
קיטש
ומוות
"
כדי
לחדד
את
הפער
שבין
האופי
הפופולרי
הרדוד
של
השיקוף
האמנותי
לבין
האפלה
האיומה
של
המציאות
הנאצית
עצמה
.

מה
בין
זה
לבין
גינוי
ציני
לאופן
שבו
צאצאי
הקורבנות
מתייחדים
עם
זכרם
?

ומאמר
מוסגר
:
הצירוף
"
קיטש
ומוות
"
אינו
מאפיין
בפובליציסטיקה
הישראלית
הנוכחית
רק
את
טקסי
הזיכרון
לשואה
.

אפשר
למצוא
אותו
בהתייחסות
לתוכניות
רדיו
וטלוויזיה
ביום
הזיכרון
לחללי
צה"ל
,
ביחס
לדברים
הנאמרים
באזכרות
לקורבנות
טרור
,
וכדומה
.

יש
גם
כללים
:
לעולם
תושמע
ההגדרה
הצינית
הזו
כאשר
הדברים
הנאמרים
נושאים
אופי
לאומי
,
כמו
"
במותם
ציוו
לנו
את
החיים
"
.

הטפה
בנוסח
"
ואף
על
פי
כן
,
סובלנות
ודמוקרטיה
"
,
על
קברו
הפתוח
של
קורבן
טרור
,
לא
תזכה
אף
פעם
בגינוי
כ"קיטש
"
.

מן
הגינוי
הכוללני
הזה
ברור
,
שלא
אקט
זה
או
אחר
הוא
המפריע
לשגב
(
וברשימתו
נכללו
תיאורי
ביטוי
והתנהגות
,
שאינם
נראים
גם
לי
)
,
אלא
המסכת
כולה
.

נראה
שכל
טקס
,
כל
מחווה
סמלית
כלפי
הרצח
הקולקטיווי
הזה
,
נתפסת
בעיניו
כקיטש
.

כהיסטוריון
,
הוא
בוודאי
רוצה
שנתעד
,
נלמד
ונשתדל
להבין
את
הרקע
שהוליד
את
התופעה
הנאצית
.

הוא
גם
אינו
מסתייג
מהפקת
לקחים
,
ובלבד
שיהיה
זה
לקח
מוסרי
-
אוניוורסלי
;
לא
חלילה
לקח
של
עוצמה
לאומית
.

מביקורתו
,
וכן
מנוסח
כתיבתו
היבש
והמנוכר
,
אתה
מסיק
שהרגש
אינו
רלוונטי
לעניין
,
או
לפחות
אסור
לנסות
ולבטא
אותו
באופן
טקסי
-
חיצוני
.

מדוע
?

האם
מפני
שכל
מחווה
טקסית
כזו
בהכרח
איננה
מסוגלת
לשקף
את
הדבר
עצמו
,
את
החסר
הנורא
?

זה
נכון
,
כמובן
,
אבל
גם
שגב
בוודאי
יודע
שהנפש
אינה
יכולה
בלי
מחווה
חיצונית
.

למרות
שאינו
אדם
דתי
,
בוודאי
לא
יגנה
בן
האומר
קדיש
או
מדליק
נר
נשמה
על
קבר
אביו
.

הבעיה
,
אם
כן
,
איננה
בעצם
המאמץ
להתמודד
עם
תופעת
המוות
.

אלא
שבעניין
השואה
,
כמו
בכל
הנוגע
למוות
על
רקע
לאומי
בהקשרים
אחרים
,
יש
לסמלים
משמעות
לאומית
,
ולא
רק
אישית
.

וזה
מה
שמביא
את
שגב
לפסקה
הלא
-
תיאמן
הבאה
:
"
המסע
כרך
פולחן
שכולו
רגשות
וסמלים
,
וסגידה
ביזארית
לעתים
לזיכרון
,
למוות
ולקיטש
.

הוא
שואב
את
מרכיביו
משני
מקורות
:
האחד
לאומי
והאחר
דתי
.

יש
לו
כיוון
פוליטי
מובהק
:
נטייתו
הטבעית
היא
ימינה
"
.

וכך
מתאחדים
שני
חלקי
הפסקה
:
מסע
של
"
פולחן
שכולו
רגשות
וסמלים
"
מוכיח
מיניה
וביה
ש"נטייתו
הטבעית
היא
ימינה
"
.

ועכשיו
לך
תוכיח
שלדברים
אין
שחר
.

לך
תוכיח
שסמלים
ורגשות
לאומיים
אינם
בהכרח
ימניים
.

שרוב
מורדי
הגטאות
הבולטים
ומנחילי
מורשת
השואה
,
ורבים
ממעצבי
ומנחילי
סמלים
לאומיים
אחרים
,
היו
בכלל
אנשי
שמאל
.

לך
תוכיח
שיש
בארץ
הזו
הרבה
אנשים
הרחוקים
ת"ק
פרסה
מהשקפות
ימניות
,
ובכל
זאת
סמלים
לאומיים
(
לפחות
חלקם
)
עדיין
מרגשים
אותם
.

לך
תוכיח
שרגש
לאומי
הוא
אחת
התכונות
הכי
טבעיות
ונורמליות
בכל
אדם
,
ממש
כמו
זיקתו
למוקדי
השתייכות
אחרים
כמו
משפחה
,
מקום
עבודה
,
קהילה
וכדומה
.

לך
תזכיר
שהתרגשות
מסמלים
וטקסים
(
בוודאי
טקסי
זיכרון
)
קיימת
אצל
האמריקאים
,
הצרפתים
,
הבריטים
,
ובעצם
אצל
כל
אומה
בריאה
בנפשה
,
ושעל
כן
אולי
אי
-
ההתרגשות
היא
החריגה
והמעוותת
.

מצד
שני
,
שגב
,
מבחינתו
,
צודק
.

הוא
וחבריו
לדעה
הרי
פותחים
וסוגרים
את
המעגל
בעצמם
:
קודם
הפקיעו
וניערו
מעצמם
כל
סמל
לאומי
;
אחר
-
כך
התאמצו
להחדיר
לציבור
הישראלי
את
ההשקפה
שסמלים
לאומיים
,
ובעיקר
ההתרגשות
מהם
,
קשורים
להשקפות
ימניות
ומוליכים
אליהן
.

ולאחר
שתחושה
כזו
אכן
התפשטה
בחלקים
גדולים
למדי
של
החברה
,
מה
הפלא
שמי
שממשיך
להעיז
ולהתרגש
מסמלים
לאומיים
יהיה
חשוד
בנטייה
ימנית
מסוכנת
.

הנה
אפוא
תשובה
אפשרית
לתמיהתו
של
שגב
,
בדומה
לזו
של
רבים
אחרים
,
מדוע
נוהרים
בני
-
הנוער
לפולין
.

שגב
כותב
שהם
נוסעים
"
כדי
למצוא
זהות
עם
שורשים
"
,
והוא
תמה
מדוע
הם
צריכים
לעשות
זאת
דווקא
שם
.

זו
טעות
אופטית
נפוצה
:
מי
ש"אין
לו
זהות
"
(
ומה
פשר
המושג
הזה
?
)
בדרך
-
כלל
גם
אינו
מודע
לכך
,
ובוודאי
שאינו
יודע
היכן
לחפש
אותה
.

אבל
מי
שנוסע
לפולין
יודע
מה
הוא
עתיד
למצוא
שם
.

איש
אינו
מכריח
אותו
לנסוע
,
והוא
נוסע
מפני
שמה
שהוא
עתיד
למצוא
שם
חשוב
לו
עוד
כאן
,
כשהוא
נמצא
בארץ
.

אולי
,
אם
כן
,
הם
רצים
לפולין
דווקא
משום
שיש
בלבם
רגש
לאומי
טבעי
,
והם
מחפשים
לו
חיזוקים
וסמלים
,
ומפני
שבעלי
השקפה
כמו
שגב
השתדלו
מאוד
לעקור
את
הרגש
הזה
ביחס
לכל
מה
שהיה
"
סמל
תשתית
"
כזה
כאן
בארץ
.

לא
מדובר
,
כזכור
,
רק
בסמלים
היסטוריים
כמו
מצדה
או
מרד
בר
-
כוכבא
,
אלא
בסמלי
ההווה
של
המדינה
והצבא
.

המסקנה
הטבעית
של
בני
-
הנוער
היא
שאם
סמלי
העצמאות
,
הכוח
והגבורה
היהודיים
אסורים
בהתרגשות
,
מה
שנותר
ועדיין
"
מותר
"
הוא
לפנות
אל
סמל
החולשה
כדי
להפיק
ממנו
אותו
רגש
הזדהות
ומסקנה
לאומית
(
לא
פוליטית
!
)
שיצרו
בשעתו
סמלי
הגבורה
.

שם
,
באושוויץ
,
הרי
כבר
מותר
לבכות
(
ולא
רק
על
אומללותם
של
הפלשתינאים
!
)
.

עכשיו
מסתבר
שזרועם
הארוכה
של
המתנכרים
בעם
,
באמצעות
שליחים
כמו
שגב
,
מחפשת
אחריהם
גם
לשם
.

היא
תגיע
עד
לאושוויץ
ולטרבלינקה
,
כדי
להתעמת
עם
המעיזים
לחוש
רגש
לאומי
,
ולהביע
את
התרגשותם
באמצעות
סמלים
לאומיים
או
דתיים
.

עכשיו
,
מסתבר
,
סבורים
אגפים
מסוימים
בשמאל
לא
כולו
כמובן
שגם
אושוויץ
היא
סמל
מסוכן
,
שעלול
להוליד
רגשות
של
מיליטנטיות
ושוביניזם
לאומני
.

אלא
שמעבר
לעובדה
ששגב
ודומיו
אחראים
בעצמם
ליצירת
הזיהוי
בין
רגש
לאומי
להשקפה
ימנית
,
הביקורת
שהוא
מבטא
היא
תגובה
של
בת
-
יענה
.

מה
לעשות
והשואה
הנוראה
אכן
קרתה
.

איש
ממשתתפי
הסיורים
לפולין
וממעצבי
אופיים
לא
המציא
את
השואה
לצרכיו
הפוליטיים
.

השואה
,
והאנטישמיות
בכלל
,
הן
חלק
בלתי
-
נפרד
מן
ההיסטוריה
היהודית
.

ובמצב
כזה
,
מה
הפלא
שהרגש
הטבעי
ביותר
שהן
מעוררות
הוא
הצורך
בעצמאות
לאומית
,
שבמסגרתה
תתאפשר
היכולת
להיות
חזק
ולהגן
על
עצמך
?

נכון
שיש
לרגשות
הללו
גם
פוטנציאל
של
תופעות
שליליות
כמו
עוינות
בסיסית
כלפי
זרים
,
וכמו
לגיטימציה
לשוביניזם
קיצוני
נוסח
הכהניזם
,
או
לגיטימציה
ליחס
בלתי
מוסרי
כלפי
"
הגויים
"
.

אך
החברה
הישראלית
הוכיחת
שתגובות
שליליות
מעין
אלו
הן
בסך
הכל
חריגות
למדי
,
מוקעות
על
-
ידי
כל
הזרמים
הפוליטיים
,
ובוודאי
שיש
להיאבק
בהן
.

אלא
שבעלי
השקפה
כמו
שגב
טועים
טעות
מרה
כשהם
מסיטים
את
תשומת
-
הלב
מאותו
חלק
של
תוצאות
הרגש
הלאומי
שהוא
שלילי
,
לעבר
ניסיון
לעקר
את
הרגש
הלאומי
עצמו
,
את
טקסיו
ואת
סמליו
,
ולפגוע
בהם
.

הגישה
ששגב
מייצג
היא
בדיוק
הסיבה
לפופולריות
ההולכת
וגוברת
של
דבקית
בנוסח
"
העם
נגד
תקשורת
עוינת
"
,
היינו
:
עוינת
את
רגשותיו
הטבעיים
ביותר
כעם
.

בסיום
מאמרו
כותב
שגב
:
"
שוב
ושוב
שיננו
באוזני
התלמידים
שהשואה
מצווה
עליהם
להישאר
בישראל
.

לא
שיננו
באזניהם
שהיא
מחייבת
אותם
לבצר
את
הדמוקרטיה
(
עוד
דוגמה
לתגובה
סטריאוטיפית
:
מה
עניין
המשטר
הדמוקרטי
לכאן
,
כאשר
היטלר
עצמו
עלה
לשלטון
במסגרת
משטר
כזה
י"ש
)
,
להילחם
בגזענות
,
להגן
על
מיעוטים
ועל
זכויות
האדם
,
להימנע
מביצוע
פקודות
בלתי
חוקיות
"
.

שגב
אינו
מעלה
בדעתו
שמא
תנועת
בני
-
הנוער
לכיוון
הרגש
הלאומי
-
מיליטנטי
היא
עצמה
ריאקציה
להדגשה
הבלתי
פרופורציונלית
של
"
החינוך
לדמוקרטיה
"
לעומת
החינוך
הלאומי
-
ציוני
.

יש
יותר
מסיכוי
טוב
להניח
שאילו
מערכת
החינוך
וכלי
התקשורת
היו
שומרים
על
איזון
עדין
ומורכב
בין
הצו
הלאומי
לצו
המוסרי
,
איזון
כזה
היה
מצליח
להישמר
גם
במסע
לפולין
.

כאשר
קורה
אסון
לאדם
פרטי
והוא
מגיב
באופן
קיצוני
,
מבין
כל
אדם
בר
-
דעת
שיש
להתמודד
עם
התגובה
הקיצונית
בלי
להיות
עוין
לעצם
רגשות
הכאב
והצער
שהולידו
אותה
.

אבל
כל
מה
שמובן
כלפי
אדם
פרטי
הופך
בשנים
האחרונות
,
באגפים
מסוימים
של
החברה
,
להיות
בלתי
מובן
כשמדובר
בשואה
.

עכשיו
פופולרי
לנגח
את
"
תסביך
השואה
"
,
כאילו
לא
היתה
השואה
אסון
לאומי
מחריד
(
שבהכרח
מביא
גם
חרדות
קיצוניות
ותגובות
שליליות
אחרות
)
אלא
קומפלקס
פסיכולוגי
.

באחד
מסיפוריו
הנפלאים
ביותר
,
מספר
רבי
נחמן
מברסלב
על
בן
-
מלך
שנפל
לשיגעון
וחשב
שהוא
תרנגול
-
הודו
.

איש
לא
הצליח
לרפא
אותו
,
עד
שבא
אותו
אדם
שהסתובב
אתו
מתחת
לשולחן
,
ליקט
גרגרים
,
ובתהליך
הדרגתי
וממושך
שיכנע
אותו
שגם
תרנגול
-
הודו
יכול
לשבת
ליד
השולחן
,
להתלבש
ולאכול
"
כמו
בן
-
אדם
"
.

אין
בעיני
לקח
חינוכי
בסיסי
וחשוב
יותר
:
אי
-
אפשר
להשפיע
על
אדם
או
על
חברה
לתקן
את
תכונותיהם
השליליות
בלי
מידה
גדושה
של
הבנה
והזדהות
עם
המצוקות
שהולידו
אותה
התנהגות
.

להזמנה
של
ארגון
בניו
-
יורק
לבוא
להרצאה
של
מאיר
כהנא
לא
נענו
יותר
מששים
איש
,
אבל
אלפי
יהודים
נכחו
בלוויה
הסמלית
שתומכיו
ערכו
לו
לפני
העברת
הארון
לארץ
.

מעולם
לא
עלה
בידי
כהנא
להזעיק
רבבות
בני
אדם
לאסיפה
או
הפגנה
כלשהי
,
אבל
אחרי
ארונו
בירושלים
הלכו
המונים
.

חוסר
יחס
זה
בין
ממדיו
המבוטלים
כמעט
של
הגרעין
המאורגן
לבין
גל
האהדה
האדיר
אשר
פרץ
החוצה
בעקבות
הירצחו
,
מעורר
תמיהה
גם
אם
נזכור
שפעם
ריכז
מספיק
קולות
כדי
להיבחר
לכנסת
.

יהיה
זה
מוגזם
לטעון
כי
ירושלים
היהודית
שייכת
,
כל
כולה
,
לתנועת
"
כך
"
;
אבל
נהירת
המוני
תושביה
אחר
ארונו
של
מאיר
כהנא
מעידה
על
עוצמת
הרגשות
שעורר
הרצח
בניו
-
יורק
.

האיש
שנפל
קורבן
לכדורי
אקדח
שנורו
על
-
ידי
ערבי
,
הצית
במותו
את
האיבה
לערבים
.

האש
הזאת
תוסיף
ללחוש
,
גם
אם
הלהבה
של
יום
קבורתו
של
מאיר
כהנא
תדעך
במקצת
.

אם
בעקבות
הפיגועים
בבקעה
,
באשקלון
ובצומת
אלונים
היה
מקום
להעלות
את
הסברה
כי
האינתיפאדה
נכנסת
לשלב
חדש
והיא
מתחילה
להרחיב
את
מסגרת
ההתמרדות
בשלטון
הכיבוש
למלחמה
בעם
היהודי
,
ייתכן
כי
זה
שרצח
את
מאיר
כהנא
עומד
לגרור
את
העם
היהודי
להרים
את
הכפפה
שנזרקה
לעברו
מהצד
הערבי
-
פלשתיני
.

עוד
בטרם
הלוויה
אמר
אחד
מראשי
התנועה
,
טירן
פולק
:
"
זה
לא
יעבור
בשקט
,
ואסור
שזה
יעבור
בשקט
.

אני
לא
יודע
מה
יקרה
,
אבל
ברור
שיהיו
פעולות
של
יחידים
נגד
ערבים
,
ושערבים
ישלמו
על
-
כך
"
.

יש
לשים
לב
לניסוח
:
טירן
פולק
מדבר
בשפה
של
תחזית
שהוא
בטוח
שאמנם
תתגשם
.

הוא
נזהר
מלאיים
בפעילות
של
חברי
תנועת
"
כך
"
,
וייתכן
כי
הוא
דווקא
יעשה
מאמץ
כדי
למנוע
פעולות
נקם
,
שעלולות
לסבך
את
התנועה
עם
השלטונות
הממונים
על
שמירת
החוק
והסדר
.

אבל
תחזיתו
כמוה
כקריאה
לכל
מאן
דהוא
,
לקום
ולנקום
את
רצח
כהנא
בערבים
באשר
הם
ערבים
.

אולם
התגובה
אינה
צריכה
להיות
מוגבלת
רק
כלפי
הערבים
;
תנועת
"
כך
"
האשימה
,
תיכף
ומיד
,
בהודעה
רשמית
,
את
הממשלה
,
הכנסת
,
בית
המשפט
והתקשורת
ב"רצח
אופי
"
של
מאיר
כהנא
.

ודק
:
האשמה
מוטחת
גם
בממשלה
אשר
מנהיג
הליכוד
עומד
בראשה
.

בהודעה
הזו
עוד
נאמר
כי
"
מעשה
הרצח
הוא
למעשה
ביצוע
גזר
דין
מוות
שנפסק
לכבוד
הרב
מאיר
כהנא
הי"ד
על
-
ידי
הכנסת
,
הבג"ץ
והתקשורת
הישראלית
.

דמו
עליהם
"
.

אם
יקותיאל
בן
-
יעקב
אמר
בהספדו
כי
"
עתה
ניתנה
רשות
הדיבור
לחבר
תת
-
המקלע
ולחבר
סכין
"
,
ברי
כי
תנועת
"
כך
"
מקדשת
,
למפרע
,
כל
פיגוע
בשופט
,
בחבר
כנסת
ובעיתונאי
אשר
מישהו
סבור
כי
פגעו
באופן
כלשהו
בכהנא
.

אין
ודאות
כי
חברי
התנועה
המאורגנים
יבקשו
לנצל
את
ההיתר
הזה
,
אם
כי
אין
להקל
ראש
בידיעה
כי
"
ייתכן
שבודדים
בתנועה
מכינים
,
או
יכינו
בימים
הקרובים
,
רשימות
של
ערבים
,
אנשי
שמאל
ותקשורת
ויסמנו
אותם
כמטרות
לפגיעה
"
(
"
הארץ
"
,
118
)
.

מספיק
כי
מישהו
,
גם
אם
אין
לו
שום
קשר
עם
התנועה
,
יחפש
לעצמו
קורבן
מבין
אלה
השייכים
לשלוש
הקטגוריות
.

הפלשתינאים
שביצעו
רציחות
בבקעה
ובאשקלון
וניסו
לרצוח
שתי
חיילות
בצומת
אלונים
פעלו
גם
הם
על
דעת
עצמם
;
באותו
אופן
עלולים
"
לפעול
"
יהודים
כדי
לתת
פורקן
לרגשותיהם
הנסערים
,
בביצוע
פיגוע
שתנועת
"
כך
"
לא
יזמה
או
אישרה
.

הדעת
נותנת
כי
התנועה
הממוסדת
תקפיד
להימנע
מכל
מהלך
העלול
לסכן
את
חוקיות
קיומה
.

אבל
היא
כבר
עשתה
די
כדי
לעודד
כל
אחד
לבצע
מעשי
נקם
,
שעלולים
לפגוע
ביהודים
לא
פחות
ואולי
אף
יותר
מאשר
בערבים
.

אם
תחזית
זו
תתאמת
,
נעמוד
גם
בפני
מלחמת
אזרחים
.

זוהי
הסכנה
,
ועל
הממשלה
לעשות
מאמץ
עילאי
כדי
למנוע
אותה
.

שמא
למדו
יובל
נאמן
וגאולה
כהן
לקח
מהעובדה
שאנשי
"
כך
"
סילקו
אותם
מהלוויה
?

עיניהם
,
ועיני
כל
האחרים
שראו
במאיר
כהנא
"
פטריוט
"
יהודי
כי
הטיף
לשנוא
את
כל
הערבים
צריכות
עתה
להיפקח
.

משטרת
ישראל
עשתה
מאמץ
גדול
כדי
לרסן
את
ההמונים
שהתפרעו
בשעת
הלוויה
בירושלים
;
היא
מצווה
להתמיד
במאמץ
זה
,
ולא
רק
בירושלים
.

חלק
מהמתפרעים
קיללו
שלשום
לא
רק
ערבים
ועיתונאים
,
אלא
גם
שוטרים
.

על
הממשלה
בכלל
,
ועל
ראש
הממשלה
בפרט
,
מוטלת
החובה
לחזק
את
הרגשתם
של
כל
העוסקים
בביטחון
המדינה
כי
עליהם
לפעול
בתקיפות
נגד
כל
מי
שמפר
את
החוק
אחת
היא
אם
מדובר
בערבי
או
ביהודי
.

כוחות
הביטחון
צפויים
לעמוד
בעת
מילוי
תפקידם
במבחן
של
נאמנות
לעקרון
השוויון
בין
שני
העמים
,
כפי
שקבעה
אותו
מגילת
העצמאות
;
דין
העבריין
היהודי
אינו
צריך
להיות
קל
יותר
מדין
עבריין
שאינו
יהודי
.

בשום
אופן
אין
מקום
לחון
עבריינים
מבין
תומכי
כהנא
שנשפטו
כדין
.

זה
המגנה
את
רוצחו
של
מאיר
כהנא
,
מן
הראוי
שישמיע
את
קולו
נגד
כל
רצח
,
ואסור
לו
להיות
מושפע
מהשקפותיו
הפוליטיות
.

יש
ליצור
אווירה
ציבורית
שתשים
סכר
מפני
תעמולתה
של
תנועת
"
כך
"
,
ושתרחיק
את
הסכנה
שיהודים
ייפגעו
מכלים
שיקותיאל
בן
-
יעקב
קרא
להפעלתם
.

יש
ליצור
מצב
שבו
"
כך
תבודד
מרוב
יהודי
ישראל
.

זה
עשוי
להשפיע
גם
על
בריונים
בניו
-
יורק
או
בפאריס
.

הבעיה
המרכזית
שמדינת
ישראל
עומדת
בפניה
קביעת
עתידם
המדיני
של
הפלשתינאים
בשטחים
המוחזקים
אין
לפותרה
באמצעות
רדיפת
ערבים
בירושלים
ובהתנקשויות
ביהודים
,
שאינם
רואים
בהמשך
הכיבוש
פתרון
של
קבע
.

הממשלה
חייבת
לחפש
פתרון
שישחרר
לא
רק
את
הפלשתינאים
אלא
גם
אותנו
מעול
הכיבוש
.

היא
חייבת
להורות
לכוחות
הביטחון
למנוע
רציחות
פוליטיות
במדינה
.

העמדות
בפוליטיקה
הישראלית
נחלקות
לשלוש
קבוצות
.

ישנו
הימין
,
הנצי
או
המתון
,
של
טרנספר
או
של
דו
-
קיום
בארץ
ישראל
השלמה
,
של
כהנא
שידע
בדיוק
את
הפתרון
הנחוץ
,
או
של
דן
מרידור
,
שר
משפטים
מתלבט
בממשלת
ימין
צרה
.

וישנו
השמאל
,
המוותר
והמתפשר
,
שיש
בו
ביטויי
מבוכה
המובילים
לגיבוש
נוסחאות
מורכבות
של
הסדרים
פונקציונליים
וקונפדרטיוויים
או
של
מי
שאומרים
במפורש
מדינה
פלשתינית
,
של
יהודים
שוחרי
אחוות
עמים
ושל
ערבים
אזרחי
ישראל
הדואגים
לאחיהם
.

יש
שוני
גדול
בתוככי
כל
אחד
מן
הגושים
פנימה
,
אך
הפוליטיקה
נחלקת
בצורה
שרירותית
באמצע
,
בין
אלה
הנכונים
או
נאלצים
לוותר
לפלשתינאים
לבין
מי
שעדיין
מחפשים
דרכים
חלופיות
.

כולם
משוכנעים
בצדקת
דרכיהם
,
שהרי
אם
לא
יאמצו
את
ההיגיון
המתון
או
התקיף
הטמון
בתוכנית
שלהם
,
מובטח
שיימשך
העימות
.

אלא
שטרנספר
אי
-
אפשר
לבצע
,
ובכל
מקרה
הוא
רק
מעביר
את
הבעיה
אל
הגבול
;
סיפוח
משאיר
את
הבעיה
כאן
;
על
מעמד
בירושלים
לא
יוותרו
הערבים
;
לאומיותם
של
ערביי
ישראל
מתעצמת
בדרך
לחיפוש
הגדרה
עצמית
משלהם
,
וכל
פתרון
בשטחים
יותיר
פלשתינאים
המעוניינים
להמשיך
להילחם
.

ביום
שאחרי
ההסדר
,
כל
הסדר
,
יימשכו
האיבה
והיריבות
בין
ערבים
ליהודים
.

לכן
ישנה
גם
דרך
שלישית
.

היא
איננה
נצית
ואיננה
יונית
.

היא
איננה
ימנית
,
שמאלית
או
מרכזית
,
ואף
לא
פשרה
בין
הימין
לשמאל
.

בסך
הכל
היא
מבקשת
לומר
כי
הסכסוך
הישראלי
-
פלשתיני
,
הנמשך
שבעים
שנה
ואולי
אף
יותר
,
יימשך
בכל
מקרה
עוד
עשרות
רבות
של
שנים
.

לא
פתרון
ימני
מכל
סוג
שהוא
,
החלטי
ככל
שיהיה
,
הוא
שיביא
לסיום
הסכסוך
,
וגם
לא
פתרון
שמאלי
,
מתוחכם
ככל
שיהיה
.

אנו
נזכה
לראות
בגיבושן
של
עוד
הרבה
הצעות
-
פתרון
,
אולי
גם
ביישומן
של
כמה
,
אבל
תמיד
נצפה
גם
בקריסתן
או
בהישג
חלקי
.

לא
נזכה
לראות
בסופו
של
העימות
.

בעלי
ההשקפה
מן
הסוג
השלישי
הם
מעטים
.

אין
ביניהם
אנשי
ציבור
הרצים
לכנסת
בשם
פתרונותיהם
.

פוליטיקאי
חייב
להציג
פתרון
חד
וברור
,
והכל
,
בימין
ובשמאל
,
דומים
בשל
כך
בהתנהגותם
הנאיווית
,
המאמינה
שאילו
רק
יושמה
ההצעה
שלהם
הכל
היה
בא
על
פתרונו
.

הפוליטיקאים
מוליכים
שולל
את
עצמם
ואת
כל
הציבור
.

גם
לא
רבים
מקרב
הציבור
מצויים
במחנה
השלישי
,
שעשוי
היה
להיחשב
המחנה
השפוי
היחיד
,
משום
התייחסותו
הריאלית
,
עצובה
ככל
שתהיה
,
למאורעות
.

הציבור
נסחף
אחרי
הפוליטיקאים
,
מבקש
להאמין
שהצדק
עם
אחת
מ51
המפלגות
בכנסת
,
או
אולי
לפחות
אחד
מ120
חברי
הכנסת
צודק
.

על
אף
שהסכסוך
נמשך
כבר
תקופה
ארוכה
ומתסכלת
שדי
היה
בה
כדי
לגבש
מחנה
שלישי
חסר
אופטימיות
,
המשלים
עם
המציאות
וערוך
לחיות
על
פיה
עוד
זמן
רב
,
נראה
כי
יש
בו
בינתיים
רק
חבר
אחד
ראש
עיריית
ירושלים
,
טדי
קולק
.

אפשר
שקולק
נקלע
יחיד
לגוש
הזה
משום
שבא
ממפלגת
העבודה
,
מן
הגוש
של
הפשרנים
,
ונדרש
להגן
כעת
על
ירושלים
השלמה
בשנותיה
הקשות
,
כאשר
היא
מצויה
במוקד
הסכסוך
.

הוא
יודע
שבלי
ויתור
אין
הסדר
,
אבל
כל
המפלגות
היהודיות
מאוחדות
בעמדה
שיש
להחזיק
בבירת
ישראל
כולה
ומנגד
הפלשתינאים
,
מוסלמים
ברובם
,
רוצים
לשלוט
בחלקים
בעיר
.

אפשר
שנקלע
למחנה
השלישי
משום
שאינו
נמנה
עם
מי
שרצו
או
רצים
לכנסת
.

ככזה
הוא
פטור
מלהציג
פתרון
מדיני
,
מלנסות
לשכנע
באחת
משתי
הדרכים
המתנגשות
שאינן
יכולות
להושיע
.

הוא
אינו
נדרש
להציג
מצע
,
אלא
בסך
הכל
לעזור
לאנשים
לחיות
היום
ומחר
בעיר
מעורבת
,
בדו
-
קיום
שאינו
קיים
.

ואולי
קולק
הוא
איש
המחנה
הזה
כמי
שנושא
בתואר
של
המבוגר
בין
הפוליטיקאים
בישראל
.

בשנה
הבאה
יגיע
לגבורות
.

זקני
העם
,
בכל
עם
,
נהנים
ממעמד
מיוחד
,
כי
הם
מסוגלים
להשקיף
על
הכל
מנקודה
גבוהה
יותר
,
למעשה
הגבוהה
ביותר
,
שצעירים
חסרים
אותה
.

קולק
אינו
נראה
כמי
שנקלע
למחנה
השלישי
במקרה
.

דומה
שמעולם
לא
חשב
אחרת
.

תלאות
הסכסוך
,
הפוקדות
אותנו
שוב
ושוב
,
אינן
מפתיעות
אותו
.

אחרי
כל
תקרית
של
פגיעה
ביהודים
או
בערבים
,
כאשר
הכל
חוזר
לנקודת
ההתחלה
וכולם
מאבדים
תקווה
או
שולפים
שוב
את
הפתרונות
שאינם
ניתנים
ליישום
ואינם
יכולים
לפתור
,
קולק
חוזר
ואומר
במעין
טון
לא
סבלני
של
"
אמרתי
לכם
כבר
פעם
"
,
שהאיבה
הזו
תימשך
עוד
הרבה
שנים
.

הוא
אוהב
להזכיר
את
צפון
אירלנד
.

800
שנה
חלפו
מאז
חדר
הכובש
האנגלי
לאי
,
וכמעט
400
שנה
מאז
השלים
את
כיבוש
הצפון
,
שממנו
טרם
יצא
.

האירים
הפרוטסטנטים
,
שהם
למעשה
צאצאי
בני
המהגרים
שבאו
מאנגליה
והתנחלו
בצפון
,
אינם
רוצים
שבריטניה
תצא
משם
.

הקתולים
,
האירים
הלאומיים
,
לעומת
זאת
,
רוצים
להסתפח
לאירלנד
המשוחררת
.

קולק
אוהב
להזכיר
דווקא
אותם
הסכסוכים
בני
מאות
שנים
שצפוי
כי
יארכו
עוד
תקופה
דומה
.

הוא
מזכיר
את
הצרפתים
במזרח
קנדה
,
שאיבדו
את
עצמאותם
לדוברי
האנגלית
לפני
230
שנה
.

כ6
מיליון
הצרפתים
הללו
,
קנאים
לתרבותם
ולשפתם
ההולכות
ודועכות
,
נלחמים
על
זכויותיהם
,
והמאבק
אינו
תם
.

לקולק
אף
פעם
לא
חסרות
דוגמאות
.

במאה
ה02
,
מאז
יצאו
האימפריות
הקולוניאליסטיות
מרוב
מאחזיהן
בעולם
,
פרצו
עשרות
עימותים
בין
עמים
.

נוכחותן
הצבאית
התקיפה
של
המעצמות
עד
צאתן
מן
הקולוניות
מנעה
את
המאבק
,
אך
לא
חיסלה
אותו
.

למן
הרגע
שיצאו
מנסה
כל
צד
להגשים
את
חלומותיו
הלאומיים
והטריטוריאליים
שהיו
כמוסים
.

כך
למשל
באתיופיה
,
בסודאן
,
בסהרה
הספרדית
ובארצות
אחרות
באפריקה
;
כך
בהודו
,
בסרי
לנקה
,
באינדונזיה
ובמדינות
נוספות
באסיה
;
וכך
אצל
השכנה
קפריסין
.

לרשימתו
של
קולק
מצטרפים
כיום
מאבקים
רבים
,
עתיקים
ואינם
בני
-
פתרון
,
המקבלים
תנופה
מחודשת
.

אלה
הסכסוכים
הבין
-
אתניים
,
המתפרצים
בין
עשרות
העמים
החיים
זה
בתוך
זה
בברית
המועצות
המתפרקת
.

פדרציה
אחרת
העומדת
להתפרק
היא
יוגוסלוויה
,
וגם
שם
פרצו
ויפרצו
קרבות
מרים
בין
בני
אותה
אומה
יוגוסלווית
מלאכותית
,
המורכבת
משמונה
קבוצות
יריבות
.

הלאומיות
מתוארת
כתופעה
שפרחה
במאתיים
השנים
האחרונות
לאחר
קריסתן
של
אימפריות
-
הענק
חובקות
עולם
,
ואשר
הבחינה
מאז
בין
עמים
וקבעה
סדר
בין
-
לאומי
חדש
.

זולת
מדינת
ההגירה
ארצות
הברית
,
שבה
שוררת
הרמוניה
בין
מאות
מיליוני
בני
אדם
,
משוסע
העולם
.

גבולות
מדיניים
מפרידים
בין
ארצות
,
וגבולות
אתניים
מפרידים
בתוך
הארצות
עצמן
.

הבעיה
ככל
שתהיה
פשוטה
לתיאור
איננה
ניתנת
בדרך
כלל
לפתרון
.

שני
עמים
אוחזים
באותו
חבל
ארץ
;
לכל
אחד
טענות
הזכות
הלגיטימיות
והמוכרות
,
רגשות
חיבה
אל
המולדת
,
ונכונות
או
כורח
בלתי
-
מתפשר
להיאבק
על
פיסת
הארץ
שישבו
בה
בעבר
ואיש
אינו
רוצה
לצאת
ממנה
.

לווייתו
היתה
מכובדת
רק
בראשיתה
;
בהמשכה
היתה
להתפרעות
.

אחיו
תיאר
אותו
כגדול
הכהניסטים
במשפחתו
.

רוב
הבאים
היו
חרדים
,
שכנים
לישיבת
"
הרעיון
היהודי
"
שהקים
ברחוב
שמואל
הנביא
בירושלים
.

רוב
הבאים
להספידו
,
אני
מנחש
,
לא
היו
מצביעים
עבורו
.

הם
באו
כי
היה
רב
ומפני
שנרצח
ומפני
שהמספד
נערך
ליד
מקום
מגוריהם
.

מאיר
כהנא
נהג
לתאר
את
עצמו
כמבטאה
הנאמן
של
האידיאולוגיה
הציונית
;
למעשה
ביטא
רק
את
היצר
הרע
שלה
.

יש
בציונות
אלמנט
כהניסטי
;
הוא
הגיע
לשיאו
במלחמת
העצמאות
,
וכתוצאה
ממנו
נולד
לפחות
חלק
מבעיית
הפליטים
הערבים
.

ביסודו
של
דבר
זה
היה
ה"טראנספר
"
שכמה
מראשי
התנועה
הציונית
דגלו
בו
שנים
רבות
קודם
לכן
.

הציונות
,
כמו
גלידה
אמריקאית
,
באה
בטעמים
רבים
.

כהנא
הציע
ציונות
בטעם
גזעני
-
פורנוגרפי
-
דתי
.

זהו
החידוש
היחיד
במשנתו
.

כשרץ
לכנסת
נדמה
היה
לרבים
שהוא
מסכן
את
הדמוקרטיה
.

למעשה
,
לא
סיכן
אפילו
את
המפלגות
שמהן
משך
את
תומכיו
,
מהליכוד
ימינה
.

אחת
לכמה
שבועות
הייתי
נקלע
לאסיפת
המונים
שכינס
במרכז
ירושלים
.

לצד
השרירנים
שהיה
מביא
אתו
,
היו
שם
בדרך
כלל
כמה
זאטוטים
ופנסיונר
אמריקאי
אחד
הנוהג
להלך
ברחובות
העיר
עם
שלטים
ועליהם
דברי
גידוף
נגד
השמאל
.

אף
כי
בא
מניו
-
יורק
היה
כהנא
תופעה
ירושלמית
מאוד
.

הוא
דיבר
במבטא
אמריקאי
נלעג
,
מיצמץ
בעיניו
וירק
בדיבורו
.

לפעמים
היה
שולף
מכיסו
סמרטוט
צבעוני
וקורע
אותו
לגזרים
,
כמו
היה
דגל
אש"ף
.

הוא
אמר
לאנשים
שבבוא
היום
הוא
יהיה
לראש
הממשלה
,
והאנשים
הריעו
לו
כפי
שמריעים
לשאר
תמהוני
העיר
הזאת
.

לכהנא
לא
היתה
מעולם
"
תנועה
"
של
ממש
,
ובאחרית
ימיו
גם
המעטים
שהתיימרו
להוות
אותה
היו
למעשה
רק
חבורה
של
בודדים
,
לא
"
תנועה
"
.

אך
כהנא
האיש
היה
כמעט
לא
רלוונטי
לכהניזם
שהפיץ
,
ולכן
בעצם
גם
לא
מסוכן
.

ספק
אם
יש
כיום
מדינה
דמוקרטית
בעולם
שאין
לה
הכהנא
שלה
,
ואף
לא
באחת
מהן
הוא
מסכן
את
יסודות
הדמוקרטיה
אלא
משמש
רק
כביב
השופכין
הפוליטי
שלה
.

מבחינה
מסוימת
עשה
כהנא
שירות
טוב
לדמוקרטיה
הישראלית
:
כל
עוד
נדמה
היה
שיש
לו
מונופול
על
התביעה
לגרש
את
הערבים
,
לא
היה
הרעיון
ראוי
להתייחסות
רצינית
יותר
מכל
דבר
אחר
שאנשים
רושמים
על
צדן
הפנימי
של
הדלתות
בבתי
שימוש
ציבוריים
.

בשנים
האחרונות
איבד
כהנא
את
המונופול
הזה
,
והכהניזם
הפך
נושא
לגיטימי
לוויכוח
:
יש
התומכים
בגירוש
הערבים
,
יש
השוללים
את
הדבר
,
הכל
במסגרת
חילופי
הדעות
בין
בני
תרבות
.

כזהו
הכהניזם
של
רחבעם
זאבי
:
הוא
נראה
"
נקי
"
יותר
מזה
של
כהנא
,
"
ישראלי
"
יותר
,
חילוני
,
מרכיביו
הפורנוגרפיים
מוצנעים
יותר
.

כהנא
המת
חייב
אולי
לזאבי
את
העובדה
שהכנסת
קמה
לזכרו
,
והממשלה
שיגרה
שר
לייצגה
בהלווייתו
,
כמו
היה
אחד
משלנו
.

האם
זאבי
חייב
את
מושבו
בכנסת
לכהנא
?

אולי
לא
.

הכהניזם
של
זאבי
נולד
מהמצב
,
כמוהו
כאותה
משנה
חדשה
המתגבשת
כעת
בשוליים
הימניים
של
השמאל
:
הספרטיזם
.

החידוש
הוא
בכך
שהפרידה
המיוחלת
מערביי
השטחים
אינה
מותנית
עוד
בוויתור
בו
-
בזמן
על
השטחים
עצמם
.

המטרה
המיידית
היא
להיפטר
מהערבים
,
אפילו
במחיר
כליאתם
בתוך
גטו
ענקי
.

כשיהפוך
מצבם
לבלתי
נסבל
אפשר
יהיה
להציג
את
גירושם
לירדן
כמחווה
הומניטרית
.

אינני
יודע
אם
כהנא
הספיק
להעריך
אל
נכון
את
ההתפתחות
הרעיונית
הזאת
.

כך
או
כך
,
גם
ממקום
מושבו
הנוכחי
,
בשמים
או
בשאול
,
הוא
יכול
עכשיו
לומר
על
יוסי
שריד
כמו
מירון
בנבנישתי
לפניו
אמרתי
לכם
.

באחת
מסמטאות
העיר
קרקוב
,
פולין
,
לא
הרחק
מהמקום
שעבר
בו
,
במלחמת
העולם
השנייה
,
קו
הגבול
של
הגטו
היהודי
,
מתגורר
ישיש
נחמד
שהחיים
לימדו
אותו
לצפות
תמיד
לגרוע
ביותר
.

לכן
הוא
מניח
שעוד
מעט
תהיה
מלחמה
במזרח
התיכון
,
ואינו
מאמין
גם
במהפך
העובר
כעת
על
פולין
שלו
.

לא
נותר
לו
זמן
רב
בעולמנו
זה
,
אמר
למרגלית
קדם
ולי
,
כשביקרנו
אותו
באחרונה
בדירתו
.

זה
היה
עצוב
:
בעצם
יש
לו
סיבה
להאמין
בחיים
ובאדם
ובטוב
,
אמרנו
לו
,
אבל
תדיאוש
פנקייביץ
הגיב
בתנועה
של
ביטול
:
מיתוס
,
אמר
,
הכל
מיתוס
.

לא
מזמן
מלאו
לו
83
.

עודו
מוכר
אישית
לכמה
ישראלים
:
הם
חייבים
לו
את
חייהם
.

רבים
יותר
,
בישראל
,
בפולין
ובארצות
הברית
,
מכירים
ספר
שובה
לב
שכתב
ושמו
"
בית
מרקחת
בגטו
קרקוב
"
(
בהוצאת
"
יד
ושם
"
)
.

בית
המרקחת
הפך
בינתיים
למוזיאון
;
פנקייביץ
היה
הרוקח
.

בתחילת
הכיבוש
הנאצי
הוא
נמלט
למזרח
,
אולם
בתוך
חודשיים
-
שלושה
חזר
.

כשנה
וחצי
לאחר
מכן
הוכרחו
היהודים
שנותרו
בעיר
להתרכז
בגטו
.

הפולנים
שישבו
שם
נצטוו
לפנות
את
דירותיהם
ואת
בתי
-
העסק
שלהם
.

רק
פנקייביץ
הורשה
להישאר
:
השלטונות
סברו
שאין
להתיר
ליהודים
לנהל
בית
מרקחת
,
בין
היתר
מחשש
שישתמשו
בחומרים
הרעילים
לצורכי
חבלה
.

בשלב
מסוים
נשאר
פנקייביץ
הפולני
הלא
-
יהודי
היחיד
בגטו
.

בית
המרקחת
שלו
הפך
לכעין
מרכז
קהילתי
:
אנשים
היו
באים
,
בכל
שעות
היום
והלילה
;
לא
אחת
לנו
בבית
המרקחת
,
מחשש
שייעצרו
בבתיהם
ויגורשו
למחנה
הריכוז
הסמוך
,
פלאשוב
.

פנקייביץ
סיפק
להם
וודקה
ומכשיר
רדיו
שיכלו
לשמוע
בו
את
חדשות
הבי
-
בי
-
סי
.

רבים
השאירו
אצלו
הודעות
לקרוביהם
ולמכריהם
.

גטו
קרקוב
לא
היה
סגור
הרמטית
:
היו
שקיבלו
רשיונות
לצאת
לעבודה
מחוץ
לתחומיו
.

פנקייביץ
הצליח
לסדר
לאחדים
מהם
ניירות
שאיפשרו
להם
להישאר
מחוץ
לגטו
.

לצד
מה
שעשה
לטובתם
של
תושבי
הגטו
עצמם
,
עשה
משהו
גם
לטובת
ההיסטוריה
:
הוא
הרבה
לעמוד
מאחורי
חלון
בית
המרקחת
שלו
,
עקב
אחרי
שגרת
החיים
בגטו
,
לרבות
המעצרים
ההמוניים
והגירושים
,
וכל
מה
שראה
רשם
בזיכרונו
.

לבד
מהגרמנים
עצמם
הוא
אחד
מעדי
הראייה
הלא
-
יהודים
המעטים
ששרדו
.

מדינת
ישראל
העניקה
לו
את
התואר
"
חסיד
אומות
העולם
"
,
והוא
בא
לנטוע
עץ
חרוב
בשדרה
שבאתר
"
יד
ושם
"
בירושלים
.

לצד
מה
שכתב
על
שגרת
החיים
והמוות
בגטו
,
שיחזר
פנקייביץ
בספרו
מערכת
יחסים
מוזרה
של
חתול
ועכבר
שנרקמה
בינו
לבין
הגרמנים
.

אחד
מהם
אילץ
אותו
פעם
לשתף
פעולה
במעשה
קונדס
:
הוא
גרר
אותו
מבית
המרקחת
כשהוא
כבול
באזיקים
,
ואחר
כך
ירה
ירייה
אחת
מתוך
אקדוחו
;
כשהכל
חשבו
שהוא
מת
,
שילח
אותו
בחזרה
אל
בית
המרקחת
וצחק
לו
צחוק
גדול
.

למה
,
בעצם
,
נשאר
שם
בבית
המרקחת
,
בגטו
היהודי
,
שאלנו
אותו
,
ופנקייביץ
הביט
בנו
בתימהון
.

מה
זאת
אומרת
למה
,
חזר
על
השאלה
,
הלא
זה
בית
המרקחת
שיסד
אביו
,
בראשית
המאה
.

הוא
עבר
תהפוכות
רבות
:
היתה
מלחמת
העולם
הראשונה
,
פולין
עברה
מיד
ליד
,
הכל
נגסו
ממנה
נתחים
לעצמם
,
ובאו
ימי
פילסודסקי
,
ובאו
הנאצים
ורצחו
את
היהודים
עד
שהובסו
,
ואז
חזרו
הרוסים
והשליטו
את
הקומוניזם
,
ותדיאוש
פנקייביץ
למד
פרק
חשוב
בהיסטוריה
:
משטרים
קמים
ונופלים
,
שליטים
באים
ומסתלקים
,
אבל
תרופות
נגד
שיעול
ושלשול
צריך
תמיד
.

בית
המרקחת
שלו
,
אי
קטן
של
יציבות
ושפיות
בתוך
גלי
הטירוף
ששטפו
את
קרקוב
במהלך
המאה
,
נסגר
רק
בשנות
הששים
,
כשהוא
,
פנקייביץ
החליט
לסגור
אותו
.

שאלנו
אותו
על
היהודים
:
האם
יכלו
לעשות
יותר
משעשו
למען
עצמם
?

פנקייביץ
אמר
שכל
היהודים
שהוא
מכיר
תמיד
שואלים
אותו
את
השאלה
הזאת
.

והתשובה
היא
פשוטה
כל
כך
:
הם
לא
יכלו
לעשות
דבר
.

מה
זה
היה
עוזר
אילו
ניסו
להתנגד
לגירושם
?

היו
יורים
בהם
במקום
.

הוא
ראה
דברים
כאלה
,
כשניצב
בבית
המרקחת
שלו
,
מאחורי
הווילון
.

שאלנו
על
הפולנים
:
האם
יכלו
לעשות
יותר
משעשו
למען
היהודים
?

פנקייביץ
אמר
שהיו
הרבה
פנקייביצים
.

אחד
מכל
ארבעה
מחסידי
אומות
העולם
אכן
היה
פולני
,
בסך
הכל
יותר
מאלפיים
.

יש
להם
בוורשה
ארגון
משלהם
,
ועל
פי
חשבונו
מספר
היהודים
שניצלו
בידי
פולנים
מגיע
לכ25
אלף
,
ומספר
הפולנים
שהיו
מעורבים
בכך
,
לפחות
בידיעה
ושתיקה
,
מגיע
לכ150
אלף
.

ובכל
זאת
,
שאלנו
את
פנקייביץ
,
מה
עשה
את
ההבדל
בין
מי
שהצילו
יהודים
לבין
מי
שיכלו
להצילם
ולא
עשו
זאת
?

פנקייביץ
אמר
שזה
שונה
ממקרה
למקרה
.

אבל
אולי
זה
תלוי
בחינוך
,
אולי
במבנה
הנפשי
,
אולי
באמונה
.

מעל
למיטתו
תלוי
תצלום
קטן
של
האפיפיור
.

הוא
לא
עודד
אותנו
להתפלסף
על
כך
.

השאלה
למה
לא
היו
יותר
פנקייביצים
מביכה
אותו
,
התרשמנו
,
ואולי
פשוט
נמאסה
עליו
,
אחרי
שנים
כה
רבות
.

הוא
לגם
בחמדה
מהליקר
הצרפתי
שהבאנו
לו
;
אישתו
הגישה
קפה
.

מה
הוא
יודע
למה
האחד
נהג
כך
והשני
אחרת
.

ברור
שכולם
יכלו
לעשות
יותר
.

גם
הוא
היה
צריך
לעשות
יותר
.

בכל
יום
הוא
מייסר
את
עצמו
על
שלא
עשה
יותר
,
אמר
לנו
ושקע
בשתיקה
עמוקה
.

הוא
מתגורר
בבית
דירות
ישן
הניצב
בצלה
של
כנסייה
ציורית
ולה
מגדל
מחודד
שבראשו
שעון
.

עד
שנפרדנו
החל
לרדת
גשם
סתיו
דקיק
ודוקרני
.

היה
שקט
מוחלט
בסמטה
,
וכמעט
חושך
.

רק
שעון
הכנסייה
הפיץ
אור
צהבהב
.

תדיאוש
פנקייביץ
אמר
שמן
הסתם
לא
נתראה
עוד
,
ומסר
דרישת
שלום
לכל
מי
שעוד
זוכר
אותו
אולי
.

יש
השולחים
לו
ברכות
לחג
המולד
;
זה
משמח
אותו
מאוד
,
אמר
.

תומס
טריוק
מחפש
אישה
ישראלית
ושמה
בלומה
.

הוא
מלונאי
פולני
ומדריך
תיירים
,
בסוף
שנות
הארבעים
לחייו
.

בלומה
היתה
ילדה
יהודייה
,
יתומה
,
ניצולת
השואה
.

אמא
שלו
,
שהיתה
מנהלת
בית
ספר
בוורשה
,
אימצה
אותה
אחרי
המלחמה
.

ככל
שהוא
זוכר
לא
נוצר
ביניהם
קשר
מיוחד
;
באותה
תקופה
לא
התעניין
בילדות
.

אבל
בלומה
נשארה
בביתם
שנים
אחדות
ואהבה
מאוד
את
אמא
שלו
.

לימים
עזבה
את
פולין
ועלתה
לישראל
.

הוא
יודע
שהתיישבה
בעכו
והתחתנה
עם
מלח
.

לפעמים
היתה
כותבת
לאמא
שלו
,
אבל
כבר
עשרים
שנה
חדלה
לכתוב
.

אולי
חשבה
,
אחרי
מלחמת
ששת
הימים
,
שמכתבים
מישראל
עלולים
להזיק
.

עכשיו
זה
השתנה
.

אמא
שלו
עוד
חיה
.

לפעמים
היא
שואלת
את
עצמה
מה
שלום
בלומה
שלה
.

בנה
חשב
שאולי
באמצעות
העיתון
אפשר
יהיה
לאתר
אותה
.

שגב
העלה
נקודות
רבות
שיש
בהן
מן
האמת
,
ויתרה
מזאת
הן
מעוררות
מחשבה
לגבי
אינדוקטרינציה
פוליטית
מטעם
משרד
החינוך
שאין
מקומה
במסע
"
יזכור
"
.

מיליוני
היהודים
שאת
קברותיהם
באנו
לפקוד
לא
הצביעו
עבור
מפלגה
זו
או
אחרת
.

אך
התזה
הפוליטית
שאותה
בא
שגב
לאמת
היא
שהכתיבה
את
רשמיו
.

במקום
שאירועים
או
מעשים
לא
התאימו
לתזה
הוא
מספר
אמת
חלקית
.

אינני
יכולה
שלא
להתרשם
מכך
שהוא
מתעלם
מכמה
נקודות
מפתח
דווקא
במסעם
של
תלמידי
התיכון
המסורתי
שאותם
הוא
מרבה
לצטט
.

הטקס
שערכו
תלמידים
אלה
בטרבלינקה
אותם
תלמידים
שניהלו
ויכוח
בנושא
הטקסים
המרובים
היה
אחר
,
והדגלים
נשארו
מיותמים
בצד
.

שגב
הקפיד
שלא
להתייחס
לשוני
בכתבתו
.

איני
יכולה
שלא
להתריס
בפניו
על
משפט
אחד
בקטע
הפתיחה
של
הכתבה
:
"
המסע
כרך
פולחן
שכולו
רגשות
וסמלים
(
...
)
וסגידה
ביזארית
לעתים
לזיכרון
,
למוות
ולקיטש
"
.

מהו
הקיטש
בזיכרון
ובמוות
?

האם
הזמן
קובע
מורטוריום
ל"יזכור
"
?

מתי
טקסי
יום
הזיכרון
לחללי
צה"ל
הנערכים
בבתי
הספר
ברחבי
הארץ
ייהפכו
חלק
מסגידה
ביזארית
זו
?

מורה
אחת
בבית
הספר
,
אשר
מחזיקה
בדעה
דומה
לשל
מר
שגב
,
ענתה
לשאלתי
זו
:
זיכרון
חללי
צה"ל
שונה
,
זה
חלק
מהחיים
שלנו
בהווה
.

ואם
וכאשר
נזכה
בשלום
המיוחל
,
ימני
או
שמאלני
,
והילדים
של
היום
יהיו
הזקנים
של
מחר
,
האם
הטקסים
מרובי
השירים
העצובים
וקטעי
הקריאה
והורדת
הדגל
לחצי
התורן
וקדיש
ועוד
כהנה
וכהנה
סמלים
יהיו
בגדר
סגידה
ביזארית
?

תום
,
ליווית
אותנו
חודשים
ארוכים
ושבוע
אחד
קצר
.

חבל
שאחת
המסקנות
מההיכרות
אתנו
היתה
שיש
במוות
קיטש
.

רשמת
בפנקסך
הקטן
כל
מלה
שנאמרה
,
כל
שיר
שהושר
,
כל
בדיחה
שסופרה
.

חבל
שבכתבתך
התייחסת
למה
שהתאים
לדעה
המגובשת
שהיתה
לך
לפני
שפתחנו
בפניך
את
סגור
לבנו
.

בוויכוח
שקדם
לנסיעה
הייתי
בעד
הטקסים
ובעד
הנפת
הדגל
והרגשתי
כמו
אחרים
,
שאני
הולך
לייצג
את
ששת
המיליונים
.

עכשיו
ברור
לי
שרוב
הטקסים
לא
נגעו
לי
.

הטקס
היחיד
שנגע
לי
היה
בטרבלינקה
,
וזה
היה
טקס
אישי
מאוד
,
רק
שלנו
,
תלמידי
בית
הספר
המסורתי
:
הדגלים
היו
מונחים
בצד
.

חלק
מאתנו
התפלל
בטרבלינקה
.

זו
היתה
התפילה
הקשה
ביותר
בחיי
.

אינני
מבין
מה
הבעיה
הגדולה
ב"פולחן
"
.

לפי
דעתי
זה
לא
פולחן
.

אנשים
עוברים
חוויה
קשה
,
והם
לפעמים
נזקקים
למשהו
שיבטא
את
רגשותיהם
ולמשהו
שיחזק
אותם
.

מה
רע
בזה
?

הרגשתי
שמח
שיש
לנו
מדינה
ומקום
לחיות
בו
:
כן
,
"
יהיה
מה
שיהיה
"
אני
נשאר
כאן
.

אבל
לא
חזרתי
מהנסיעה
הזו
"
יותר
ציוני
"
:
רק
הידע
שלי
והקרבה
שלי
לעבר
היהודי
שלי
התחזקו
.

אני
גם
מסכים
בהחלט
שלצד
העניין
הלאומי
צריך
לשים
דגש
חזק
יותר
על
הלקח
ההומניסטי
:
דיכוי
הגזענות
,
ביצור
הדמוקרטיה
וכו
.

אנחנו
עם
אשר
מאז
ומתמיד
סבל
מגזענות
ומשנאה
.

אנו
חייבים
לדכא
רגשות
כאלה
ולהילחם
בכל
סוג
של
גזענות
ופגיעה
בזכויות
האדם
.

עכשיו
,
לאחר
קריאת
המאמר
,
אני
שם
לב
שרק
דויד
שריד
,
אחד
משלושת
אנשי
העדת
שהיו
אתנו
,
דיבר
גם
על
בני
עמים
אחרים
שנרצחו
בידי
הנאצים
.

אני
מסכים
לגמרי
שיש
צורך
לשלב
בנסיעה
הזו
היכרות
עם
פולין
של
היום
.

צריך
להדגיש
את
זה
הרבה
יותר
.

אנחנו
טוענים
תמיד
שמנדים
אותנו
:
איך
נוכל
להיות
חלק
מהעולם
אם
נסתגר
בתוך
עצמנו
,
ולא
נשים
לב
למה
שקורה
מסביב
.

החברה
שלנו
צריכה
להיות
פתוחה
יותר
.

אני
רוצה
להודות
לך
על
מה
שכתבת
:
לימדת
אותי
איך
לחשוב
בצורה
ביקורתית
יותר
.

אני
מגדיר
את
עצמי
כיהודי
קונסרווטיווי
,
ולפני
שנסעתי
לפולין
חשתי
שנאה
עזה
כלפי
יהודים
חרדים
.

כמו
חילונים
רבים
ראיתי
בהם
טפילים
,
משום
שרובם
אינם
משרתים
בצה
"
ל
ונציגיהם
בכנסת
שואפים
לכפות
על
המדינה
חוקי
הלכה
.

נוסף
על
כך
התרעמתי
על
הכספים
הרבים
המיוחדים
להם
,
לא
פעם
בניגוד
לחוק
.

כשראיתי
בפולין
את
הזוועות
שעברו
על
עמנו
היה
לי
קשה
לחוש
שנאה
כלפי
אותם
"
טפילים
,
אנטי
-
ציוניים
"
.

פתאום
חשבתי
על
משפחתה
של
סבתי
שכולם
היו
חסידים
.

נכון
שכאשר
באו
לקראתנו
שלושה
חסידים
,
בקרקוב
,
"
סיננתי
גידוף
"
מבין
שיני
,
כפי
שנאמר
בכתבה
.

אבל
כשחשבתי
על
זה
אחר
כך
,
הגעתי
למסקנה
שזו
היתה
רק
אמירה
שגרתית
שלא
ביטאה
שנאה
או
מחשבה
.

אחד
משלושת
החסידים
האלה
היה
הרב
דויד
גרוסמן
.

למחרת
אמר
לי
הרב
שלמרות
כל
השנאה
השוררת
בינינו
,
כלומר
בין
החרדים
ליהודים
המודרניים
,
אנו
צריכים
לזכור
שעמנו
שותף
לאותו
גורל
:
גם
אבותיו
וגם
אבותי
,
חלקם
הגדול
נספו
בשואה
.

הרגשתי
מעין
הזדהות
אתו
.

בשכונתי
יש
ישיבה
ועוברים
בה
חרדים
.

קשה
לי
להבין
אותם
וצר
לי
מאוד
על
כך
שאינם
משרתים
בצבא
,
אך
אינני
מסוגל
לשנוא
אותם
.

אנו
צריכים
לזכור
את
אשר
עבר
על
עמנו
ולהסיק
מכך
מסקנות
להיום
.

יחד
עם
זאת
אל
לנו
להתעלם
מן
המציאות
הכואבת
של
השחיתות
הרבה
הקיימת
במגזר
החרדי
.

לפני
הנסיעה
דיברתי
על
ארבעה
עמודי
יסוד
שעליהם
צריכה
להיבנות
אישיותו
של
הנער
היהודי
(
כזכור
,
קראתי
מהכתב
)
:
מסורת
ישראל
,
ארץ
ישראל
,
והעם
היהודי
על
הליברליזם
וההומניזם
שבו
;
אבל
את
שלוש
המלים
האחרונות
השמטת
ממאמרך
כדי
שלא
יפגמו
במגמתו
.

לחיזוק
דברי
,
כתבת
שלא
אחת
דיברתי
על
רצח
הצוענים
שהייתי
עד
לו
בבירקנאו
;
אלא
שקצרה
יריעתך
מלהדגיש
כי
הסברתי
שעלינו
לזכור
את
כל
אלה
שסבלו
,
כשם
שאנו
מצפים
מהם
לא
להתעלם
מהשואה
שפקדה
אותנו
.

לא
הזכרתי
פולנים
ועמים
אחרים
,
כי
במוצהר
ובמודגש
,
ידעתי
כי
עלי
לדבר
כ"איש
עדות
"
וככהן
(
כהגדרתך
)
המשרת
בקודש
,
ולא
כהיסטוריון
(
למרות
היותי
מוסמך
האוניברסיטה
בתולדות
ישראל
)
.

"
בירקנאו
שלי
"
כפי
שחוויתי
והרגשתי
,
וכפי
שהוטבעה
ביישותי
שונה
אפילו
מזו
שחווה
אותה
אדם
אחר
ששהה
במחנה
בו
בזמן
;
את
זה
רציונליסט
מובהק
לא
יבין
,
כנראה
.

לו
המשכת
במקצת
את
ציטוט
דבריי
(
"
דויד
שריד
אמר
לתלמידים
שאין
נקמה
"
)
,
אפשר
היה
לדעת
ששיננתי
וחזרתי
,
שאין
למלא
לבותנו
שנאה
כי
לא
יישאר
בו
מקום
לאהבה
.

נהגת
כמו
ליברלים
רציונליסטים
"
מסוימים
:
כשאין
דעת
הזולת
כדעתם
הם
פוגעים
בגסות
ברגשות
.

אתה
כותב
:
"
במקום
שהיה
הרציף
סיפר
להם
על
מיון
האסירים
,
מי
למוות
מיידי
ומי
לעבודה
.

שריד
נבחר
לחיים
"
.

לא
מינה
ולא
מקצתה
!
הרי
שם
סיפרתי
על
ההגעה
בקרונות
החנק
,
על
המתים
שטואטאו
מהקרונות
,
על
"
קומנדו
קנדה
"
,
על
אנשי
הס"ס
וכלביהם
האמתניים
,
על
אלומות
האור
מנקרות
העיניים
ששלחו
הזרקורים
,
על
בכי
ילדים
שנקרעו
מזרועות
אמותיהם
,
ולעתים
נשארו
האמהות
הצעירות
בחיים
,
ואתה
מותיר
רק
מלים
בודדות
על
ה"סלקציה
"
.

מה
גדולים
היו
ההלם
והזוועה
כשקראתי
את
המלים
הקצרות
שלך
:
"
הוא
נבחר
לחיים
"
איזו
אירוניה
!
אתה
אינך
יודע
על
מה
אתה
מדבר
!
אכן
,
הדגמתי
לאורך
כחמישה
עד
שמונה
מטרים
את
אשר
אירע
לנו
אז
.

ליד
השער
עצרתי
והדגשתי
,
"
הנה
אנחנו
מאחורי
הגדרות
"
.

אז
חיפשנו
פרצה
בגדרות
,
על
מנת
לקצר
את
הדרך
למחנה
הצוענים
.

בגלל
הקור
העז
ששרר
,
רצנו
מעט
,
והדגשתי
שאכן
תמיד
"
הלכנו
"
בריצה
.

גם
הפעם
,
כדרכי
,
ניסיתי
להכניס
בדבריי
מעט
קלילות
,
וחלילה
מלייחס
לי
"
מלות
דרבון
"
של
אז
.

הגענו
,
ראינו
,
זכרנו
ונעצבנו
;
זכרנו
בעצב
ורצנו
בשמחת
חיים
אל
האוטובוסים
.

אגב
,
השטח
ריק
רק
בשביל
מי
שנשמתו
ריקה
וחושיו
כהו
וקהו
.

למי
שחש
,
מבין
ויודע
השטח
מלא
,
מלא
!
"
ביטויי
מפתח
נאמרים
ביידיש
"
,
אתה
כותב
:
"
רמפה
"
,
"
אקציה
"
,
"
סלקציה
"
,
ואוסיף
עוד
"
אומשלאגפלאץ
"
,
"
אפל
"
ועוד
.

רובן
מלים
גרמניות
(
שלבשו
,
בחלקן
צליל
יידישאי
)
.

הגרמנית
היתה
שפת
המוות
,
וישנם
קונוטציות
ומטענים
רגשיים
במלים
אלו
.

כדי
להבינן
נחוץ
רגש
;
מאמרך
אינו
מצטיין
בזה
.

אתה
כותב
שבבית
הכנסת
קראתי
לתלמידים
מעין
פואמה
שנושאה
העיקרי
"
בירקנאו
שלי
"
.

נו
,
ומה
?

כיצד
זה
השפיע
על
הנוער
?

המוטו
הנצחי
שלי
הוא
"
לזכור
בעצב
ולחיות
בשמחה
"
.

לאורך
כל
הדרך
הקפדתי
לא
לדכא
את
הרוח
,
ללא
פאתוס
מיותר
,
אבל
להרטיט
את
הנפש
זה
היה
תפקידי
,
ואני
הזדהיתי
עמו
,
וזה
תוכן
סיפורי
.

ציינת
שאישתי
ניגנה
בחליל
.

לו
במאמרך
היתה
פתיחות
ורגישות
,
היית
שם
לב
שאשתי
ניגנה
שני
שירי
שואה
על
מנת
להשתלב
באווירה
ששררה
באותו
מעמד
,
ולאחר
מכן
ניגנה
שיר
על
ירושלים
(
יש
לנו
איזה
קשר
?
)
,
וסיימה
בשירים
עליזים
יותר
על
הכינרת
.

האם
צריך
כושר
אינטלקטואלי
עילאי
לשם
זיהוי
המגמה
,
שהיא
להוציא
את
התלמידים
מעצבות
הזיכרון
לשמחת
החיים
בארץ
ישראל
.

אני
מעריך
שקיימות
שתי
אפשרויות
:
האפשרות
האחת
,
שלה
אני
מייחס
את
מירב
הסיכויים
,
היא
שבאותה
מידה
שהרב
כהנא
ריסן
אחדים
מהחברים
הנמרצים
יותר
בתנועתו
,
עכשיו
יחסר
הריסון
,
ועשויים
להיעשות
מעשים
שבעקבותיהם
ייעצרו
אנשים
ואולי
גם
ייאסרו
.

התוצאה
תהיה
שחלק
מהגרעין
הקשה
של
הפעילים
המרכזים
עשוי
להיות
מופרד
מהתנועה
בכורח
הנסיבות
,
דבר
שיתרום
לתהליך
של
ההתפוררות
.

נראה
לי
סביר
שעכשיו
יחסר
הדבק
שהחזיק
את
כל
הגורמים
ביחד
,
ואנשים
ילכו
כל
אחד
לדרכו
.

לפני
שש
שנים
שיערתי
שיתפתח
מצב
,
שבו
כל
עם
ישראל
יחזיק
בדעות
כהניסטיות
,
אבל
התנועה
כתנועה
תחדל
להתקיים
.

יש
לי
הרגשה
שהיום
אנחנו
לא
רחוקים
מהמצב
הזה
.

לא
,
אבל
ייווצר
מצב
שדומה
למולקולות
בגז
:
כשמחממים
את
הגז
,
המולוקולות
שואפות
להתרחק
זו
מזו
.

כתוצאה
מכך
גדל
נפחו
,
והעסק
עלול
להתפוצץ
;
כל
אחד
יחפש
לעצמו
את
דרכי
הביטוי
שלו
,
ואולי
יחשוב
שרק
הוא
יכול
להציל
את
העולם
.

זה
לא
מן
הנמנע
.

האפשרות
השנייה
,
הפחות
סבירה
בעיני
,
היא
שבכל
זאת
יימצא
אדם
שיתברר
כי
הוא
בעל
הסמכותיות
הדרושה
להשתלט
על
התנועה
ועל
כל
הקשור
אליה
,
ואולי
אפילו
להצעיד
אותה
קדימה
.

אבל
למען
האמת
אני
לא
רואה
אדם
כזה
שכולם
יסכימו
לסור
למרותו
.

מחוץ
לתנועה
יושבים
היום
אנשים
שבעבר
השתייכו
אליה
,
ואולי
הם
יבקשו
עתה
לחזור
לפעילות
או
שיבקשו
להחזיר
אותם
.

מדובר
באנשים
כיוסי
דיין
,
או
באדם
כמו
הרב
ישראל
אריאל
.

מכל
מי
שאני
מכיר
שם
,
מיכאל
בן
חורין
הוא
האפשרות
היותר
הגיונית
.

הוא
מבוגר
מרוב
הצעירים
בתנועה
,
יש
לו
יותר
ניסיון
,
אבל
אני
מסופק
אם
הוא
יהיה
מקובל
על
כולם
.

הנהגה
קולקטיווית
תלך
בדרכן
של
כל
ההנהגות
הקולקטיוויות
ותתפזר
מהר
.

אם
הייתי
צריך
לשים
כסף
על
הימור
,
הייתי
מהמר
שתוך
שנה
,
מבחינה
ארגונית
,
התנועה
לא
תמשיך
לפעול
.

כן
.

כהנא
הביא
את
הרעיון
וגם
את
האמצעים
לממש
אותו
.

היו
אנשים
בעלי
אמצעים
שתרמו
דרך
קבע
לפעילות
של
התנועה
ולפעילות
של
הישיבה
.

בשביל
הישיבה
היה
יותר
קל
לגייס
כספים
.

כהנא
היה
נוסע
לשם
-
כך
כמה
פעמים
בשנה
לחו"ל
.

הוא
הצליח
לגייס
למענה
מאות
אלפי
דולרים
בשנה
.

תלוי
את
מי
אתה
שואל
.

אין
לי
ספק
,
שהיה
גרעין
די
רציני
של
אנשים
שחלקם
עדיין
נמצאים
בתנועה
ובישיבה
,
וחלק
מהם
כבר
לא
נמצאים
במסגרות
הפורמליות
של
התנועה
,
ואני
ביניהם
.

מה
ששבה
אותנו
הוא
השלמות
הרעיונית
שלו
.

אין
לי
ספק
שההצלחה
שלו
במערכת
הבחירות
לפני
שש
שנים
נבעה
הרבה
יותר
מהסגנון
שהוא
השתמש
בו
ופחות
מהרעיון
.

עובדה
,
שבשלוש
מערכות
הבחירות
הקודמות
הסגנון
היה
שונה
:
הדגש
היה
על
הצד
הרעיוני
,
והמסר
הועבר
לבעלי
הכיפות
בלבד
;
בשלוש
מערכות
הבחירות
האלה
לא
עבר
כהנא
את
אחוז
החסימה
,
ואילו
במערכת
הבחירות
של
1984
,
הוא
דיבר
אל
שכבות
נרחבות
יותר
בעיקר
שכבות
המצוקה
בסגנון
שכולנו
מכירים
,
וזכה
כמעט
בשני
מנדטים
.

אתה
אמרת
.

הרב
כהנא
אמר
תמיד
:
"
עולם
-
גולם
"
.

אולי
יש
בכך
תשובה
על
השאלה
שלך
.

נכון
שהיו
רבים
שראו
את
התמונה
בצורה
כזאת
.

אבל
בעיני
הוא
לא
היה
מטורף
ולא
בעל
דעות
מטורפות
.

אני
זוכר
אותו
במערכת
הבחירות
בשנת
73
מדבר
בפני
ציבור
בפתח
תקוה
.

מישהו
מהציבור
שאל
אותו
אז
,
אם
יש
לו
נוסחה
לשלום
,
וכהנא
לא
היסס
לענות
,
ואלה
היו
דבריו
מלה
במלה
:
"
לא
,
אין
לי
נוסחה
לשלום
,
אלא
נוסחה
לקיום
"
.

זו
היתה
תמצית
השקפתו
במשפט
אחד
.

אני
מעריך
שרק
בעיני
אנשים
שעדיין
לא
תפשו
שאנו
נמצאים
בעיצומה
של
מלחמת
קיום
זה
יותר
ממאה
שנה
נראה
כהנא
כמטורף
.

שמעתי
ממנו
בהקשרים
שונים
גם
בעבר
הרחוק
יותר
וגם
בעבר
הלא
כל
-
כך
רחוק
שהוא
לעולם
לא
ייתן
יד
לפגיעה
ביהודי
.

אני
חושש
שכך
יהיה
.

הוא
היה
אחד
האנשים
היחידים
בעולם
שפיהם
ולבם
שווים
.

אני
יודע
בוודאות
על
דבר
אחד
בלבד
.

בתחילת
שנות
ה08
ישב
כהנא
במעצר
מנהלי
.

במהלך
הדיונים
המשפטיים
שהתנהלו
סביב
המעצר
הזה
,
לא
נחשפו
תוכן
ההאשמות
או
החשדות
שבגינן
עצרו
אותו
.

אפילו
לסניגור
סירבו
לגלות
.

יותר
מאוחר
במסגרת
דיון
שאני
הייתי
קשור
בו
נפלטה
לתובע
פליטת
פה
,
שממנה
השתמע
שהרב
כהנא
היה
קשור
באותה
תקופה
עם
איזושהי
תוכנית
להסיר
את
המבנים
שעל
הר
הבית
.

זה
היה
פרקליט
המדינה
,
יונה
בלטמן
,
והוא
אמר
את
הדברים
,
כשאני
הייתי
במעצר
מינהלי
.

הקשר
היחיד
בינינו
בנושא
הר
הבית
היה
עוד
בשנת
1975
,
כאשר
גיליתי
לו
בארבע
עיניים
בלבד
,
שהיו
לי
מחשבות
בכיוון
הזה
,
ושהמחשבות
זכו
לברכתו
של
הרב
צבי
יהודה
קוק
זצ"ל
.

תסלח
לי
,
אבל
זה
כמו
לשאול
האם
הדמויות
שמצייר
צייר
ינסו
לקום
עליו
ולדחוק
את
רגליו
.

היו
אמנם
אנשים
,
שבשלבים
כלשהם
של
חברותם
בתנועה
,
חלקו
על
גישתו
של
הרב
בנקודה
זו
או
אחרת
,
אבל
אף
אחד
לא
ניסה
לקום
עליו
.

אני
יודע
שהוא
הרגיש
לא
בנוח
בתקופות
מסוימות
.

הוא
אמר
לי
במפורש
,
שאחדים
מהאנשים
שמקיפים
אותו
מזכירים
לו
לעתים
את
האנשים
שהוא
צריך
לנאום
בפניהם
נאומי
שוק
ברחובות
.

אני
לא
זוכר
,
שהוא
אי
פעם
נתן
ביטוי
לדבר
שאפשר
לקרוא
לו
חרטה
.

נפגשתי
אתו
פעם
בחול
המועד
פסח
,
בזמן
שתוכנן
להרחיקו
מהכנסת
,
והצעתי
לו
לאמץ
קו
תקיף
יותר
בהקשר
הזה
,
ולנסות
להשיב
מלחמה
בכל
הקשור
להאשמות
בגזענות
.

הוא
ציין
,
במידה
לא
קטנה
של
מרירות
:
אני
מנודה
.

לא
נותנים
לי
להתבטא
.

כיצד
אוכל
לנהל
מלחמה
מהסוג
הזה
.

זו
היתה
הפעם
היחידה
ששמעתי
אותו
מדבר
בסגנון
כזה
.

בכלל
,
זו
היתה
שיחה
מאוד
פסימית
מצדו
.

הסיכום
שלו
היה
:
כבר
עשיתי
מה
שאני
יכול
בנושא
הזה
,
ועכשיו
הכל
בידי
שמים
.

אני
יודע
בוודאות
שבשנת
1984
,
כאשר
נבחר
לכנסת
והתחיל
ציד
המכשפות
הגדול
נגדו
על
גזענות
,
התקבל
,
דווקא
באמצעות
אחיו
,
רבי
נחמן
,
מסר
אישי
מיצחק
שמיר
,
שבו
נתבקש
הרב
כהנא
להיות
במצב
של
כוננות
לקראת
האפשרות
שהוא
יצטרך
לתמוך
בממשלה
צרה
של
61
חברי
כנסת
.

אם
זכור
לך
,
באותה
תקופה
ראשי
הליכוד
הצהירו
שלא
"
ישתמשו
"
בכהנא
,
שהוא
מוקצה
מחמת
מיאוס
,
ובכל
זאת
הגיע
המסר
האישי
הזה
משמיר
,
דרך
אדם
שהיה
ברור
ללא
כל
ספק
שהוא
מדבר
בשמו
של
שמיר
.

הרעיון
בתור
רעיון
,
לא
נולד
עם
כהנא
ולא
מת
אתו
.

זה
הרעיון
היהודי
הגדול
מאז
ניתנה
תורה
בסיני
.

הוא
ימשיך
להתגלגל
,
לאו
דווקא
באותן
השיטות
.

כל
איש
ושיטותיו
.

מאיר
כהנא
היה
ללא
ספק
אחד
הישראלים
המפורסמים
ביותר
בציבור
הערבי
.

רעיונותיו
,
מעשיו
וסיסמאותיו
זכו
לתהודה
עצומה
בין
ערביי
השטחים
וישראל
,
והעיתונות
הפלשתינית
לא
חדלה
מלעסוק
בו
גם
אחרי
שהתקשורת
הישראלית
החליטה
להתעלם
ממנו
.

ב1972
היה
כהנא
הישראלי
הראשון
שרואיין
בעיתון
מזרח
-
ירושלמי
.

עורכו
של
"
אל
-
פגר
"
דאז
,
יוסף
נאצר
,
הסביר
שחשוב
לעיתונו
להביא
לקוראים
הערבים
עמדות
של
ישראלים
.

בחירתו
בכהנא
לא
היתה
מקרית
כמובן
.

היא
נועדה
להשתמש
בכהנא
כאליבי
לעמדות
אש"ף
,
ולפיגועים
רחבי
ההיקף
של
אותן
שנים
.

באמצעות
כהנא
אפשר
היה
,
לכאורה
,
לחשוף
את
מה
שרצו
להציג
כפרצוף
האמיתי
של
ישראל
.

מגמה
זו
נותרה
בעינה
משך
שנים
,
ולכן
גם
בראיון
אחרון
שלו
במזרח
ירושלים
,
בעיתון
"
א
-
נהאר
"
,
מובלטת
הסיסמה
שכהנא
למד
מגזעני
מדינות
הדרום
בארצות
הברית
:
"
אני
אומר
את
מה
שכולם
חושבים
"
.

"
א
-
נהאר
"
חזר
והדפיס
עכשיו
,
לאחר
הרצח
,
את
הראיון
המקורי
.

כהנא
אומר
בו
לערבים
שהוא
איננו
שונא
אותם
.

הוא
אוהב
יהודים
ומבין
בהחלט
שהערבים
מתעבים
את
היהודים
,
ורואים
בהם
זרים
שבאו
להשתלט
על
ארצם
ועל
אדמתם
.

"
כיהודי
מאמין
אני
עושה
את
מה
שמצווה
עלי
התורה
ואת
מה
שדורש
ממני
אלוהים
"
,
אמר
כהנא
.

והמראיין
הערבי
אומר
לו
:
"
אבל
גם
לנו
יש
אלוהים
"
.

וכהנא
עונה
בפשטות
:
"
ולכן
אנחנו
צריכים
להוציא
אתכם
בכוח
מכאן
"
.

כהנא
ניסה
בשעתו
להתגורר
בקריית
-
ארבע
והותיר
שם
רבים
מחסידיו
.

הוא
תיכנן
לפוצץ
את
מסגדי
הר
הבית
וישב
בשל
כך
במעצר
מינהלי
.

מסעותיו
בשטחים
וביישובי
הערבים
בישראל
גרמו
תמיד
תסיסה
.

אולם
בחוגים
ערביים
קיצוניים
ראו
במעשיו
ברכה
.

לא
היתה
עבורם
דמות
טובה
יותר
להכפשת
דמותה
של
המדינה
היהודית
,
עד
כדי
כך
שכמה
מפעילי
הקבוצה
הלאומנית
הערבית
בני
הכפר
דנו
באפשרות
להצביע
עבורו
בבחירות
לכנסת
.

מבחינתם
אמור
היה
חיזוקו
להביא
לזיהוי
ברור
יותר
של
האויב
הישראלי
המכוער
.

פסיכולוגיה
מוכרת
של
קיצונים
בשני
המחנות
המפרנסים
זה
את
זה
.

לממסד
הפלשתיני
ולרוב
ערביי
ישראל
ידוע
זה
כבר
שהבעיה
שלהם
איננה
כפי
שאמר
סרי
נוסייבה
רעיונותיו
של
כהנא
,
אלא
מדיניותו
של
השלטון
הישראלי
.

לכן
,
מעבר
לביטויים
של
סיפוק
בשל
רצח
האיש
,
עיקר
הגילויים
בשטחים
לאחר
הרצח
היו
של
פחד
;
פחד
מאווירת
האלימות
שהשלטון
הישראלי
לא
יוכל
לעצור
.

פחד
מחסידיו
של
כהנא
,
ממתנחלים
ומתלמידי
ישיבות
ברובע
המוסלמי
,
שרובם
חמושים
ולא
ברור
אם
הרשויות
יחסמו
אותם
.

מה
שמרגיע
מעט
את
הפחד
בציבור
הערבי
הוא
הידיעה
,
שבנסיבות
הפוליטיות
הנוכחיות
פגיעה
בערבים
גורמת
נזק
עצום
לישראל
.

במזרח
ירושלים
הבינו
זאת
היטב
עם
שחרורו
המהיר
יחסית
של
פייסל
חוסייני
מהמעצר
,
אחרי
שאין
-
ספור
הודעות
רשמיות
ישראליות
האשימו
אותו
באחריות
ישירה
לאירועי
הדמים
בהר
-
הבית
.

ארצות
הברית
,
הזקוקה
לקואליציה
הערבית
נגד
עיראק
,
אינה
יכולה
להרשות
שערבים
תחת
שלטון
ישראל
ייפגעו
עתה
.

לא
מדיניות
ענישה
חריפה
,
לא
גירוש
מנהיגים
,
ולא
התפרצויות
נקם
.

האמריקאים
לא
יתנו
זאת
,
והמסר
שהיה
בעמדת
ואשינגטון
במועצת
הביטחון
ובפרשת
המשלחת
לשטחים
היה
ברור
מאוד
.

אם
מישהו
חשב
לפני
שלושה
שבועות
שאישים
כמו
חוסייני
יגורשו
מכאן
,
הנה
עתה
מוכרחה
ישראל
לעשות
הכל
כדי
שערבים
לא
ייפגעו
.

הדולר
של
פרס
נובל
לשלום
,
שהוא
אולי
הפרס
הבעייתי
מכל
הפרסים
שהורה
ממציא
הדינמיט
להעניק
מתוך
קרן
על
שמו
?

על
השאלה
שמעתי
בטלוויזיה
הבריטית
כמה
תשובות
מרירות
,
מפי
אותם
מרואיינים
מבוקשים
כל
כך
האנשים
בתורים
ללחם
לירקות
במוסקווה
ובלניגרד
.

אשה
אחת
השיבה
תשובה
נשית
קלסית
:
"
ראיסה
תקנה
לה
בטח
עוד
כמה
מחרוזות
יהלומים
"
,
ואיש
צעיר
אחד
מיהר
לחשב
את
ערכו
של
הפרס
ברובלים
חסרי
-
הערך
והגיע
למסקנה
הבאה
:
"
לכל
כך
הרבה
שטרות
אין
מקום
אפילו
בדאצה
שלו
,
בטח
ישאיר
את
זה
בבנק
שווייצרי
בדולרים
"
.

חתן
הפרס
עצמו
הגיב
כיאה
וכנאה
בצניעות
מופלגת
,
כשהוא
מייחס
את
הענקת
הפרס
לא
לזכותו
אלא
לזכותה
של
הפרסטרויקה
.

כלכלנים
מסוימים
,
גם
סובייטים
,
יטענו
בוודאי
שבעד
הפרסטרויקה
,
לפחות
בצורתה
הנוכחית
,
מגיע
להוגה
שלה
כמעט
כל
דבר
אחר
מלבד
פרס
.

קראתי
שאלפרד
נובל
יזם
את
הקרן
לפרס
נובל
לשלום
כדי
לכפר
על
המצאתו
ההרסנית
.

אם
כך
הדבר
,
נדמה
שהוא
היה
כימאי
טוב
אך
פסיכולוג
מפוקפק
מאוד
:
אין
כמו
הפרסים
הללו
כדי
להצית
מחלוקת
ומריבה
,
לעיתים
הרסנית
בעליל
.

הענקת
הפרס
לפוליטיקאים
פעילים
היתה
תמיד
מעשה
נמהר
,
לפעמים
מר
:
די
להזכיר
את
חתן
הפרס
לשנת
1973
,
הנרי
קיסינגר
,
שזכה
בו
יחד
עם
לה
דוק
תו
לזכות
של
האחרון
ייאמר
שהוא
סירב
לקבל
את
הפרס
על
התוכנית
שאיפשרה
את
הפלישה
של
צפון
וייטנאם
לדרום
וייטנאם
זמן
קצר
לאחר
-
מכן
.

על
פרס
נובל
לשלום
שזכו
בו
שני
חתנים
אחרים
מוטב
לא
לדבר
.

די
ברמז
,
שאחד
מהם
יצא
זמן
לא
רב
לאחר
קבלת
הפרס
למלחמה
ששמה
היה
"
מלחמת
שלום
-
הגליל
"
.

אולי
הנוסח
האורווליאני
הזה
היה
מושפע
ממחויבותו
של
חתן
הפרס
לתחום
על
שמו
נקרא
הפרס
.

לגבי
הפוליטיקאים
יפה
האמרה
שאני
טובע
ברגע
זה
,
על
משקל
פסוק
הסיום
של
"
אדיפוס
המלך
"
(
גם
הוא
פוליטיקאי
כושל
)
,
"
אל
תאמר
על
פוליטיקאי
שהוא
פעל
טובה
עד
שהוא
מת
"
,
ואפשר
להמשיך
,
לטובת
הוועדה
הנורווגית
,
ולומר
:
"
ופרסים
אל
תעניק
לו
אפילו
אז
,
ליתר
ביטחון
,
וכדי
להרבות
שלום
"
.

בהחלט
בטוח
יותר
להעניק
את
הפרסים
הללו
לנזירות
המטפלות
ביתומי
כלכותה
,
אף
שקראתי
לא
מעט
התקפות
על
הפרס
שקיבלה
האם
תרזה
.

אפילו
לה
לא
מפרגנים
.

כמה
שחתן
הפרס
הזה
,
ושמא
חתני
כל
יתר
הפרסים
באשר
הם
,
יהיו
צנועים
וידברו
על
כך
שהפרס
ניתן
לא
להם
אלא
למה
שהם
מייצגים
,
תמיד
יהיו
אלה
שלא
יפרגנו
,
ולמצער
לא
יהיו
מרוצים
מכך
שהפרס
ניתן
למישהו
המסוים
או
למישהו
בכלל
.

רוח
היא
באדם
.

כדי
לא
להבין
רוח
זו
היה
אלפרד
נובל
צריך
להיות
תמים
במידה
מפליאה
,
או
שוודי
.

כך
או
כך
:
השד
שהוא
הוציא
מן
הבקבוק
,
ואין
הכוונה
לדינמיט
,
הוא
שד
הקנאה
והמחלוקת
.

עונת
פרסי
נובל
היא
עונת
העלבונות
,
ההתקלסויות
וגסות
הלב
.

מעולם
לא
השתוקקתי
להיות
מיכאיל
גורבצוב
,
אך
בימים
אלה
אינני
משתוקק
להיות
אפילו
חתן
אהוד
ולא
מזיק
כל
כך
כמו
אוקטביו
פאס
,
חתן
פרס
נובל
לספרות
לשנה
זו
.

דווקא
על
מעמדו
אין
חולקים
,
לפחות
לא
בכלי
התקשורת
,
לפחות
לא
ככל
שמדובר
בספרות
.

על
פאס
כאיש
פוליטי
,
שמאלן
שפנה
ימינה
ככל
שבגר
(
קו
משותף
לו
ולגורבצוב
?
)
,
אפשר
לקרוא
התקפות
לרוב
,
זה
שנים
,
בעיתוני
השמאל
הלטינו
-
אמריקאיים
.

אלה
המכירים
את
יצירתו
השירית
והמסאית
מוכרחים
להתפעל
ממנה
,
אף
שאני
מעדיף
את
הפרוזה
הביקורתית
שלו
על
פני
שירתו
שהיא
,
ככלות
הכל
,
זו
שזיכתה
אותו
בפרס
.

או
שמא
היתה
זו
מרכזיותו
כאיש
ספרות
לטינו
-
אמריקאי
,
כעורך
כתב
-
העת
המשפיע
ביותר
,
וכמועמד
הטבעי
בתורת
"
הזקן
הגדול
הנוכחי
של
הספרות
הלטינו
-
אמריקאית
"
?

לטעון
זאת
משמע
כבר
להתחיל
"
ללכלך
"
.

אך
האם
אפשר
לא
להשמיץ
קלות
,
לרמוז
רמזים
עולבים
וכיוצא
בזה
,
כשהמדובר
בפרס
נובל
,
או
בכל
פרס
ספרותי
כלשהו
?

זכורה
לי
תגובתו
של
העיתונאי
השנון
אוברון
וו
,
בנו
של
איוולין
וו
(
שלא
זכה
,
כמובן
,
בפרס
נובל
לספרות
)
,
על
זכייתו
של
ויליאם
גולדינג
:
"
המחשבה
שחבורה
של
שוודים
זקנים
מחליטים
מיהו
הסופר
האנגלי
הגדול
ביותר
בימינו
טורדת
את
מנוחתי
"
.

על
כך
אפשר
היה
לומר
:
מי
אם
לא
חבורה
של
שוודים
זקנים
יחליט
בעניין
זה
?

והתשובה
הרצינית
מדי
תהיה
,
ותכוון
לגופם
של
כל
הפרסים
:
הרעיון
שקיים
דבר
כמו
"
הסופר
הגדול
ביותר
"
של
ספרות
לאומית
מופרך
מעיקרו
.

בעצם
,
לא
פחות
מופרכת
היא
התפיסה
שאיש
מסוים
אחד
פעל
יותר
מכל
האחרים
(
או
בכלל
)
למען
השלום
העולמי
.

מכר
לונדוני
-
רוסי
שלי
הגיב
על
זכייתו
של
גורבצוב
בפרס
נובל
לשלום
במלים
אלו
:
"
טוב
,
לפחות
לא
נתנו
אותו
השנה
לסדאם
חוסיין
"
,
העוקץ
,
כמובן
,
במלה
"
השנה
"
.

אבל
נחזור
אל
פרסי
הספרות
,
שבהם
יצר
לב
האדם
מתגלה
במלאות
מיוחדת
,
מצד
הזוכים
ומצד
המשקיפים
כאחד
.

הסופרים
עשויים
להיות
מנוסים
ומחוכמים
,
ויתגלו
באנושיותם
דווקא
לנוכח
הפרס
הגדול
.

הנה
מעשה
במועמד
הטבעי
במשך
שנים
רבות
לפרס
השוודי
ח"ל
בורחס
הארגנטינאי
,
שאף
דיבר
על
"
המסורת
הסקנדינווית
עתיקת
-
היומין
שלא
להעניק
לי
את
הפרס
"
.

כל
אוהדיה
ובקיאיה
של
הספרות
הלטינו
-
אמריקאית
,
או
העולמית
(
ולא
היה
סופר
"
עולמי
"
יותר
מבורחס
)
,
פיללו
שהוא
יקבל
את
הפרס
הזה
.

וכאשר
כבר
היה
זה
מעליב
ממש
הדברים
הגיעו
לידי
כך
שהענקת
הפרס
לסופר
הישיש
היתה
עשויה
להתפרש
כעלבון
נשאל
בורחס
על
-
ידי
איש
ספרות
מקסיקאי
אחד
האם
היה
רוצה
בו
אילו
ניתן
לו
לבסוף
.

"
שאלה
טובה
"
,
השיב
בורחס
,
"
הייתי
מת
...
"
.

לבסוף
מת
הזקן
הגדול
ותאוותו
לא
בידו
.

אגב
,
סיפור
מקסים
בעניין
זה
מצאתי
בעיתון
המדרידי
בגיליון
החגיגי
לכבוד
פאס
,
שהופיע
למחרת
היום
שבו
נודע
על
הענקת
הפרס
(
זו
ראיה
עד
כמה
היה
העולם
הספרותי
ההיספאני
מוכן
לו
)
,
שם
מספר
מכר
אחד
שלו
על
כך
שלפני
כמה
שנים
הודיעו
לו
בטעות
שאוקטביו
זכה
בפרס
.

"
מיד
טילפנתי
אליו
וברכתיו
,
אך
הוא
העמידני
על
טעותי
ואף
הוסיף
:
איזה
כבוד
הוא
לזכות
בפרס
שלא
זכה
בו
בורחס
?
"
.

כך
או
כך
,
שמו
של
בורחס
יצטרף
מעתה
לרשימה
הארוכה
של
הסופרים
שהפרס
נמנע
מהם
.

מי
יכחיש
שרשימה
זו
מכובדת
יותר
לראיה
נכללים
בה
פרוסט
,
גויס
ורילקה
מזו
הכוללת
סופרים
כפרל
ס.
בק
וגראציה
דאלדה
,
שלא
להזכיר
סופרים
סקנדינווים
עלומים
שאולי
זכו
בדין
,
ואולי
רק
משום
שהיתה
להם
פרוטקציה
,
בבחינת
עניי
עירך
קודמים
?

אך
מצד
שני
נכשלתי
גם
אני
בשימוש
במלים
הנמהרות
הללו
,
"
הגדולים
ביותר
"
.

האמת
היא
שאין
"
גדולים
ביותר
"
אלא
מי
שהם
גדולים
בשביל
הקורא
המסוים
,
האנטי
-
קולקטיווי
.

למעשה
,
כל
הסולם
הזה
של
גדולה
הוא
מלאכותי
,
מטעה
,
ופוגע
בלבה
של
הספרות
,
במשהו
אישי
ביותר
המיוחד
לבשורתה
.

אבין
את
הקורא
שיאמר
שסופר
הזוכה
בפרס
נובל
איננו
יכול
להיות
גדול
באמת
,
אף
שתהיה
באמירה
שרירותיות
גדולה
כמעט
כמו
באמירה
ההפוכה
,
המקובלת
יותר
.

ומצד
שני
אי
-
אפשר
בלא
הפרסים
בכלל
,
וללא
פרס
נובל
בפרט
,
שיוקרתו
מחזיקה
מעמד
גם
לאחר
כל
מיני
הפרל
ס.
בק
ודומיהן
.

מוכרחים
היררכיה
,
צמאים
לה
,
אפילו
כאשר
טוענים
נגד
פסיקותיה
ומתמרמרים
על
הבליה
.

ואם
כבר
נאלצים
לפסוק
,
אז
למה
לא
חבורה
של
שוודים
זקנים
?

הרי
יש
משהו
נכון
,
לא
-
טריטוריאלי
,
בהקשבה
לפסק
-
דינם
של
אנשים
אלה
דווקא
בשל
השרירות
הגמורה
שבדבר
.

יש
,
כמובן
,
כאלה
המוצאים
טעמים
אחרים
לקיומם
של
הפרסים
הספרותיים
.

מכר
אחד
שלי
,
שמקצועו
אינו
משאיר
לו
זמן
לקריאת
ספרים
(
הוא
מרצה
באוניברסיטה
אנגלית
מסוימת
לספרות
אקזוטית
מסוימת
,
ולא
אומר
איזו
כדי
לא
להוציאו
מאלמוניותו
)
,
נעזר
בהחלטות
שופטי
פרס
"
בוקר
"
,
הפרס
הבריטי
היוקרתי
ביותר
,
כדי
לבחור
את
הרומאן
היחיד
שיקרא
במשך
השנה
.

"
שוב
בחרו
בזבל
"
,
הוא
אומר
לי
מדי
שנה
.

"
אז
למה
קראת
?

"
,
אני
שואל
.

"
ואם
היו
בוחרים
במשהו
אחר
זה
היה
יותר
טוב
?

"
,
עונה
ידידי
הספקן
,
בשיחה
המתחדשת
מדי
שנה
.

זו
איזו
וריאציה
על
הטענה
שאם
לא
שקספיר
חיבר
את
מחזות
שקספיר
אולי
חיבר
אותם
מישהו
אחר
ששמו
היה
כזה
.

כך
או
אחרת
,
חבורת
השוודים
ודאי
לא
היתה
מעניקה
את
הפרס
לשקספיר
ואולי
דווקא
כן
?

הרי
ככלות
הכל
המלט
היה
סקנדינווי
.

רס
בבית
קפה
פינתי
ברחוב
אלנבי
,
לא
הרחק
מהספרייה
הפולנית
.

בפתח
הספרייה
הצטופפו
פולנים
,
שכתוצאה
ממצוקות
הקיום
היום
-
יומי
נאלצו
להרחיק
לכת
לישראל
בחיפוש
אחר
עבודה
.

היו
שם
סטודנט
לאמנות
מוורשה
השוטף
מכוניות
בתל
-
אביב
,
ומהנדסת
בניין
מלובלין
העובדת
כעוזרת
בית
בפרבר
אמיד
.

שניים
מבין
אלפי
הפולנים
השוהים
כיום
בישראל
.

ביום
חופשתם
השבועי
הם
מגיעים
לספרייה
הפולנית
כדי
להציץ
בעיתון
,
המזכיר
את
הבית
.

"
בדיוק
כמו
שעשה
מארק
חלאסק
"
,
נזכר
יורק
פרס
בידידו
מלפני
שלושים
שנים
.

חלאסקו
,
שחי
בישראל
כשלוש
שנים
,
ומאז
מותו
לפני
21
שנים
נשכח
בישראל
ובמולדתו
,
זוכה
בימים
אלה
לעדנה
מחודשת
.

לפחות
שתי
עבודות
דוקטורט
נכתבו
עליו
לאחרונה
בפולין
,
ובארצות
הברית
יצא
עתה
לאור
אחד
מספריו
,
"
להרוג
את
הכלב
השני
"
.

הביקורת
ב"ניו
-
יורק
טיימס
בוק
רוויו
"
היתה
אוהדת
.

הסיפור
,
כמו
שלושה
אחרים
"
ביום
מותו
"
,
"
מומר
ביפו
"
ו"אספר
לכם
על
אסתר
"
מבוססים
על
חוויותיו
של
חלאסקו
בישראל
.

הסיפורים
מצליחים
להעביר
לקורא
את
הניחוח
המיוחד
,
את
דופק
החיים
של
ישראל
,
ובמיוחד
את
תל
-
אביב
של
ראשית
שנות
הששים
.

מה
שעושים
תום
וולף
לניו
-
יורק
ומרטין
אמיס
ללונדון
של
זמננו
,
הצליח
לעשות
לעיר
הגדולה
בישראל
דווקא
יוצר
פולני
,
מוכשר
כמו
שד
,
שהתוודע
לכרך
התל
-
אביבי
של
אז
.

בכמה
מיצירותיו
של
חלאסקו
יש
יסודות
הרוויים
באותה
תחושה
חמקמקה
שקשה
להגדירה
ובכל
זאת
ניתן
לזהותה
:
תחושת
התל
-
אביביות
.

תל
-
אביב
של
בתי
המלון
הזולים
באלנבי
,
של
חוף
הים
והדרך
בואכה
יפו
,
של
הנסיעה
באוטובוסים
,
של
הקיץ
הלח
והזעה
,
של
עלובי
החיים
של
הלילה
והפושעים
הקטנים
בשולי
החברה
.

כל
אלה
מופיעים
במיוחד
ב"להרוג
את
הכלב
השני
"
,
סיפור
גרוטסקי
על
שני
מהגרים
פולנים
החיים
בישראל
בראשית
שנות
השישים
.

האחד
שואף
להיות
סופר
ושחקן
,
והשני
במאי
כושל
בתיאטרון
,
מומחה
לשקספיר
.

השניים
,
שאינם
מסוגלים
או
אינם
רוצים
לעסוק
במלאכות
רגילות
,
מוצאים
את
פרנסתם
בחיזור
אחר
תיירות
אמריקאיות
עשירות
בחופי
הים
של
תל
-
אביב
וחיפה
ובחוף
הכינרת
בטבריה
.

הבמאי
המתוסכל
מביים
את
העלילה
,
וחברו
השחקן
משחק
אותה
.

לשם
ביצוע
המזימה
הם
נזקקים
לכלב
.

"
להרוג
את
הכלב
השני
"
(
או
בתרגום
מהמקור
הפולני
"
להרוג
את
הכלב
בשנית
"
)
,
כתוב
בשילוב
מיוחד
של
סגנונות
:
לעתים
הוא
נקרא
כסיפור
אקזיסטנציאליסטי
,
על
אף
שהלשון
היא
של
ספר
בלשים
;
לעתים
יש
בסיפור
דוק
של
אירוניה
.

המספר
,
נרדף
על
-
ידי
זיכרונות
מרים
ממלחמת
העולם
השנייה
ומהתבגרותו
במשטר
קומוניסטי
,
מוצג
כאדם
חסר
אשליות
החש
עצמו
מנותק
מהחברה
האנושית
הרגילה
,
שבין
כך
ובין
כך
"
אין
לה
שימוש
לאף
אחד
"
.

זו
כנראה
הסיבה
שגם
כאשר
הוא
מתאהב
בתיירת
קורבן
מזימתו
הוא
אינו
יכול
להניח
לרגשותיו
לסחוף
אותו
,
ומעדיף
לחזור
למעשה
ההונאה
.

כמו
בכל
יצירותיו
של
מארק
חלאסקו
,
גם
בסיפור
הזה
שזורים
לכל
האורך
יסודות
ביוגרפיים
עזים
.

הוא
נולד
ב1934
בוורשה
,
"
עיר
נעורי
(
...
)
שתמיד
תהיה
ללא
חיוך
"
,
ייזכר
לימים
במרירות
במכתב
ששלח
לאחד
ממבקריו
,
"
ואשר
ברחובותיה
תוהים
שיכורים
ועלובי
החיים
"
.

מגיל
צעיר
הוא
נאלץ
לעבוד
בעבודות
מזדמנות
ולהזניח
את
לימודיו
.

בגיל
16
עזב
רשמית
את
בית
הספר
והחל
להתפרנס
כנהג
מונית
,
חוטב
עצים
,
משיט
רפסודה
בנהר
ונהג
משאית
.

באופן
בלתי
אמצעי
התוודע
לאלימות
,
לקו
התפר
של
החיים
ולשולי
החברה
.

כל
אלה
עתידים
לשמש
מקורות
השראה
שיעצבו
אותו
כסופר
ויופיעו
ביצירותיו
.

עם
זאת
,
חלאסקו
טרח
להשכיל
ולקרוא
רבות
,
ובכתיבתו
המוקדמת
אפשר
לגלות
עקבות
של
השפעות
ספרותיות
מגוונות
.

בגיל
עשרים
פרץ
מארק
חלאסקו
לזירה
הספרותית
של
פולין
,
בעזרת
פרק
מנובלה
שכתב
קודם
לכן
.

הוא
הפך
לסנסציה
המדוברת
ביותר
בפולין
הספרותית
,
והתמנה
לעורך
של
"
פ
-
פרסט
"
(
בפשטות
או
ישר
לעניין
)
,
שבועון
סטודנטיאלי
שהיה
בהנהגתו
לעיתון
רב
-
השפעה
.

מארק
חלאסקו
התגלה
גם
כיוצר
מגוון
,
שמשך
את
עטו
לא
רק
בכתיבה
ספרותית
אלא
גם
בביקורות
קולנוע
וספרות
.

אוסף
סיפוריו
הקצרים
,
"
צעד
ראשון
בעננים
"
,
והרומאן
הראשון
שלו
,
"
היום
השמיני
של
השבוע
"
,
שראו
אור
ב1956
,
שנה
רבת
מתח
ואירועים
בפולין
הפוסט
-
סטליניסטית
,
נתנו
ביטוי
למרד
הנעורים
ולאכזבה
המרה
של
הדור
הצעיר
מההבטחה
הקומוניסטית
.

מבקרים
פולנים
ומערביים
היו
נדיבים
ביותר
בשבחים
שהרעיפו
על
הכשרון
החדש
,
וביכרו
להתעלם
מחולשות
כתיבתו
ומבוסריותו
.

במערב
ראו
בו
את
המקביל
הפולני
לדור
של
היוצרים
"
הצעירים
הזועמים
"
מאנגליה
,
שביטאו
בעזרת
קולנוע
וכתיבה
נאו
-
ריאליסטית
את
החיים
כפי
שהם
.

"
היום
השמיני
של
השבוע
"
תורגם
ל15
לשונות
,
וכעבור
שנתיים
,
ב1958
,
זכה
לגרסה
קולנועית
שהוצגה
בפסטיבל
הסרטים
בקאן
.

לחלאסקו
טרם
מלאו
אז
24
שנים
.

הפרסים
הספרותיים
,
היוקרה
וההערצה
לגיבור
התרבות
החדש
של
פולין
המשיכו
לזרום
,
אבל
מתחת
לפני
השטח
החלה
לתסוס
מציאות
חדשה
.

ימי
ה"אביב
"
הפולני
,
שבאוקטובר
1956
העלה
לשלטון
את
ולדיסלב
גומולקה
,
לא
ארכו
זמן
רב
,
והשמרנות
והביורוקרטיה
של
המפלגה
הקומוניסטית
חזרו
ותפסו
את
מקומם
הדומיננטי
בחיי
הארץ
.

התקווה
פינתה
מקומה
לאכזבה
ותסכול
.

על
אף
שברוב
יצירותיו
מאותה
תקופה
לא
תקף
חלאסקו
את
הסדר
הקיים
ואת
האורתודוקסיה
של
הריאליזם
הסוציאליסטי
,
והעדיף
להתרכז
בניסיון
האנושי
,
לא
יכולה
היתה
המפלגה
לשאת
את
אופיו
המרדני
והנון
-
קונפורמיסטי
.

לשונו
החריפה
,
עינו
החדה
ועמדת
התצפית
המיוחדת
שלו
על
החיים
,
שהקנתה
לו
את
הערצת
הצעירים
,
הם
גם
שהביאו
עליו
את
חרון
אפם
של
הבוסים
הקומוניסטים
וגם
של
הכנסייה
הקתולית
,
שהשימו
עצמם
להיות
שומרי
החומות
של
התרבות
.

חלאסקו
הכוכב
והסמל
,
חלאסקו
הגיבור
המורד
,
המעדיף
את
רגשות
האנוש
על
פני
ההיגד
הפוליטי
ואת
עצמאות
המחשבה
על
פני
האמירה
הקולקטיווית
,
היה
עד
מהרה
לזרא
לממסדים
של
פולין
,
וכשיצא
ב1958
לסיור
במערב
הם
ניצלו
את
ההזדמנות
להלום
בו
.

העיתונות
הרשמית
מטעם
כינתה
אותו
"
איום
ניהיליסטי
"
,
וגינתה
אותו
על
"
העדר
אידיאולוגיה
וקולקטיוויות
"
.

אך
יותר
מכל
פגע
בו
סירובם
של
השלטונות
והצנזורה
להתיר
לפרסום
שתי
נובלות
קצרות
,
"
הקבר
"
ו"התחנה
הבאה
גן
עדן
"
,
על
אף
העובדה
שאחד
מהם
עבד
כבר
קודם
לכן
לסרט
.

ברוב
ייאושו
ותסכולו
מסר
חלאסקו
את
שני
הסיפורים
לכתב
-
העת
רב
ההשפעה
"
קולטורה
"
,
ביטאון
בלתי
רשמי
של
הפזורה
האנטי
-
קומוניסטית
בפריס
.

בעיני
השלטונות
היה
פרסום
בחוץ
לארץ
,
ועוד
בכתב
העת
השנוא
,
פשע
חסר
תקנה
.

הם
סירבו
להאריך
את
אשרת
השהייה
שלו
,
ודרשו
שישוב
מיד
.

חלאסקו
ידע
שאם
ישוב
,
הוא
ינודה
וימנעו
ממנו
לפרסם
וליצור
.

על
אף
שכתב
כי
"
כל
מה
שלא
בא
מפולין
או
אינו
קשור
אליה
אינו
מעניין
אותי
"
,
החליט
להישאר
במערב
עד
יעבור
זעם
.

אבל
הזעם
לא
חלף
,
והוא
מצא
עצמו
נודד
מצרפת
לאיטליה
,
לשוויץ
,
למערב
גרמניה
,
ולבסוף
,
בשלהי
1958
לישראל
.

מדוע
החליט
להגר
דווקא
לכאן
?

הגירסאות
ביחס
לכך
שונות
.

האחת
טוענת
כי
הוא
הוזמן
על
-
ידי
ידידו
יאנק
ריסקי
,
סופר
אינטלקטואל
ואדריכל
פולני
שהתגורר
בארץ
.

עומרי
,
בעל
מסעדת
"
הספרייה
"
בתל
-
אביב
ואז
נער
בקיבוץ
נצר
-
סירני
,
אומר
לעומת
זאת
כי
"
מארק
הגיע
לארץ
בגלל
שבקיבוץ
חיה
זולה
צבינסקה
,
האמא
הרוחנית
שלו
מוורשה
"
.

הסבר
נוסף
מספק
יורק
פרס
,
שהיה
שכנו
של
מארק
בבניין
מגורים
בוורשה
ואחד
מידידיו
הטובים
בישראל
:
"
מארק
בא
לישראל
כי
הוזמן
על
-
ידי
מעריב
.

העיתונאי
ממוצא
פולני
פיליף
בן
סידר
לו
כרטיס
טיסה
,
והובטח
למארק
שיכתוב
לעיתון
,
אבל
אחרי
כמה
כתבות
הקשר
נותק
"
.

כך
או
אחרת
,
חלאסקו
הלא
-
יהודי
קיווה
למצוא
בישראל
במה
ספרותית
בקרב
העולים
החדשים
ממולדתו
.

עשרות
אלפי
יהודים
עזבו
בשנים
1957-8
את
פולין
לאחר
גל
אנטישמי
,
והקימו
כאן
קהילת
מהגרים
תוססת
מבחינה
תרבותית
.

סופרים
,
משוררים
,
במאים
,
שחקנים
ואינטלקטואלים
שעלו
מפולין
הפכו
את
הספרייה
הפולנית
ברחוב
אלנבי
למרכזם
הרוחני
-
תרבותי
.

אבל
הגלות
שכפה
מארק
חלאסקו
על
עצמו
לא
היטיבה
עם
חייו
.

הוא
מצא
עצמו
נסוג
עשור
לאחור
,
ונאלץ
לשוב
ולהתפרנס
ממלאכות
מזדמנות
.

הוא
עבד
בישראל
בזהות
שאולה
של
חברו
יורק
פרס
במפעל
של
אמקור
בהרצליה
פיתוח
,
כעוזר
למודד
קרקעות
וכנהג
משאית
.

הוא
אף
אמור
היה
לשחק
ב"המלט
"
בתיאטרון
בשפה
האנגלית
,
אך
בניגוד
להבטחתו
לא
הופיע
להצגת
הבכורה
.

כמנהגו
העדיף
לבלות
בבאר
ולשתות
לשוכרה
,
וההצגה
בוטלה
.

אם
להאמין
לאוטוביוגרפיה
שפרסם
,
"
יפות
שנות
העשרים
"
,
הוא
היה
גם
סרסור
זונות
.

"
זה
לא
נכון
שבישראל
הוא
היה
סרסור
זונות
"
,
אומר
יורק
פרס
.

תקופה
מסוימת
התגורר
חלאסקו
בביתו
של
פרס
,
וגם
אחר
-
כך
,
כשעבר
לגור
במלון
"
הס
"
ובמלון
"
ויקטורי
"
באלנבי
,
המשיכו
השניים
להיות
חברים
לשיחות
נפש
ולשתייה
.

"
מארק
היה
גם
איש
של
פוזות
.

הוא
רצה
להראות
שהוא
גברי
.

שהוא
מאצו
.

הוא
אהב
מערבונים
וכך
גם
התייחס
לחיים
.

רק
אחרי
שראיתי
את
הסרט
ענק
עם
גיימס
דין
הבנתי
מאיפה
מארק
לקח
את
המאניירות
ואת
המימיקה
שלו
.

הוא
ניסה
לחקות
את
גיימס
דין
.

הוא
היה
גבוה
,
יפה
,
מלא
חן
ונשים
רצו
,
השתגעו
אחריו
.

ומארק
אהב
להיות
פופולרי
ונחשק
"
.

אחת
מאותן
נשים
בחייו
למעשה
האשה
שבחייו
היתה
אסתר
שטיינבך
,
צעירה
מקיבוץ
נצר
סירני
,
שעל
שמה
נקרא
אחד
מסיפוריו
.

הקשר
ביניהם
הפך
לסיפור
אהבה
בהמשכים
במשך
עשר
שנים
.

כשעזב
מארק
את
ישראל
,
עזבה
אסתר
את
המשק
והצטרפה
כדיילת
ל"אל
-
על
"
כדי
שתוכל
לראותו
גם
בחו"ל
.

גם
אל
ישראל
נקשר
בעבותות
של
אהבה
.

הוא
תיאר
אותה
בחיבה
,
אך
גם
בסרקזם
ובאירוניה
,
כארץ
של
פליטי
שואה
,
קאובויים
שיצאו
מסרטי
המערב
הפרוע
וחלוצים
אידיאליסטים
.

כמעט
כל
מי
שנתקל
בו
הפך
מארק
לדמות
בסיפוריו
:
הנשים
שבחייו
,
ידידו
יורק
פרס
ואשתו
,
פקיד
הקבלה
במלון
"
ויקטורי
"
,
נהגי
מוניות
,
רועי
זונות
,
תיירות
אמריקאיות
ושוטרים
.

על
אף
ההשראה
ששאב
וספג
מחייו
בתל
-
אביב
,
היו
חייו
בסופו
של
דבר
קשי
-
יום
.

הרעב
והתסכול
הספרותי
כישלון
הקשר
עם
"
מעריב
"
והעובדה
שרק
שני
סיפורים
שלו
תורגמו
לעברית
(
"
היום
השמיני
בשבוע
"
וסיפור
בהמשכים
ב"העולם
הזה
"
)
הכריעו
אותו
.

ברגע
של
חולשה
,
כעדותו
שלו
,
"
בגדתי
בעצמי
"
.

הוא
נענה
להפצרותיה
של
סוניה
זימאן
,
וב1961
עזב
את
ישראל
.

את
סוניה
,
שחקנית
גרמניה
,
הכיר
עוד
בפולין
ב1956
כשהופיעה
בתפקיד
הראשי
בסרט
על
פי
ספרו
"
היום
השמיני
של
השבוע
"
.

"
זו
היתה
אהבה
ממבט
ראשון
"
,
נזכר
יורק
פרס
.

"
ביום
הראשון
להסרטה
הוצג
מארק
בפני
סוניה
.

מארק
,
שלא
דיבר
גרמנית
,
אמר
למתורגמן
:
תגיד
לה
שאני
רוצה
ללכת
אתה
למיטה
.

המתורגמן
נבוך
וסירב
.

מארק
אחז
בידה
ולקח
אותה
לחדר
בבית
המלון
"
.

אחר
כך
נפרדו
דרכיהם
,
אך
הקשר
ביניהם
נשמר
.

כשנודע
לסוניה
זימאן
על
מצבו
המשפיל
של
אהובה
היא
נחתה
בישראל
,
הופיעה
במלון
"
ויקטורי
"
,
וכמו
בסיפור
אגדות
לקחה
אותו
עמה
.

מארק
,
ששנא
גרמנים
,
הציב
תנאי
:
הם
לא
יתגוררו
בגרמניה
.

החתונה
היתה
בכנסייה
בלונדון
,
ואת
ביתם
,
מכספה
של
סוניה
,
הם
קבעו
בסן
מוריץ
בשוויץ
.

אבל
האושר
והעושר
לא
ארכו
זמן
רב
.

את
כל
תסכולו
על
שנכנע
לפיתוי
הכספי
ולנוחיות
של
מנעמי
החיים
ואת
שנאתו
לגרמניה
,
פרק
על
רעייתו
.

היה
זה
אך
טבעי
ומובן
לחבריו
שהנישואין
לא
יחזיקו
מעמד
.

השניים
נפרדו
,
ועד
היום
מתקשה
יורק
פרס
לזכור
אם
הפרידה
נסתיימה
גם
בגירושים
פורמליים
.

לאסקו
המשיך
לחפש
את
עצמו
ולנדוד
.

לבסוף
,
על
פי
הזמנתו
של
ידידו
מפולין
,
השחקן
והבימאי
רומן
פולנסקי
,
עבר
לארצות
-
הברית
והשתקע
בלוס
אנגלס
.

לחלאסקו
היו
ציפיות
גדולות
שיוכל
להשתלב
בהוליווד
ככותב
תסריטים
.

אך
שוב
טפחה
המציאות
על
פניו
.

מפיק
סרטים
גדול
שחלאסקו
ניהל
פרשת
אהבים
עם
אשתו
הציב
לפולנסקי
אולטימטום
:
אני
והכסף
או
חברך
.

פולנסקי
בחר
בכסף
,
וגם
ידידות
זו
הגיעה
לסיומה
.

לאחרונה
,
בזיכרונותיו
,
"
רומן
מאת
פולנסקי
"
,
משמיץ
הבמאי
-
שחקן
את
ידידו
מנוער
.

גם
החלום
האמריקאי
וחלאסקו
אהב
את
אמריקה
,
התלהב
ממנה
ונהנה
מה"גרין
קארד
"
שלו
הלך
והתנפץ
.

מצבו
הנפשי
והפיסי
הלך
והידרדר
.

לפרנסתו
נאלץ
לעבוד
בבתי
חרושת
,
ומפעם
לפעם
קיבל
תרומות
מסופר
אחר
ממוצא
פולני
ש"עשה
זאת
"
באמריקה
,
יזי
קושינסקי
.

כל
אותה
עת
הוא
קיווה
והאמין
שיהיה
לו
"
קאם
-
באק
"
,
שיוכל
לשוב
לישראל
.

הוא
אף
רקם
חלומות
על
נישואין
לאסתר
ועל
ילד
משותף
עמה
.

לידידיו
המעטים
בלוס
אנגלס
שלא
זנחו
אותו
סיפר
כי
יש
לו
כבר
ילד
ממנה
,
והם
אספו
30
אלף
דולר
ושלחו
שליח
לארץ
כדי
להפקיד
את
הכסף
בחשבון
בנק
למען
עתידו
וחינוכו
של
הילד
.

"
איפה
הילד
"
,
שאל
השליח
,
סופר
פולני
שהגיע
מארצות
-
הברית
,
את
אסתר
שטיינבך
.

"
אין
שום
ילד
"
,
השיבה
.

בשנות
השישים
ביקר
חלאסקו
בישראל
שלוש
פעמים
.

בפעם
השלישית
,
ב1969
,
גמלה
בו
החלטה
לשוב
אליה
לצמיתות
.

הוא
הגיע
אז
לביקור
של
שבוע
,
כדי
להשתתף
בהסרטת
"
ביום
מותו
"
על
-
ידי
הטלוויזיה
הגרמנית
.

הביקור
הקצר
היה
רווי
מתח
ודרמטי
.

בין
השאר
התרחשה
בו
סצינת
קנאה
בין
סוניה
זימאן
שהגיעה
גם
היא
,
לבין
אסתר
שטיינבך
.

לבסוף
הודיע
מארק
כי
החליט
לשאת
את
אסתר
לאשה
.

הוא
יצא
לגרמניה
להשלים
סידורים
אחרונים
בקשר
לסרט
,
והתכוון
לחזור
מיד
לישראל
.

אבל
ב14
ביוני
1969
הוא
נמצא
מת
במיטתו
בדירתו
של
המפיק
הגרמני
.

בן
35
היה
במותו
.

בכיסו
נמצא
כרטיס
טיסה
לישראל
.

ליד
מיטתו
נמצאו
צנצנות
של
כדורי
פרודורמול
שגררו
שמועות
כאילו
התאבד
.

"
שטויות
"
,
אמר
יורק
פרס
,
"
מארק
מת
מדום
לב
.

גופו
היה
רווי
אלכוהול
.

הוא
היה
היפוכונדר
אך
לא
בעל
נטיות
להתאבדות
"
.

הוא
נקבר
בבית
קברות
קתולי
בוורשה
,
ועל
קברו
הורתה
אמו
לחרוט
"
מארק
חלאסקו
סופר
חי
חיים
קצרים
וכולם
פנו
לו
עורף
"
.

כולם
פנו
לו
עורף
הוא
שם
אחד
מסיפוריו
הקצרים
.

ויליאם
פיילי
,
ראש
אימפריית
סי
-
בי
-
אס
שהלך
לא
מכבר
לעולמו
,
צדק
מבחינתו
,
כאשר
הביע
אמונה
בבידור
בכל
מחיר
,
וקבע
שבני
-
אדם
רוצים
לצחוק
קצת
ושאין
בכך
כל
רע
.

אבל
מאתנו
נשלל
גם
מעט
הצחוק
שאנו
זכאים
לו
.

המציאות
כאן
עולה
על
כל
מה
שהדמיון
האנושי
עשוי
להמציא
,
גם
ברגעי
החסד
הגדולים
שלו
.

במקום
שבו
שרים
,
חברי
כנסת
ואנשי
ציבור
משמיעים
את
אמרותיהם
,
מי
זקוק
לסאטירה
.

זו
אולי
אחת
הסיבות
שדווקא
חקיינים
וחקיינות
ישירה
וגם
צפויה
שאינה
נחשבת
להומור
ברמה
גבוהה
פופולריים
כל
-
כך
.

תורם
לכך
החקיין
המעולה
טוביה
צפיר
,
שבמטה
קסם
ממש
הוא
מחליף
זהויות
;
נאמן
לכל
טיק
,
לכל
מחווה
,
שרבוב
שפתיים
או
אינטונציה
והבעות
פנים
.

לצדו
מופיעה
בהצלחה
רבה
אסנת
וישינסקי
,
שמחקה
,
לא
כצפיר
,
בעיקר
דמויות
מתחום
הבידור
.

אבל
גם
שני
אלה
מועדים
לפעמים
,
ובעייתם
היא
בעיית
החומר
הצפוי
,
המוכר
והשחוק
.

רק
הגששים
ניצלים
ממכשלה
זו
;
תורמים
לכך
כשרונם
הייחודי
,
אישיותם
וחוש
העיתוי
המפותח
שלהם
;
והעובדה
כי
בכל
סיטואציה
צפויה
אבל
קיימת
ועכשווית
,
הם
מספקים
תפנית
מפתיעה
.

החוכמה
היא
לא
לאבד
פואנטות
,
בעיקר
לא
במערכונים
המותירים
מאחוריהם
טעם
של
תפלות
מוכרת
.

בטלוויזיה
קיים
מחסור
רציני
בכותבים
הומוריסטים
,
ואלה
שישנם
(
למשל
,
אפרים
סידון
,
ההומוריסט
התורן
,
שמתבסס
על
עצמו
ועל
כישוריו
באופן
אינפלציוני
)
כותבים
מערכונים
מדוברים
,
חסרי
סיטואציות
;
מסתפקים
במלל
התואם
את
בימת
התיאטרון
ולא
את
מסך
הטלוויזיה
;
מלל
שלא
מביא
בחשבון
את
ההיבטים
הוויזואליים
,
את
הקריצות
,
את
ההעוויה
,
שהופכים
את
המערכון
לחומר
המתאים
למדיום
הטלוויזיוני
.

מה
גם
שאין
די
שחקנים
מוכשרים
למערכונים
הומוריסטיים
,
וכל
אחד
הופך
קומיקאי
לעת
-
מצוא
;
וככל
שתהיה
וולגארי
יותר
,
כך
גדלים
סיכוייך
להפוך
למצחיקן
.

זאב
רווח
וחנה
לסלאו
שמות
מוכרים
ואהובים
וקומיקאים
בעלי
חיוניות
רבה
,
שהופיעו
בסוף
שבוע
האחרון
הלכו
על
בטוח
.

במערכונים
שהציגו
ובדמויות
שאיכלסו
אותם
,
ניכר
כי
אין
כל
נטייה
וסימן
להתחדשות
.

הם
ממשיכים
לרכב
על
אותו
גל
שהביא
להם
את
ההצלחה
.

רווח
מופיע
במערכון
על
ה"שיפוצניק
"
,
שהוא
מעין
המשך
לסלאח
שבתי
,
ולתפקידים
רבים
אחרים
ברוח
דומה
;
ולסלאו
ממשיכה
להיות
העוזרת
הרומנייה
,
התימנחיה
,
האישה
ההרה
.

אולי
הם
מבכרים
לצאת
לגמלאות
אמנותיות
-
בידוריות
.

בתחום
המוגבל
שלהם
הם
מבצעים
כמרבית
הקומיקאים
את
הדברים
השקופים
והצפויים
ביותר
.

למרות
שהשקוף
והצפוי
פוגם
ומחבל
במהותו
של
הומור
טוב
,
אין
בדרנינו
מבינים
זאת
,
ומערכוניהם
מלאים
קש
וגבבה
.

ואם
צוחקים
פה
ושם
זה
רק
מתוך
ההרגל
וחוסר
הציפיות
.

אפשר
היה
לקוות
שהסטנד
-
אף
קומדי
,
האופנתי
כל
-
כך
,
יהיה
פריצת
דרך
ומשב
רוח
רענן
בנוף
העייף
והדהוי
,
אבל
האכזבה
כפולה
ומכופלת
.

דורון
נשר
שנבחר
לשעשע
את
קהל
הצופים
נחשב
לבחור
מוכשר
,
אבל
מתקבל
הרושם
שהוא
מתפרס
על
-
פני
תחומים
רבים
מדי
,
ונוהג
בכישוריו
ביד
נדיבה
.

נדיבה
מדי
.

אוסקר
ויילד
ידע
כנראה
מה
הוא
אומר
כשהכריז
ש"אין
דבר
מצליח
כמו
ההצלחה
"
.

חבל
שעיניו
של
נשר
סומאו
ממנה
.

בסוף
השבוע
זכינו
לשמוע
מפיו
עוד
וריאציה
שקופה
ומשעממת
על
האמא
הפולנייה
.

די
לעיין
בספרו
של
יאיר
גרבוז
,
ממציא
העניין
,
ולראות
איך
נלקחה
ממנו
כל
טיפה
עסיסית
שהיתה
בו
.

מדוע
זכה
נושא
זה
לתחייה
,
זאת
לא
אבין
.

ואם
כדי
להצליח
בסטנד
-
אף
קומדי
חייב
היה
נשר
להיות
מצויד
בחושים
עיתונאיים
מחודדים
,
כושר
הבחנה
מעולה
ולשון
משוחררת
,
קל
וחומר
כשמדובר
בפינת
ביקורת
עיתונות
.

ושם
אנו
מוצאים
את
שלום
קיטל
העושה
מלאכה
מגושמת
ומחוספסת
,
ומצטייר
כמשולל
אלגנטיות
ושאר
-
רוח
.

יש
לקוות
שיחזור
מהר
ככל
האפשר
לרדיו
.

אל
המצחיקנים
התורנים
מצטרפים
ארז
טל
ואברי
גלעד
.

שני
ילדי
הפלא
מגלי
צה"ל
שלפחות
היה
אפשר
לקוות
שהספיקו
לסגל
לעצמם
סגנון
משלהם
לא
עומדים
בציפיות
ומאכזבים
.

התוכנית
הראשונה
שלהם
בערוץ
השני
מאופיינת
בהומור
עייף
,
צפוי
וחסר
ייחוד
.

דומה
שגם
אותם
סיחררה
ההצלחה
המקומית
הנדיבה
,
ולכן
הם
מרשים
לעצמם
הכל
.

אולי
הבעיה
נעוצה
בהעדר
סגנון
,
כזה
שאפשר
היה
למצוא
פעם
אצל
שייקה
אופיר
,
או
אורי
זוהר
,
וכיום
מצוי
רק
ברשות
הגששים
.

גם
אם
קהל
הצופים
בולע
את
כל
מה
שמלעיטים
אותו
בו
,
עדיין
מגיע
לו
הומור
טוב
יותר
.

עוד
בימיו
של
"
סוף
ציטוט
"
ליוותה
אותי
תחושה
של
החמצה
.

ואין
זה
משנה
אם
המנחה
היה
ירון
לונדון
,
שהבליט
את
אישיותו
הטלוויזיונית
,
או
מיכאל
הנדלזלץ
שהיה
מסויג
יותר
בהבלטת
אישיותו
.

התוכנית
הזו
שידרה
יומרנות
תרבותית
שלא
הצדיקה
את
עצמה
,
ותחושה
של
נחיתה
בטריטוריה
גבולית
סמוכה
.

אולי
אשם
המדיום
הטלוויזיוני
,
שמצטייר
כאלרגי
לספרות
ולתרבות
,
וכל
מעייניו
מרוכזים
בחיפוש
אחר
בידור
בכל
מחיר
.

אלא
שגם
הדיווח
הענייני
,
המהיר
,
ב"מצב
הרוח
"
מחטיא
במעט
את
המטרה
.

שידורי
אפוסטרוף
בערוץ
השני
סיפקו
הזדמנות
לעקוב
אחר
התוכנית
ברציפות
,
אם
כי
באיחור
של
זמן
.

מתברר
שהטלוויזיה
איננה
,
ככלות
הכל
,
אלרגית
לסופרים
וגם
לא
לספרות
,
הכל
תלוי
באישיותו
של
המנחה
,
ובמקרה
שלפנינו
ברנאר
פיבו
,
שהשכיל
להפוך
את
התוכנית
לסיפור
הצלחה
בין
-
לאומי
.

אבל
גם
הוא
עלול
היה
להיכשל
אלמלא
גישתם
המיוחדת
של
הצרפתים
לעניינים
שברוח
.

לא
רק
שהם
אוהבים
את
שפתם
,
אלא
הם
גם
בעלי
כושר
ביטוי
מעולה
.

ואף
אם
נאמרים
דברים
נדושים
,
השפה
הצרפתית
ודרך
הביטוי
מעניקים
להם
משמעות
מיוחדת
העטופה
בהילה
של
תרבות
.

הצרפתים
,
לא
רק
שהם
אינם
מתעבים
את
המלה
"
תרבות
"
,
נראה
כאילו
הם
המציאו
את
המושג
הזה
.

יש
להם
גם
דרך
לחשוף
את
עצמם
בצורה
אינטימית
,
מבלי
שהדברים
ייראו
כרכילות
זולה
וסרת
טעם
.

כך
למשל
,
תוכנית
אפוסטרוף
האחרונה
שעניינה
היה
ספרים
שחושפים
פגיעות
נפשיות
ופיסיות
.

ספרים
שנכתבים
במתכונת
של
וידויים
אישיים
,
אינטימיים
.

זאנר
זה
נהפך
לפופולרי
מאוד
גם
אצלנו
,
ועוד
בנוסח
האמריקאי
,
הפסיכולוגיסטי
,
שעיקרו
התמודדות
אמיצה
עם
המחלה
או
הפגיעה
.

באפוסטרוף
משכילים
להעניק
לסיפורים
אישיים
ממד
רוחני
-
תרבותי
החסר
בווידויים
מסוג
זה
בכל
מקום
אחר
,
ובכך
הופכים
אותם
לנסבלים
,
ואף
למעניינים
.

היינו
יכולים
לצפות
מהטלוויזיה
הבריטית
שתעמיד
תוכנית
שתתחרה
בהצלחה
עם
אפוסטרוף
,
אך
מתברר
שאין
זה
כך
.

אבל
שם
לפחות
נזהרים
מלחקות
ונשארים
נאמנים
לעצמם
.

הגישה
שלהם
שונה
מגישת
הטלוויזיה
הצרפתית
:
הם
מתרכזים
בשרטוט
מצוין
של
דיוקנאות
סופרים
,
ובאמצעותם
הם
מגיעים
אל
היצירה
עצמה
.

המצלמות
שוהות
על
השחקן
הזקן
והחולה
שקומתו
שחוחה
,
והוא
בקושי
מסוגל
ללכת
.

קשה
לצפות
באדם
שהתעופף
על
בימות
וגופו
נחרט
בזכרון
,
כשהוא
מושך
את
רגליו
.

נותר
רק
הקול
הנפלא
ויכולת
הקריאה
.

במשך
שעה
תמימה
ישוב
באחוזתו
היפהפייה
שתיכנן
בעצמו
כסדרה
של
תפאורות
במה
בנוף
פסטורלי
ירוק
,
והמוות
מרחף
בחלל
האוויר
הוא
קורא
משיריהם
של
מילטון
,
שייקספיר
,
אודן
,
ומהסונטות
של
אליזבת
בראונינג
.

מתברר
שדרושה
תרבות
מגובשת
וכושר
ביטוי
מעולה
כדי
ליצור
תוכנית
ספרותית
-
אמנותית
.

אבל
אצלנו
כושר
הביטוי
נמצא
בשפל
המדרגה
,
והתרבות
המגובשת
היחידה
שאנו
מכירים
היא
זו
של
המקומונים
.

אולי
משום
כך
אנו
מוצאים
הרבה
ניסיונות
עקרים
לא
מוצלחים
לפיברוק
תרבות
.

אוסטרליה
מבקשת
לשגר
לישראל
"
מרגלים
"
לצורך
מעקב
אחר
נבחרת
הנוער
.

ישראל
ואוסטרליה
יתמודדו
עם
ניו
זילנד
בטורניר
הקדם
עולמי
לנוער
,
שיהיה
בפברואר
-
מארס
1991
.

אתמול
ביקשה
אוסטרליה
באורח
רשמי
מידע
על
משחקי
מיבחן
של
הנבחרת
הישראלית
בתקופה
הקרובה
.

מאמן
הנבחרת
(
נוער
א
)
אמנון
רז
הגיב
אתמול
:
"
אין
לי
מה
להשיב
להם
,
כי
כרגע
לא
מתוכננים
לנו
משחקי
אימון
"
.

הבעיה
העיקרית
מבחינתה
של
ישראל
היא
אי
הבהירות
לגבי
מקום
בו
עריכת
הטורניר
הקדם
עולמי
.

ישראל
היתה
אמורה
לארח
את
הטורניר
,
אך
פיפ"א
הודיעה
כי
בגלל
המשבר
במפרץ
תחליט
רק
בדצמבר
היכן
יהיו
המשחקים
.

המאמן
רז
אמר
,
כי
קביעת
משחקי
המיבחן
תיעשה
רק
לאחר
שיתברר
אם
הטורניר
יהיה
בישראל
.

המאמן
רז
ביקש
שנבחרת
הנוער
תתמודד
עם
האולימפיים
של
פולין
,
אך
המשחק
לא
יצא
לפועל
בגלל
חוסר
תיאום
לגבי
המועד
.

בינתיים
התבטלה
גם
תכניתו
של
רז
לצאת
לטורקיה
כדי
לעקוב
אחרי
נבחרת
הנוער
(
ב
)
של
ארץ
זו
.

הטורקים
יארחו
את
ישראל
ב
-
18
בנובמבר
במשחק
קדם
אליפות
אירופה
.

ישראל
צועדת
בראש
הבית
לאחר
ניצחונה
על
שוייץ
2
0
.

בבית
זה
משובצת
גם
יוון
.

רז
היה
אמור
לצפות
במשחק
אימון
בין
נערי
טורקיה
ופולין
באמצע
השבוע
,
ולהמתין
לנבחרת
ישראל
שתגיע
לאיסטנבול
בעוד
שבוע
,
אך
התברר
כי
נערי
פולין
כלל
לא
יגיעו
לטורקיה
.

השבוע
,
ביום
שלישי
לפני
הצהריים
,
כמה
שעות
לאחר
שנודע
על
הרצחו
של
מאיר
כהנא
,
עמד
צעיר
בעל
עצמות
לחיים
גבוהות
בקומת
הכניסה
של
מטה
"
כך
"
בירושלים
ונשא
דברים
מתלהמים
.

על
מסירות
הנפש
של
מאיר
כהנא
שהפך
לקורבן
עולה
;
על
שוטרים
ערבים
המפקחים
על
כניסת
יהודים
להר
הבית
ועל
הקשר
שיש
להם
עם
ארגוני
חבלה
ערביים
שהכינו
רשימה
של
יהודים
שיש
להתנקש
בחייהם
;
על
כך
שמהיום
והלאה
מוטב
לכל
ערבי
להתבונן
היטב
סביבו
,
עשרים
וארבע
שעות
ביממה
,
משום
שמישהו
עלול
לארוב
לו
.

קהל
קטן
של
מאזינים
התקבץ
סביבו
.

הוא
דיבר
ברהיטות
,
משלב
בנאומו
פסוקים
מהמקורות
,
מרים
מדי
פעם
את
קולו
,
אבל
לא
מתלהט
.

שני
עיתונאים
צעירים
הושיטו
לעברו
מכשירי
הקלטה
.

הוא
לא
התבלבל
,
והם
נראו
כמי
שמצאו
שלל
רב
.

כאשר
הגיעו
למסקנה
כי
תפסו
את
הפרינציף
וסגרו
את
מכשיריהם
,
סיננו
המאזינים
לעברם
קללות
ואיומים
:
"
הכל
בגללכם
;
אתכם
צריך
לגמור
"
.

השניים
חמקו
במהירות
אל
המדרכה
שממול
,
ונבלעו
בתוך
עדת
צלמים
שהרגישה
בטוחה
ליד
ניידת
המשטרה
.

למעלה
,
בקומה
השנייה
של
הבניין
,
במשרדי
"
כך
"
,
שררה
דממת
אבל
.

אנשים
נכנסו
כשהם
נושאים
עמם
את
המולת
הרחוב
,
והשתתקו
מיד
.

היו
ביניהם
שפרצו
בבכי
.

על
הדלת
כבר
היתה
תלויה
מודעה
ובה
פירוט
כללי
האבלות
שיש
לנהוג
עם
מותו
של
המנהיג
.

אחד
הסעיפים
התיר
המשך
לימוד
תורה
,
שלא
באולמות
הלימוד
הרגילים
,
כפי
שנהגו
תלמידיו
של
הרב
קוק
לאחר
פטירתו
.

וכך
מונצח
הרב
כהנא
בתודעתם
של
חסידיו
כמי
שעומד
בשורה
אחת
עם
גדול
רבניה
של
ארץ
ישראל
.

ואכן
,
כהנא
היה
בראש
וראשונה
מורה
רוחני
לצעירים
שהתלקטו
סביבו
.

הם
ראו
בו
מעין
שליח
-
אל
,
פרשן
המאיר
את
דרכם
ברוח
דברי
התורה
.

פעם
אמר
כהנא
לד"ר
אהוד
שפרינצק
,
שעקב
אחריו
במשך
17
שנה
במסגרת
חקירתו
את
התנועות
הקיצוניות
בארץ
,
כי
הדמות
התנ"כית
שממנה
הוא
שואב
השראה
היא
דוד
המלך
;
כמותו
הוא
נלחם
ביום
ולומד
בלילה
.

בעיני
עצמו
מאיר
כהנא
היה
מעין
נביא
.

בספריו
פנה
לעם
ישראל
בנוסח
:
"
עמי
,
אין
לכם
זמן
"
,
ואת
מצע
מפלגתו
ביסס
על
כתבי
הרמב"ם
.

שפרינצק
סיפר
שכאשר
תהה
באוזני
כהנא
על
תבונת
מהלכיו
הפוליטיים
,
השיב
לו
מנהיג
"
כך
"
בנימה
של
מי
שהשליחות
האלוהית
חזקה
ממנו
:
"
זו
דרכי
,
כך
אני
מרגיש
,
זה
מה
שנכון
בעיני
לעשות
.

מה
שאני
עושה
זו
הפרשנות
הנכונה
ביותר
של
ההלכה
"
.

בספרו
"
שאלות
לא
נוחות
ליהודים
נינוחים
"
כתב
לא
פחות
ולא
יותר
,
שאילו
מעמד
הר
סיני
היה
מתנהל
עתה
,
היה
הוא
,
כהנא
,
המפרש
הנכון
של
משה
.

הוא
האמין
שבימים
אלה
יש
להתנהג
כמו
בתקופת
יהושע
בן
נון
בעת
שהוריש
את
הארץ
.

אצל
פעילי
"
כך
"
יצר
עולם
מושגים
משיחי
,
וחיבר
אותם
בקשר
סהרורי
אל
אלוהים
.

הוא
כתב
ודיבר
על
מעורבות
הבורא
במהלך
העניינים
הארצי
.

המעשה
הקובע
הוא
רצון
האל
,
קבע
,
וגם
אם
הוא
עצמו
יגיע
לראשות
הממשלה
יבוא
אסון
גדול
על
מדינת
ישראל
אם
תושביה
לא
יחזרו
בתשובה
.

כהנא
חזה
את
אחרית
הימים
כאפשרות
ממשית
קרבה
והולכת
,
באופן
האפוקליפטי
שבו
היא
מתוארת
בתנ"ך
:
עם
ישראל
מביא
את
עצמו
עד
לסף
כליה
,
בגלל
נטישתו
את
ה
;
מלחמת
גוג
ומגוג
מתרגשת
ובאה
על
ארץ
ישראל
;
העם
מכיר
בחטאו
,
חוזר
בתשובה
וזוכה
לגאולה
שלמה
.

למרות
שהתבטא
,
מדי
פעם
כי
הוא
עלול
להיות
מטרה
להתנקשות
,
ספק
אם
העלה
בחזונותיו
תמונה
שבה
הוא
נרצח
בלב
מנהטן
.

הוא
הרי
נשבע
להגיע
לעימותים
עם
הערבים
בכפריהם
.

כפוליטיקאי
ארצי
מאוד
ראה
מאיר
כהנא
את
עצמו
כממלא
מקומו
של
מנחם
בגין
.

כוונתו
היתה
לאידיאולוג
,
מקהיל
הכיכרות
,
ולא
לראש
הממשלה
.

כך
גם
ביקש
להתקשר
בתודעתם
של
ההמונים
שאליהם
ניסה
לפנות
.

בשורשיו
האידיאולוגיים
והארגוניים
היה
בית"רי
.

בהתנהגותו
ובנאומיו
חיקה
את
מנחם
בגין
.

כאשר
עלה
בגין
לשלטון
ב1977
כתב
כהנא
:
"
סוף
סוף
יש
לנו
ראש
ממשלה
יהודי
"
,
והגדיר
את
המהפך
הפוליטי
כ"נס
הנסים
"
.

כעבור
שנה
,
כאשר
נחתמו
הסכמי
קאמף
-
דייוויד
,
גרם
לו
גיבורו
אכזבה
מרה
.

הוא
ראה
בבגין
אדם
שבגד
באמונתו
ובעמו
,
ובמאמר
ב"גואיש
פרס
"
פסק
כי
ראש
הממשלה
לקה
ב"חילול
השם
"
בכך
שהפחד
שלו
מהגויים
גבר
על
יראת
ה
.

כהנא
פנה
למגזרים
היותר
נידחים
של
החברה
הישראלית
כדי
לשאוב
מתוכם
את
כוחו
הפוליטי
.

בכך
הלך
במסלול
שנוסה
במדינות
אחרות
:
מנהיגים
בעלי
תפיסת
עולם
והתנהגות
טוטליטריות
נשענים
על
כמיהתה
של
אוכלוסיית
השוליים
להיות
שותפת
לפעילות
קיבוצית
הקורעת
בפניה
פתח
לעלייה
במעמד
החברתי
,
ועל
הפחת
התלהבות
מלאכותית
בעזרת
תעמולה
מטרפת
.

ההתלהבות
,
אמר
ההיסטוריון
ריימון
ארון
,
מקנה
לאדם
אשליה
שיש
לו
חלק
בחיי
הכלל
ובמסע
לקראת
ניצחון
.

כהנא
דיבר
ללבותיהן
של
שכבות
המצוקה
בארץ
,
והציע
להן
מסגרת
שיש
בה
הבטחה
לעתיד
אישי
וקיבוצי
טוב
יותר
.

בעיקר
זימן
לחסידיו
דפוס
הזדהות
ואפיק
לגיטימי
כביכול
לפרוק
בו
את
תסכוליהם
ואת
אלימותם
.

בחירתו
לכנסת
ב1984
התקבלה
בקרב
ציבור
חסידיו
כאות
משמיים
לצדקת
דרכו
.

לקראת
הבחירות
של
נובמבר
1988
,
כאשר
סקרי
דעת
הקהל
ניבאו
לו
הצלחה
של
שלושה
עד
שבעה
מנדטים
,
האמינו
מעריציו
כי
יד
אלוהים
מפלסת
את
מצעדו
אל
כס
שר
הביטחון
.

הם
היו
משוכנעים
שתוצאות
הבחירות
יחייבו
את
שיתופה
של
"
כך
"
בממשלה
,
וכי
כהנא
יהיה
בעמדת
מיקוח
שתאפשר
לו
לקבוע
מדיניות
חדשה
לחלוטין
כלפי
הערבים
(
בישראל
ובשטחים
;
כהנא
ואנשיו
לא
עשו
הבחנה
ביניהם
)
,
היינו
:
לבצע
את
רעיון
הטרנספר
.

החלטת
בג"ץ
שאישרה
את
פסילת
רשימתו
של
כהנא
שמה
קץ
לחלום
,
והמיטה
מהלומה
אנושה
על
"
כך
"
.

הרוח
יצאה
ממפרשיה
של
התנועה
ופעילותה
הציבורית
דעכה
.

אנשיה
שבו
וצצו
רק
על
תקן
של
מלבי
יצרים
(
יעילים
,
יש
לומר
)
בלוויות
,
בהפגנות
ובאזכרות
בעקבות
מעשי
רצח
ערביים
ביהודים
.

אהוד
שפרינצק
כתב
על
"
כך
"
שהתפתחה
בה
תרבות
של
כת
.

כהנא
היה
האיש
הנערץ
שעל
פיו
יישק
כל
דבר
.

הוא
היה
האידיאולוג
,
מקבל
ההחלטות
,
הנואם
והגזבר
היחיד
של
המפלגה
.

הוא
היה
מושא
של
הערצה
ופולחן
מצד
חברי
התנועה
.

זה
(
ואלמנטים
נוספים
)
מלמדים
כי
"
כך
"
לא
היתה
סתם
עוד
תנועה
של
הימין
בישראל
,
אלא
יישות
מעין
-
פאשיסטית
ברעיונותיה
ובפעולתה
.

כהנא
היה
אגוצנטרי
מכדי
לחלק
את
כוחו
הפוליטי
עם
גורם
אחר
.

לכן
פלט
מהמעגל
הקרוב
אליו
אנשים
כמו
יואל
לרנר
,
אלי
אדיר
ויוסי
דיין
,
שיצגו
שכבה
חברתית
שונה
מזו
שעמה
נמנים
רוב
אנשי
"
כך
"
.

הואיל
וזה
היה
דפוס
מנהיגותו
,
לא
צמח
לו
ממלא
מקום
,
ועם
הרצחו
תגווע
תנועת
"
כך
"
לחלוטין
.

ב"כך
"
לא
חברות
דמויות
בעלות
כושר
ביצוע
מסוגם
של
אסירי
המחתרת
היהודית
,
ואין
בה
אנשים
בעלי
מטען
רעיוני
ברמתם
של
חברי
גוש
אמונים
.

אין
לתנועה
תשתית
ארגונית
של
ממש
,
וכל
כולה
היתה
מבוססת
על
איש
אחד
וממוקדת
בו
ובמוצא
פיו
.

באופיו
היה
כהנא
איש
אלים
ומתפרץ
.

הוא
היה
פונדמנטליסט
מוחלט
,
ונהג
לומר
שכאשר
תתקבל
תורתו
יספק
אלוהים
פתרונות
למצב
שייווצר
.

היה
בו
יסוד
הרסני
;
הוא
כיוון
את
תורתו
ליצר
הרע
שבאדם
.

כך
עשה
גם
בליגה
להגנה
בברוקלין
.

בארץ
שיחרר
בלמים
אצל
קבוצות
השוליים
,
והצליח
להניח
על
השולחן
רעיונות
שגם
אנשים
מן
היישוב
הוגים
בהם
,
אך
אינם
מעיזים
לבטא
אותם
(
עד
לעת
האחרונה
)
.

הוא
ניגן
באופן
ציני
על
הפער
העדתי
.

בהופעה
שלו
בפני
אנשי
אחיהוד
,
למשל
,
דיבר
בבוטות
רבה
על
כך
שהאשכנזים
גנבו
להם
את
הילדים
עם
בואם
ארצה
.

הוא
קרא
דרור
ליצרי
הנקמה
הכי
כמוסים
.

רק
קומץ
קטן
מתומכיו
קרא
את
ספריו
.

השבוע
שוב
חשף
שר
ההיסטוריה
את
חיוכו
האירוני
:
מחולל
רעיון
הטרנספר
נפל
קורבן
על
מזבח
רעיונותיו
בשעה
שתורתו
נמצאת
בשיא
תפוצתה
.

כהנא
צדק
בתחזיותיו
.

לפני
15
שנה
ניבא
בספרו
הראשון
,
"
האתגר
"
,
את
האינתיפאדה
,
והעריך
כי
הציבור
הישראלי
יטה
ימינה
.

היום
קמו
לו
בזירה
הפוליטית
ממשיכים
שהשכילו
להתעטף
בגלימות
פחות
צעקניות
ולעמעם
את
בוטות
המסר
שלו
,
אבל
אימצו
את
יסודות
תורתו
,
אם
גם
לא
את
סגנונו
.

היום
,
יותר
מאי
-
פעם
,
נכונים
יהודים
ישראליים
,
במספרים
גדלים
והולכים
,
לקלוט
את
סיסמתו
של
מאיר
כהנא
:
"
עמוק
בתוך
לבכם
אתם
יודעים
שאני
צודק
"
.

ביום
שני
השבוע
התכווץ
מותו
של
סאלם
איסמעיל
מובארק
לכדי
נזיפה
חמורה
.

בבית
הדין
המשמעתי
של
המשטרה
,
בקומת
המרתף
של
בניין
המטה
הארצי
,
הורשעו
פקד
יעקב
אדוט
וסמל
ראשון
מועד
ווהבה
בעבירת
ירי
בניגוד
לנהלים
,
ונגזרו
עליהם
נזיפה
חמורה
וקנס
בערך
של
חמישה
ימי
משכורת
(
כ400
שקל
)
.

עקב
מצבם
הכלכלי
ביקשו
הנאשמים
לפרוע
את
הקנס
בתשלומים
.

מותו
של
סאלם
איסמעיל
מובארק
רק
ריחף
בחלל
האולם
שבו
התנהל
המשפט
,
אך
לא
נחת
על
שולחנם
של
השופטים
תת
-
ניצב
אברהם
מלכה
,
ניצב
משנה
זיווה
פרי
-
הר
,
וסגן
-
ניצב
משה
אלכסנדרוני
.

על
פי
עסקת
טיעון
בין
התובעת
,
מפקח
הדס
שפי
,
לסנגוריות
,
פקד
יהודית
עליאוף
ופקד
זהבה
לייב
,
הושמטה
מגיליון
האישום
המקורי
העובדה
שבנסיבות
שבהן
חרגו
שני
הנאשמים
מנוהל
הפתיחה
באש
נהרג
אדם
,
כפרי
בן
26
,
אב
לארבעה
,
שחרש
באותה
שעה
את
חלקת
האדמה
המשפחתית
באזור
בית
סחור
.

גם
בגיליון
האישום
המקורי
לא
נאמר
במפורש
שכתוצאה
מהיריות
של
השניים
נהרג
סאלם
איסמעיל
מובארק
.

הוזכר
רק
שהם
השתמשו
באש
חיה
ושאדם
נהרג
.

שתי
הסניגוריות
הצעירות
והחריפות
של
ווהבה
ואדוט
נלחמו
בשצף
קצף
מהרגע
הראשון
נגד
האזכור
.

הן
ביקשו
לתחום
את
המשפט
למסגרתו
המשמעתית
,
והזכירו
לשופטים
כי
פרקליט
מחוז
ירושלים
קבע
שאי
-
אפשר
להעמיד
את
שני
הנאשמים
לדין
פלילי
על
הריגה
,
משום
שאין
יכולת
להוכיח
כי
היריות
המיוחסות
להם
הן
שהרגו
את
מובארק
.

לאחר
סדרה
לא
קצרה
של
ישיבות
,
שבהן
פרשה
התביעה
את
ראיותיה
,
הגיעו
שני
הצדדים
להסכם
:
גיליון
האישום
תוקן
הושמטה
ממנו
הפסקה
שהזכירה
את
מותו
של
מובארק
ונקבע
כי
היריות
שירו
השניים
לא
גרמו
לסיכון
חיי
אדם
.

כן
הושמט
סעיף
שהאשים
את
השניים
באי
-
דיווח
על
התקרית
.

לכאורה
היה
מקום
לחשוד
במערכת
החקירה
והמשפט
הישראלית
כי
רק
העמידה
פנים
שאכן
באה
לחקור
את
הנסיבות
שבהן
סאלם
איסמעיל
מובארק
"
מצא
את
מותו
"
.

היו
כמה
תחנות
בדרך
גלגוליה
של
הפרשה
,
שעוררו
חשד
ליחס
מופקר
לחיי
אדם
מצד
יחידות
משמר
הגבול
הנוגעות
בדבר
,
ולגישה
צינית
מצד
שלטונות
המשפט
והחקירה
.

מובארק
נהרג
ב"יום
האדמה
"
,
30
במארס
1989
.

כאשר
נפגע
,
הודיע
דובר
צה"ל
כי
היה
מעורב
בעימות
עם
כוחות
הביטחון
שפעלו
להשלטת
סדר
באזור
מגוריו
,
וכי
נסיבות
פציעתו
נחקרות
.

כאשר
מת
מפצעיו
,
כעבור
שבוע
,
חזר
דובר
צה"ל
על
ההודעה
שנסיבות
פגיעתו
נחקרות
.

גם
חודשיים
וחצי
לאחר
מכן
,
ערב
הפרסום
הראשון
ב"הארץ
"
על
המקרה
,
הוסיף
דובר
צה"ל
למסור
כי
מצ"ח
חוקרת
את
העניין
.

כאשר
התחלתי
להתעניין
בפרשה
,
הסתבר
שדובר
צה"ל
מסר
הודעות
כוזבות
.

צה"ל
כלל
לא
חקר
את
התקרית
משום
שהיו
מעורבים
בה
אנשי
משמר
הגבול
ולא
חיילים
.

בדיעבד
הסביר
דובר
צה"ל
כי
הודעותיו
בעניין
זה
היו
טעות
.

פניתי
לדובר
משרד
המשטרה
וזה
מסר
,
לאחר
בדיקה
,
כי
העניין
נתון
לחקירת
משמר
הגבול
.

כאשר
התפרסמה
גרסת
דובר
משרד
המשטרה
,
נזעק
מפקד
משמר
הגבול
לתקן
:
החיל
שלו
לא
חקר
את
המקרה
ואינו
יודע
עליו
כלל
.

דובר
משרד
המשטרה
מסר
גרסה
חדשה
:
הפרשה
נמסרה
לחקירת
מטה
המחוז
הדרומי
.

מהעניין
נדף
ריח
קשה
.

נוצר
רושם
שהרשויות
הנוגעות
בדבר
מתחמקות
מלחקור
את
מותו
של
סאלם
איסמעיל
מובארק
,
שלא
היה
פעיל
באינתיפאדה
,
לא
היה
מעורב
באירוע
ביטחוני
כלשהו
,
ייחל
לרגע
שתיפסק
האלימות
היהודית
-
פלשתינאית
כדי
שיוכל
לשוב
למסלול
חייו
הקודם
(
הוא
היה
אמן
גילוף
בעץ
)
,
נהרג
על
מפתן
ביתו
כשהוא
ובני
משפחתו
חורשים
את
חלקת
אדמתם
.

הרושם
הזה
התחזק
כשהתברר
שמכתב
ששיגר
עו"ד
דרוויש
נאסר
,
פרקליטה
של
משפחת
ההרוג
,
ללשכת
שר
המשטרה
דאז
,
חיים
בר
-
לב
,
לא
טופל
כלל
,
ושפניות
של
ח"כ
דדי
צוקר
ושל
אדי
קאופמן
(
מעבידו
של
מובארק
)
לא
נענו
אף
הן
.

רק
לחץ
הפרסומים
ב"הארץ
"
הניע
את
המערכת
לפעול
.

השלב
הבא
היה
הודעה
חגיגית
של
דובר
משרד
המשטרה
על
החלטת
צוות
החקירה
המיוחד
להעביר
לפרקליטות
מחוז
ירושלים
המלצה
להעמיד
לדין
שני
אנשי
משמר
הגבול
על
הריגת
מובארק
.

החשדות
בדבר
מזימת
-
טיוח
פחתו
.

הם
שבו
והתעוררו
מחדש
כאשר
הסתבר
כי
פרקליטות
המחוז
החליטה
שאין
בידיה
די
ראיות
כדי
להוכיח
את
אשמתם
של
שני
החשודים
.

היא
המליצה
להעמידם
לדין
משמעתי
בלבד
.

לא
התרשמתי
שהחלטת
פרקליטות
המחוז
שלא
להעמידם
לדין
פלילי
היתה
מגמתית
והושפעה
מהנחיות
פוליטיות
כלשהן
.

גם
המשפט
המשמעתי
התנהל
כדת
וכדין
,
תוך
התנצחות
-
אמת
בין
התביעה
להגנה
והכרעה
עניינית
של
בית
המשפט
,
במסגרת
סמכותו
.

החוליה
הנעלמת
היא
טיב
החקירה
שניהל
המחוז
הדרומי
,
שבסופה
לא
נמסרו
לפרקליטות
המחוז
ראיות
שהיו
מספיקות
לשם
ניסוח
כתב
-
אישום
בגין
הריגה
.

ואולי
זו
הטלת
חשד
בכשרים
.

עם
זאת
,
להגנת
המחשיד
תעמוד
אמינותם
המפוקפקת
של
השלטונות
בשלבים
הקודמים
של
הפרשה
.

מותו
של
אדם
תמים
התגמד
לדיון
בבית
דין
משמעתי
של
המשטרה
על
חריגה
מהוראות
פתיחה
באש
.

מה
שנראה
לכאורה
כרצח
בכוונה
תחילה
(
לפי
עדויות
בני
משפחתו
)
,
לבש
צורת
המלצה
להגשת
גיליון
אישום
על
הריגה
,
שקיבלה
דמות
של
העמדה
לדין
על
שתי
עבירות
משמעתיות
,
שהפכה
לגיליון
אישום
מתוקן
שבו
אין
זכר
לעובדת
המוות
.

"
מבית
המשפט
נחסך
הרבה
זמן
כתוצאה
מעסקת
הטיעון
"
,
טרחו
התובעת
והסניגוריות
להזכיר
השבוע
בעת
הדיון
על
חומרת
העונש
.

רעישות
עשויות
לחולל
זעזוע
בפיסגה
במשחקי
המחזור
ה
-
13
של
הבונדסליגה
.

שתי
הראשונות
ישחקו
מחר
בבית
נגד
יריבות
נוחות
:
המוליכה
באיירן
מינכן
(
17
נק
)
מארחת
את
דורטמונד
(
מדורגת
9
)
וקייזרסלאוטרן
(
16
נק
)
מחכה
לדיסלדורף
(
מקום
12
)
.

ורדר
ברמן
עלולה
לאבד
את
מקומה
השלישי
(
גם
לה
16
נק
)
אם
תפסיד
בשטוטגארט
.

יתר
המשחקים
:
באייר
לוורקוזן
קלן
,
נירנברג
פרנקפורט
,
סט.
פאולי
מנשנגלדבאך
,
באייר
אירדינגן
האמבורג
,
קארלסרה
בוכום
.

הערב
:
ואטנשייד
הרתה
.

מי
היה
מאמין
לפני
כמה
חודשים
,
כי
הדרבי
של
אשדוד
יהיה
המשחק
המדובר
ביותר
בליגה
הארצית
ואולי
אף
יותר
מכך
.

שתי
הקבוצות
מעיר
הנמל
,
הפועל
ועירוני
,
נאבקו
בליגה
א
על
כרטיסי
העליה
לארצית
ואכן
עשו
זאת
.

עירוני
,
שמאמנו
הוא
אריה
רדלר
,
הפתיע
בסידרה
של
ארבעה
ניצחונות
.

השג
מצוין
זה
הציבו
בראש
הטבלה
לפני
מועדונים
ותיקים
כמו
היורדים
הפועל
רמת
גן
ושמשון
תל
אביב
,
מכבי
פתח
תקוה
ומכבי
יבנה
(
היחיד
שניצח
את
עירוני
)
.

הפועל
אשדוד
,
בהדרכת
המאמן
מיכאל
(
לופא
)
קדוש
,
מדורג
רק
במקום
ה
-
12
ועדיין
לא
ניצח
.

אך
הפער
בטבלה
עשוי
להיעלם
כליל
עם
שריקת
הפתיחה
באיצטדיון
העירוני
(
בשעה
הראשית
1430
)
.

התכונה
באשדוד
לדרבי
המסקרן
מחר
החלה
כבר
לפני
זמן
רב
והגיעה
השבוע
לשיאה
.

אלפי
כרטיסים
נמכרו
וההתעניינות
לא
נותרה
רק
באשדוד
.

שחקני
הפועל
הצהירו
לא
אחת
כי
ההצלחות
של
עירוני
פגעו
ביכולתם
.

מהרכב
עירוני
עלול
להיעדר
החלוץ
המצטיין
נאור
גלילי
,
המוביל
בטבלת
מלך
השערים
.

גלילי
נפצע
במשחק
האחרון
נגד
הפועל
חדרה
.

מצטיין
נוסף
בהרכב
של
עירוני
הוא
הקשר
הבולגרי
ועושה
המשחק
אמיל
וולב
.

בהרכב
הפועל
שחקנים
ותיקים
בראשות
הנתנייתים
בני
לם
ומרדכי
חלפון
,
אך
התוצאות
בינתיים
מאכזבות
.

שחקני
הפועל
רמת
גן
יצפו
לאיבוד
נקודות
של
עירוני
כדי
להתקדם
למקום
הראשון
.

אבל
תחילה
על
חניכיו
של
דוד
שוייצר
לגבור
בבית
על
מכבי
שעריים
שגם
לו
כוונות
בצמרת
.

מכבי
פתח
תקוה
,
המדורג
שלישי
,
יארח
היום
את
מכבי
יפו
שצירף
להרכבו
את
השוער
פרדי
לסנר
.

פתח
תקוה
פייבוריטית
,
גם
בזכות
הביתיות
.

גם
שמשון
תל
אביב
פייבוריט
במשחק
הבית
שיהיה
היום
בבלומפילד
עם
הפועל
חיפה
.

בבת
ים
יהיה
היום
מיפגש
תחתית
,
שבו
יארח
הפועל
המקומי
את
הפועל
טירת
הכרמל
(
סוגר
הטבלה
)
.

ביבנה
ישחקו
היום
(
1400
)
מכבי
המקומי
והפועל
טבריה
שאינו
מתעלה
במשחקי
חוץ
.

מכבי
רמת
עמידר
,
שהשיג
במחזור
האחרון
ניצחון
בכורה
,
יתמודד
בחוץ
עם
הפועל
חדרה
.

בית"ר
נתניה
יארח
את
העולה
החדש
מכבי
עכו
.

יש
כמה
עסקני
ספורט
,
בעיקר
הוותיקים
והמשופשפים
שבהם
,
המתפקדים
תחת
לחץ
כאילו
הזמן
אוזל
ויש
להספיק
לעשות
הכל
ומהר
ובכל
מחיר
.

הם
מציירים
מטרות
על
הגלובוס
,
ואחר
כך
מוצאים
סיבות
שונות
ומשונות
להגיע
אל
המטרה
.

כך
נראה
גם
רצונו
של
מנכ"ל
ההתאחדות
לספורט
שמואל
ללקין
לנסוע
לקונגרס
איגרוף
,
שיהיה
בשבוע
הבא
באוסטרליה
.

התנגדותם
לנסיעה
זו
של
כמה
מראשי
האיגודים
המסונפים
להתאחדות
,
שפעילותם
נפגעת
בגלל
קשיי
מימון
וחוסר
תקציב
,
מובנת
בהחלט
וגם
מוצדקת
לחלוטין
.

חובתם
לא
רק
להדליף
התנגדותם
לתקשורת
,
אלא
להתארגן
ולמנוע
את
ההתרוצצות
הבזבזנית
של
עסקני
הספורט
בכל
היבשות
.

חובת
נשיאות
ההתאחדות
לספורט
להתכנס
ולבטל
את
הנסיעה
לאוסטרליה
.

יציאתו
הצפויה
של
ללקין
,
המתאמץ
לצרף
לנסיעתו
עסקן
נוסף
,
היא
בקטיגוריה
של
טיולי
ביזבוז
מיותרים
.

מה
שברור
מעל
לכל
ספק
:
מצבו
של
האיגרוף
בישראל
לא
יהיה
טוב
יותר
,
או
טוב
פחות
,
בגלל
נסיעתו
או
אי
נסיעתו
של
ללקין
ליבשת
החמישית
.

ומה
שעוד
ברור
:
מצב
קופת
ההתאחדות
לספורט
בהחלט
יהיה
פחות
טוב
,
אם
למרות
הכל
יממש
ללקין
את
נסיעתו
לאוסטרליה
.

באמצע
שנות
השמונים
ציפו
רבים
כי
הבשורה
תצא
מניו
זילנד
הרחוקה
.

בשנת
1984
עלתה
שם
לשלטון
מפלגת
העבודה
וחוללה
מהפך
בלתי
צפוי
.

במקום
להגביר
את
מעורבות
הממשלה
במשק
,
להגדיל
את
הריכוז
ולחזק
את
הפיקוח
על
הפעילות
הכלכלית
,
היא
הנהיגה
ליברליזציה
מרחיקת
-
לכת
:
הוחלה
רפורמה
נדיבה
במערכת
המיסוי
,
צומצמו
או
בוטלו
ההגנות
על
התעשייה
,
נמכרו
חברות
ממשלתיות
,
חוסלו
מערכות
סבסוד
וניתן
חופש
פעולה
מונטרי
לבנק
המרכזי
.

שוחרי
השוק
החופשי
ותומכי
ההתערבות
הממשלתית
גם
יחד
התבוננו
בהשתאות
אל
הנעשה
בארץ
הקיווי
:
האם
תגשים
דווקא
מפלגה
סוציאל
-
דמוקרטית
את
חזונו
של
מילטון
פרידמן
?

בחודש
שעבר
,
כתום
קרוב
לשש
שנות
שלטון
,
בעטו
בוחרי
ניו
-
זילנד
במפלגת
העבודה
,
והחזירו
לשלטון
את
המפלגה
השמרנית
.

הסיבה
:
המדיניות
הכלכלית
הנועזת
של
מפלגת
העבודה
נכשלה
כישלון
חרוץ
.

מאז
הונהגו
הרפורמות
באמצע
שנות
השמונים
סובלת
ניו
זילנד
מקיפאון
כלכלי
,
התוצר
הלאומי
כמעט
שלא
עלה
,
ושיעור
האבטלה
מתקרב
לשמונה
אחוזים
שיא
של
כל
הזמנים
במדינה
זו
.

מדוע
נכשלה
המדיניות
,
ובעיקר
בתחום
התעסוקה
?

השבועון
"
אקונומיסט
"
משוכנע
כי
ההסבר
העיקרי
הוא
שממשלת
ניו
זילנד
היתה
נועזת
,
אך
לא
נועזת
דיה
:
היא
נמנעה
מלטפל
בהיבט
חיוני
שבלעדיו
לא
תצליח
שום
רפורמה
,
דהיינו
מערכת
העבודה
,
השכר
והאיגוד
המקצועי
.

בתחום
זה
לא
נעשה
דבר
:
הסכמי
העבודה
נשארו
קשוחים
כשהיו
,
השכר
נקבע
בשיטות
ריכוזיות
על
בסיס
הצמדות
וללא
כל
זיקה
למצב
בשוק
העבודה
,
והאיגודים
המקצועיים
המשיכו
להפעיל
זכויות
בלעדיות
במשא
ומתן
עם
המעסיקים
על
מקומות
העבודה
ותנאיה
,
תוך
התעלמות
ממצב
המשק
.

סביר
להניח
שהממשלה
השמרנית
החדשה
תמשיך
במדיניות
הליברליזציה
;
היא
קיבלה
לשם
כך
מנדט
מהבוחרים
.

אך
בניגוד
לקודמתה
היא
לא
תהסס
לטפל
במחסומים
שמניחים
האיגודים
המקצועיים
על
דרך
הרחבת
התעסוקה
.

מוגזם
אולי
לתלות
את
קולר
הקיפאון
שהשתרר
במשק
הישראלי
בקשיחויות
בשוק
העבודה
בלבד
.

יתר
על
כן
,
במגזר
העסקי
בוצעו
בשנים
האחרונות
פיטורי
ייעול
בהיקף
של
רבבות
עובדים
,
דבר
שקשה
היה
להעלותו
על
הדעת
בעבר
.

גם
הסדרי
השכר
הגיבו
אמנם
בפיגור
מסוים
על
המיתון
שהשתרר
במשק
החל
מ1987
.

הנתונים
בלוח
מראים
את
השינויים
בשכר
הממוצע
למשרת
שכיר
בארבע
וחצי
השנים
האחרונות
במונחים
ריאליים
(
באחוזים
)
:
בשירותים
הציבוריים
השכר
לא
זו
בלבד
שלא
נשחק
,
אלא
גדל
בשנים
האחרונות
הרבה
מעבר
לגידול
בפריון
הכללי
במשק
(
הפריון
במגזר
השירותים
הצבוריים
מחוסן
מפני
בדיקה
וביקורת
)
,
ובימים
אלה
מנהלים
המעסיקים
הציבוריים
מאבק
לבלימת
גידול
נוסף
בשכר
הריאלי
במגזר
זה
ב1990
וב1991
(
למעשה
עד
אפריל
1992
)
.

שנים
אלו
יהיו
גורליות
בשני
מישורים
,
חידוש
הצמיחה
וקליטת
העלייה
.

המשא
ומתן
על
הסכמי
השכר
במגזר
הציבורי
נוגע
בשניהם
.

סלע
מחלוקת
עיקרי
במשא
ומתן
הוא
העתקת
הסכמי
השכר
לחברות
ממשלתיות
.

תשלום
תוספות
שאינן
מעוגנות
ברווחיות
ישפיע
לרעה
על
חברות
ממשלתיות
לא
מעטות
,
ועלול
להקרין
גם
על
חברות
לא
-
ממשלתיות
.

אין
כל
היגיון
בהחלת
הסדרי
שכר
הנקבעים
במגזר
המתוקצב
במו"ם
מוסדי
,
כמעט
פוליטי
,
על
מפעלים
עסקיים
ממשלתיים
כפרטיים
.

נשמעה
הטענה
שכל
תאגיד
חייב
לשלם
את
התעריף
המקובל
לעבודה
,
כשם
שהוא
חייב
לשלם
את
המחיר
המקובל
תמורת
מים
,
חשמל
או
חומרי
גלם
.

אם
יחויב
לנהוג
כך
,
תעמוד
בפניו
הברירה
של
הקטנת
העלות
הכוללת
באמצעות
צמצום
היקף
ההזדקקות
למשאב
היקר
.

התוצאה
בתחום
כוח
האדם
תהיה
יותר
מפוטרים
מהמפעלים
ופחות
תעסוקה
בהמשק
,
והכל
הודות
לפעילות
-
היתר
של
איגודים
מקצועיים
וחוסר
האונים
בהתמודדות
אתם
.

דומה
לכך
המצב
במגזר
המתוקצב
.

הרופאים
מספקים
בימים
אלה
דוגמה
מובהקת
לכך
.

במדינה
שבה
יש
כבר
עתה
מאות
רופאים
עודפים
,
והעומדת
לקלוט
אלפי
רופאים
חדשים
,
מתעקש
האיגוד
המקצועי
להגן
על
שכרם
של
עמיתיו
הבכירים
,
המשתכרים
פי
ארבעה
וחמישה
מן
השכר
הממוצע
במשק
(
10000
שקלים
בחודש
ויותר
)
,
ואף
להוסיף
עליו
.

התוצאה
הבלתי
נמנעת
תהיה
,
שמוסדות
הרפואה
ייזהרו
ויישמרו
מקליטת
רופאים
חדשים
מקרב
העולים
.

הקשיחויות
בתחום
השכר
ובלשון
גלויה
יותר
,
האיגודים
המקצועיים
הלוחמים
בתקיפות
למען
האינטרסים
של
העובדים
-
המועסקים
הם
האיום
החמור
ביותר
על
סיכויי
המימוש
של
משימות
המשק
בשנים
הקרובות
.

בניו
זילנד
הם
הכשילו
את
הצמיחה
;
אצלנו
הם
עלולים
להכשיל
גם
את
הקליטה
.

השבוע
התרחשה
בפוליטיקה
האמריקאית
התמודדות
נדירה
,
אולי
חסרת
תקדים
.

שני
יהודים
התחרו
על
אחד
משני
מושביה
של
מדינת
מינסוטה
בסנאט
של
ארצות
הברית
.

גדול
עיתוני
מינסוטה
,
"
סטאר
טריביון
"
,
כתב
בצדק
כי
העובדה
"
שזה
יכול
לקרות
במדינה
שבה
היהודים
הם
מיעוט
קטן
(
פחות
מאחוז
אחד
)
של
האוכלוסייה
,
היא
נקודה
היכולה
לגרום
גאווה
לגיטימית
לכל
המינסוטים
"
.

לרוע
המזל
הרשה
לעצמו
אחד
המתמודדים
,
הסנאטור
הרפובליקאי
רדי
שוויץ
,
להפוך
את
השעה
הגדולה
הזו
לקטנה
מאוד
,
כאשר
ניסה
ליצור
את
הרושם
שהוא
יהודי
נאמן
יותר
מיריבו
.

הוא
הרשה
לעצמו
להעמיד
את
שאיפותיו
הפוליטיות
מעל
האינטרסים
של
סובלנות
חברתית
ושל
הרמוניה
אנושית
וגם
מעל
האינטרסים
של
יהודי
ארה"ב
,
ואולי
של
יהודים
בכלל
.

תעלולי
בושוויץ
לא
עלו
יפה
,
והוא
הפסיד
את
מושבו
.

אף
כי
בושוויץ
חזר
והתגייס
בעבר
,
פעם
אחר
פעם
,
לעזרת
יהודים
ולעזרת
מדינת
היהודים
,
הוא
ראוי
השבוע
לגינוי
הקשה
ביותר
.

מפלתו
בבחירות
במינסוטה
היא
בסופו
של
דבר
השירות
הטוב
האחרון
,
שהפוליטיקאי
האופורטוניסטי
והציני
הזה
יכול
היה
לעשות
ליהודים
שבשמם
דיבר
.

ב21
שנותיו
בסנאט
היה
בושוויץ
הידיד
האפקטיווי
ביותר
של
ישראל
במפלגה
הרפובליקאית
.

פעמים
אחדות
התייצב
בקו
החזית
,
השתתף
במאבקים
פוליטיים
עקובים
מדם
ועמד
בהם
באומץ
.

בישראל
היינו
אומרים
עליו
שהוא
"
יהודי
חם
"
.

אבל
בושוויץ
הוא
גם
פוליטיקאי
חם
.

ככל
שארכו
ימיו
בוואשינגטון
,
כך
גברה
השפעתו
במפלגתו
.

ב1988
הוא
הועמד
בראש
מטה
הבחירות
הרפובליקאי
לסנאט
,
ולא
היסס
במיוחד
כאשר
היה
צריך
להתגייס
נגד
המאמצים
לבחור
מחדש
את
הסנאטור
היהודי
פראנק
לאוטנברג
מניו
גרסי
.

לאוטנברג
אמנם
היה
לפנים
יו"ר
המגבית
היהודית
המאוחדת
,
אבל
בסנאט
הוא
איש
המפלגה
הדמוקרטית
.

לא
היה
דבר
טבעי
יותר
בשביל
הפוליטיקאי
בושוויץ
מניהול
מאבק
הגון
נגד
הפוליטיקאי
לאוטנברג
.

יהדותם
היתה
בלתי
רלוונטית
לחלוטין
.

אבל
ב1990
חדל
בושוויץ
לחשוב
את
יהדותו
,
או
את
יהדותם
של
פוליטיקאים
אמריקאים
אחרים
,
ללא
-
רלוונטית
.

הוא
שלח
,
למשל
,
מכתב
לבוחרים
יהודים
במדינת
מסצוסטס
,
והפציר
בהם
להצביע
בעד
המועמד
היהודי
הרפובליקאי
לסנאט
,
גים
רפפורט
.

לרפפורט
לא
היה
מעולם
קשר
ליהודים
או
לישראל
.

במערכת
הבחירות
הטלוויזיונית
שלו
הוא
הבליט
לא
את
יהדותו
של
אביו
,
אלא
את
מוצאה
האירי
-
קתולי
של
אמו
.

זה
לא
הפריע
לבושוויץ
,
על
פי
פרסום
בעיתון
"
בוסטון
גלוב
"
,
לעשות
נפשות
לרפפורט
על
יסוד
יהדותו
.

בעל
טור
ב"גלוב
"
,
אלאן
ל
,
הגיב
בחריפות
על
המכתב
,
תחת
הכותרת
"
עשיר
בחוצפה
(
הוא
השתמש
במלה
העברית
,
באותיות
לטיניות
)
,
אבל
דל
בעובדות
"
.

ביום
א
השבוע
,
יומיים
לפני
הבחירות
לסנאט
במינסוטה
,
דיווח
העיתון
"
סטאר
טריביון
"
במיניאפוליס
,
כי
מטה
הבחירות
של
בושוויץ
שיגר
לאלפי
יהודים
במדינה
מכתב
,
שכלל
התקפה
מדהימה
על
נאמנויותיו
היהודיות
של
היריב
הדמוקרטי
,
פרוף
רב
-
חן
והומור
ששמו
פול
ולסטן
.

במכתב
,
על
נייר
מטה
הבחירות
של
בושוויץ
,
נידונה
נאמנותו
של
ולסטון
לקהילה
היהודית
,
וכן
חינוכם
הלא
-
יהודי
של
ילדיו
.

ולסטון
,
הואיל
ושימש
ב1988
בכהונה
בכירה
במטה
הבחירות
של
גסי
גקסון
,
גם
תואר
במכתב
כאויב
ישראל
.

הוא
הואשם
שסירב
להתנער
מיאסר
ערפאת
ומלואי
פאראקאן
.

זה
האחרון
הוא
המטיף
המוסלמי
השחור
,
שהקפיץ
את
יהודי
ארה"ב
ממקומם
ב1984
,
כאשר
כינה
את
היהדות
"
דת
ביבים
"
ותיאר
את
היטלר
כ"אדם
דגול
"
.

בושוויץ
תואר
,
לעומת
זאת
,
במכתב
כ"רבי
של
הסנאט
"
,
צאצא
לששה
דורות
של
רבנים
ולוחם
נמרץ
לשיור
העם
היהודי
,
המפגיש
מדי
שנה
מאות
רווקים
ורווקות
בקהילה
היהודית
בוואשינגטון
,
כדי
להציל
אותם
מנישואי
תערובת
.

זה
היה
רמז
,
דקיק
בערך
כעוביו
של
פיל
,
לנישואי
התערובת
של
פול
ולסטון
.

בושוויץ
אמנם
לא
חתם
על
המכתב
עשו
כן
בשמו
72
יהודים
מינסוטיים
אבל
לפי
מטה
הבחירות
שלו
הוא
סמך
עליו
את
ידיו
.

כאשר
פרצה
השערורייה
היתה
לבושוויץ
הזדמנות
להתנצל
.

תחת
זאת
הוא
רק
אמר
,
ש"המכתב
נופח
מחוץ
לכל
פרופורציה
"
.

בישראל
אנחנו
מכירים
את
האב
-
טיפוס
הזה
.

בישראל
רצח
-
אופי
מן
הסוג
שעשה
בושוויץ
הוא
מעשה
של
יום
-
יום
.

פטריוטים
מטעם
עצמם
עוסקים
בישראל
בהחשדה
שיטתית
של
נאמנות
יריבים
פוליטיים
למדינה
ולעם
היהודי
.

אחת
הסטיות
הנפסדות
ביותר
של
הציונות
היא
זו
שהעלתה
לדרגה
של
דוקטרינה
את
מטבע
-
הלשון
"
שנאה
עצמית
"
.

כאשר
פטריוטים
רוצים
להימנע
מוויכוח
רציני
עם
ליברלים
,
הם
פוטרים
אותם
במלים
"
לוקה
בשנאה
עצמית
"
,
או
"
סוכן
אש"ף
"
.

לאלוהי
היהודים
יש
כנראה
דרכים
משלו
לגמול
על
מעשים
כאלה
.

בושוויץ
,
אשר
הוביל
בסקרים
בהפרש
של
9
%
לפני
פרסום
המכתב
,
נוצח
ביום
ג
.

משקיפים
פוליטיים
במינסוטה
רואים
קשר
ישיר
בין
המכתב
ובין
המפלה
.

כמעט
טרגדיה
היא
שפליט
יהודי
מגרמניה
הנאצית
,
אשר
הצלחותיו
האישיות
היו
תמצית
החלום
האמריקאי
,
מסיים
את
הקריירה
הפוליטית
שלו
באופן
כל
כך
מביש
.

ארה"ב
קרבה
בקצב
מהיר
לפרשת
דרכים
:
על
ממשלתה
להחליט
האם
אפשר
ליישב
את
המשבר
במפרץ
הפרסי
במשא
ומתן
ישיר
,
מתוך
,
או
או"מי
או
שלמעשה
לא
נותר
אלא
להילחם
או
להרים
רגליים
.

על
קרבת
מועד
ההחלטה
מעידה
התכונה
:
הכל
נוסעים
.

ובל
נטעה
,
גם
התיירים
הלא
-
רשמיים
לבגדד
ממלאים
שליחות
ממלכתית
,
ונציגו
של
השחקן
הראשי
,
הלא
הוא
גיימס
בייקר
,
עושה
הקפות
סביב
עיראק
כמו
יהודי
בשמחת
תורה
סביב
ארון
הקודש
.

התכונה
רבה
במיוחד
סביב
המכנים
בני
הערובה
:
כוויית
נעלמה
מעיני
המערב
,
ללמדך
על
אמנות
ההוקוס
פוקוס
של
סדאם
חוסיין
.

למעט
הגברת
תאצר
,
ואם
לשפוט
על
פי
התפרצויות
לסירוגין
,
הנשיא
בוש
,
נותרו
מעטים
הערים
עדיין
למה
שפוצץ
את
המשבר
:
חשש
מפני
השתלטותה
של
עיראק
באמצעות
כיבוש
ואיומי
כיבוש
על
כמחצית
מעתודות
הנפט
המוכרות
.

לאנשי
המעשה
,
פוליטיקאים
וראשי
בנקים
,
בארצות
שהן
הצרכניות
הראשיות
של
הנפט
,
לא
נעים
לדבר
במונחים
של
אינטרסים
,
הגם
שהם
כבדי
משקל
מאוד
.

כובש
לבבות
יותר
לדקלם
כמה
חשוב
להגן
על
זכויות
אזרח
,
להתנגד
לכיבוש
צבאי
וכיוצא
באלה
מה
שכאילו
הזמין
את
סדאם
חוסיין
לטפלל
את
דעת
הקהל
באמצעות
בני
הערובה
.

היו
שהדם
עלה
לראשם
כאשר
שמעו
את
הנשיא
בוש
מותח
גזירה
שווה
בין
סדאם
לבין
היטלר
.

ואמנם
,
בהקשר
שבו
נעשה
ההיקש
הוא
בלתי
-
הולם
עד
גיחוך
.

אולם
שיטת
הפעולה
של
נשיא
עיראק
,
אם
לא
תכניה
ויעדה
,
ראויה
בהחלט
להשוואה
למודל
הגרמני
.

גם
היטלר
היה
מערבב
צווחות
מאיימות
עם
דברי
נועם
,
גם
הוא
לא
היה
שוכח
לרמוז
על
נכונותו
להסדיר
בעיות
בדרכי
שלום
,
כדי
להוליך
שולל
בני
שיח
שוטים
או
מיתממים
.

והנה
גם
הסנאטור
רוברט
דול
,
ולהבדיל
הקנצלר
לשעבר
וילי
בראנדט
,
מכריזים
שסדאם
הוא
איש
המוכן
לנהוג
במתינות
,
אילו
רק
נתנו
לו
יריביו
סיכוי
לכך
.

ומי
לא
ייזכר
לשמע
הדברים
באדולף
המנוח
.

ואולם
,
רגע
הפגיון
בגב
יגיע
באופן
בלתי
נמנע
.

כוויית
היא
אוסטריה
,
וכמסתמא
אפילו
ברנאדט
שכח
אולי
רצה
לשכוח
כיצד
מתקדם
הטור
הפוליטי
בנוסח
שנות
ה03
.

היו
זמנים
שחיילים
בארצות
שבהן
נכפפו
אנשי
צבא
לאזרחים
עסקו
בשלהם
,
והותירו
את
הפוליטיקה
לממונים
הפוליטיים
.

זמנים
אלה
חלפו
,
אולי
ללא
שוב
.

הגנרל
נורמן
שוורצקוף
,
מפקד
הגייסות
האמריקאיים
הנערכים
מול
עיראק
,
מעריך
כי
"
הכוחות
שבפיקודו
מסוגלים
למחוק
את
עיראק
מן
המפה
"
.

ואולם
הוא
מביע
ספק
(
בראיון
שהעניק
לפני
ימים
אחדים
ל"ניו
יורק
טיימס
"
)
האם
זה
היה
"
משרת
את
צורכי
מאזן
הכוחות
לטווח
ארוך
באזור
"
.

אפשר
שהעיסוק
בעניינים
השייכים
במובהק
לממונים
האזרחיים
נלמד
עתה
בווסט
פוינט
כמקצוע
חובה
.

ואולי
זו
הסיבה
,
או
אחת
מהן
,
שארה"ב
נראית
בלתי
-
כשירה
למלא
את
המשימות
,
שעל
פי
הצהרותיו
החוזרות
הנשיא
בוש
חושב
שהיא
חייבת
ליטול
על
עצמה
.

אין
זה
סוד
שמזכיר
המדינה
בייקר
,
חרף
הצהרות
שריריות
שהוא
משמיע
מדי
פעם
,
הוא
חסיד
הפתרון
הדיפלומטי
למשבר
המפרץ
;
אם
כי
לא
ברור
באיזו
דרך
הוא
חושב
להעלות
בקנה
אחד
את
האמצעים
(
משא
ומתן
,
ול
בלחץ
של
הסגר
)
עם
היעדים
(
הוצאת
עיראק
מכוויית
והחזרת
בית
המלוכה
על
כנו
)
.

אך
בייקר
אינו
היחיד
.

הנה
מה
שאמר
הגנרל
שורצקוף
:
"
אני
סבור
שיש
דרכים
חלופיות
לדהירה
לבגדד
,
להוצאתו
של
שלטון
הבעת
מחפירותיו
,
ולהשמדת
כולם
כדי
להשליט
שלום
ויציבות
באזור
"
.

ואמנם
,
חלופות
כאלו
קיימות
,
וליתר
דיוק
היו
קיימות
כאשר
מלחמות
התנהלו
ברומחים
.

אלא
ששוורצקוף
נשלח
למפרץ
בראש
גייסות
,
שאם
יופעלו
עלולים
להידרש
לבצע
בדיוק
את
החלופה
הלא
-
מועדפת
על
הגנרל
.

זו
גזרתה
של
הטכנולוגיה
המלחמתית
בת
-
זמננו
.

בעייתה
של
ארה"ב
והדבר
אמור
במשנה
תוקף
לגבי
יתר
ארצות
המערב
לא
נעוצה
בחוסר
יכולת
,
במונחי
עוצמה
,
להעמיד
את
עיראק
במקומה
.

ואילולא
נתפסה
ביהירותה
המעצמתית
לאשליה
כי
היא
מסוגלת
לתכנן
מראש
מי
ומה
יבואו
בעיראק
במקום
סדאם
חוסיין
וקלגסיו
,
אפשר
שהגנרל
היה
משתחרר
מתהיותיו
,
ואולי
אפילו
מזכיר
המדינה
היה
חדל
לרקוד
בשתי
חתונות
.

אך
לפני
הכל
ארה"ב
חייבת
להבהיר
לעצמה
לשם
מה
הקימה
את
העולם
על
רגליו
,
ולהשגתה
של
איזו
מטרה
שלחה
למפרץ
צבא
,
שמבחינת
כוח
האש
הנישא
בכליו
שם
בכיסו
הקטן
את
כל
צבאות
הברית
במלחמת
העולם
השנייה
.

לא
זכויות
אזרח
,
ולא
התנגדות
עקרונית
לכיבוש
,
ועל
אחת
כמה
וכמה
לא
הגנה
על
בני
ערובה
,
אינם
ראויים
למאמץ
כזה
.

עד
שארצות
הברית
,
בהנהגת
הנשיא
בוש
,
לא
תאמר
לעצמה
את
האמת
לגבי
השאלה
"
מה
אנחנו
עושים
במדבר
הסעודי
"
,
תזכיר
התנהגותה
את
חמורו
של
רידן
.

הלה
מת
מרעב
כיוון
שלא
השכיל
לבחור
בין
שתי
ערימות
שחת
שהונחו
בפניו
.

לפני
כמה
שבועות
הזמינה
להקת
חובבים
של
המושבה
האמריקאית
הקטנה
בריאד
קבוצת
חיילים
של
צבא
ארצות
הברית
להופעה
שנערכה
לכבודם
בבניין
השגרירות
.

אחרי
משא
ומתן
ממושך
נענו
שלטונות
הצבא
לבקשתן
של
רשתות
הטלוויזיה
האמריקאיות
לצלם
את
האירוע
הצבעוני
.

הכתבים
נאלצו
להתחייב
שלא
להקרין
תמונות
של
נשים
בצד
גברים
,
ולדלג
על
איברים
חשופים
.

נציג
אחת
הרשתות
שסיפר
לי
את
הסיפור
מעיד
,
שהמראה
בחוף
תל
אביב
נועז
פי
כמה
ממה
שהרשו
לעצמן
עקרות
הבית
האמריקאיות
שהופיעו
באותו
ליל
חמסין
סעודי
בשגרירות
ארה"ב
.

אף
על
פי
כן
נזהרו
הצלמים
שלא
להגביה
את
מצלמותיהם
מעל
קרסוליהן
של
השחקניות
,
והתרכזו
בתשואות
ובשריקות
העידוד
של
החיילים
מוכי
השיעמום
שזכו
למנת
בידור
צנועה
.

למחרת
היום
צילצל
הטלפון
בלשכתו
של
מפקד
הכוחות
האמריקאיים
,
הגנרל
שוורצקוף
.

מעברו
השני
של
הקו
היה
המלך
פאהד
בכבודו
ובעצמו
.

הוד
מלכותו
לא
ידע
את
נפשו
מרוב
זעם
.

הוא
צפה
בשידור
המופע
ברשת
סי
-
אן
-
אן
ולא
יכול
היה
לעצום
עין
.

"
יצאתם
מדעתכם
?
"
שאל
.

"
עכשיו
תספר
מכונת
התעמולה
של
סדאם
חוסיין
שהסעודים
הזמינו
את
האמריקאים
כדי
להשחית
את
נפשותיהם
של
המאמינים
המוסלמים
"
.

באותו
יום
פורקה
הלהקה
.

היא
הלכה
בדרכה
של
חנות
בשר
החזיר
במושבה
האמריקאית
והתחנה
לממכר
משקאות
חריפים
לדיפלומטים
.

אפשר
כמובן
ללעוג
ל"ינקים
"
המתרפסים
בפני
השליטים
ההוללים
,
הצבועים
,
של
סעודיה
,
שבלי
אותם
חיילים
אמריקאים
חייהם
שווים
כקליפת
השום
.

אפשר
לנוד
למעצמה
החזקה
בעולם
,
מעוז
זכויות
האדם
ושוויון
המינים
,
שעל
-
פי
דרישת
המארחים
הערבים
הוציאה
הוראה
האוסרת
על
חיילות
אמריקאיות
לנהוג
במכונית
מחוץ
לבסיסי
הצבא
(
שמא
ירעילו
את
מוחן
של
נשות
סעודיה
)
.

אבל
אפשר
שהאמריקאים
לומדים
בימים
אלה
פרק
חשוב
בהבנת
המזרח
התיכון
.

התנהגותם
מזכירה
פוליטיקאים
ישראלים
(
ביניהם
כאלה
הלועגים
היום
לחיזור
האמריקאי
אחרי
הקואליציה
הערבית
)
זוללי
שרימפס
,
החובשים
כיפה
על
ראשם
ומשחרים
לפתחם
של
רבנים
אנטי
-
ציונים
.

משבר
המפרץ
מלמד
את
האמריקאים
,
בדרך
הקשה
,
את
כללי
המשחק
באזור
הזה
.

סגן
שר
החוץ
,
בנימין
נתניהו
,
הורה
לנציגי
ישראל
בבירות
העולם
להזכיר
לדעת
הקהל
כי
בנובמבר
1971
דחתה
ממשלת
גולדה
מאיר
החלטה
של
מועצת
הביטחון
לשגר
לירושלים
משלחת
סקר
,
שתדווח
על
ההתיישבות
היהודית
החדשה
במזרח
ירושלים
.

ההחלטה
לא
היתה
מתאפשרת
כמובן
אילו
הטילה
עליה
ארצות
הברית
וטו
.

כך
,
בלי
משים
,
מזכיר
כאן
נתניהו
כי
אין
שום
חידוש
בעמדה
שנוקטת
ארה"ב
בימים
אלה
בנושא
ירושלים
.

ואולם
,
המקרה
של
1971
הוא
בבחינת
היוצא
מהכלל
שאינו
מעיד
על
הכלל
.

אף
שארה"ב
התנגדה
מאז
ומתמיד
לצעדי
הסיפוח
של
ישראל
,
היא
לא
השכילה
להבין
כי
בהטילה
שוב
ושוב
וטו
על
החלטות
האו"ם
,
היא
מרגילה
את
הציבור
הישראלי
להאמין
שאפשר
להשליך
הצדה
את
הצהרותיה
באותו
עניין
עצמו
.

בהרצאה
שנשא
בחודש
מארס
טען
פרופסור
יהושפט
הרכבי
כי
בכך
איפשרה
ארה"ב
לממשלות
ישראל
ולציבור
בארץ
לבצע
משגים
,
שיום
אחד
הם
אלה
שייאלצו
לשלם
את
המחיר
בעבורם
.

הוא
שלל
אז
את
התפיסה
שרווחה
בקרב
פקידים
אמריקאים
רבים
,
שלפיה
הסכסוך
הישראלי
-
ערבי
אינו
בשל
עדיין
לפתרון
.

לדעתו
,
דחייה
לא
תשפר
את
המצב
.

נהפוך
הוא
:
ככל
שחולף
הזמן
ירבו
ההתנחלויות
היהודיות
ויגבר
הפונדמנטליזם
האיסלמי
.

התנהגותה
של
ארצות
הברית
במועצת
הביטחון
בפרשת
הר
הבית
(
נתניהו
טוען
שהאמריקאים
אינם
נבהלים
גם
מהרעיון
לכנס
לראשונה
בתולדות
אמנת
זנווה
את
המדינות
החתומות
עליה
)
,
הנחישות
שגילה
הממשל
בעניין
הכוונת
העולים
והכספים
לישראל
בגבולותיה
המצומצמים
ייתכן
שאלה
עדויות
ראשונות
לכך
שהממשל
מבין
לא
רק
את
אילוצי
הקואליציה
שלו
עם
המוסלמים
האדוקים
.

אפשר
שהאמריקאים
מתחילים
להבין
שהאילוצים
הקואליציוניים
של
שמיר
עם
הימין
הקיצוני
בליכוד
ומחוצה
לו
אינם
אלא
רעלה
שיש
להסיר
אותה
.

מנהיג
יהודי
אמריקאי
חשוב
שביקש
לשמור
על
עילום
שמו
אמר
לי
באחרונה
,
כי
בממשל
מבינים
שמלים
אינן
משפיעות
על
שמיר
.

מה
כן
?

סנקציות
,
הוא
אמר
.

סקר
גאלוף
האחרון
הראה
כי
עמדה
כזו
של
הממשל
תיהנה
מתמיכה
מאסיווית
של
דעת
הקהל
.

אף
שרוב
האמריקאים
(
42
%
)
מגלים
אהדה
רבה
יותר
לישראל
מאשר
לערבים
(
24
%
)
,
רובם
הגדול
60
%
,
כפול
ממספר
המתנגדים
סבור
שעל
ארה"ב
להגביר
את
לחצה
על
ישראל
להגיע
לפשרה
,
כדי
להשיג
שלום
באזור
.

ניו
יורק
(
אי
-
פי
)
.

דייויד
רובינסון
קלע
אור
לאתמול
שיא
קאריירה
,
43
נקודות
,
והצעיד
את
סן
אנטוניו
ספארס
לניצחון
על
דנוור
161-153
.

בחגיגה
על
הסל
של
דנוור
,
שספגה
עד
כה
בממוצע
152
נקודות
למשחק
,
השתתפו
גם
טרי
קאמינגס
עם
31
נק
ושון
אליוט
29
(
גם
לו
שיא
קאריירה
)
.

אורלאנדו
וולדרידג
קלע
37
נק
לנאגטס
.

שיקאגו
בולס
השיגו
ניצחון
ראשון
במיניאפוליס
על
מינסוטה
,
91
96
.

גורדן
קלע
רק
17
נק
,
אך
כוכב
הניצחון
היה
הרכז
המחליף
בי.
גיי.
ארמסטרונג
(
41
נק
)
.

דאלאס
השיגה
ניצחון
גדול
בפילדלפיה
על
הסיקסרס
,
101
104
,
כשרוי
טארפלי
היה
שוב
הבולט
בשורות
המאווריקס
עם
62
נק
.

קליוולנד
גברה
על
שארלוט
89
100
ודטרויט
התאוששה
מההפסד
בסיאטל
עם
ניצחון
גדול
על
הקליפרס
בלוס
אנגלס
83
110
(
דומארס
25
נק
)
.

פיניקס
סאנס
ניצחו
בביתם
את
גולדן
סטייט
119
126
(
אדי
גונסון
קלע
35
לפיניקס
)
.

כריס
מולין
קלע
30
לווריירס
.

ארבע
קבוצות
ישראליות
יתמודדו
היום
ומחר
בסיבוב
הראשון
של
גביעי
אירופה
בכדורעף
.

האלוף
מכבי
תל
אביב
ישחק
מחר
בקפריסין
נגד
סלמינה
פמגוסטה
,
במשחק
גומלין
בגביע
האלופות
(
0
3
למכבי
במשחק
הראשון
)
.

הפועל
בת
ים
,
שנוצח
במשחק
הראשון
בידי
גנק
רוזנסל
הבלגית
3
0
,
יקיים
הערב
את
הגומלין
,
גם
כן
בבלגיה
.

אלופת
הנשים
,
הפועל
מטה
אשר
,
תקיים
את
שני
משחקיה
עם
אנוטוניוס
הרנטאלס
בבלגיה
,
בגביע
האלופות
.

הערב
יהיה
המשחק
הראשון
ומחרתיים
הגומלין
.

נשי
הפועל
עמק
יזרעאל
יתמודדו
במוצ"ש
,
בגורן
יזרעאל
,
עם
גאלאטאסרי
איסטנבול
בגביע
ההתאחדות
האירופית
.

במשחק
הראשון
ניצחו
הטורקיות
0
3
.

לונדון
(
רויטר
)
.

מרכז
הכובד
של
הליגה
האנגלית
עובר
השבת
מהצמרת
לתחתית
,
מהמובילה
ליוורפול
ליריבתה
העירונית
אוורטון
,
המדורגת
17
ומנסה
להיחלץ
מהמצוקה
בהנהגת
מנהלה
החדש
-
ישן
הווארד
קנדל
.

הוא
פרש
מתפקידו
במנצסטר
סיטי
רק
לפני
שלושה
ימים
,
כדי
להחליף
את
קולין
הארווי
שישמש
מעתה
סגנו
.

קנדל
,
"
המשיח
החדש
"
בעיני
אוהדי
אוורטון
,
יחל
במיבצע
ההצלה
במשחק
חוץ
שיהיה
מחר
נגד
סוגרת
הטבלה
,
שפילד
יונייטד
,
עדיין
ללא
ניצחון
.

אוורטון
השיגה
העונה
שני
ניצחונות
בלבד
ב
-
11
משחקיה
.

בתקופת
הזוהר
שלה
הוביל
אותה
קנדל
לשתי
אליפויות
ליגה
,
לזכיה
בגביע
האנגלי
ובגביע
אירופה
למחזיקות
גביע
.

המשימה
של
ליוורפול
,
נגד
לוטון
באנפילד
,
נראית
קלה
ופשוטה
יותר
על
אף
היעדרו
הצפוי
של
גון
בארנס
הפצוע
.

ניצחון
יבטיח
לה
יתרון
בן
4
נקודות
,
לפחות
,
בפיסגה
.

יריבתה
העיקרית
ארסנל
תיתקל
בקשיים
בדרבי
הלונדוני
נגד
קריסטל
פאלאס
,
המדורגת
רביעית
.

טוטנהאם
,
המפגרת
ב
-
5
נקודות
אחרי
ארסנל
במקום
השלישי
,
תארח
את
ווימבלדון
.

פיטר
ריד
הוותיק
,
שהחליף
זמנית
את
קולין
הארווי
,
יוביל
ביום
א
את
מנצסטר
סיטי
למשחק
החוץ
שלה
בלידס
.

יתר
משחקי
המחזור
מחר
:
צלסי
נוריץ
,
סאותהמפטון
ק.
פ.
ר.
,
סנדרלנד
קובנטרי
,
אסטון
וילה
נוטינגהאם
,
דרבי
מנצסטר
יונייטד
.

יהיה
מיפגש
המוקד
בין
האלופה
גלאזגו
ריינגרס
למוליכה
דנדי
יונייטד
,
שתי
קבוצות
שנחלו
שלשום
אכזבות
בגביעי
אירופה
(
דנדי
יונייטד
הובסה
בביתה
0
4
בידי
ארנהם
מהולנד
וריינגרס
סיימה
רק
11
בבית
עם
הכוכב
האדום
בלגראד
)
.

המשלחת
הישראלית
לאליפות
העולם
בהרמת
משקולות
יצאה
אתמול
לבודאפשט
,
שם
יחלו
מחר
התחרויות
.

המשלחת
כוללת
שלושה
משקולאים
.

שניים
מהם
יצאו
אתמול
,
ראובן
חדינטוב
ופליקס
תומרין
,
שיתחרו
במשקל
עד
60
ק"ג
.

אליהם
יצטרף
בתחילת
השבוע
הבא
איגור
דנדיק
,
הנחשב
בין
הטובים
בעולם
במשקל
עד
100
ק"ג
.

המאמן
הוא
בוריס
קודשביץ
.

זו
הפעם
הראשונה
שבאליפות
זו
תהיה
בדיקת
סמים
רטרואקטיווית
,
לחצי
שנה
האחרונה
,
כך
שסביר
כי
ההישגים
יהיו
הפעם
פחות
טובים
.

הודף
כדור
הברזל
האמריקאי
רנדי
בארנס
עלול
להפסיד
יותר
מחצי
מיליון
דולר
,
אם
אמנם
יאלץ
להיעדר
מפעילות
שנתיים
בגלל
השעיה
על
שימוש
בסמים
.

השיאן
העולמי
ובעל
מדליית
הכסף
האולימפית
גילה
השבוע
כי
הוא
משתכר
כ
-
150
אלף
דולר
לשנה
,
ומקבל
עוד
כ
-
110
דולר
לשנה
מחוזי
פרסומת
.

בארנס
הושעה
יחד
עם
בוץ
ריינולדס
,
השיאן
העולמי
ב
-
400
מטר
ובעל
מדליית
כסף
אולימפית
.

שני
האתלטים
המושעים
מכחישים
בתוקף
שימוש
בסמים
.

אורח
השבוע
בתחזית
הלאומית
הוא
קשר
העבר
הבין
-
לאומי
של
מכבי
תל
אביב
,
ירון
עוז
.

בן
38
וחצי
.

היה
שחקן
מפתח
במכבי
תל
אביב
וזכה
עמו
בכמה
תוארי
אליפות
וגביע
.

היה
אחד
הבולטים
בנבחרת
ישראל
שהופיעה
באולימפיאדת
מונטריאול
ב
-
1976
,
בהדרכת
המאמן
דוד
שוייצר
.

אני
צופה
ניצחון
ביתי
למכבי
חיפה
על
הפועל
פתח
תקוה
,
במשחק
המרכזי
שיחל
בקרית
אליעזר
ב
-
1630
.

חיפה
בנויה
טוב
,
עומדת
נכון
במגרש
,
יש
לה
חוליית
קישור
מצויינת
ושני
חלוצים
שיודעים
להבקיע
,
ומבקיעים
.

היא
תרצה
לחזור
לעצמה
אחרי
הפסדה
בימק"א
.

למרות
שבית"ר
ירושלים
ראשון
בטבלה
,
אני
מהמר
על
ניצחון
של
באר
שבע
(
בשעה
הראשית
1430
)
,
בגלל
הביתיות
וגם
מפני
שלשחקני
באר
שבע
תהיה
שאפתנות
מיוחדת
לנצח
את
המוליך
.

ראיתי
את
הפועל
תל
אביב
ולדעתי
יש
לו
קבוצה
טובה
גם
בלי
סיני
.

צפוי
תיקו
בדרבי
הזה
עם
בית"ר
(
משחק
המוקד
בבלומפילד
16.30
)
,
אלא
אם
כן
יכריע
את
הכף
הניסיון
של
בית"ר
.

הפועל
ירושלים
ומכבי
נתניה
הם
פחות
או
יותר
ברמה
שווה
(
המשחק
הראשון
בבלומפילד
1430
)
.

אני
מהמר
על
נתניה
מפני
שיש
לה
התקפה
שמסוגלת
לנצח
והמשחק
לא
יהיה
בימק"א
.

אני
חושב
שמכבי
תל
אביב
חייב
לנצח
במשחק
החוץ
מול
צפרירים
חולון
(
היחיד
שיהיה
כבד
היום
)
.

מכבי
טוב
יותר
,
מסוגל
לנצח
בחוץ
ואילו
בחולון
שחקני
הרכש
עדיין
לא
התאקלמו
.

בני
יהודה
ינצח
בבית
את
הפועל
כפר
סבא
.

הוא
טוב
יותר
ויהנה
מיתרון
הביתיות
.

כיום
כפר
סבא
היא
אחת
משתי
החלשות
בליגה
.

אחת
הבעיות
שלה
היא
הגנתה
החדירה
.

לייפציג
(
רויטר
)
.

שלטונות
עיריית
לייפציג
עלולים
לבטל
את
המשחק
האחרון
בין
נבחרות
מזרח
ומערב
גרמניה
,
עקב
האיום
באלימות
מצד
אוהדי
כדורגל
אמר
אתמול
דובר
העיריה
.

"
אנו
מודאגים
מאוד
לגבי
הבטחון
,
אמר
הדובר
,
ריינהארדט
בוהז
,
בהתייחסו
למשחק
המשחק
האחרון
בין
שתי
הנבחרות
הגרמניות
,
לפני
שתוקם
נבחרת
מאוחדת
,
אמור
להתקיים
כאן
ב
-
21
בנובמבר
.

בשבת
האחרונה
ירתה
משטרת
לייפציג
באדם
אחד
למוות
ופצעה
קשה
שלושה
אחרים
,
בנסיון
לבלום
השתוללות
אוהדי
כדורגל
בעיר
.

כמה
ימים
קודם
לכן
השתוללו
בלוכסמבורג
אוהדי
כדורגל
ממערב
גרמניה
.

מרכז
הפועל
אוסר
על
שחקני
הפועל
בית
שאן
להופיע
עם
סרט
שחור
(
לזכרו
של
מאיר
כהנא
)
במשחק
עם
הפועל
אום
אל
-
פאחם
בליגה
א
מחוז
צפון
,
שיהיה
השבת
.

מנכ"ל
הפועל
יעקב
אבימור
הבהיר
אתמול
למזכיר
מועצת
פועלי
בית
שאן
פיני
קבלו
שאם
השחקנים
יממשו
את
איומם
לענוד
סרט
שחור
ולעמוד
דקת
דומיה
,
הם
יועמדו
לדין
משמעתי
בפני
ועדת
המשמעת
העליונה
של
מרכז
הפועל
.

קבלו
אמר
שהנהלת
הפועל
בית
שאן
מתייחסת
בחומרה
רבה
ומביעה
שאט
נפש
מהרעיון
של
כמה
שחקני
הקבוצה
לעמוד
דקת
דומיה
ולענוד
סרט
שחור
במשחק
נגד
אום
אל
-
פאחם
.

מזכיר
מועצת
הפועלים
והנהלת
הפועל
בית
שאן
,
הודיעו
שהשחקנים
שנטלו
עליהם
יוזמה
אישית
,
בניגוד
לדעת
ההנהלה
,
יועמדו
לבירור
משמעתי
.

שחקני
מכבי
ראשון
לציון
הצליחו
לזכות
בניצחון
נוסף
,
הפעם
על
הפועל
גבת
העמק
,
לאחר
משחק
חלש
שהסתיים
ביתרון
של
6
נקודות
בלבד
(
92
98
)
.

שחקני
ראשון
לציון
לא
היו
אתמול
בשיאם
,
אך
למזלם
ניצבה
מולם
קבוצת
תחתית
,
כך
שגם
יכולת
פחות
מבינונית
הספיקה
להם
לזכות
בניצחון
שהושג
לאחר
במאמץ
של
הרגעים
האחרונים
.

דקה
ו
-
14
שניות
לסיום
הובילו
שחקני
ראשון
לציון
ביתרון
של
91
90
בלבד
,
ורק
יכולת
טובה
של
חיים
זלוטיקמן
ויוגין
בנקס
הותירה
את
הניצחון
בבית
.

ראשון
לציון
הירבתה
לאבד
כדורים
,
וברגעים
קריטיים
איפשרה
לשחקני
גבת
לחזור
למשחק
.

בגבת
שיחק
רק
הזר
קלווין
רוברטס
,
ואילו
הזר
השני
ארנולד
ישב
על
הספסל
ולא
שותף
עקב
פציעה
.

גבת
שלטה
יותר
בכדורים
החוזרים
,
29
לעומת
25
כדורים
של
ראשון
לציון
.

מיקי
ברקוביץ
,
שיצא
לקראת
הסיום
ב
-
5
עבירות
,
מיעט
לזרוק
ולכן
גם
צבר
מעט
נקודות
.

מוטי
ארואסטי
שיחק
מעט
.

האחרים
,
לרבות
אנדרו
ספנסר
,
היו
רחוקים
מכושרם
הטוב
.

מנגד
,
דווקא
שחקני
גבת
הפתיעו
במשחק
לחימה
,
כאשר
בשורותיהם
בלטו
רוברטס
ואריה
רוזנברג
.

לא
חסר
הרבה
שיחוללו
הפתעה
גדולה
.

סיום
משחק
הניצחון
של
הפועל
ירושלים
על
הגליל
עשו
האורחים
מהצפון
דרכם
לחדר
ההלבשה
,
כשארשת
פניהם
כעוסה
.

סדרן
,
שהעיר
להם
על
השתוללות
קלה
מצדם
,
חטף
מהלומת
אגרוף
מבראד
ליף
.

עוזר
מאמן
הפועל
ירושלים
גדי
קידר
,
שנקלע
למקום
,
ספג
אגרוף
ובעיטה
מוויין
קמבל
ואיבד
את
הכרתו
.

דקות
חרדה
עברו
על
אנשי
ירושלים
עד
שקידר
חזר
להכרה
מלאה
.

הוא
גם
נחבל
קשה
בסנטרו
והובהל
לבית
חולים
.

המשטרה
עצרה
לחקירה
את
וויין
קמבל
ובראד
ליף
,
שכנראה
ישוחררו
בתום
החקירה
.

מזה
תקופה
ארוכה
יש
בירדן
מגמה
מאד
חזקה
של
גורמים
פונדמליסטיים
.

הדבר
בא
לידי
בטוי
בולט
בבחירות
שהיו
בנובמבר
אשתקד
.

למעשה
,
השלטון
הירדני
הניח
לארגונים
הרדיקליים
האלה
לקיים
מוסדות
סעד
משלהם
,
שטיפחו
את
השכבות
החלשות
יחסית
והעניקו
להם
שירותים
כגון
גנים
ומוסדות
חינוך
ובריאות
.

לאור
העובדה
שקיים
בקרב
ארגונים
אלה
גם
המימד
האידיאולוגי
,
יש
להם
את
היכולת
לפעול
בחברה
הירדנית
.

אם
תוסיף
לכך
את
תחושת
חוסר
התוחלת
והמשבר
הכלכלי
הקיים
בירדן
תקבל
מצוקה
חברתית
משולבת
.

הגורמים
הפונדמליסטיים
האלה
,
מדברים
במונחים
מאד
רדיקליים
בנושא
הסכסוך
הישראלי
-
ערבי
.

אוסף
של
התבטאויות
,
שאש"ף
כבר
למד
לא
לומר
אותם
מפורשות
להם
אין
קושי
לומר
והם
מדברים
בפירוש
על
חיסול
היהודים
.

בהחלט
.

יותר
מכך
,
הם
יצרו
מעין
חממה
.

אין
ספק
שירדן
נמצאת
במצוקה
מאד
קשה
,
של
אוי
לי
מיוצרי
ואוי
לי
מיצרי
.

כלומר
יש
כאן
דבר
פרדוקסלי
.

המשטר
הזה
רוצה
לתת
כמה
שפחות
ביטויים
אופרטיווים
להזדהות
פורמלית
עם
סדאם
חוסיין
ועם
המאבק
נגד
ישראל
.

אבל
הוא
מצוי
במלכוד
,
כי
מחד
הוא
תומך
באש"ף
ובמאבק
בישראל
,
אבל
מאידך
יש
לו
מגבלה
חמורה
מאד
,
משום
שבפועל
הוא
מנסה
לנהל
מדיניות
הפוכה
,
שנועדה
שלא
לשרוף
את
הגשרים
עם
ארה"ב
ולא
לחמם
את
הגבול
עם
ישראל
.

זה
הדבר
האחרון
שחוסיין
רוצה
בו
,
אבל
הוא
לא
בולם
את
האווירה
הקיצונית
וכשמתחילה
הידרדרות
לאורך
הגבול
עם
ישראל
והשלטון
הירדני
מאפשר
לגורמים
קיצוניים
לפעול
באופן
עצמאי
,
הוא
עלול
לאבד
את
הריבונות
הירדנית
וליצור
תהליך
של
לבנוניזציה
של
ירדן
.

התופעה
הזו
מעניינת
,
כי
אם
אמנם
יוברר
בוודאות
שאנשי
כוחות
הביטחון
הכללי
(
משטרת
הביטחון
)
נמנו
על
המחבלים
,
זה
מעיד
על
כך
שגם
קיצוניים
איסלמים
רדיקליים
,
הצליחו
לחדור
אל
הגוף
האחראי
על
ביטחון
הפנים
בירדן
.

זו
המשענת
העיקרית
של
המלך
.

זה
ליבו
של
הגוף
שחוסיין
נסמך
עליו
.

אם
מדובר
עדיין
בבודדים
,
מצבו
של
המלך
איננו
חמור
,
אבל
ייתכן
שאנשי
הגיהאד
האיסלמי
,
שיזמו
את
הפעולה
,
ביקשו
להכות
את
המשטר
ע"י
בחירת
חברי
חוליה
הנמנים
על
הגוף
הנאמן
ביותר
למלך
.

ניתן
ללמוד
מכך
שלחוסיין
אין
תשובה
לתהליכים
הפנימיים
המתרחשים
בארצו
.

תוך
3
דקות
בפתיחה
היה
הפער
שחולון
ניסתה
למחוק
כל
המישחק
,
ולא
הצליחה
.

במחצית
היה
ההפרש
דומה
(
37
45
)
:
גם
בסיום
:
78
86
.

ניצחון
נוסף
למכבי
בעוד
"
קרב
רחוב
"
,
כהגדרת
המאמן
צבי
שרף
,
וחומר
למחשבה
נוסף
ואולי
אין
סופי
למאמני
האלוף
.

גמצי
קלע
רק
2
נקודות
,
הורטון
4
נקודות
והנפלד
6
נקודות
(
ריבאונד
אחד
ו
-
2
אסיסטים
)
.

תפוקה
דלה
כזו
משלושה
שחקנים
,
האמורים
להריץ
את
מכבי
,
יכולה
היתה
להיות
מכרעת
.

אבל
אמש
קם
מהספסל
חן
ליפין
בדקה
ה
-
13
,
והחל
לעשות
סדר
בבלגאן
(
6
אסיסטים
)
.

הוא
כבר
לא
ירד
לספסל
עד
לסיום
,
כשהוא
מריץ
את
הקבוצה
,
חוטף
ומנווט
כפי
שהוא
יודע
.

לאוון
מרסר
(
37
דקות
)
ודונאלד
רויאל
(
40
דקות
)
היו
שם
כבר
מן
ההתחלה
.

מרסר
שיתק
את
ארל
ויליאמס
המפוזר
,
קלט
8
ריבאונדים
,
ביצע
4
גגות
ואת
20
הנקודות
עשה
מול
ויליאמס
ללא
בעיות
.

רויאל
קלע
באחוזים
טובים
(
51.21
מהשדה
)
והיה
האיש
שנתן
למכבי
את
הנקודות
החשובות
.

גם
דניאל
וסימס
,
שקלע
6
נקודות
בסיום
ושיתק
את
פייגינס
,
היו
שותפים
.

ארל
ויליאמס
אמנם
קלט
15
כדורים
חוזרים
,
אבל
לא
היה
מרוכז
ואיבד
הרבה
כדורים
במצבים
עדינים
.

חולון
שמרה
על
פער
סביר
ואף
הצליחה
לעלות
ליתרון
בדקה
ה
-
18
,
בזכות
ניב
בוגין
,
שאחרי
הפתיחה
הגרועה
החליף
בדקה
ה
-
3
את
אלימלך
וריכז
את
המישחק
בצורה
יעילה
.

אז
עברו
החולונים
לאיזורית
מעורבת
(
אישית
על
גמצי
)
אבל
האקס
-
חולוני
דניאל
(
שהחליף
את
דורון
)
יחד
עם
ליפין
החזירו
למכבי
את
היתרון
עד
הסוף
.

בדקה
ה
-
33
עוד
היה
65
70
למכבי
כשבוגין
היה
האיש
של
חולון
,
אבל
מרסר
דאג
לפער
מבטיח
65
76
וסימס
סיים
במיטווח
משלו
.

בלגראד
(
רויטר
)
.

הסיבוב
השני
של
גביעי
אירופה
הושלם
אמש
,
בהתמודדות
בגביע
אופ"א
,
בה
ניצחה
פרטיזן
בלגראד
את
ריאל
סוסיידאד
4
5
בבעיטות
הכרעה
מ
-
11
מטרים
.

פרטיזן
ניצחה
0
1
בתום
המשחק
וגמלה
בזה
לספרדים
שניצחו
0
1
בביתם
.

במשחקים
מאוחרים
שהיו
שלשום
בלילה
גברה
פורטו
במגרשה
על
דינאמו
בוקארשט
0
4
ועלתה
לשלב
הבא
בטורניר
האלופות
,
אחרי
0
0
במשחק
הראשון
ברומניה
.

אמאדורה
מפורטוגל
ניצחה
0
1
את
פ.
צ.
ליאז
בטורניר
למחזיקות
גביע
,
אך
הבלגים
עלו
בזכות
ניצחון
0
2
.

בגביע
אופ"א
ניצחה
סוויליה
בספרד
את
טורפדו
מוסקווה
2
1
,
אך
הרוסים
ניצחה
לפני
כן
במוסקווה
1
3
ועלו
.

נ
מוראלי
חשוב
השיג
הפועל
תל
אביב
במשחק
שלא
התעלה
לרמה
גבוהה
ואלמלא
המאבק
הצמוד
והסיום
הדרמאטי
,
לפני
ההארכה
,
הוא
היה
מוכתר
כמאכזב
.

הפועל
,
למרות
שליטה
מוחלטת
בכדורים
החוזרים
,
לא
מימש
יתרון
זה
לעשיית
נקודות
.

שחקניו
הגבוהים
,
טרי
וגיבסון
,
החטיאו
כטירונים
מתחת
לסל
,
כשגיבסון
זוכה
לכיסוי
דאבל
-
אף
,
אולם
הוא
הצליח
להוציא
כדורים
החוצה
לאנדרסון
ולפרישמן
הפנויים
שניצלו
זאת
לנקודות
קלות
.

ניצחון
הפועל
הושג
בעיקר
בזכות
לחימה
עיקשת
של
אמסלם
ופרישמן
,
שהשתפר
וניווט
התקפת
קבוצתו
ללא
דופי
.

מכבי
רמת
גן
שמט
ניצחון
אחרי
שהוביל
במרבית
דקות
המשחק
.

שחקני
החיזוק
הולקומב
ופירסון
עשו
את
המוטל
עליהם
וקלעו
את
מיכסת
הנקודות
שמצפים
מהם
(
ביחד
49
נקודות
)
.

האכזבה
באה
דווקא
מבינו
,
שלא
הצליח
להתמודד
עם
גבוהי
הפועל
,
ומעושה
המשחק
שוורצמן
שאיבד
כדורים
רבים
.

הדרמה
הגיעה
לשיאה
בדקות
הסיום
.

סל
רדף
סל
ובדקה
ה
-
38
הורה
לוח
התוצאות
על
שוויון
81
,
57
שניות
לסיום
היה
להפועל
יתרון
77
79
,
וכשנותרה
שנייה
לסיום
נשרקה
עבירה
טכנית
לזכות
קרטר
מרמת
גן
והוא
הישווה
בשתי
זריקות
עונשין
.

הוצאת
הכדור
בידי
רמת
גן
שנייה
לסיום
לא
שינתה
דבר
והקבוצות
התייצבו
להארכה
.

בהארכה
נראתה
במגרש
קבוצה
אחת
בלבד
,
הפועל
תל
אביב
.

16
נקודות
שלה
מול
4
של
רמת
גן
עשו
את
ההבדל
.

מחירי
הזהב
ירדו
אתמול
במקצת
בלונדון
בעקבות
הירידה
במחירי
הנפט
.

מחירי
הזהב
נסחרו
אתמול
בטווח
מצומצם
ביותר
של
53
דולר
לאונקייה
,
ואם
כי
בשלב
מסוים
של
המסחר
עלו
המחירים
,
הרי
בסיכומו
של
דבר
שבו
וירדו
בשיעורים
מתונים
.

גם
מחירי
הכסף
והפלטינה
ירדו
אתמול
בלונדון
,
בשיעורים
מתונים
,
בעקבות
הירידה
במחיר
הזהב
והאווירה
הפושרת
בתחילת
יום
המסחר
בניו
יורק
.

מחירי
הזהב
והפלטינה
עלו
במסחר
המאוחר
בניו
יורק
בעקבות
התאוששות
מחירי
הנפט
בארה"ב
.

עליות
אלו
היו
מתונות
,
אך
בלטו
נוכח
העובדה
כי
היו
בניגוד
למגמה
שרווחה
בשוק
בניו
יורק
משך
מרבית
שעות
המסחר
.

מחירי
הנפט
נפלו
בכדולר
לחבית
באירופה
.

ירידות
אלו
נמשכו
במשך
מרבית
שעות
המסחר
,
אם
כי
לקראת
סגירת
הבורסות
ניכרה
מגמה
מסוימת
של
עליות
.

ירידות
המחירים
נמשכו
גם
בניו
יורק
,
אך
שם
שב
מחיר
הנפט
ועלה
לקראת
תום
יום
המסחר
.

החוזים
העתידיים
עלו
בכ30
סנט
לחבית
,
לרמה
הגבוהה
מ53.5
דולר
לחבית
,
אם
כי
בחלק
מהחוזים
נרשמו
בתום
יום
המסחר
ירידות
של
כ08
סנט
לחבית
.

הירידה
במחיר
הנפט
בתחילת
יום
המסחר
נבעה
בחלקה
מידיעות
שהוכחשו
,
לפיהן
עיראק
מזיזה
את
כוחותיה
מכוויית
.

הירידה
במחיר
הנפט
נובעת
גם
ממימוש
רווחים
על
-
ידי
הסוחרים
,
ומהיצעים
גדולים
לחוזי
הנפט
העתידיים
,
בעיקר
לחוזים
לחודשים
דצמבר
וינואר
.

העלייה
במחיר
הנפט
במסחר
המאוחר
נבעה
מהידיעות
על
הכוננות
הצבאית
הגבוהה
של
ארה"ב
.

מחירי
הכותנה
החלו
להתייצב
אתמול
לאחר
העלייה
החדה
של
יום
ד
.

מחירי
הכותנה
קפצו
ביום
ד
בעקבות
ידיעות
על
עיסקות
יצוא
גדולות
הצפויות
בארה"ב
,
ואילו
אתמול
החלו
המחירים
להתייצב
לאחר
שבשוק
לא
נודע
על
עיסקות
ספציפיות
העומדות
להתבצע
.

מחיר
הכותנה
עלה
בשני
סנט
לליברה
ביומיים
האחרונים
.

מחיר
האלומיניום
החל
להתאושש
אתמול
.

מחיר
האלומיניום
נפל
בשיעור
חד
מאז
יום
ו
עקב
העלייה
הגדולה
במלאי
של
מתכת
זו
,
אך
אתמול
החלו
הסוחרים
לרכוש
אלומיניום
עקב
רמת
המחירים
האטרקטיווית
,
ולמרות
מימוש
רווחים
באמצע
יום
המסחר
,
עלה
אתמול
מחיר
האלומיניום
ביותר
מ04
דולר
לטונה
בסיכום
היומי
.

במחיר
רכז
התפוזים
נרשמו
אתמול
ירידות
,
כתיקון
טכני
לאחר
העלייה
החדה
של
יום
ד
.

"
גליל
נפל
בידי
ירושלים
.

חניכיו
של
יורם
חרוש
ניצחו
במשחק
המרכזי
של
המחזור
ה
-
8
את
סגן
האלוף
מהצפון
67
70
,
לאחר
מאבק
מורט
עצבים
,
שנסתיים
בתקרית
מכוערת
מאחורי
הקלעים
.

אחרי
הניצחון
על
מכבי
תל
אביב
במוצאי
שבת
,
נראה
לשחקני
הגליל
שהם
בדרך
הנכונה
,
אבל
לירושלים
ששמרה
על
הפיסגה
,
יעדים
משלה
.

את
התיסכול
הוציאו
ברד
ליף
ו
-
ויין
קמבל
על
עוזר
המאמן
גדי
קידר
.

הם
ראויים
לגינוי
.

מכבי
תל
אביב
ניצל
את
אולמו
הביתי
,
כדי
להשיג
ניצחון
לא
משכנע
על
הפועל
חולון
78
86
.

אד
הורטון
שיחק
רק
5
דקות
ואולי
עם
החלפתו
יזוז
משהו
ביד
אליהו
.

מכבי
ראשון
לציון
נאלץ
להאבק
עד
לסיום
מול
הפועל
גבת
העמק
,
אבל
הניצחון
נשאר
בבית
92
98
וראשון
אוחז
עדיין
במקום
ה
-
2
.

הפועל
תל
אביב
החזיר
לעצמו
את
ההפסד
הביתי
נגד
ירושלים
בניצחון
חוץ
בכפר
המכביה
על
מכבי
רמת
גן
83
95
(
לאחר
הארכה
)
.

הרמת
גנים
עדיין
לא
ניצחו
בכפר
המכביה
העונה
.

מכבי
חיפה
השיג
ניצחון
חוץ
על
בית"ר
ת"א
85
99
,
ששיפר
את
מעמדו
במרכז
הטבלה
.

בית"ר
התנחם
בעזיבת
המקום
האחרון
.

,
2
שקל
על
ידי
ועדת
המשמעת
של
איגוד
הכדורסל
בעקבות
התקרית
שהיתה
בסיום
המישחק
שלו
בראשון
לציון
.

כן
הוטל
על
הקבוצה
עונש
של
שני
מישחקי
רדיוס
על
תנאי
(
52
ק"ם
)
לשנה
.

א.ס.
רמת
השרון
נקנסה
גם
היא
ב
-
2,500
שקל
והוטל
עליה
עונש
הרחקה
מ
-
4
מישחקים
על
תנאי
לשנה
,
בעקבות
התפרעות
אוהדים
אחרי
המישחק
נגד
בית"ר
ת"א
.

זופר
אבדיה
,
שחקן
החיזוק
היוגוסלווי
,
הורחק
לשני
מישחקים
על
תנאי
.

טריק
וייט
,
שהלך
לעולמו
לא
מכבר
באוסטרליה
מולדתו
,
ואשר
יש
מי
שמחשיבים
אותו
כגדול
הסופרים
של
זמננו
,
לא
מנה
את
"
פס
"
(
ולא
"
וס
"
)
עם
הרומאנים
הטובים
ביותר
שלו
.

זאת
ועוד
,
מרמזים
שהוא
מפזר
בספרו
האוטוביוגרפי
"
פגמים
במראה
"
אפשר
להסיק
,
אולי
בטעות
,
כי
ברבות
השנים
נקעה
נפשו
מרומאן
זה
,
שהחל
להתהוות
בנפשו
בתקופת
מלחמת
העולם
השנייה
כששירת
במצרים
והתוודע
אל
המדבר
.

"
פוס
"
הוא
ספר
מגאלומאני
על
דמות
מגאלומאנית
,
יוהאן
אולריך
פוס
,
בוטנאי
וגיאוגרף
,
היוצא
לחקור
את
פנים
יבשת
אוסטרליה
,
מחוזות
שרגל
אדם
לבן
לא
דרכה
בהם
.

מצד
זה
הוא
יכול
להיחשב
רומאן
היסטורי
,
שמצויים
בו
כל
היסודות
שהפכוהו
למעין
אפוס
לאומי
אוסטרלי
.

אלא
שזו
אינה
אלא
מסיכה
.

"
פס
"
אינו
שם
שנבחר
במקרה
,
כמו
גם
שמות
אחרים
בספר
הזה
.

אפשר
שהיה
זה
רחוק
מדעתו
של
פטריק
וייט
(
גרמניסט
במקצועו
)
,
שכתב
כאן
אודיסיאה
מודרנית
,
לקרוא
לגיבורו
בשמו
של
מתרגם
הומרוס
לגרמנית
(
להוציא
את
השם
האמצעי
)
המשורר
יוהאן
היינריך
פס
(
1751-1826
)
,
אבל
בוודאי
אין
זה
מקרה
כלל
,
שביוונית
,
שגם
בה
היה
וייט
מצוי
,
פירושה
של
המלה
"
פוס
"
הוא
אור
,
שכן
נושא
הרומאן
הזה
הוא
מלחמת
האור
בחושך
.

הנושא
הזה
מוצג
בפני
הקורא
כבר
בפתח
הספר
.

כאן
מתוארים
שוב
ושוב
ובהדגשה
משחקי
האור
והצל
,
המתחוללים
בחדר
שבו
נערכת
הפגישה
הראשונה
בין
שני
גיבורי
הרומאן
,
המהווים
את
שני
הקטבים
שביניהם
מטלטל
וייט
את
השאלות
המטאפיסיות
שהוא
מעלה
בספר
זה
,
שאלות
בדבר
קיום
האל
,
עבודת
האל
,
התגלותו
ואפשרות
האמונה
בו
.

הפרק
הראשון
של
הרומאן
מעובד
כאקספוזיציה
למופת
,
שכן
בו
מציג
וייט
לא
רק
את
גיבוריו
,
הראשיים
והמשניים
,
אלא
גם
את
כל
התימות
שהוא
מבקש
לחקור
בספרו
.

הרומאן
פותח
בלורה
טרווליאן
העסוקה
,
כפנלופה
המצפה
לאודיסיאוס
שלה
,
במלאכת
רקמה
מסובכת
שכדי
לבחון
אותה
מקרוב
עליה
להציגה
נגד
האור
,
כי
בחדר
שוררת
אפלולית
.

את
ההודעה
על
בואו
של
אורח
,
זר
,
גרמני
,
מבשרת
לה
המשרתת
רוז
פרשן
"
שפחת
המידות
הטובות
"
,
הקדושה
,
מרים
המגדלית
של
הרומאן
הזה
,
העתידה
ללדת
את
התינוקת
מרסי
(
חמלה
)
,
שאותה
תאמץ
לורה
לבת
בבוא
העת
.

פוס
הוא
איש
משולל
כל
חמלה
.

כדי
לבצע
את
הבלתי
אפשרי
הוא
חייב
לדכא
כל
רגשי
רחמים
וכבר
בפרק
הפתיחה
הוא
מוצג
כדורסני
ואכזר
,
כמי
שנמלט
מחברת
בני
-
אדם
וכחוקר
שיצאו
לו
מוניטין
בשל
דייקנותו
.

נקודת
המוצא
של
תפישת
המציאות
של
פוס
אומרת
,
כי
הכל
ניתן
לידיעה
ולהכרה
.

זו
תפישת
עולם
משוללת
כל
ענווה
,
תפישה
המוציאה
כל
אפשרות
של
אמונה
דתית
שעל
פי
הגדרתה
מייחדת
את
האדם
מן
האל
באפסותו
לעומת
גדולתו
של
הכל
-
יכול
,
והכל
-
יודע
.

החדר
,
שבו
מתרחשת
הפגישה
הראשונה
בין
השניים
,
מואפל
,
כאמור
,
אבל
מבעד
לחרכי
התריסים
חודרות
קרניים
ונשברות
במראות
ובחפצי
זכוכית
ומטילות
בחדר
נגוהות
.

לורה
,
מסופר
לנו
מיד
,
הגיעה
בעת
האחרונה
להחלטה
כי
אינה
יכולה
להאמין
עוד
באלוהים
.

לא
היתה
זו
החלטה
קלה
,
והיא
היתה
מלווה
בהבנה
כי
יש
לה
היכולת
להאמין
רק
באותם
דברים
הניתנים
לתפישה
מוחשית
,
אם
כי
היתה
בה
בפירוש
התלהבות
לפתרון
בעיות
מתימטיות
,
כלומר
,
נטייה
אל
המופשט
.

הדברים
המוחשיים
שמונה
פטריק
וייט
ככאלה
שלורה
יכולה
להאמין
בהם
,
הם
עץ
על
השתקפויותיו
(
משחקי
האור
-
צל
שלו
)
אור
היום
הבהיר
והמים
.

דווקא
תפישה
זו
,
המצמצמת
את
אפשרות
הידיעה
לאמפירי
מותירה
מקום
לאמונה
,
מפני
שהיא
כרוכה
בענווה
,
כלומר
:
בהכרה
במגבלותיו
של
האדם
.

בצד
לורה
(
)
,
שתיעשה
במשך
הזמן
ובאופן
הולם
לשמה
,
לא
רק
מה
שהיתה
לאורה
לפטרארקה
,
ולא
רק
זר
דפנים
(
)
לגיבור
-
אהוב
,
כי
אם
הילת
האור
שתאפוף
את
פס
כשיחזור
וייעשה
אנושי
,
כלומר
:
כשיכיר
בכך
שהוא
אינו
אלוהים
,
כשיקנה
בייסורים
מידה
של
ענווה
ויכיר
בכך
שהאל
הוא
כוח
המצוי
מחוץ
לו
ואין
הוא
יכול
לשלוט
בו
.

כלומר
:
ברגע
ההתגלות
.

אבל
כדי
להגיע
אל
הרגע
הזה
צריך
פוס
לעשות
את
המסע
שלו
,
האודיסיאה
רבת
הייסורים
והתלאות
של
חציית
המדבר
.

קודם
שהוא
יוצא
למסעו
הוא
מארס
לו
את
לורה
לאשה
.

רוחה
,
או
נכון
יותר
צל
,
מלווה
אותו
כל
הדרך
,
ואילו
היא
,
הספונה
בביתה
,
עוקבת
בדמיונה
אחרי
השלבים
השונים
במסעו
של
אהובה
,
ומסעה
הרוחני
הוא
מסע
הייסורים
בעקבות
ישו
אל
האמונה
.

מתברר
איפוא
כי
"
פוס
"
אינו
רק
אודיסיאה
מודרנית
,
מסע
חניכה
רצוף
תלאות
של
גיבור
,
המביאו
לכלל
בגרות
וחוכמה
ומחזירו
אל
חיק
אשתו
הנאמנה
.

את
גיבורו
של
וייט
,
בניגוד
לגיבורו
הקלאסי
של
הומרוס
,
משיג
המוות
והוא
אינו
זוכה
לשוב
.

ועוד
הבדל
:
מסע
החניכה
שטווה
וייט
הוא
מסע
דתי
ואילו
המסע
ההומרי
הוא
מסע
חילוני
,
מסע
נוצרי
בעליל
לעומת
מסעו
הפגאני
של
הומרוס
.

הנה
כי
כן
,
בונה
כאן
וייט
נדבך
נוסף
על
סיפור
האודיסיאה
,
והוא
וריאציה
מודרנית
על
מחזה
הפאסיון
הנוצרי
.

בווריאציה
זו
עושה
וייט
שימוש
חופשי
באלמנטים
של
מחזה
הפאסיון
המסורתי
,
עד
כדי
החלפת
הגיבור
ישו
באנטיריסט
.

באירוניה
אופיינית
לווייט
,
דווקא
מי
שמצטייר
כאנטיריסט
הוא
שמחזיר
ללורה
את
אמונתה
.

כי
פוס
,
למרבה
האירוניה
,
הוא
אדם
מאמין
בעיני
עצמו
.

כשלורה
מתוודה
בפניו
כי
איננה
מתפללת
,
הוא
מגנה
את
האתיאיזם
ותוך
שהוא
"
זורח
באור
קר
"
(
של
הרציונאליזם
?
)
הוא
אומר
כי
האתיאיסטים
אנשים
עלובים
הם
ו"העלוב
שבהם
הוא
שהם
עצמם
חסרים
גדלה
עד
כדי
כך
שאינם
יכולים
לתפוש
את
מושג
היישות
האלוהית
"
.

פוס
הוא
איפוא
אדם
מאמין
על
פי
תפישתו
.

ומה
שיוצא
וייט
לחקור
הוא
מה
טיבה
של
אמונה
זו
הזורחת
באור
קר
.

פוס
יוצא
לדרך
בלוויית
שמונה
אנשים
,
מדען
,
משורר
,
איש
תם
,
איש
מיומן
במלאכות
ורב
תושייה
,
גאד
שמו
,
מי
שינטש
ויבגוד
בו
כיהודה
איש
קריות
בישו
,
איש
אחד
מפוקפק
ואיש
חסר
אופי
ועוד
שני
ילידים
.

המדען
נרצח
על
ידי
ילידים
בשלב
מוקדם
של
המסע
בישימון
ובסופו
של
דבר
נותרים
עם
פוס
רק
המשורר
והאיש
התם
,
הנאמן
.

האחרון
במתים
הוא
פוס
,
אשר
ככל
שהוא
מתקדם
במסעו
כך
הוא
מרבה
שיח
עם
לורה
,
וכאשר
פצעיו
נאכלים
ברימה
והוא
אינו
נכנע
ומוסיף
לרכוב
"
ברחבי
הגיהנום
"
,
מבטיחה
לו
לורה
כי
לא
תכזיב
ומורחת
על
פצעיו
"
משחה
של
מלים
"
.

כך
הוא
רוכב
אל
תוך
האור
ונופל
בידיהם
של
הילידים
.

ככל
שמידרדר
מצבו
הגופני
של
פוס
,
נחלית
לורה
.

שניהם
יחדיו
,
לורה
על
ערש
דווי
ופוס
הגוסס
,
צופים
בכוכב
השביט
המופיע
בשמים
וגורם
לפוס
לאבד
את
נוקשותו
עד
שהוא
מצליח
"
להבקיע
לו
דרך
אל
ממלכת
האור
"
.

במותו
של
פס
קמה
לורה
לתחייה
.

היא
פורשת
מן
החיים
במובן
מסוים
,
שכן
היא
מוותרת
על
חיי
חברה
ונישואין
,
נעשית
מורה
בבית
ספר
לבנות
ולובשת
שחורים
כאחת
הנזירות
.

מעניין
ביותר
הוא
הפרק
המסיים
את
הספר
המפגיש
בין
לורה
,
גאד
היחיד
באנשי
המשלחת
שנותר
בחיים
והקולונל
הבדן
שיצא
לחקור
את
אשר
עלה
בגורל
המשלחת
ובסופו
של
דבר
הביא
את
פוס
לקבר
.

בפרק
זה
עוסק
וייט
בשאלה
מי
בעצם
היה
פוס
,
ומביא
גרסות
שונות
:
פוס
היה
השטן
,
פוס
היה
אדם
מעוות
,
פוס
הוא
המיתוס
שאינו
כלה
לעולם
,
כפי
שאומרת
לורה
:
"
פוס
לא
מת
,
הוא
נמצא
שם
עדיין
,
כך
אומרים
,
במרחבי
הארץ
,
ותמיד
יהיה
,
ואגדת
חייו
תיכתב
בסופו
של
דבר
,
בידי
אלה
שהוטרדו
בגינה
"
.

או
שמא
כפי
שאומר
גאד
:
"
מעולם
לא
היה
אל
,
אף
-
על
-
פי
שהוא
רצה
לחשוב
כי
אכן
כך
הוא
.

מפעם
לפעם
,
כאשר
שכח
,
היה
אדם
"
.

ואחר
-
כך
הוא
מוסיף
:
"
הוא
היה
יותר
מאדם
,
הוא
היה
נוצרי
"
.

"
פוס
"
הוא
ספר
קשה
לקריאה
,
קשה
לפענוח
וקשה
עד
מאוד
לתרגום
,
לא
רק
בשל
עושרו
המילולי
,
אלא
גם
בהיותו
משופע
בביטויים
אוסטרליים
שאינם
מוכרים
אף
לא
לדוברי
אנגלית
בארצות
אחרות
דוברות
אנגלית
.

כספרים
אחרים
של
פטריק
וייט
והרבה
יותר
מהם
הוא
רב
-
שכבתי
ורווי
אלוזיות
תרבותיות
ומצד
זה
קשה
מאוד
למיצוי
.

ואולם
שני
דברים
מתבהרים
בסוף
הספר
ללא
שיור
של
ספק
.

האחד
:
מדוע
אין
וייט
מעניש
את
גאד
המורד
,
ודווקא
אותו
הוא
משאיר
בחיים
.

התשובה
ניתנת
על
ידי
וייט
בסיפור
שמספר
גאד
על
מותו
של
פוס
,
סיפור
שאיש
אינו
מאמין
בו
,
מפני
שגאד
לא
היה
נוכח
במקום
ולא
יכול
היה
לדעת
.

אבל
גאד
שבגד
,
למד
את
הדברים
בדרך
של
הארה
והוא
האיש
שבא
להעיד
בו
,
בפוס
:
"
הוא
היה
רוחץ
את
פצעיהם
של
הגברים
.

הוא
היה
יושב
לידם
כל
הלילה
כשנפלו
למשכב
ומנקה
את
הזוהמה
שנערמה
סביבם
במו
ידיו
"
.

וכשאין
מאמינים
לו
,
שהרי
מרד
בו
,
הוא
אומר
:
"
אני
הוא
שעצמתי
את
עיניו
"
.

גאד
בעל
ידי
הזהב
,
גאד
בעל
התושייה
,
גאד
שהקשר
שלו
עם
המציאות
פשוט
ומיידי
וחד
-
משמעי
,
הוא
איפוא
האיש
שנמצא
ראוי
לכך
שיעיד
על
קדושתו
של
פוס
.

דווקא
המרד
שלו
בפוס
לטובת
החיים
מעיד
עליו
שהוא
עד
מהימן
וכדי
שיוכל
להעיד
,
צריך
היה
שיישאר
בחיים
.

הדבר
השני
המתבהר
כאן
למעלה
מכל
ספק
הוא
השאלה
מדוע
כתב
פטריק
וייט
את
הרומאן
הזה
.

שאלה
זו
עלולה
להישמע
מופרכת
,
ולפיכך
אעיר
כאן
הערה
שאינה
ממין
העניין
.

רומאן
שהמוטיוואציה
לכתיבתו
אינה
מובנת
מתוכו
,
לעולם
ייוותר
חיוור
ובלתי
מעניין
,
גם
אם
יהיה
כתוב
היטב
.

אכן
אקסיומה
,
ובתור
שכזאת
איננה
תובעת
הוכחה
.

דבריה
של
לורה
,
שצוטטו
לעיל
,
משיבים
על
השאלה
בדבר
המוטיוואציה
.

פטריק
וייט
כתב
את
האגדה
על
פוס
,
מפני
שהוטרד
בגינה
.

ומשום
שהיה
גרמניסט
ותרבותה
של
גרמניה
היתה
קרובה
מאוד
ללבו
מצא
עצמו
כפוי
לעסוק
במהות
של
הגרמניות
ולתת
תשובה
על
השאלות
שההיסטוריה
הקרובה
הציגה
בפניו
ביחס
אליה
.

על
כן
אפשר
לקרוא
את
"
פוס
"
גם
אחרת
ולהבין
את
דמותו
כהתגלמותה
של
הנפש
הגרמנית
:
הפגאניות
,
שכנגדה
הוא
מציג
כאן
את
הנצרות
,
אינה
מאפיינת
רק
את
הילידים
הקאניבלים
,
אלא
גם
את
פוס
,
הגרמני
המגאלומאן
,
האיש
משולל
הרחמים
,
איש
אכזר
ודורסני
המאמין
כי
אין
גבולות
לכוחו
,
וכי
יש
ביכולת
האדם
לדעת
הכל
,
האיש
היוצא
לכבוש
טריטוריה
ומקריב
על
מזבח
שאפתנותו
חסרת
המעצורים
חיי
אדם
בלא
שיחוש
צער
או
חרטה
.

אין
פלא
בכך
,
שהרעיון
לכתיבת
"
פוס
"
עלה
על
דעתו
של
וייט
דווקא
בתקופת
מלחמת
העולם
השנייה
ובמדבר
המערבי
,
בזמן
הקרבות
נגד
רומל
.

אם
הבליע
כאן
וייט
את
אשר
הטרידו
באותו
זמן
מתחת
לקליפותיו
של
רומאן
היסטורי
,
כביכול
,
אודיסיאה
מודרנית
,
או
אלתורים
על
מחזה
פאסיון
,
לא
ייפלא
שמצא
לנכון
לשוב
ולעסוק
בכך
במפורש
ברומאן
גדול
אחר
שלו
,
אולי
אחד
הרומאנים
הגדולים
שנכתבו
בזמן
מן
הזמנים
,
ב"יורדי
המרכבה
"
,
ספר
שמתחת
למעטה
המיסטי
שלו
,
הוא
היגד
עמוק
ורב
-
עוצמה
על
האנטישמיות
והשואה
.

בהכנותיו
לשמירת
הסדר
בעת
מסע
הלוויית
מאיר
כהנא
,
העמיד
בפני
עצמו
פיקוד
המשטרה
,
בין
היעדים
האחרים
אך
בדרגה
של
עדיפות
,
את
ההגנה
על
העיתונאים
שהיו
אמורים
לסקר
את
ההלוויה
.

מה
שקרה
שלשום
בירושלים
הוכיח
כי
החששות
של
מפקדי
המשטרה
לא
היו
מוגזמים
,
אלא
להיפך
.

עיתונאים
בעיקר
אלה
שקל
לזהותם
,
אנשי
טלוויזיה
וצלמים
הפכו
למטרה
לזעמם
של
בריונים
שהשתתפו
במסע
ההלוויה
,
יחד
עם
מטרות
אחרות
:
ערבים
שנקרו
לנתיב
מסע
ההלוויה
או
אף
פוליטיקאים
,
ובכללם
פוליטיקאים
מהימין
.

לא
היה
קשה
לחזות
שכך
יקרה
.

תופעה
של
אלימות
מילולית
נגד
עיתונאים
היתה
לשגרה
באירועים
שבהם
נוטל
חלק
ציבור
המזוהה
עם
הימין
,
בעיקר
על
רקע
אירועים
הנוגעים
לסכסוך
היהודי
-
ערבי
.

ככל
שגובר
נגע
ההתפרעויות
על
רקע
לאומני
מן
הצד
היהודי
,
הופכים
פרצי
שנאה
נגד
נציגי
התקשורת
שכיחים
יותר
ולאחרונה
אף
מתבטא
הדבר
בתקיפה
פיסית
של
עיתונאים
.

הפעם
,
בעת
מסע
ההלוויה
,
היתה
הפורענות
קשה
באופיה
ובעזותה
,
וכמה
בריונים
אף
צרו
על
בניין
הטלוויזיה
הישראלית
מתוך
כוונה
להציתו
.

אין
העיתונאים
דורשים
לעצמם
זכויות
מיוחדות
וגם
לא
הגנה
מיוחדת
מטעם
מוסדות
המיועדים
לשמירת
החוק
בתי
-
המשפט
והמשטרה
.

אך
מגיעה
להם
הגנה
,
כפי
שמגיע
לכל
אזרח
הנמצא
בסכנה
.

הגנה
כזו
,
שתכליתה
לאפשר
לאנשים
אלה
למלא
את
תפקידם
,
מגיעה
לעיתונאים
כמו
שמגיעה
לעובדי
ציבור
,
שוטרים
,
או
פוליטיקאים
.

דרישה
כזו
אפשר
להפנות
למופקדים
על
שמירת
החוק
והסדר
במדינה
ואלה
,
יש
לקוות
,
יעשו
הכל
למניעתה
של
התופעה
ולענישה
מחמירה
של
אלה
שיימצאו
אשמים
ביישומה
.

יש
גם
טעם
לעורר
את
תשומת
הלב
להלוך
רוח
מסוים
המאפשר
לבריונים
אלה
לראות
בעיתונאי
יעד
לתוקפנות
.

בשנים
האחרונות
,
אולי
מחמת
ההשתקפות
הלא
מעודדת
של
המציאות
בכלי
התקשורת
,
מתפתחת
בחלק
של
הציבור
תחושת
עוינות
,
או
לפחות
הסתייגות
גלויה
,
מתקשורת
אלקטרונית
וכתובה
.

הסתייגות
זו
,
הבאה
לידי
ביטוי
באמירה
"
בכל
אשמה
התקשורת
"
,
בוודאי
מזינה
את
הבריון
המחפש
מטרות
לכלות
בהן
את
זעמו
.

הציבור
בישראל
נהנה
מעיתונות
חופשית
ובלתי
תלויה
,
המשפיעה
עליו
מידע
רב
ומהווה
נדבך
מרכזי
בתשתית
הדמוקרטית
של
המדינה
.

העיתונות
מעורה
בכל
מרקמי
החברה
והפוליטיקה
ובעצם
קיומה
ופעילותה
המתמדת
,
הפכה
לשומר
המובהק
של
אופיה
החופשי
והפתוח
של
החברה
.

דווקא
משום
אופיה
העירני
והביקורתי
נוטה
חלק
מן
הציבור
לייחס
לה
תכונות
של
גורם
המסכן
את
שלום
החברה
ואף
רואה
בה
אויב
.

כמה
מנהיגים
פוליטיים
שבאו
חשבון
בפומבי
עם
העיתונות
עשו
לא
מעט
ליצירת
דימוי
זה
.

אלא
שאלה
הרודפים
היום
עיתונאים
אינם
מבחינים
בין
ימין
ושמאל
,
בין
עיתונות
כתובה
ואלקטרונית
,
בין
עיתונות
מבדרת
לעיתונות
חוקרת
.

אם
יש
מעטה
אידיאולוגי
מאחורי
שיסוי
הבריונים
בעיתונות
,
תכליתו
אחת
להצמית
את
אורח
החיים
הליברלי
ואת
המשטר
הדמוקרטי
.

כדאי
להזכיר
כי
כללי
הדמוקרטיה
אינם
תכונה
המופנמת
בהשקפת
עולמן
של
כמה
תנועות
לאומניות
ומפלגות
דתיות
גם
אם
מחמת
הנסיבות
הן
נאלצות
לשחק
את
המשחק
על
-
פי
כללים
אלה
.

העיתונות
תמשיך
למלא
את
תפקידה
,
גם
אם
התנאים
יקשו
על
כך
.

לא
בגלל
אלימות
ובריונות
ייעלם
העיתונאי
המדווח
והמסקר
מזירת
האירועים
.

יש
רק
לדרוש
ולקוות
כי
דמם
של
עיתונאים
לא
יתר
,
כי
בכך
הדבר
לא
יסתיים
.

אחרי
עיתונאים
יהיו
אלה
הפוליטיקאים
,
השוטרים
והשופטים
,
והדבר
יביא
לקריסת
המרקם
החברתי
כולו
.

המתח
בין
שר
החוץ
דוד
לוי
ושר
הבינוי
אריאל
שרון
גבר
באחרונה
,
לאחר
ששרון
סירב
להאריך
את
מינויו
של
צבי
סלוצקי
,
מראשי
מחנה
לוי
,
כמנהל
מחוז
חיפה
במשרד
הבינוי
והשיכון
.

סלוצקי
,
שהוא
חבר
מרכז
הליכוד
,
מונה
על
ידי
לוי
כמנהל
-
בפועל
של
מחוז
חיפה
.

כשנכנס
שרון
למשרד
השיכון
פורסם
מכרז
לתפקיד
.

בינתיים
פג
מינויו
של
סלוצקי
כמנהל
-
בפועל
,
ושרון
סירב
להאריך
את
מינויו
.

במקומו
מינה
את
סגנו
,
וילי
קרף
,
שאף
הוא
מתמודד
במכרז
,
שתוצאותיו
ייוודעו
ב
-
28
בחודש
זה
.

העניין
עורר
את
חמתו
של
לוי
,
ולפני
כחודש
הוא
התפרץ
,
באירוע
חברתי
,
על
אורי
שני
,
יו"ר
עמידר
ומקורבו
של
שרון
.

לוי
זעם
וקרא
בקול
"
אם
תגעו
בסלוצקי
תהיה
מלחמת
עולם
"
.

האיום
לא
השפיע
על
שרון
.

בכירים
במחנה
לוי
,
שראו
כיצד
מתייחס
שרון
אל
סלוצקי
,
הביעו
כעס
רב
על
שר
החוץ
,
ש"נטש
חלק
מנאמני
המחנה
המכהנים
במשרות
בכירות
בחברות
השיכון
הממשלתיות
ובמשרד
השיכון
"
כדבריהם
.

הם
טענו
כי
מעמדם
נמצא
עתה
בסכנה
,
עקב
קירבתם
ללוי
,
וכי
שר
החוץ
עצמו
אינו
נחלץ
להגן
עליהם
.

הם
אמרו
כי
בלית
ברירה
ינסו
לגייס
תמיכה
של
חוגים
במפלגה
נגד
הדחות
שרון
.

השר
שרון
עומד
למנות
בקרוב
את
מקורבו
,
אהרן
גרינשטיין
,
כיו"ר
חברת
"
לורם
"
,
חברה
לפיתוח
לוד
-
רמלה
.

גרינשטיין
,
המכהן
כסגן
ראש
עיריית
בני
ברק
,
הוא
חבר
מרכז
הליכוד
.

באחרונה
מינה
שרון
את
חבר
מרכז
הליכוד
,
חיים
באשרי
,
כסמנכ"ל
"
לורם
"
.

כן
עומד
שרון
למנות
את
לימור
לבנת
,
חברת
מרכז
הליכוד
ופעילה
במחנה
שרון
,
כיו"ר
מרכז
הבנייה
.

שרון
מחפש
מועמדים
שלו
להחליף
את
נסים
אבולוף
,
מקורבו
של
לוי
,
בשני
תפקידיו
יו"ר
קרתא
ויו"ר
החברה
לשיקום
הרובע
היהודי
בירושלים
.

לוחצים
על
שרון
למנות
את
חבר
מרכז
הליכוד
,
אילן
חדד
,
כמנכ"ל
חברת
"
ערים
"
במקום
שלמה
עין
-
מור
שהודח
.

סגן
השר
יגאל
ביבי
מהמפד"ל
אינו
מצליח
לפי
שעה
לקבל
סמכויות
מראש
הממשלה
.

חודשיים
עברו
מאז
מונה
ביבי
כסגן
שר
ותחומי
פעולה
ממשיים
עדיין
אין
לו
,
ואפילו
לא
משרד
שבמסגרתו
יוכל
לפעול
.

בעבר
הייתה
הבנה
עם
ראש
הממשלה
שיכהן
כסגן
שר
במשרדו
אך
בפועל
יתפקד
כסגן
שר
העבודה
והרווחה
.

העניין
לא
יצא
אל
הפועל
,
ולפיכך
,
זעם
השבוע
ביבי
,
לאחר
שנודע
לו
שאגודת
ישראל
תקבל
שני
סגני
שרים
במשרד
העבודה
והרווחה
,
וכי
לו
לא
נמצא
מקום
במשרד
זה
.

סיעת
המפד"ל
תבעה
שלשום
מראש
הממשלה
למצוא
תפקיד
לביבי
באחד
המשרדים
העבודה
,
התעשייה
או
הביטחון
.

אולם
שר
התעשיה
והמסחר
משה
נסים
,
שהיה
שותף
בצוות
המו"ם
עם
אגו"י
והמפלגות
הדתיות
,
אינו
מעוניין
בסגן
שר
במשרדו
,
וגם
ארנס
אינו
מתלהב
יותר
מדי
להצעה
כזו
.

עד
שיזכה
ביבי
במשרה
שתיראה
לו
הודיעה
המפד"ל
לשמיר
כי
נציגה
בוועדת
הכספים
,
ח"כ
ביבי
,
לא
יתמוך
במתן
משרת
יו"ר
הועדה
לאגו"י
וללא
קולו
יתקשה
הליכוד
בהשגת
רוב
בוועדה
להחלפת
היו"ר
.

נוכח
המצב
,
הציעו
אתמול
בכירים
בליכוד
להצמיד
את
סגן
השר
ביבי
אל
עמיתו
אפרים
גור
,
כך
שאם
לשניהם
אין
הרבה
סמכויות
,
אולי
יוכלו
להסתובב
יחד
ולחסוך
איזה
"
וולבו
"
ולשכה
.

בתום
ישיבה
סוערת
,
החליטה
השבוע
הנהלת
סיעת
הליכוד
לצרף
את
הח”כ
החדש
,
חיים
קופמן
,
לוועדת
הכספים
.

ח"כ
ראובן
ריבלין
,
שהתמודד
על
התפקיד
,
ביקש
לפחות
להתמנות
כחבר
בוועדת
חוץ
וביטחון
,
בעקבות
פינוי
מקום
לסיעה
בוועדה
זו
בשל
פרישתו
של
הח”כ
לשעבר
זלמן
שובל
,
אך
הסיעה
החליטה
לדחות
את
ההחלטה
בעניין
.

ח"כים
אחדים
טענו
בהנהלת
הסיעה
כי
ריבלין
פסול
כחבר
בוועדת
חוץ
וביטחון
מפני
שלא
השתתף
השבוע
בהצבעה
במליאת
הכנסת
על
הסרת
חסינותו
של
ח"כ
מוחמד
מיעארי
.

ח"כ
צחי
הנגבי
טען
כי
ריבלין
אינו
ראוי
לפרס
על
התנהגותו
המחפירה
,
שבה
הכשיר
את
אש"ף
בכנסת
.

ריבלין
אמר
אתמול
כי
להנהלת
הסיעה
אין
כל
זכות
לשמש
כוועדת
משמעת
לגביו
.

הוא
טען
כי
יו"ר
הסיעה
ח"כ
שרה
דורון
הכחישה
באוזניו
את
הטענה
כי
אי
מינויו
לוועדת
חוץ
וביטחון
הוא
עונש
פוליטי
.

ריבלין
האשים
"
ח"כים
ירושלמים
(
קרי
:
הנגבי
,
קורפו
,
ויהושע
מצא
)
המנצלים
את
מעמדם
בהנהלת
הסיעה
,
כדי
למנוע
כל
אפשרות
שיכהן
בחבר
בוועדת
חוץ
וביטחון
.

ריבלין
אמר
כי
על
פי
סיכום
שנערך
עימו
השבוע
יצטרפו
הח"כים
קופמן
ויהודה
פרח
לוועדת
הכספים
,
ואילו
הוא
יצורף
לוועדת
חוץ
וביטחון
,
אך
"
חבריו
"
מצאו
ברגע
האחרון
סיבה
להפר
את
הסיכום
.

בינתיים
,
ריבלין
נשאר
ממלא
-
מקום
בוועדת
הכספים
.

הבעייה
היא
שיו"ר
ועדת
הכנסת
ח"כ
קורפו
הודיע
כי
הוא
מתכוון
לבטל
את
תארי
"
ממלאי
המקום
"
בוועדות
,
וריבלין
עלול
למצוא
עצמו
לא
רק
מחוץ
לוועדת
חוץ
וביטחון
,
אלא
,
גם
לא
כממלא
-
מקום
חבר
קבוע
בוועדת
הכספים
.

הרצון
לחסוך
בהוצאות
לדיור
במשרדי
הממשלה
גרם
למחלוקת
קשה
בין
משרדי
שבה
מעורבים
משרדי
התעשיה
והמסחר
,
איכות
הסביבה
והאוצר
.

תוכנית
האוצר
היתה
שמשרד
התעשייה
יפנה
את
המשרדים
שהוא
מחזיק
ב"בניין
דוד
"
ברחוב
קרן
היסוד
בירושלים
ויעבירם
למיבנה
אחר
סמוך
ולבניין
הראשי
של
המשרד
.

לבניין
דוד
אמורים
היו
לעבור
משרדי
איכות
הסביבה
.

במשרד
לאיכות
הסביבה
לא
התלהבו
יתר
על
המידה
מהמבנה
המוצע
להם
,
אך
בלית
ברירה
ניאותו
לשקול
את
העניין
בחיוב
.

אולם
בישיבה
שהתקיימה
השבוע
בהשתתפות
מנכ"ל
משרד
התעשיה
והמסחר
צבי
קורן
,
מנכ"ל
משרד
איכות
הסביבה
ד"ר
אורי
מרינוב
,
סגן
החשב
הכללי
והאחראי
על
הדיור
,
נתן
רטנר
,
ונציגי
אגף
התקציבים
באוצר
,
הודיעו
נציגי
תמ"ס
כי
אין
להם
משאבים
לבצע
את
מעבר
משרדיהם
מבניין
אחד
למישנהו
.

בישיבה
הוחלט
כי
המשרד
לאיכות
הסביבה
ישלם
למשרד
התעשייה
והמשרד
חצי
מיליון
ש"ח
עבור
מרכזיית
הטלפונים
של
תמ"ס
שתועבר
יחד
עם
המבנה
לרשות
המשרד
לאיכות
הסביבה
.

מרינוב
זעם
על
ההחלטה
,
ובמשרד
לאיכות
הסביבה
טענו
כי
לא
ימלאו
אותה
.

אגף
החשב
הכללי
באוצר
תומך
בעמדת
המשרד
לאיכות
הסביבה
ואילו
באגף
התקציבים
באוצר
מצדדים
בעמדה
ההפוכה
.

במשרד
לאיכות
הסביבה
התלוצצו
השבוע
והציעו
לתמ"ס
להעביר
את
המרכזייה
לבניין
החדש
,
"
ואנו
כבר
נוכל
להסתדר
בכוחות
עצמנו
"
.

הפרסומים
על
אודות
המתיחות
הרבה
ביחסים
שבין
הנהלת
בנק
ישראל
וציבור
העובדים
מדאיגים
את
הנגיד
ועוזריו
.

מצב
בלתי
תקין
זה
ביחסי
העבודה
מקרין
גם
על
היחסים
בדרגים
הבכירים
של
הבנק
.

מבקרי
ההנהלה
מבין
העובדים
טוענים
כי
אין
מורגשת
יד
של
צוות
מכוון
.

חברי
ההנהלה
,
לטענת
המבקרים
,
משחקים
"
ראש
קטן
"
,
כל
אחד
לעצמו
.

עכשיו
כשפרץ
במלוא
עוצמתו
הסכסוך
עם
העובדים
עומדים
רוב
חברי
ההנהלה
מן
הצד
ואינם
מתערבים
,
טוענים
העובדים
.

ובינתיים
ממשיך
ועד
העובדים
להמטיר
על
חבריו
חוזרים
המופנים
נגד
ההנהלה
.

בחוזר
שהופץ
לפני
ימים
מספר
בין
כל
עובדי
הבנק
נאמר
,
בין
השאר
,
כי
ב"מפעל
סולתם
שיסתה
ההנהלה
כלבים
בעובדים
,
וכאן
היא
משסה
קבוצות
עובדים
אחת
בשנייה
.

בסולתם
ראש
המפעל
קיבל
על
עצמו
אחריות
למחדלים
שהם
פחותים
מהעוולות
הניהוליות
שמבצעת
הנהלת
הבנק
.

"
גדעון
שור
,
מנהל
מחלקת
ההסברה
בבנק
,
אמר
בתגובה
:
"
כל
חברי
ההנהלה
מאוחדים
בדיעה
,
שהוועד
גורם
נזק
לבנק
.

לדבריו
"
הוועד
העז
,
בצורה
חמורה
ובלתי
חוקית
,
"
להוליך
באף
"
את
כל
עובדי
בנק
ישראל
ולגרום
השבתה
פראית
של
הבנק
על
רקע
חשד
לעבירה
פלילת
ועבירה
משמעית
פנימית
חמורה
של
אחד
העובדים
שבגינה
הוגשה
תלונה
למשטרה
"
.

למרות
שיחסי
החוץ
של
ישראל
אינם
כעת
בשיא
פריחתם
,
פנה
משרד
ראש
הממשלה
לוועדת
הכספים
לקבל
תוספת
תקציבית
של
1.3
מיליון
ש"ח
בגין
אירוח
ראשי
מדינה
בארץ
.

סוכם
שהסכום
יועבר
מהרזרווה
הכללית
למשרד
ראש
הממשלה
,
אך
חברים
בוועדה
תמהו
:
האם
בראשית
שנת
התקציב
לא
חזו
ביקורים
של
ראשי
מדינות
,
או
האם
התקציב
שהוקצה
לכך
כבר
אזל
?

ראש
עיריית
תל
-
אביב
,
שלמה
להט
,
עומד
על
כך
שלשכת
המהנדסים
תפנה
את
הבית
המשמש
כיום
כמשכנה
בתל
-
אביב
"
בית
המהנדס
"
ברחוב
דיזנגוף
בתל
-
אביב
,
וזאת
בטענה
שהקרקע
עליו
עומד
הבית
היא
קרקע
עירונית
וכי
ההסכם
לפיו
החכירה
העירייה
את
המגרש
שעליו
הוקם
הבית
פג
עוד
לפני
שמונה
שנים
.

על
פי
להט
,
בכוונת
העירייה
להקים
במקום
גן
ציבורי
.

דברים
אלה
מסר
אתמול
ראש
עיריית
תל
-
אביב
,
שעה
שהעיד
בפני
הבוררים
שמונו
על
פי
החלטת
בית
המשפט
,
לפסוק
בסכסוך
בין
העירייה
ללשכת
המהנדסים
.

לשכת
המהנדסים
מסרבת
לפנות
את
המבנה
ולחילופין
דורשת
מהעירייה
שתקצה
לה
מגרש
חלופי
ולסייע
לה
בהקמת
משכן
חדש
למהנדסים
.

נציג
המהנדסים
טען
בבוררות
,
כי
העירייה
נמנעה
מלפעול
נגד
ארגונים
ומוסדות
אחרים
,
הממוקמים
במבנים
שהוקמו
על
קרקע
עירונית
,
אשר
חוזה
החכירה
שלהם
עם
העירייה
פג
כמו
"
מצודת
זאב
"
,
"
בית
המורה
"
ועוד
.

לטענת
המהנדסים
מתכחש
כיום
ראש
העירייה
להבטחתו
זו
וכן
להתחייבות
שנתן
,
לדבריהם
,
בשעתו
,
בבית
משפט
שדן
בעניין
דומה
הקשור
עם
מכון
התקנים
.

בעדותו
בבוררות
אמר
להט
,
כי
בית
המהנדס
איננו
מהווה
יותר
מוסד
ציבורי
,
שכן
לשכת
המהנדסים
הפכה
אותו
לעסק
,
בהשכירה
חלק
מהמקום
למפעיל
אולם
שמחות
.

לדבריו
,
העירייה
על
פי
תוכנית
בניין
ערים
,
חייבת
להועיד
את
המגרש
למטרות
ציבוריות
ועל
פי
התוכניות
מתוכנן
להקים
במקום
גן
ציבורי
.

באחת
ההזדמנויות
התבטא
להט
באומרו
,
כי
לא
איכפת
לו
שללשכת
המהנדסים
לא
תהיה
כלל
אכסניה
בתל
-
אביב
ומצידו
שיעברו
לגבעתיים
,
רמת
-
גן
או
ערים
אחרות
בסביבה
.

הוא
ציין
,
כי
העירייה
איננה
רואה
מחובתה
לממן
למהנדסים
הקמת
משכן
חילופי
או
להקצות
להם
בחינם
מגרש
אחר
.

יו"ר
לשכת
המהנדסים
,
שמואל
סורק
,
אמר
כי
כל
כוונתו
של
ראש
העירייה
הוא
למכור
את
הנכס
תמורת
סכום
של
5
-
4
מיליון
דולר
(
שווי
המגרש
על
פי
ההערכה
זהירה
)
.

עוד
אמר
,
כי
במקרים
אחרים
,
כמו
של
מכבי
תל
-
אביב
,
אישרה
העירייה
לאגודה
תמורת
הסכמתה
להתפנות
מנכס
במרכז
העיר
,
18
דונם
מעבר
לירקון
ועוד
שלושה
מיליון
דולר
.

הקהילה
היהודית
הקובנית
בארה"ב
מארגנת
מסע
הזדהות
עם
מדינת
ישראל
.

מדיווח
שהגיע
אתמול
למשרד
התיירות
בירושלים
עולה
,
כי
במשלחת
המתארגנת
יקחו
חלק
כמאה
מראשי
הקהילה
.

הביקור
מתוכנן
להתקיים
בחודש
מארס
הקרוב
,
וייתלוו
אליו
צוותי
טלוויזיה
ועיתונאים
דוברי
ספרדית
.

במהלכו
ייצאו
המשתתפים
לצעדת
הזדהות
עם
מדינת
ישראל
ברחובות
ירושלים
וייפגשו
עם
נשיא
המדינה
,
שר
התיירות
וחברי
כנסת
.

מנכ"ל
החברה
לפיתוח
מזרח
ירושלים
,
יצחק
יעקבי
,
השתתף
בשבוע
שעבר
במסע
הסברה
שאורגן
על
-
ידי
מנהל
לשכת
התיירות
הממשלתית
של
ישראל
בשיקאגו
,
אמנון
ליפצין
.

יעקבי
התראיין
בכלי
התקשורת
המקומיים
,
ואחד
הראיונות
לשדר
גים
וורן
מרשת
וו
-
אם
-
בי
-
אי
הועבר
ל061
תחנות
רדיו
ברחבי
ארה"ב
.

לפי
הדיווחים
,
השתתפו
עשרות
אנשים
בכל
אחד
מן
הסמינרים
שנערכו
במסגרת
מסע
ההסברה
לסוכני
נסיעות
,
לכמרים
,
למנהיגי
קהילות
דתיות
ולמנהיגי
קהילות
אתניות
בשיקאגו
יוצאי
פולין
,
יוון
ואיטליה
.

בערבים
הפתוחים
הגיע
מספר
המשתתפים
ל80
עד
100
,
ולראשונה
העניקה
אוניברסיטת
שיקאגו
חסות
לערב
מטעם
לשכת
התיירות
הממשלתית
של
ישראל
.

המועצה
הארצית
לתכנון
ולבנייה
החליטה
בישיבתה
אתמול
,
להגיש
לממשלה
שינוי
להוראות
תוכנית
המיתאר
הארצית
לדרכים
.

עורכי
התוכנית
מינהל
התכנון
במשרד
הפנים
,
מע"ץ
ומשרד
התחבורה
התבססו
בהכנת
התוכנית
על
הצעה
שהוגשה
ב1986
על
ידי
החברה
להגנת
הטבע
.

עיקרי
ההוראות
החדשות
לתוכנית
המיתאר
הארצית
לדרכים
שאושרו
על
ידי
המועצה
הארצית
לתכנון
ולבנייה
ושטעונות
עדיין
אישור
הממשלה
הם
הבחנה
בין
שלבי
התכנון
השונים
וצרכיהם
:
"
רצועה
לתכנון
"
ו"רצועה
לדרך
"
,
פישוט
הליכי
מתן
הקלות
בקווי
בניין
,
קביעת
נוהלים
ודרישות
המלווים
הגשת
תוכניות
לדרכים
,
קביעת
"
דרך
נופית
"
,
מיסוד
הגשת
תסקירי
השפעה
על
הסביבה
באזורים
בנויים
וקביעת
הסטייה
המותרת
בהתוויית
דרך
.

דינה
רצבסקי
,
מנהלת
אגף
תוכניות
ארציות
ומחוזיות
במשרד
הפנים
,
ציינה
שהוראות
אלו
,
אשר
תבואנה
במקום
ההוראות
שאושרו
ב
-
1976
,
תשפרנה
את
התכנון
המוקדם
של
הדרכים
ותזרזנה
את
הליכי
הדיון
וההחלטה
במוסדות
התכנון
בכל
הנוגע
לסלילת
כבישים
חדשים
.

רצבסקי
הדגישה
,
כי
תוכנית
מיתאר
ארצית
לדרכים
היא
בעלת
חשיבות
מיוחדת
בארץ
קטנה
עם
נופים
ושמורות
טבע
ייחודיים
ומגוונים
,
אתרים
היסטוריים
,
אתרים
מקודשים
ועוד
.

השנים
הבאות
בכל
הקשור
בהתקשרויות
של
משרד
השיכון
.

המינהל
יורכב
מנציגים
של
משרד
האוצר
,
משרד
השיכון
,
משרד
המשפטים
ואנשי
ציבור
.

על
-
פי
הערכות
,
ב5
השנים
הבאות
יושקעו
בבנייה
הציבורית
כ30
מיליארד
ש"ח
באמצעות
בנייה
ישירה
של
הממשלה
,
הסדרים
של
הממשלה
עם
הקבלנים
,
התחייבויות
רכישה
של
הממשלה
לקבלנים
ועוד
.

לא
עולה
על
הדעת
שהתקשרויות
אלו
ייקבעו
ויבוצעו
על
-
ידי
המערכת
הפנימית
של
משרד
השיכון
.

המערכת
הפנימית
של
משרד
השיכון
תהיה
בלחץ
אדיר
לבצע
התקשרויות
ולדאוג
לקידום
הבנייה
,
ולא
יהיה
איזון
בין
מערכת
קבלת
ההחלטות
לבין
הלחץ
לביצוע
.

הלחץ
לביצוע
יהיה
כל
כך
גדול
עד
כי
משרד
השיכון
עשוי
להוציא
סכומים
גדולים
בלא
שיקול
-
דעת
.

אני
חושש
שתהיינה
החלטות
שגויות
וכי
יחתמו
עסקות
בלא
קריטריונים
אחידים
ושווים
.

גם
יש
חשש
בהעברת
סכומי
כסף
אדירים
מתקציב
המדינה
למקורבים
פוליטיים
.

המינהל
יוציא
לפועל
את
החלטות
הממשלה
בעניין
המכרזים
הסגורים
,
וכן
ההחלטות
לבצע
התקשרויות
בלא
מכרז
,
אלא
באמצעות
משא
ומתן
.

כלומר
,
משרד
הבינוי
והשיכון
יביא
את
הצעותיו
לאישור
המינהל
בטרם
ביצוען
.

המינהל
יקבע
מי
יהיו
הקבלנים
שעימם
יתקשר
משרד
הבינוי
והשיכון
,
וכן
את
אמות
-
המידה
שבעזרתן
יבחרו
את
הקבלנים
הללו
.

המינהל
יצטרך
לקבל
החלטות
ולאשר
התקשרויות
עם
קבלנים
בלא
מיכרז
.

רק
לאחר
אישורו
של
המינהל
יוכל
משרד
הבינוי
והשיכון
לחתום
על
חוזי
התקשרות
.

אין
בכוונתי
שהמינהל
ישמש
חסם
בתהליך
ביצוע
ההחלטות
.

המינהל
צריך
להיות
יעיל
ומקצועי
ומטרתו
לתת
תשובה
הולמת
וציבורית
להוצאה
של
כ03
מיליארד
ש"ח
.

הגשתי
את
הצעתי
זו
לראש
הממשלה
יצחק
שמיר
,
לשר
האוצר
יצחק
מודעי
,
לשר
המשפטים
דן
מרידור
,
למבקרת
המדינה
מרים
בן
-
פורת
,
וליועץ
המשפטי
לממשלה
יוסף
חריש
.

ההחלטה
על
הקמתו
של
גוף
כזה
תמנע
ועדת
חקירה
ודאית
בעתיד
,
שתוקם
אם
הדברים
ינוהלו
על
-
ידי
משרד
השיכון
בלבד
.

הוועד
הפועל
של
מכון
התקנים
בישראל
אישר
אתמול
כללים
חדשים
להכנת
תקנים
ישראליים
,
מתוך
מטרה
שיקלו
על
הסחר
עם
אירופה
ויסייעו
לתעשיית
היצוא
הישראלית
.

הכללים
יגבילו
את
האפשרות
להשתמש
בתקינה
כבמכשיר
הגנה
על
התוצרת
המקומית
מפני
היבוא
בהתאם
למדיניות
החדשה
שהנהיג
משרד
התעשייה
והמסחר
.

יתר
על
כן
,
ל"הארץ
"
נודע
כי
במסגרת
אימוץ
המדיניות
החדשה
הורה
יו"ר
מכון
התקנים
,
צבי
אלון
,
למנכ"ל
המכון
,
אלי
הדר
,
לדווח
לו
על
כל
ניסיון
מצד
אחת
מוועדות
התקינה
לעשות
שימוש
בתקינה
כבמחסום
להגנה
על
התוצרת
המקומית
.

השינויים
בכללים
נעשו
במסגרת
פעולות
שונות
שנוקט
מכון
התקנים
לצורך
התאמת
התקינה
הישראלית
לתקינה
האירופית
,
לקראת
איחודה
הכלכלי
של
אירופה
ב1992
.

כללים
אלה
גם
יאפשרו
למכון
לבדוק
את
מערך
ועדות
התקינה
בישראל
במקביל
למערך
ועדות
תקינה
בין
-
לאומיות
,
ולהגביר
את
מעורבותו
בהשוואת
תקנים
ישראלים
לתקנים
הבין
-
לאומיים
.

במכון
התקנים
מאמינים
שתהליך
זה
יהיה
לטובת
היצרנים
והצרכנים
כאחד
.

באחרונה
,
לנוכח
המאמצים
לסיים
את
הליכי
התקינה
לקראת
1992
,
פועל
מכון
התקנים
לזירוז
הליכי
התקינה
.

בכוונת
מנהליו
לקצר
הליכים
באמצעות
העברת
הדיונים
בתקינה
המוצעת
מוועדת
התקינה
המרכזית
לוועדות
מומחים
,
שבהן
יהיו
נציגים
ליצרנים
,
לצרכנים
ולממשלה
.

זאת
,
להבדיל
מוועדות
התקינה
הרגילות
,
שבהן
יש
נציגות
גם
ליבואנים
.

חברת
אלביט
הקימה
גוף
אשר
יעסוק
בשיתוף
פעולה
תעשייתי
ויקיים
קשר
עם
הרשות
לשיתוף
פעולה
במשרד
התעשייה
והמסחר
.

כך
מסר
חיים
גולן
,
מנהל
הרשות
לשיתוף
פעולה
,
שחזר
מביקור
בחברה
.

גולן
הביע
שביעות
-
רצון
מהדרך
בה
פועלת
אלביט
,
כמפעל
פרטי
ראשון
שקיבל
על
עצמו
,
מרצונו
,
את
העקרונות
שעל
-
פיהם
עובדת
הרשות
לשיתוף
פעולה
תעשייתי
.

לדבריו
הוקם
באלביט
גוף
שמפקח
על
הקניות
ובודק
כל
הזמנה
המיועדת
לחו"ל
,
אם
ניתן
לרכוש
אותה
בארץ
.

עוד
נמסר
כי
אלביט
תעביר
לרשות
לשיתוף
פעולה
את
רשימות
החברות
בחו"ל
שמהן
היא
קונה
מוצרים
,
כדי
שהרשות
תפעל
להשגת
רכש
גומלין
מאותן
חברות
.

האוצר
לשעבר
,
ד"ר
עמנואל
שרון
,
בהופיעו
ביום
העיון
השנתי
של
אגף
התקציבים
.

לדבריו
,
הממשלה
והציבור
עדיין
לא
קלטו
את
גודל
המשימה
העומדת
בפניהם
בין
היתר
,
הגדלת
מספר
מקומות
העבודה
במשק
ב05
%
בשנים
הקרובות
.

דוגמה
קלאסית
לגישה
של
"
עסקים
כרגיל
"
,
ציין
שרון
,
היא
השביתה
שהתקיימה
בשבוע
שעבר
במגזר
הציבורי
.

כ001,000
עובדים
שבתו
משום
שהאוצר
סירב
להעניק
תוספת
שכר
לאחוז
קטן
מהם
,
המועסקים
בחברות
מפסידות
.

החלטת
האוצר
להעניק
תוספת
שכר
של
9
%
לשאר
העובדים
במגזר
הציבורי
היא
גם
,
כפי
שציין
זאת
נגיד
בנק
ישראל
,
מיכאל
ברונו
,
איתות
שלילי
למשק
.

פחות
מחודשיים
לאחר
שהגיש
תוכנית
כלכלית
,
שבמרכזה
הגמשת
שוק
העבודה
(
כלומר
,
שחיקת
השכר
במשק
)
,
הולך
האוצר
ועושה
בדיוק
את
ההיפך
.

וזו
אינה
הדוגמה
היחידה
לכך
,
שבממשלה
עדיין
לא
קלטו
שהעסקים
אינם
כרגיל
.

אם
צריך
ליצור
540,000
מקומות
עבודה
חדשים
במשק
בזמן
הקרוב
,
חייבים
להשקיע
.

תוכנית
לעידוד
השקעות
שגיבש
משרד
התעשייה
והמסחר
,
כבר
אושרה
בכנסת
.

לדברי
השר
נסים
,
המשרד
מוצף
בקשות
מיזמים
שמעוניינים
להשקיע
במסגרתה
.

אבל
מאז
שאושרה
התוכנית
,
יותר
מחודש
עבר
עדשפקידי
התמ"ס
והאוצר
הגיעו
להסכם
על
גובה
הפרמיה
שתוטל
על
ההלוואות
בערבות
מדינה
שיינתנו
במסגרת
התוכנית
.

ובלי
שזה
ייקבע
סופית
,
לא
ניתן
לבצע
את
התוכנית
.

מי
יודע
כמה
משקיעים
-
בכוח
כבר
נואשו
מקבלת
תשובות
לשאלותיהם
,
והחליטו
להשקיע
במקום
אחר
.

מי
זוכר
את
התוכנית
הכלכלית
של
האוצר
?

כמעט
חודשיים
יושב
צוות
השרים
הממונה
על
החקיקה
הקשורה
לתוכנית
,
שעות
מספר
בשבוע
,
כאילו
כל
הזמן
שבעולם
עומד
לרשותם
.

זה
שבועות
אומרים
לנו
שהשרים
עומדים
להכריע
על
הצעדים
לחשיפת
המשק
.

אבל
הם
עדיין
לא
סיימו
את
כל
הסעיפים
הקשורים
לשינויים
במיסוי
.

שלא
לדבר
על
החקיקה
הקשורה
בשינויים
בשכר
מינימום
ובתנאי
קבלת
דמי
אבטלה
.

באשר
לתקציב
,
מכל
מה
שהודלף
לתקשורת
לגבי
עיקריו
לשנת
91
,
כבר
ברור
שלא
יהיו
שינויים
מהותיים
.

במקום
לממן
לפחות
חלק
מההוצאות
הגדולות
שנובעות
מגל
העלייה
על
-
ידי
סגירת
משרדים
מיותרים
,
מדברים
כרגיל
על
עוד
קיצוץ
בסובסידיות
,
עוד
קיצוץ
בתקציב
הביטחון
ועוד
קיצוץ
בקצבאות
ביטוח
לאומי
.

ואז
מביעים
דאגה
שהגירעון
יהיה
גדול
מדי
,
משום
שאין
במה
לקצץ
.

אבל
יותר
מזה
,
החלטת
ראש
הממשלה
לדחות
את
הגשת
התקציב
בשבועיים
היא
עוד
איתות
שלילי
למשק
.

תקציב
כרוך
תמיד
בהחלטות
קשות
,
והמסר
של
שמיר
הוא
שאפשר
לדחות
החלטות
אלו
.

כאילו
לא
באים
מדי
יום
בטיסה
אלף
עולים
מברית
-
המועצות
.

משרד
רואי
החשבון
מרון
סובל
ושות
נבחר
בימים
אלה
לרואה
החשבון
של
התעשייה
הצבאית
,
לאחר
שהפכה
בשבוע
שעבר
מיחידת
סמך
ממשלתית
לחברה
עצמאית
.

על
תיק
הביקורת
החשבונאית
של
התעשייה
הצבאית
התמודדו
כמה
משרדי
רואי
-
חשבון
גדולים
,
ובראשם
סומך
חייקין
,
אלמגור
,
ברייטמן
ושות
ומרון
סובל
.

בהערכות
ראשוניות
דובר
על
האפשרות
שתיק
התעשייה
הצבאית
ייפול
בחלקו
של
משרד
סומך
חייקין
,
שאף
ביצע
את
עבודות
ההכנה
לקראת
הפיכתה
של
התעשייה
הצבאית
לחברה
.

נראה
כי
סומך
לא
נבחר
בגלל
העובדה
שהוא
כבר
מכהן
כרואה
החשבון
של
חברת
החשמל
.

בשנה
שחלפה
נערכו
חילופי
משמרות
בקרב
רואי
החשבון
של
כמה
חברות
ממשלתיות
גדולות
.

לפני
שבועות
מספר
נבחר
משרד
אלמגור
איקה
בש
לרואה
החשבון
של
התעשייה
האווירית
במקום
משרד
האפט
את
האפט
.

חוגים
באוצר
מעריכים
כי
בקרוב
תבוצע
החלפה
נוספת
בתעשייה
האווירית
,
כשמשרד
ברייטמן
ושות
יתפוס
את
מקומו
של
משרד
גורן
בן
-
יעקב
(
שהוא
רואה
החשבון
השני
של
התעשייה
האווירית
.

חילופי
תפקידים
במשרדי
רואי
חשבון
של
חברות
ממשלתיות
גדולות
צפויים
גם
בחברת
הברום
(
מקבוצת
כימיקלים
לישראל
)
.

משרד
שחק
ושות
אמור
להחליף
בתחילת
השנה
הבאה
את
משרד
ליובושיץ
קסירר
.

חילוף
מהותי
נוסף
במשרדי
רואה
החשבון
נעשה
בבנק
החקלאות
.

משרד
רונאל
ושות
נכנס
לתפקיד
במקום
משרד
בבלי
מילנר
.

החילופים
במשרדי
רואי
החשבון
של
החברות
הממשלתיות
נעשים
לאחר
שנים
ארוכות
של
הקפאה
.

הם
נעשים
בעקבות
מדיניות
חדשה
של
רוטציה
,
שהונהגה
ע"י
רשות
החברות
הממשלתיות
.

למרות
אופיו
הריכוזי
איפשר
השלטון
העותמני
בארץ
מידה
רבה
של
חופש
פעולה
להון
הפרטי
בארץ
בתקופה
שלפני
כמאה
שנה
.

מסקנה
זו
היתה
אחת
מאלה
שהועלו
בכנס
מיוחד
שנערך
לפני
ימים
מספר
על
-
ידי
"
המרכז
הישראלי
לקידום
חברתי
וכלכלי
"
שעסק
ביוזמות
הפרטיות
בבניין
הארץ
בשלהי
התקופה
העותמנית
,
והתקיים
בבית
ההארחה
של
מעלה
החמישה
.

ההיסטוריוגרפיה
ה"רשמית
"
של
ארץ
-
ישראל
נטתה
להצניע
עובדה
זו
.

חופש
פעולה
זה
בולט
לעומת
מעורבות
הממשלה
במשק
הישראלי
היום
,
נטען
בכנס
.

כן
נטען
שהחופש
שניתן
אז
ליוזמה
החופשית
הביא
מאוחר
יותר
לפיתוח
כלכלי
ולהרחבת
היוזמה
הפרטית
בארץ
-
ישראל
.

בשלושה
נושאים
עיקריים
עסק
הכנס
:
ביוזמות
הכלכליות
הלא
-
יהודיות
שהיו
בראשית
המאה
ברחבי
ארץ
-
ישראל
,
ביוזמות
הפרטיות
ביישוב
הישן
בעיקר
בירושלים
ובצפת
,
וביוזמות
ביישוב
החדש
,
בעיקר
במושבות
הברון
.

החוקרים
התלבטו
,
בין
השאר
,
כיצד
להבדיל
בין
יוזמה
פרטית
לציבורית
,
ולכך
נתן
פרוף
נחום
גרוס
תשובה
מקורית
:
אם
העסק
היה
מרוויח
גם
כאשר
ההשקעה
ביסודה
היתה
של
הון
ציבורי
,
כמו
למשל
המושבות
,
הרי
מדובר
היה
ביוזמה
פרטית
.

אם
העסק
הפסיד
וחדל
להתקיים
,
מדובר
ביוזמה
פרטית
קלאסית
.

ואם
העסק
ממשיך
להתקיים
,
למרות
ההפסד
הרב
שהוא
צובר
,
הרי
מדובר
ביוזמה
ציבורית
.

פרוף
יהושע
בן
-
אריה
קבע
כי
בארץ
-
ישראל
,
בין
שהיה
מדובר
ביהודים
או
זרים
,
אנשי
היישוב
החדש
או
היישוב
הישן
,
היוזמות
העסקיות
תמיד
היו
משולבות
באידיאלים
אלה
או
אחרים
.

פרוף
ישראל
קולת
טען
כי
ד"ר
ארתור
רופין
,
שעמד
בראש
המשרד
הארצישראלי
,
הראה
את
הדרך
לשילוב
בין
יוזמה
פרטית
לציבורית
.

בין
היזמים
הפרטיים
בתחילת
המאה
ובמאה
שעברה
הוזכרו
הטמפלרים
,
שלמרות
מספרם
המועט
(
2,000
בתקופת
השיא
שלהם
)
השפיעו
השפעה
מכרעת
על
הכלכלה
החופשית
היהודית
,
ובעיקר
בתחום
הבנייה
במושבות
.

ד"ר
חיים
גרבר
טען
שהערבים
גילו
אז
תושייה
כלכלית
ויוזמה
תעשייתית
שהתבטאה
,
בין
השאר
בהקמת
בתי
-
חרושת
לסבון
בשכם
וערים
אחרות
.

ד"ר
דן
גלעדי
הדגיש
שלמרות
שההיסטוריוגרפיה
היהודית
עוסקת
בעיקר
בהתיישבות
החקלאית
היהודית
,
מרבית
האוכלוסייה
היהודית
היתה
עירונית
מובהקת
לכל
אורך
התקופה
.

הסתבר
בכנס
,
שלמרות
הדימוי
הרווח
של
"
היישוב
הישן
"
כמכלול
של
זקנים
שעלו
ארצה
רק
כדי
להתפלל
ולהיקבר
בה
,
היו
בציבור
זה
יוזמות
כלכליות
של
קבוצות
ופרטים
.

לדוגמה
,
בשנות
ה06
של
המאה
ה19
,
כאשר
היה
מחסור
עולמי
בכותנה
,
עקב
מלחמת
-
האזרחים
בארה"ב
,
יזמו
גידול
כותנה
בארץ
שפתרה
,
מקומית
,
את
הבעיה
.

תרומת
היישוב
החדש
לכלכלה
וליוזמה
הפרטית
בראשית
המאה
עשרים
היתה
בשורה
ארוכה
של
הכנסת
טכנולוגיות
חדישות
בחקלאות
ותעשייה
,
כמו
,
לדברי
ד"ר
שאול
כץ
,
בפרדסנות
בפתח
-
תקווה
,
ולדברי
ד"ר
יוסי
כץ
בניסיונות
הראשונים
שנעשו
ביישוב
להקים
מפעלי
תעשייה
חדשים
,
דוגמת
פעילותו
של
ד"ר
קלינקר
במוצא
ליד
ירושלים
,
או
מפעל
השמן
של
נחום
וילבושביץ
בבן
-
שמן
.

בסיכום
הכנס
עלתה
השאלה
,
מי
בנה
את
ארץ
-
ישראל
בראשית
המאה
.

פרוף
יהודה
דון
טען
כי
יש
להבחין
בין
מספרם
הזעיר
ותרומתם
הזעירה
במונחים
כלכליים
של
אנשי
העלייה
השנייה
ובין
המיתוס
שנוצר
סביבם
.

משתתפי
הכנס
הסכימו
לטענה
שמשקל
היוזמה
הפרטית
וההון
הפרטי
היה
בפועל
הרבה
יותר
גדול
מכפי
שההיסטוריוגרפיה
המרכזית
מנסה
לתאר
בשנים
האחרונות
.

בדיון
שהתקיים
אתמול
בבית
-
הדין
האזורי
לעבודה
בתל
-
אביב
,
האריכה
השופטת
עדנה
גבריאלי
,
בנוכחות
נציגי
העובדים
וההנהלה
של
בנק
ישראל
,
את
הצו
להפסקת
השביתה
שנתנה
שלשום
בלילה
במעמד
צד
אחד
.

הוצאת
הצו
שלשום
הביאה
לחידוש
העבודה
במחשב
בשעה
2
בלילה
.

השופטת
גבריאלי
קבעה
כי
מאחר
שנקבעו
לצדדים
דיונים
לשבוע
הבא
,
יישאר
הצו
בתוקפו
עד
לישיבה
הבאה
בבית
-
הדין
.

בדיון
טען
ועד
עובדי
בנק
ישראל
כי
העיצומים
שפרצו
ביום
שלישי
,
ומהלכם
הופסקה
עבודת
המחשב
,
הם
על
רקע
קידום
בשכר
ולאחר
סכסוך
עבודה
עליו
הוכרז
כבר
לפני
שבועיים
.

הוועד
הכחיש
כי
העיצומים
היו
על
רקע
של
השעיית
אחד
מחבריו
,
יעקב
קטורזה
,
סגן
מנהל
מדור
במחלקת
המטבע
,
כפי
שטענה
ההנהלה
.

קטורזה
הושעה
בשל
חשד
שהעביר
לעיתונות
מידע
על
נוהל
סודי
הקשור
בביעור
והשמדת
שטרי
כסף
בבנק
ישראל
.

בדיון
לא
הופיעו
נציגי
ההסתדרות
,
ששלחו
מברק
בו
הביעו
את
התנגדותם
לשביתה
.

המשפט
המחוזי
בתל
-
אביב
הוגשה
השבוע
תביעה
בסכום
של
509
אלף
ש"ח
שהגישה
חברת
הביטוח
רותם
נגד
סוכני
הביטוח
אבנר
קופל
,
בעל
סוכנות
ביטוח
בתל
-
אביב
,
ונגד
ראובן
עופרי
מנהל
סוכנות
ביטוח
בחיפה
.

בתביעה
שהוגשה
בסדר
דין
מקוצר
טוענת
פרקליטת
חברת
הביטוח
,
עו"ד
רחל
בלומנטל
,
כי
שני
הנתבעים
התקשרו
עם
חברת
הביטוח
אושיות
(
בפירוק
)
להנפקת
פוליסות
ביטוח
לעובדי
חברת
החשמל
,
והכספים
המגיעים
לרותם
הם
סכומי
הפרמיות
שנגבו
מעובדי
חברת
החשמל
(
או
שהיו
צריכים
להיגבות
)
.

סכום
התביעה
,
נאמר
בתביעה
,
הוא
הסכום
לאחר
הפחתה
של
העמלות
המגיעות
לנתבעים
.

טרם
הוגשה
בקשת
רשות
להתגונן
.

טענות
חמורות
נגד
אלעזר
בכר
,
שהיה
מנהל
שני
סניפים
של
בנק
אמריקאי
-
ישראלי
בע"ם
בירושלים
סניף
הלל
וסניף
בית
וגן
כלולות
בתביעה
שהגישה
שילשום
חברה
להובלות
בירושלים
בשם
ניב
הובלות
ונסיעות
.

החברה
ומנהלה
נאגתוללה
דוכניאן
הגישו
שלשום
לבית
-
המשפט
המחוזי
תביעה
בסכום
של
1.4
מיליון
ש"ח
.

פרקליטי
התובעים
,
עו"ד
מיכאל
לב
,
מציין
בכתב
התביעה
כי
מדובר
בתופעה
קיצונית
ומדהימה
בחומרתה
של
מעשים
לא
-
חוקיים
מצד
הנתבעים
,
שהביאו
להתמוטטותה
של
החברה
ולהתמוטטות
כללית
של
התובע
(
מנהל
החברה
)
,
אשר
לאחר
שנים
ארוכות
של
ניהול
עסק
רווחי
נאלץ
למכור
את
ביתו
ורכושו
ונותר
ללא
קורת
גג
,
רכוש
,
כספים
וכבוד
.

כתב
התביעה
כולל
כמה
פרקים
:
רכישה
מאולצת
של
תוכניות
חיסכון
חדשות
;
חישובי
ריבית
מוטעים
ועיוותים
אחרים
לטענת
התובעים
.

כמו
-
כן
טוען
מנהל
החברה
כי
פנה
למנהל
הסניף
וביקש
ממנו
ערבות
בנקאית
כדי
לקבל
הלוואות
חיצוניות
נוחות
(
מחוץ
לבנק
)
.

לטענת
מנהל
החברה
,
הודיע
לו
מנהל
סניף
הבנק
כי
הוא
חייב
לקבל
הלוואה
אך
ורק
באמצעות
מלווה
בשוק
האפור
,
אדם
בשם
מנחם
פרבר
,
שאם
לא
כן
לא
יכבד
הבנק
צקים
של
החברה
.

לטענת
התובע
,
כתוצאה
מהאילוץ
של
הפנייה
לשוק
האפור
,
בו
שילם
התובע
ריבית
דולרית
של
39
%
,
הסתבכה
החברה
.

עדיין
לא
הוגש
כתב
הגנה
.

48
דיירים
המתגוררים
ברחוב
החלמונית
3
,
5
ו7
בקריית
ראשון
בראשון
-
לציון
הגישו
השבוע
סדרה
של
תביעות
נגד
סולל
בונה
.

התביעות
שהוגשו
לבית
-
משפט
השלום
ברחובות
מסתכמות
בכמיליון
ש"ח
.

פרקליט
התובעים
,
עו"ד
יצחק
סימון
,
מציין
בכתב
התביעה
כי
דיירי
הבניינים
(
התובעים
)
התקשרו
לרכישת
דירותיהם
עם
חברת
זכריה
דרוקר
,
אשר
לימים
נרכשה
על
-
ידי
סולל
בונה
וגם
התחייבויותיה
הועברו
לנתבעת
.

עילת
התביעה
,
לטענת
התובעים
,
הם
ליקויי
בנייה
בטיחותיים
ואסתטיים
.

טרם
הוגש
כתב
הגנה
.

בית
-
המשפט
המחוזי
בתל
-
אביב
הוציא
השבוע
צו
מניעה
זמני
לפיו
על
חברת
מקורות
להימנע
מהפסקה
או
הגבלה
של
אספקת
מים
לעיריית
בני
-
ברק
,
עד
להכרעה
בבוררות
שבין
הצדדים
בפני
נציב
המים
.

הדיון
במעמד
שני
הצדדים
נקבע
ל4
בדצמבר
.

בעשרת
החודשים
הראשונים
של
השנה
הונפקו
244
היתרים
להשקעות
ולהקמת
חברות
בחו"ל
,
בהיקף
כולל
של
210
מיליוני
דולר
.

נתונים
אלו
נמסרו
ל"הארץ
"
ממחלקת
הפיקוח
על
המטבע
חוץ
בבנק
ישראל
.

כ13
%
מסך
ההשקעות
(
63.5
מיליון
ד
)
היו
בארצות
השוק
המשותף
;
54
%
בצפון
אמריקה
;
5
%
במזרח
אירופה
;
1
%
במדינות
אפט"א
(
מדינות
מערב
-
אירופיות
שאינן
חברות
בשוק
המשותף
)
.

רוב
ההשקעות
היו
בתחומי
הייצור
והשיווק
.

הנתונים
של
בנק
ישראל
מראים
שמאז
הונהגו
אמות
-
מידה
חדשות
למתן
ההיתרים
ביוני
,
לא
נרשם
שינוי
משמעותי
במספר
החברות
שביקשו
להשקיע
בחו"ל
.

על
-
פי
הקריטריונים
החדשים
,
ניתן
לכל
חברה
להשקיע
בחו"ל
עד
ל20
%
מהיקף
הונו
.

מכיוון
שההקלה
בקריטריונים
לא
גרמה
לבריחת
הון
מהארץ
,
מתכוון
בנק
ישראל
לאפשר
הקלה
נוספת
בתנאים
הקשורים
להשקעות
בחו"ל
.

הגירעון
המסחרי
גדל
ב44
%
בעשרת
החודשים
הראשונים
של
השנה
,
לעומת
התקופה
המקבילה
אשתקד
,
והסתכם
ב18.2
מיליארדי
דולר
.

מהלשכה
המרכזית
לסטטיסטיקה
נמסר
אתמול
שכ185
מיליוני
דולר
מתוספת
זו
נובעים
מעליית
ערך
ייבוא
הדלק
,
ו92
מיליון
ד
מייבוא
אוניות
ומטוסים
.

בחודשים
אוגוסט
וספטמבר
עלו
המחירים
של
מוצרי
האנרגיה
שיובאו
לישראל
ביותר
מ50
%
לעומת
יוני
ויולי
,
לפני
פרוץ
המשבר
במפרץ
.

בינואר
-
אוקטובר
השנה
הסתכם
היבוא
נטו
ב12
מיליארדי
ד
והיה
גבוה
ב15
%
לעומת
התקופה
המקבילה
אשתקד
.

היצוא
נטו
עלה
ב8
%
והגיע
ל1.9
מיליארדי
ד
.

בחודש
אוקטובר
,
הסתכם
הגירעון
המסחרי
ב418
מיליוני
ד
.

היבוא
הגיע
ל3.1
מ
ד
,
והייצוא
ל941
מ
ד
.

בספטמבר
ואוקטובר
עלה
הגירעון
המסחרי
ב13
%
לעומת
שני
החודשים
שקדמו
.

עלייה
זו
נובעת
מעלייה
ביבוא
ב4
%
בעוד
שביצוא
באותה
תקופה
,
נרשמה
יציבות
.

בחודשיים
האחרונים
הסתכם
היבוא
ללא
יהלומים
וללא
הדלק
ב907
מיליוני
ד
בממוצע
לחודש
,
נמוך
ב2
%
מהממוצע
החודשי
ביולי
ואוגוסט
לאחר
עלייה
של
12
%
בחודשיים
אלה
לעומת
מאי
ויוני
השנה
.

יבוא
תשומות
לייצור
,
למעט
יהלומים
ודלק
,
הסתכם
ב600
מיליון
דולר
בממוצע
לחודש
בספטמבר
ואוקטובר
והיה
נמוך
ב1
%
לעומת
הממוצע
בשני
החודשים
שקדמו
.

יבוא
נכסי
השקעה
ירד
ב3
%
והסתכם
ב167
מיליון
דולר
לחודש
.

יבוא
מוצרי
צריכה
ירד
ב8
%
.

באוקטובר
הסתכם
יצוא
הסחורות
ב941
מיליון
ד
:
66
%
יצוא
תעשייתי
;
31
%
יצוא
יהלומים
;
ו3
%
יצוא
חקלאי
.

היצוא
התעשייתי
הסתכם
בחודשיים
האחרונים
ב684
מיליון
ד
בממוצע
לחודש
,
גבוה
ב2
%
לעומת
שני
החודשים
שקדמו
בהמשך
לעלייה
של
5.4
%
ביולי
ואוגוסט
.

היצוא
בענפי
המתכת
,
המכונות
והאלקטרוניקה
עלה
ב8
%
.

לעומת
זאת
,
נרשמו
ירידות
ביצוא
של
ענפי
המזון
והכימיה
.

ביצוא
היהלומים
נרשמה
עלייה
של
2
%
בחודשיים
האחרונים
,
ואילו
ביצוא
החקלאי
חלה
ירידה
של
17
%
,
וזה
הגיע
ל66
מיליוני
ד
בממוצע
לחודש
.

עירייה
המבטלת
מתן
הנחות
בתשלומי
הארנונה
,
פועלת
בסתירה
להוראות
חוק
הסדרי
התקציב
.

החלטה
עקרונית
זו
ניתנה
בבית
המשפט
העליון
בשבתו
כבג"ץ
.

פסק
הדין
ניתן
בעתירה
שהגישו
חברי
סיעת
הליכוד
,
סיעה
עצמאית
במועצת
קרית
אונו
ומספר
תושבים
נגד
ראש
המועצה
עו"ד
דורון
קרף
ומועצת
הרשות
המקומית
.

העותרים
טוענים
כי
בשנת
הכספים
1988-9
ובשנים
קודמות
,
אישרה
מועצת
קרית
-
אונו
שורה
של
הנחות
בתשלומי
ארנונה
כללית
,
בהתאם
לסמכותה
לפי
"
צו
המועצות
המקומיות
"
.

בשנת
הכספים
1989-90
,
היו
חילופי
שלטון
ברשות
המקומית
והנהלת
המועצה
החדשה
ובראשה
ראש
המועצה
לא
שמרו
על
ההנחות
בתשלומי
הארנונה
הכללית
שאושרו
בשנה
קודמת
,
"
הפלו
לחובה
מבנים
עסקיים
בכל
הקשור
לתוספת
לארנונה
הכללית
,
והיקנו
,
לכאורה
,
לוועדת
ההנחות
סמכות
לקבוע
קריטריונים
למתן
הנחות
מהארנונה
הכללית
ללא
אישור
המועצה
.

העותרים
טוענים
כי
הוועדה
לא
כיבדה
את
ההנחות
בתשלומי
הארנונה
שאושרו
בשנה
קודמת
,
אלא
סטתה
מהן
לחובת
מקבלי
ההנחה
.

באי
-
כוח
המועצה
המקומית
קרית
-
אונו
,
עורכי
-
הדין
נחום
פיינברג
ומיכל
לויט
,
טענו
כי
הוראות
החוק
מתייחסות
אך
ורק
להנחות
שניתנו
כדין
,
אולם
,
לטענתם
חלק
לפחות
מן
ההנחות
שהוועדה
החליטה
לבטל
ניתנו
בשנת
הכספים
1989-90
שלא
כדין
,
ועל
כן
היתה
רשאית
היו
המועצה
המקומית
וראשה
לבטלן
או
לשנותן
.

לטענת
באי
כח
המועצה
על
פי
הוראות
"
צו
המועצות
המקומיות
"
,
רשאית
מועצה
להעניק
הנחות
בתשלום
הארנונה
הכללית
ללא
אישור
שר
הפנים
,
אך
ורק
"
בהתחשב
במצבו
החומרי
של
החייב
"
,
ואילו
ההנחות
שהוענקו
בשנת
המס
1988-89
אינן
נעוצות
"
במצבם
החומרי
"
של
הזוכים
בהנחה
ולא
אושרו
על
ידי
שר
הפנים
.

עוד
קבע
בג"ץ
כי
החלטת
המועצה
המקומית
להוסיף
35
%
לארנונה
הכללית
שהוטלה
השנה
על
"
מבנים
עיסקיים
"
נוגדת
החלטת
מליאת
המועצה
עצמה
,
שקבעה
כי
שיעור
התוספת
של
הארנונה
הכללית
לשנת
המס
1989-90
יהיה
25
%
בלבד
,
מבלי
להוציא
מכלל
שיעור
זה
את
ה"מבנים
העיסקיים
"
.

עוד
קבע
בג"ץ
כי
ההוראה
ב"היטל
המיסים
"
של
המועצה
המקומית
קרית
-
אונו
,
בדבר
תוספת
של
35
%
לארנונה
הכללית
על
מבנים
עסקיים
-
בטלה
מחמת
חוסר
סמכות
,
כאשר
לא
נעשתה
על
פי
החלטת
המועצה
.

דירקטוריון
חברת
החשמל
יתכנס
בשבוע
הבא
לדון
בנושאים
שוטפים
ודחופים
,
לפני
החלטת
בג"ץ
בעניין
מינויו
של
כיו"ר
הדירקטוריון
.

מעריכים
שהישיבה
תנוהל
ע"י
שלום
עצמו
.

ישתתף
בה
גם
,
שלמרות
סיום
תפקידו
כיו"ר
הדירקטוריון
,
החליט
להמשיך
לכהן
כדירקטור
.

קפכות
מזכ"ל
ההסתדרות
,
,
העיר
מתרדמתם
את
באי
יום
העיון
של
המרכז
הישראלי
לניהול
.

קיסר
אמר
כי
לו
אין
מה
להפסיד
,
שכן
זו
הקדנציה
האחרונה
שלו
כמזכ"ל
ההסתדרות
.

בהמשך
אמר
כי
עסקת
החבילה
שעשתה
הממשלה
עם
ההסתדרות
בשנים
הקודמות
היתה
מעטפה
יפה
על
-
מנת
שההסתדרות
תקבל
פחות
.

ל
,
יו"ר
המושב
בו
הירצו
קיסר
,
ושר
האוצר
,
אמר
קיסר
:
"
מר
אורי
,
או
החבר
אורי
,
אם
היית
חבר
בהסתדרות
הייתי
מקבל
ממך
מס
אחיד
גבוה
.

קפכות
במסגרת
יום
העיון
שערך
אתמול
המרכז
הישראלי
לניהול
הודיע
מנכ"ל
המי"ל
,
כי
נבחר
פה
אחד
ליו"ר
המי"ל
,
וזכה
למחיאות
כפיים
באולם
גן
אורנים
.

ליום
העיון
,
שעסק
בתוכנית
הכלכלית
,
הצליח
המי"ל
להביא
כ753
איש
,
מה
שמלמד
על
ההתעניינות
בנושא
וברשימת
המרצים
המכובדת
.

קפכות
,
מנכ"ל
רשות
החברות
הממשלתיות
,
שלח
השבוע
ל
,
יו"ר
דירקטוריון
כי"ל
,
תזכורת
הנוגעת
למכירת
השליטה
בחברה
.

רפואה
מזכיר
כי
בישיבה
עם
שר
האוצר
ושר
התעשייה
והמסחר
,
הוחלט
על
מכירת
השליטה
בכימיקלים
לישראל
.

הוחלט
שהחברה
תכין
הערכה
כלכלית
הנוגעת
לשוויה
.

עוד
התבקשה
כי"ל
להכין
את
שורת
המגבלות
שיש
להציב
בפני
"
גרייט
לייקס
"
,
המבקשת
לרכוש
את
השליטה
בחברה
.

רפואה
מזכיר
כי
יש
לבצע
זאת
עד
28
בנובמבר
.

קפכות
השר
לשעבר
הצטרף
אתמול
למאבק
הנטוש
בין
ראשי
המפלגה
הליברלית
על
נכסי
המפלגה
.

אתמול
הגיש
שריר
,
באמצעות
פרקליטו
,
עו"ד
,
בקשה
להצטרף
כצד
לדיון
המשפטי
המתנהל
בבית
-
המשפט
המחוזי
בת"א
על
הנכסים
השווים
מיליוני
שקלים
.

בבקשתו
מציין
שריר
,
שעמד
לפני
זמן
קצר
לעבור
למפלגת
העבודה
,
כי
עליו
להיות
צד
בדיון
מכוח
מעמדו
המיוחד
במפלגה
הליברלית
ובהיות
ההחלטה
החלטה
הרת
גורל
באשר
לרכוש
המפלגה
ובאשר
לעצם
מעמדה
המשפטי
.

פרקליטי
שריר
הוסיפו
כי
"
המפלגה
חיה
וקיימת
"
.

הבקשה
נתקבלה
.

באולם
הדיונים
נראו
אתמול
שר
האוצר
שר
התמ"ת
והשרים
לשעבר
וקפכותשביתת
האיגודים
המקצועיים
אומנם
נסתיימה
בראשית
השבוע
,
ומשרד
האוצר
וראשי
האיגודים
המקצועיים
המשיכו
את
המו"ם
ביניהם
,
אך
חותמה
של
השביתה
ייראה
כנראה
במשכורתם
של
השובתים
.

הממונה
על
השכר
באוצר
,
שיגר
בראשית
השבוע
מכתב
אל
סגן
החשב
הכללי
באוצר
,
,
ובו
הורה
לו
לנכות
ימי
עבודה
משכר
השובתים
,
בגין
שביתתם
.

דנון
הסביר
כי
בהתאם
להחלטות
הממשלה
ולהנחיות
היועץ
המשפטי
לממשלה
,
אין
לשלם
שכר
בגין
היעדרות
ובגין
שביתה
.

מעובדי
מדינה
העובדים
5
ימים
בשבוע
ינוכו
3
ימי
-
עבודה
,
וממי
שעובדים
6
ימים
בשבוע
ינוכו
4
ימים
.

לאלה
שניסו
להתחכם
וביקשו
כי
במקום
ניכוי
ימי
היעדרות
ינכו
ימים
מחופשתם
השנתית
,
הבהיר
דנון
כי
אין
להמיר
ימי
חופשה
בימי
היעדרות
.

ב"ליצואן
"
,
עלון
החדשות
של
מכון
היצוא
לחודש
אוקטובר
,
נכתב
כי
נמכרו
כל
שטחי
התצוגה
לשבוע
המזון
.

"
ליצואן
"
מתאר
את
המאמץ
המוקדש
עתה
לפעולות
קידום
נמרצות
בהן
עוסק
,
מנהל
מרכז
המזון
.

אין
ביטוי
ב"ליצואן
"
,
ולו
במלה
אחת
,
לדיונים
המתנהלים
זה
שבועות
רבים
על
הכוונה
לבטל
את
שבוע
המזון
,
בשל
החשש
כי
לא
יגיעו
קניינים
מחו"ל
.

קפכותאחד
מוותיקי
האוצר
,
המשנה
לממונה
על
שוק
ההון
וביטוח
,
עומד
לפרוש
מתפקידו
בינואר
.

פרידמן
התחיל
את
עבודתו
באוצר
לפני
40
שנה
,
בהיותו
סטודנט
.

פרידמן
עדיין
לא
החליט
היכן
יעבוד
,
אבל
אומר
שאינו
מודאג
ומציין
שהוא
משפטן
.

קפכות
,
43
,
בוגר
מדעי
המדינה
באון
בר
-
אילן
,
אל"ם
(
מיל
)
מחיל
האוויר
,
מונה
למנהל
אגף
התפעול
של
חברת
שח"ל
(
שירות
חירום
ללב
)
.

ואשינגטון
(
מיוחד
ל"הארץ
"
)
.

ממשלת
ישראל
מקווה
ששיחות
התיאום
האסטרטגי
המתנהלות
בימים
אלה
בוואשינגטון
בין
משלחות
ישראל
וארה"ב
יביאו
לפתרון
הבעיה
של
העדר
תיכנון
ישראלי
-
אמריקאי
משותף
,
במקרה
שיפרוץ
עימות
צבאי
נגד
עיראק
,
שישראל
תהייה
מעורבת
בו
.

כך
מדווח
כתב
העיתון
"
ואשינגטון
פוסט
"
מפי
כתבו
בירושלים
.

זהו
הדיווח
השני
,
בשבוע
האחרון
של
כתב
אמריקאי
מישראל
,
האומר
כי
ישראל
מודאגת
מהיעדר
תיכנון
משותף
בין
ואשינגטון
לירושלים
בדבר
אפשרות
שידרש
תיאום
בין
שתי
המדינות
,
אם
יפרוץ
עימות
צבאי
במפרץ
.

כתב
העיתון
מדווח
,
מפי
פקידים
בממשלת
ישראל
,
כי
אין
כרגע
מנגנון
של
תקשורת
ותיאום
משותף
במישור
הצבאי
,
וכי
"
צריך
למסד
מנגנון
כלשהו
של
תקשורת
בין
פקידים
בכירים
משני
הצדדים
,
אשר
ישמש
במקרה
של
משבר
"
.

עוד
כותב
העיתון
,
על
סמך
שיחות
עם
פקידים
ישראליים
,
כי
על
ארהב
להשלים
עם
העובדה
שישראל
תתקוף
מיגוון
גדול
של
מטרות
בשטח
עיראק
,
אם
תותקף
,
וזאת
גם
אם
ארה"ב
תספק
גיבוי
לכך
וגם
אם
לאו
.

"
נשמור
לנו
חופש
פעולה
במקרה
שנותקף
"
,
אמר
פקיד
ישראלי
לכתב
העיתון
.

אחד
הפקידים
ששוחחו
עם
הכתב
הציג
בפניו
תרחיש
אפשרי
של
התקפת
טילים
על
ישראל
משטח
המדבר
העיראקי
,
שיגרור
פעולת
גמול
ישראלית
.

במקרה
כזה
,
למשל
,
יהייה
צורך
בתיאום
ישראלי
-
אמריקאי
כדי
למנוע
מצב
שבו
חילות
האוויר
של
שתי
המדינות
יפציצו
את
אותן
מטרות
.

ישראל
מצפה
,
כידוע
,
שארה"ב
תיטול
חלק
במיתקפה
נגד
עיראק
,
אם
תותקף
.

ראשי
הממשל
כבר
הבטיחו
בכמה
הזדמנויות
כי
ארה"ב
תגיב
אם
ישראל
תותקף
.

היבט
אחד
שבו
כבר
יש
שיפור
מסוים
בשיתוף
הפעולה
בין
שתי
המדינות
הוא
ההיבט
המודיעיני
.

אחת
הבעיות
המרכזיות
המדאיגות
את
ישראל
היא
הגישה
למידע
מלווייני
הריגול
האמריקאיים
העוקבים
אחר
המתרחש
בעיראק
ובכווית
.

דובר
מחלקת
המדינה
של
ארה"ב
,
אמר
אתמול
כי
ארה"ב
"
היתה
בקשר
הדוק
עם
ישראל
במשך
כל
התקופה
"
שמאז
תחילת
המשבר
במפרץ
.

הוא
חזר
ושיבח
את
גישת
ה"פרופיל
הנמוך
"
שישראל
נוקטת
.

מקורות
ישראליים
רשמיים
בוואשינגטון
סירבו
להגיב
על
הידיעות
,
או
למסור
אם
שיחות
התיאום
האסטרטגי
עוסקות
גם
בתיאום
צבאי
בענייני
המפרץ
.

משרדי
חברתו
של
הקבלן
דוד
שטרן
,
נשיא
הכבוד
של
מרכז
הקבלנים
שעסקיו
כשלו
,
נמכרו
אתמול
בבית
-
המשפט
לחברת
קפלן
נעים
ושות
.

חברה
זו
הפועלת
כסוכנות
ביטוח
מייצגת
בארץ
את
חברת
הביטוח
האיטלקית
הנודעת
גנרלי
,
שהיא
מבעלי
המניות
של
חברת
הביטוח
מגדל
שבשליטת
בנק
לאומי
.

המשרדים
של
חברת
דוד
שטרן
הנדסה
ובינוי
,
באמצעותה
פעל
נשיא
הקבלנים
,
נמצאים
בבניין
בן
שתי
קומות
ברחוב
לבונטין
16
,
ליד
משרדי
מרכז
הקבלנים
,
שם
בילה
שטרן
את
מרבית
זמנו
.

באזור
זה
מותר
לבנות
150
%
משטח
המגרש
.

המשרדים
נמכרו
על
-
ידי
עו"ד
יהודה
ליבוביץ
ממשרד
עו"ד
מנוסביץ
וגוטפריד
,
שהם
הנאמנים
לביצוע
הסדר
הנושים
של
שטרן
.

חמישה
גורמים
התמודדו
על
רכישת
המשרדים
:
חברת
דנוור
,
שאחד
מבעליה
הוא
אהוד
אליאב
,
שהיה
סמנכ"ל
שיכון
עובדים
;
נציגים
של
חברה
אנגלית
;
חברת
מירומית
לדודי
-
שמש
,
שמניותיה
נסחרות
בבורסה
התל
-
אביבית
;
הקבלן
אלן
פרוינד
;
חברת
קפלן
נעים
.

המחיר
הראשוני
שנדרש
תמורת
המשרדים
היה
540
אלף
דולר
,
אך
הקונים
העלו
את
המחיר
בהדרגה
במהלך
המכירה
הפומבית
שנערכה
בבית
-
המשפט
המחוזי
בת"א
.

המחירים
הועלו
לעתים
בסכומים
קטנים
של
5,000
דולר
,
עד
שהמחיר
קפץ
ל067
אלף
דולר
,
בכ40
%
יותר
ממה
שנדרש
בתחילה
.

יחד
עם
המע"ם
ישלמו
המוכרים
כ905
אלף
ד
.

בעקבות
המכירה
יהיה
צורך
גם
לפנות
בית
-
כנסת
בקומת
הקרקע
.

מועצת
מרכז
השלטון
המקומי
הדיחה
אתמול
את
אלי
לנדאו
מתפקידו
כיו"ר
המועצה
ויו"ר
ההנהלה
המצומצמת
של
המרכז
,
והביעה
אמון
ביו"ר
המרכז
מקסים
לוי
ובשאר
חברי
הנהלת
המרכז
.

בכך
הגיע
לשיאו
הסכסוך
הממושך
בין
שני
נציגי
הליכוד
במרכז
השלטון
המקומי
.

ההדחה
התאפשרה
הודות
להסכם
קואליציוני
חדש
שסוכם
בחשאי
בין
לוי
לחברי
סיעת
המערך
במרכז
השלטון
המקומי
.

אנשי
המערך
הכריזו
לפני
כמה
שבועות
על
פרישתם
מהמרכז
,
לנוכח
הסכסוך
בין
לוי
ללנדאו
,
אולם
הם
חזרו
בהם
לאחר
שהגיעו
להסכם
עם
לוי
,
שלפיו
יתמכו
בו
בהדחת
לנדאו
ובתמורה
יקבל
נציג
המערך
את
תפקיד
יו"ר
המועצה
.

בעקבות
ההסכם
מונה
אתמול
איש
המערך
יעקב
ויסמונסקי
,
ראש
מועצת
גבעת
-
שמואל
,
ליו"ר
המועצה
בפועל
,
ובקרוב
יובא
מינויו
לאישור
המועצה
.

לנדאו
עצמו
לא
הופיע
אתמול
לכינוס
,
לאחר
ששלשום
ניסה
לבטל
אותו
בטענה
כי
אינו
חוקי
,
משום
שההנהלה
שינתה
ללא
סמכות
את
סדר
היום
של
הישיבה
.

על
-
פי
החלטתם
של
לוי
וסגניו
,
אנשי
מערך
וליכוד
,
הוחלט
לקיים
את
הישיבה
כפי
שנקבע
.

קפידבינפחות
ממחצית
מתוך
כלל
180
חברי
המועצה
הגיעו
לאסיפה
.

איש
מראשי
העיריות
הגדולות
לא
הגיע
לכינוס
.

על
-
פי
הצעתו
של
פרוספר
אזרן
,
יו"ר
פורום
ראשי
ערי
הפיתוח
,
הוחלט
להעמיד
להצבעה
את
ההצעה
להדיח
את
לוי
וסגניו
ולפזר
ההנהלה
,
כפי
שדרש
לנדאו
.

ההצעה
נדחתה
פה
אחד
.

המתח
גאה
כאשר
הועמדה
להצבעה
ההצעה
להדיח
את
לנדאו
מתפקידיו
במרכז
השלטון
המקומי
,
למרות
שתוצאותיה
היו
ידועות
מראש
לנוכח
ההסכם
בין
לוי
לאנשי
המערך
.

56
מחברי
המועצה
הצביעו
בעד
הדחתו
של
לנדאו
,
16
נמנעו
ושלושה
התנגדו
.

אלי
לנדאו
הגיב
אתמול
באומרו
כי
הכינוס
וההצבעה
אינם
חוקיים
,
וכי
הוא
מתכוון
לפנות
לבית
-
המשפט
בדרישה
לבטל
את
תוצאות
ההצבעה
.

בתוכנית
"
ערב
חדש
"
אמר
אתמול
לנדאו
כי
לוי
הפר
הסכמים
שחתם
עמו
על
חלוקת
סמכויות
בעבודת
המרכז
,
למרות
החלטה
של
בית
משפט
שאישרר
את
ההסכמים
הללו
.

לנדאו
הוסיף
כי
בהצבעה
נכחו
רק
מקצת
מראשי
הרשויות
חברי
המועצה
,
כולם
תומכי
לוי
,
והגדיר
את
ההתכנסות
כ"אסיפה
של
ועד
פעילי
השכונה
"
.

לנדאו
תקף
בחריפות
את
לוי
באומרו
כי
הוא
אינו
מוכשר
לכהן
כיו"ר
מרכז
השלטון
המקומי
וכי
הביא
לשיתוק
מוחלט
בפעילות
המרכז
.

קפידבינמקסים
לוי
אמר
בתגובה
כי
כינוס
מועצת
המרכז
וההצבעה
נערכו
לפי
התקנון
.

הוא
הדגיש
כי
המועצה
כונסה
על
-
פי
דרישת
לנדאו
והצביעה
על
הצעה
שהוא
עצמו
העלה
,
והוסיף
כי
לנדאו
משתמש
נגדו
בביטויים
שהיו
מקובלים
בשנות
החמישים
.

"
אינני
רוצה
להתייחס
לביטויים
שאין
להם
מקום
בימינו
.

אני
לא
זקוק
שלנדאו
יכיר
בכישורי
.

אלה
שבחרו
בי
לתפקיד
ביטאו
את
הערכתם
לכישורי
,
ולנדאו
הוא
האחרון
שיכול
להעניק
ציונים
לכישורים
של
מישהו
"
.

ח"כ
מרדכי
וירשובסקי
,
חבר
מועצת
עיריית
תל
-
אביב
מטעם
סיעת
רץ
,
הודיע
אתמול
כי
בכוונתו
ליזום
הצעת
חוק
חדשה
,
שלפיה
יהפוך
מרכז
השלטון
המקומי
לגוף
סטטוטורי
שייקבעו
בו
נוהלי
בחירה
ותיפקוד
מחייבים
על
-
פי
נורמות
שיקבע
המחוקק
.

כיום
מרכז
השלטון
המקומי
היא
עמותה
,
שהחברות
בה
היא
וולונטרית
.

הצעת
חוק
זו
נועדה
להבטיח
שלמועצת
המרכז
וועדותיו
ייבחרו
גם
חברי
מועצות
ברשויות
המקומיות
,
מהקואליציה
ומהאופוזיציה
,
ולא
רק
ראשי
רשויות
וסגניהם
.

בהצעת
החוק
יובטח
גם
מעמדו
של
מרכז
השלטון
המקומי
,
על
-
די
קביעה
של
חובת
התייעצות
של
הממשלה
עם
המרכז
,
בכל
נושא
הנוגע
לשלטון
המקומי
.

חילוקי
דעות
שוררים
בין
שר
התעשייה
והמסחר
,
משה
נסים
,
ובין
נגיד
בנק
ישראל
,
מיכאל
ברונו
,
בעניין
גובה
הפרמיה
על
ההלוואה
בערבות
המדינה
,
שיינתנו
במסגרת
התוכנית
לעידוד
השקעות
של
משרד
התמ"ס
.

אתמול
דנה
ועדת
הכספים
בהצעת
משרד
התעשייה
ומשרד
האוצר
לקבוע
פרמיה
אחידה
על
ההלוואות
בערבות
מדינה
בשיעור
של
5.1
%
לכל
ההשקעות
ברחבי
הארץ
.

דקות
מספר
לפני
תחילת
הישיבה
בנדון
,
טילפן
ברונו
אל
יו"ר
ועדת
הכספים
,
ח"כ
אברהם
שוחט
,
וביקש
ממנו
שהוועדה
לא
תקבל
החלטה
בעניין
בטרם
יופיע
בפניה
.

ברונו
טען
כי
פרמיה
בגובה
5.1
%
נמוכה
מדי
.

שוחט
נענה
לבקשה
וזימן
את
ברונו
להופיע
בישיבתה
הבאה
של
הוועדה
,
ביום
ב
.

נציגי
התמ"ס
,
המנכ"ל
צבי
קורן
ומנהל
מרכז
ההשקעות
משה
טרי
,
טילפנו
אל
השר
נסים
ומסרו
לו
על
החלטתו
של
שוחט
.

נסים
טילפן
אל
שוחט
ודחק
בו
לקבל
החלטה
ללא
דיחוי
.

הוא
הסביר
כי
במוצ"ש
יטוס
לחו"ל
ואינו
יכול
להופיע
בפני
מארחיו
בלי
החלטות
שיביאו
ליישום
תוכניתו
לעידוד
השקעות
הון
.

שוחט
הבטיח
כי
הוועדה
תקבל
החלטה
בישיבתה
הקרובה
.

הוועדה
המשיכה
אתמול
את
הדיון
בנושא
מחירי
הדלק
ובפניה
הופיעו
ראשי
משרד
האוצר
והאנרגיה
.

אחדים
מהח"כים
תבעו
לחייב
את
משרדי
האוצר
והאנרגיה
לקבל
את
הסכמת
הוועדה
כל
אימת
שירצו
להעלות
את
מחירי
הדלק
,
בדומה
לנעשה
לגבי
מחירי
המים
.

ח"כים
אחרים
הציעו
להפעיל
את
קרן
ההשוואה
.

קרן
זו
נועדה
לגשר
על
פני
שינויי
המחירים
של
הדלק
מחודש
לחודש
.

פעולת
הקרן
בוטלה
רשמית
עם
הפעלת
הרפורמה
במשק
הדלק
.

מרבית
הח"כים
תבעו
להוזיל
לאלתר
את
מחירי
הדלק
.

ח"כ
אברהם
כץ
-
עוז
אמר
כי
לממשלה
אין
מדיניות
ברורה
בנושא
מחירי
הדלק
.

בעבר
נקבעו
מחירי
הדלק
על
-
פי
"
נוסחת
לה
-
ורה
"
.

באחרונה
הוחלפה
שיטה
זו
ב"שיקול
דעת
"
של
שרי
האנרגיה
והאוצר
.

הוא
טען
כי
העלאת
מחירי
הדלק
תורמת
להאצת
האינפלציה
.

ח"כ
דן
תיכון
אמר
כי
אין
מדיניות
כוללת
בנושא
מחירי
הדלק
,
ולכן
הגענו
למצב
שבו
מחיר
הדלק
בארץ
התקייר
מעל
ומעבר
למתחייב
.

ישראל
היא
המדינה
היחידה
שייקרה
את
מחירי
הדלק
מ31
בדצמבר
89
ועד
היום
בשיעור
של
73
%
.

המשמעות
לכך
היא
דהירה
של
האינפלציה
.

הממונה
על
הכנסות
המדינה
באוצר
,
יורם
גבאי
,
אמר
שכל
המסים
בישראל
מחושבים
כאחוז
מהמחיר
.

מחירי
הדלק
עלו
ולכן
המס
בהם
עלה
ריאלית
.

עם
זאת
,
יש
הרבה
מאוד
מוצרים
שמחירם
עלה
פחות
מהממוצע
.

לפיכך
,
במקרים
אלו
המסים
עלו
פחות
מהממוצע
ואי
אפשר
כל
פעם
לעדכן
את
שיעורי
המס
ע"ף
שינויי
המחירים
.

גבאי
הוסיף
כי
שיעור
הבלו
בישראל
נמוך
מהמקובל
באירופה
.

למניעת
עליות
מחירים
,
הוא
תומך
בהורדת
הבלו
,
אבל
לא
כמכניזם
להוזלות
קבועות
.

מנכ"ל
האוצר
,
יעקב
ליפשיץ
,
הסביר
כי
בספטמבר
-
אוקטובר
נרשמו
עליות
מחירים
של
11
%
בשוק
הבי"ל
.

ישראל
לא
ייקרה
את
הדלק
בתקופה
זו
.

בנובמבר
נרשמה
בחו"ל
ירידה
במחירי
הדלק
,
שקיזזה
את
העלאתם
בספטמבר
-
אוקטובר
.

ליפשיץ
אמר
עוד
כי
עד
כה
נצבר
עודף
הכנסות
של
כ05
מיליון
ש
בגין
העלאת
מחירי
הדלק
.

אם
מחירי
הדלק
יישארו
במשך
שנה
ברמתם
הנוכחית
,
הרי
שבהשוואה
לתחזית
התקציב
יהיה
עודף
של
310
מיליון
ש
.

בכל
הקשור
לצד
ההוצאה
.

יש
לי
בעיה
עם
המקורות
וההכנסות
.

בפעם
הראשונה
תוגש
לממשלה
ולכנסת
מסגרת
תקציב
שתהיה
מותנית
ביכולת
לגייס
את
המקורות
הנוספים
לקליטת
העלייה
.

הממשלה
תצטרך
להחליט
אם
להמשיך
בקליטה
הישירה
,
על
כל
המשתמע
מכך
"
.

דברים
אלה
אמר
אתמול
שר
האוצר
,
יצחק
מודעי
,
בערב
עיון
שקיים
המרכז
הישראלי
לניהול
בנושא
התוכנית
הכלכלית
והשלכותיה
על
המשק
.

עוד
אמר
שר
האוצר
,
כי
בתקציב
1991
צפוי
קיצוץ
עמוק
בהוצאות
הממשלתיות
וברמת
החיים
של
האוכלוסייה
,
תוך
"
פגיעה
בכיס
"
.

הגירעון
המקורי
בתקציב
המדינה
היה
כ6
מיליארד
ש"ח
,
ועלה
ליותר
מ01
מיליארד
,
אולם
לדברי
מודעי
החסם
להחמרת
המצב
יהיה
היכולת
לגייס
הון
בחו"ל
.

לדבריו
,
יש
בתקציב
החדש
הנחות
בסיסיות
,
שקובעות
ערבויות
של
ממשלת
ארה"ב
וגיוס
הון
מהעם
היהודי
,
אך
המספרים
לאשורם
עדיין
לא
ידועים
.

בדברו
על
מצב
התעסוקה
מתח
מודעי
ביקורת
חריפה
על
הקולות
שהושמעו
לאחר
שכוחות
הביטחון
סגרו
את
השטחים
,
בעוד
שההעדרות
של
פועלי
השטחים
לרגל
חגים
או
אירועים
אחרים
מתקבלת
בהבנה
.

"
אין
כל
מחויבות
לתת
לעובד
מעזה
שכר
שנתי
של
10,000
ש"ח
בשנה
,
כשההוצאה
הכוללת
לתשלומי
שכר
לפועלי
השטחים
היא
כ2.1
מיליארד
דולר
בשנה
"
,
הוסיף
מודעי
.

נגיד
בנק
ישראל
,
הפרופסור
מיכאל
ברונו
,
אמר
כי
הצלחת
התוכנית
תלויה
בעיקר
בנטילת
מנהיגות
ואחריות
של
ראש
הממשלה
,
כפי
שקורה
במדינות
אחרות
.

"
בלי
אחריות
ובלי
מנהיגות
מראש
הממשלה
,
התוכנית
לא
תתבצע
"
,
אמר
ברונו
.

"
על
ראש
הממשלה
לתת
גיבוי
מלא
לשר
האוצר
בכל
פעילותו
.

אם
הממשלה
לא
תשכיל
לפעול
בראש
אחד
,
תהיה
זו
החטאה
גדולה
"
.

מזכ"ל
ההסתדרות
,
ישראל
קיסר
,
טען
שלא
נוצרה
בציבור
אווירה
של
מצב
חרום
.

לטענתו
,
אין
לממשלה
קונצפציה
ברורה
,
והיא
לא
קיבלה
את
הצעות
ההסתדרות
בכמה
תחומים
,
כמו
הטלת
מס
לקליטת
העלייה
על
כל
הציבור
,
הקפאת
רמת
החיים
לשנתיים
וטיפול
בתוספת
היוקר
.

מזכ"ל
התאחדות
התעשיינים
,
דב
לאוטמן
,
טען
כי
החלטות
הממשלה
בתחום
עידוד
התעשייה
אינן
נכונות
,
וכי
עתויין
אומלל
.

"
היצוא
אינו
עולה
,
שער
החליפין
נמוך
ביותר
ולמעשה
מוקפא
,
ולא
יהיו
דורשים
לתוכניתו
של
שר
המסחר
והתעשייה
,
משה
נסים
,
לעידוד
התעשייה
וההשקעות
בה
"
.

עוד
נשאו
דברים
בערב
העיון
:
מנכ"ל
משרד
האוצר
יעקב
ליפשיץ
,
הפרופסור
צבי
זוסמן
מאוניברסיטת
תל
-
אביב
,
יו"ר
ועדת
הכספים
ח"כ
אברהם
שוחט
,
מנכ"ל
חברת
טבע
אלי
הורוביץ
,
ויו"ר
חברת
העובדים
פרופסור
איתן
ששינסקי
.

הנהלת
בנק
ישראל
תדון
בימים
הקרובים
בהצעה
לשינוי
רשיון
ההפעלה
הניתן
לבנקים
ייעודיים
,
כך
שהם
יוכלו
לפעול
כבנקים
מסחריים
לכל
דבר
.

את
ההצעה
יזם
הפיקוח
על
הבנקים
,
מתוך
הנחה
שבשנים
הקרובות
ייאלצו
הבנקים
להרחיב
את
מגוון
הפעילות
העסקית
שלהם
לנוכח
התחרות
הרבה
שתהיה
בענף
.

ההחלטה
נוגעת
גם
למדיניות
האוצר
שהחלה
בשנת
5891
,
לפיה
יש
לצמצם
את
פעילות
התיווך
של
הבנקים
הייעודיים
בכל
הנוגע
לפעילויות
ממשלתיות
.

מסיבה
זו
הוחלט
כי
מוטב
שלבנקים
הייעודיים
יהיו
אפשרויות
עסקיות
נוספות
להגדלת
מקורות
הרווחיות
.

ההמלצות
שיתקבלו
עקב
הדיון
ישמשו
כבסיס
לשינוי
חוק
הבנקאות
-
רישוי
.

מי
שייהנה
מהשינוי
יהיו
בעיקר
הבנקים
למשכנתאות
,
שמרביתם
הוגבלו
עד
כה
ביכולת
הפעילות
שלהם
.

בנקים
ייעודיים
,
שפעלו
בעבר
כדוגמת
הבנק
לפיתוח
התעשייה
,
פועלים
זה
מכבר
כבנקים
מסחריים
לכל
דבר
.

תשואות
גבוהות
יחסית
.

מדובר
בתשואות
ריאליות
נטו
,
שהושגו
לאחר
ניכוי
דמי
ניהול
.

קופת
הגמל
שומרון
השיגה
תשואה
ריאלית
של
4.69
%
,
אורית
4.63
%
,
ליאור
3.1
%
,
נירית
2.29
%
,
והדר
2.58
%
.

לא
ברור
אם
גם
קופות
הגמל
של
הבנקים
האחרים
(
למעט
טפחות
ודיסקונט
)
ישיגו
תשואות
דומות
.

הקיבוץ
הארצי
ישקיע
2
מיליון
ש"ח
בפיתוח
"
חמי
יואב
"
ליד
קיבוץ
שדה
יואב
בדרום
.

באתר
יש
שש
בריכות
מקורות
עם
מי
גופרית
המנוצלים
למטרות
מרפא
.

ומבקרים
בהן
מדי
יום
כ2,000
איש
הסובלים
מבעיות
בפרקים
,
כאבי
גב
וכיוצא
באלה
.

ההשקעה
עליה
הוחלט
בקיבוץ
הארצי
נועדה
להקמתם
של
מכון
לטיפולים
הידרותרפיים
,
סאונה
,
בית
מרחץ
ומסעדה
.

בשלב
זה
אין
בדעת
הקיבוץ
הארצי
להקים
מלון
במקום
,
אלא
להתבסס
על
תשתית
קיימת
של
מלונות
באשקלון
ו"צימרים
"
בקיבוצים
הסמוכים
נגבה
ורבדים
.

אורחן
לנהגים
ליד
קיבוץ
בית
גוברין
,
המשלב
תחנת
דלק
עם
מסעדה
,
מרכז
מכירות
ומידע
לנהגים
,
ייפתח
בינואר
הקרוב
,
בהשקעה
של
1.2
מיליון
ש"ח
.

להשקעה
שותפים
התק"ם
,
הקיבוץ
הארצי
וחברת
דלק
,
שחלקה
בהשקעה
הוא
הגדול
ביותר
.

עד
כה
הקימו
התנועות
הקיבוציות
תשע
מסעדות
דרכים
.

(
ע
)
.

בית
משפט
השלום
בתל
-
אביב
גזר
אתמול
עונשי
מאסר
על
-
תנאי
וקנסות
כספיים
על
יורם
פורת
ואברהם
רמן
,
מנהלי
חברת
המימון
וההשקעות
תומיטי
השקעות
וסחר
בינלאומי
בע"ם
.

פורת
ורמן
הורשעו
בקבלת
דבר
בתחבולה
.

לטענת
התביעה
,
סירבו
הנאשמים
להשיב
עמלה
בסך
575
ש"ח
שגבו
מבני
זוג
,
שביקשו
את
עזרתם
בהסדרת
הלוואה
לצורך
רכישת
מכונית
.

למעשה
,
לא
נתנו
הנאשמים
שום
ייעוץ
לבני
הזוג
.

פורת
נידון
ל10
חודשי
מאסר
על
-
תנאי
ולקנס
של
3,000
ש"ח
.

רמן
נידון
ל6
חודשי
מאסר
על
-
תנאי
וקנס
של
1,005
ש"ח
.

חברת
תומיטי
נקנסה
ב3,000
ש"ח
.

הונגריה
וישראל
ירחיבו
את
שיתוף
הפעולה
בעידוד
תנועת
תיירות
הדדית
.

הסכמה
על
כך
הושגה
בתום
סדרת
פגישות
בין
מנכ"ל
משרד
התיירות
,
אברהם
רוזנטל
,
לגורמי
תיירות
ותעופה
בבודפשט
.

מדין
-
וחשבון
שהגיע
אתמול
לירושלים
עולה
כי
בתום
פגישה
בין
רוזנטל
לבין
מנכ"ל
חברת
התעופה
הלאומית
של
הונגריה
,
מאלב
,
סוכם
כי
מה03
בנובמבר
עד
ה7
בדצמבר
תבקר
בישראל
משלחת
של
40
עיתונאי
תיירות
מהונגריה
.

את
הסיור
יארגן
נציג
חברת
התעופה
בארץ
.

משרד
התיירות
יסייע
בארגון
הסיור
,
ואף
יארח
את
חברי
המשלחת
לארוחה
חגיגית
,
בה
יוכלו
להיפגש
עם
שר
התיירות
,
גדעון
פת
.

200
סוכני
נסיעות
מבריטניה
השתתפו
בערב
תיירות
של
ישראל
בבודפשט
,
שהתקיים
במסגרת
כינוס
התאחדות
סוכני
הנסיעות
והתיירות
של
בריטניה
(
אבט"א
)
.

האירוע
התקיים
במעמד
שגריר
ישראל
,
שלמה
מרום
.

בין
המשתתפים
היו
צמרת
הנהלת
אבט"א
וכן
סוכני
נסיעות
מרכזיים
בבריטניה
.

קבלת
הפנים
נערכה
בסימן
העיר
אילת
.

מנכ"ל
משרד
התיירות
הדגיש
בדבריו
לפני
הנוכחים
,
כי
בעוד
הטמפרטורה
בבודפשט
היא
אפס
מעלות
,
מראה
הטמפרטורה
באילת
28
מעלות
צלסיוס
.

לדברי
רוזנטל
,
הושלמו
בהצלחה
המגעים
עם
סיטונאי
התיירות
של
בריטניה
,
שהתחייבו
להמשיך
ולפרסם
את
ישראל
בתוכניות
קיץ
91
.

"
גפריס
"
,
רשת
המסעדות
למזון
מהיר
,
סגרה
את
סניפה
ברחוב
אלנבי
בתל
אביב
,
עקב
הפסדים
של
מאות
אלפי
דולר
.

ל"הארץ
"
נמסר
כי
גם
בשני
הסניפים
האחרים
של
הרשת
,
בתחנה
המרכזית
בתל
אביב
ובהרצליה
,
יש
קשיים
.

הרשת
הינה
בבעלותו
של
איש
העסקים
יהושע
סטרויסקי
שפועל
באמצעות
חברת
י.
סטרויסקי
מימון
והשקעות
.

הרשת
פתחה
לפני
כשנה
סניף
ברחוב
אלנבי
113
תל
אביב
.

המקום
,
בשטח
של
כ180
מ"ר
הוא
בבעלותו
של
איש
העסקים
מיכאל
עקילוב
,
הבעלים
של
חברה
ליבוא
ושיווק
מכשירי
חשמל
.

בעלי
הרשת
התחייבו
לשלם
שכר
דירה
של
כ4500
דולר
לחודש
,
כלומר
25
דולר
למ"ר
,
לא
כולל
מע"ם
.

הם
השקיעו
בשיפוץ
המבנה
,
שהיה
בעבר
בשימוש
בנק
לאומי
,
כ001
אלף
דולר
.

הרשת
השכירה
את
המסעדה
לליאור
כרמי
שהפעיל
את
החנות
על
בסיס
של
זיכיון
.

אמש
אמר
סטרויסקי
ל"הארץ
"
שדמי
השכירות
היוו
כ25
%
ממחזור
המכירות
.

הם
הפסיקו
לשלם
שכר
דירה
והגיעו
לסכסוכים
משפטיים
עם
מיכאל
עקילוב
,
שביקש
מבית
המשפט
למנות
כונס
נכסים
למסעדה
.

בעלי
הרשת
הציעו
לעקילוב
להפחית
את
שכר
הדירה
ל0003
דולר
,
אך
עקילוב
סירב
.

לאחר
דיונים
משפטיים
ומשא
ומתן
הגיעו
אמש
הצדדים
להסכם
פשרה
לפיו
יוחזר
המקום
לעקילוב
עד
16
בנובמבר
ויתבטלו
התביעות
ההדדיות
בין
הצדדים
.

ל"הארץ
"
נודע
כי
גם
שני
הסניפים
האחרים
של
הרשת
בקשיים
על
רקע
ירידה
במכירות
.

עובדי
מסוף
המטענים
בנמל
התעופה
בן
גוריון
(
ממ"ן
)
מאיימים
לשבש
את
העבודה
אם
תמומש
התכנית
של
רשות
החברות
הממשלתיות
להעמיד
למכירה
26
%
ממניות
ממ"ן
ליזמים
פרטיים
.

ועד
עובדי
ממ"ן
שיגר
בימים
אלה
מכתב
למנכ"ל
רשות
החברות
הממשלתיות
,
זאב
רפואה
,
שבו
הוא
טוען
שההחלטה
למכור
נתח
זה
ממניות
ממ"ן
לגורמים
פרטיים
,
מהווה
שינוי
בעמדת
החברה
ופגיעה
באינטרסים
של
העובדים
,
"
שהם
חלק
מהמלאי
העסקי
של
החברה
"
,
כהגדרת
הוועד
.

הוועד
דורש
במכתבו
להיות
שותף
בכל
החלטה
על
עתיד
החברה
ובמיוחד
לגבי
מכירה
אפשרית
של
מניותיה
וכן
לאפשר
לעובדים
להשתתף
במכרז
במסגרתו
יוצאו
למכירה
מניות
של
החברה
וזאת
בתנאים
שווים
מול
משקיעים
אחרים
.

פנייתו
של
ועד
העובדים
למנכ"ל
רשות
החברות
הממשלתיות
באה
בהמשך
למכתב
שחברי
הוועד
שיגרו
לשר
האוצר
יצחק
מודעי
ולשר
התחבורה
משה
קצב
,
לפני
10
ימים
,
שבו
דרשו
כי
חלק
ממניות
הממשלה
שיונפקו
בבורסה
לניירות
ערך
,
יוקצו
לעובדים
בתנאים
מועדפים
,
כפי
שנעשה
לגבי
חברת
"
בזק
"
.

הציבור
מחזיק
כיום
ב48
%
ממניות
ממ"ן
.

26
%
מהמניות
הם
בידי
תש"ת
,
חברה
בת
של
אל
על
ו26
%
מהמניות
מחזיקה
הממשלה
.

מנכ"ל
רשות
החברות
הממשלתיות
אמר
אמש
בתגובה
,
שהעובדים
כבר
קיבלו
את
חלקם
במניות
החברה
ולפיכך
תביעתם
להקצאה
נוספת
של
מניות
היא
"
חוצפנית
"
.

לדבריו
,
טענותיו
של
הוועד
נגד
המכירה
לגורמים
פרטיים
"
אינם
לעניין
"
ולפיכך
הוא
מסרב
להיפגש
עמו
.

רפואה
מסר
כי
שלושה
גורמים
פרטיים
,
ישראלים
וזרים
,
מתעניינים
ברכישת
מניות
בחברה
.

שר
האוצר
יצחק
מודעי
ומזכ"ל
ההסתדרות
ישראל
קיסר
עומדים
להיפגש
היום
לדיון
נוסף
על
השלמת
הסכמי
שכר
במגזר
הציבורי
.

מרבית
סעיפי
ההסכם
כבר
סוכמו
,
והוא
ייחתם
ככל
הנראה
בשבוע
הבא
.

האוצר
תובע
מההסתדרות
להתחייב
לשקט
תעשייתי
בתקופת
ההסכם
לא
רק
על
הנושאים
הקשורים
בו
במישרין
,
אלא
אם
גם
על
נושאים
ייחודיים
עליהם
הוכרזו
סכסוכי
עבודה
,
כגון
תביעות
עובדי
משרד
הקליטה
ומשרד
החוץ
.

ראש
האגף
לאיגוד
מקצועי
,
חיים
הברפלד
,
יצא
שלשום
להולנד
לכינוס
האיגודים
המקצועיים
ההולנדיים
.

סגנו
,
אפרים
זילוני
,
עורך
בדיקה
על
אפשרות
לקבוע
את
הסדרי
השכר
בחברות
ממשלתיות
ברמה
מפעלית
,
ולא
בהסכם
כולל
.

כך
נבדקת
יכולתן
של
התעשייה
האווירית
ורפא"ל
לשלם
תוספות
שכר
,
עליהן
סוכם
.

בהתייחסו
לתביעת
האוצר
מההסתדרות
,
לכלול
בשקט
התעשייתי
גם
סכסוכי
עבודה
ייחודיים
,
אומר
זילוני
כי
ההסתדרות
אינה
יכולה
להתחייב
בשם
עובדים
שפנו
לערכאות
משפטיות
,
מה
גם
שהעילה
לסכסוכים
אלה
אינה
קשורה
בהסכמי
השכר
הארציים
אלא
בנושאים
יחודיים
.

אשר
לתביעות
האקדמאים
,
להרחיב
את
בסיס
השכר
לצורך
פנסיה
,
הושגה
הסכמה
להעלות
את
קצבאות
הגמלאים
שביניהם
.

חלקם
יקבלו
445
ש"ח
בשנה
בסעיף
ביגוד
,
במקום
220
ש"ח
עד
כה
.

חלק
אחר
יקבל
617
ש"ח
.

עד
כה
חולקו
הגמלאים
לצורך
זה
לארבע
רמות
.

ביום
א
ימשיכו
ראשי
האיגוד
המקצועי
והאוצר
לנסח
את
סעיפי
הסכם
השכר
.

משרד
התיירות
חתם
חוזה
חדש
לשיתוף
פעולה
עם
חברת
פולמן
הולידייס
מבריטניה
מפעילת
טיסות
השכר
הוותיקה
ביותר
במדינה
זו
.

במסגרת
שיתוף
הפעולה
יודפסו
השנה
חצי
מיליון
חוברות
שיווק
,
ובהן
מידע
על
אתרי
תיירות
במדינת
ישראל
.

החוברת
תופץ
לכ51
אלף
סוכני
נסיעות
.

כן
תקיים
החברה
שלוש
טיסות
שכר
שבועיות
לישראל
בעונת
תיירות
הקיץ
הקרובה
.

בסיורים
שתציע
החברה
ייכללו
כל
יעדי
התיירות
בארץ
.

כן
יוצעו
סיורי
טוס
וסע
,
חופשות
ריפוי
בים
המלח
וסיור
משותף
ישראל
-
מצרים
,
תוך
דגש
על
היסטוריה
עתיקה
.

לונדון
(
מיוחד
ל"הארץ
"
)
.

על
הבניין
הגבוה
ביותר
בלונדון
הורכב
אתמול
הגג
,
דמוי
-
הפירמידה
,
ובכך
הסתיים
שלב
הבנייה
.

הבניין
,
הנקרא
מגדל
קאנארי
ורף
והמתנשא
לגובה
של
50
קומות
,
נבנה
על
-
ידי
האחים
רייכמן
הקנדיים
,
באמצעות
החברה
שנמצאת
בשליטתם
,
אולימפיה
ויורק
.

אזור
הפיתוח
של
קאנארי
ורף
מכיל
כמעט
מיליון
מ"ר
של
שטח
רצפה
מה
שמקביל
לכמעט
20
%
מן
השטח
של
הסיטי
של
לונדון
כארבעה
קילומטרים
מערבה
.

הרובע
הוא
פיתוח
חדש
באזור
המזח
והנמל
הישנים
.

במגדל
יהיו
32
מעליות
,
ויעבדו
בו
11,005
אנשים
.

האחים
רייכמן
,
שיש
להם
אינטרסים
נרחבים
גם
בישראל
,
נחשבים
לבעלי
המקרקעים
הגדולים
ביותר
בניו
יורק
.

פרויקט
המזח
בלונדון
הוא
הגדול
ביותר
שלקחו
על
עצמם
עד
כה
,
והם
השקיעו
בו
יותר
מ6
מיליארד
דולר
.

כדי
לממן
חלק
ממנו
,
בתקופה
של
סימני
מיתון
בבריטניה
ועודף
שטח
למשרדים
,
מכרו
האחים
לפני
כחודשיים
מקרקעים
בארה"ב
בשווי
של
כ800
מיליון
דולר
.

השופטת
עדנה
גבריאלי
מבית
-
הדין
לעבודה
בתל
-
אביב
הוציאה
צו
ביניים
שלא
לעשות
כל
שינוי
בנכסי
דיור
לעולה
ברח
חשמונאים
91
בתל
-
אביב
,
עד
לדיון
שייערך
בפניה
ב19
בנובמבר
,
בו
תישמע
בקשתו
של
המנכ"ל
לשעבר
של
החברה
להגדיל
את
העיקול
הזמני
על
נכסי
חברת
דיור
לעולה
בע"ם
.

הצו
הוצא
עוד
לפני
שנודע
על
החלטת
הסוכנות
למכור
את
החברה
לאיש
-
העסקים
יוסי
דיאמנט
.

אהרון
דב
קמחי
היה
כעשר
שנים
יו"ר
ומנהל
העסקים
של
חברה
-
בת
של
הסוכנות
היהודית
העוסקת
בבנייה
:
דיור
לעולה
בע"ם
.

קמחי
הודח
מתפקידו
בדיור
לעולה
,
בסוף
שנת
1987
,
על
-
ידי
נציגי
הסוכנות
דירקטוריון
החברה
,
למרות
שהיה
לו
חוזה
עבודה
מובטח
לתקופה
קצובה
של
עוד
כשלוש
שנים
.

בעקבות
זאת
,
בשנת
1988
,
הגיש
קמחי
,
באמצעות
עו"ד
חיים
ברנזון
,
תביעה
לבית
-
הדין
לעבודה
נגד
דיור
לעולה
.

קמחי
תבע
לפצותו
בעיקר
על
הפרת
חוזה
העבודה
בטרם
עת
,
ולשלם
לו
פיצויים
בגובה
שכרו
הצפוי
לעתיד
,
פיצויי
פטורים
מוגדלים
בגין
שנות
העבודה
,
פדיון
חופשה
,
גמול
הודעה
מוקדמת
וכו
,
בסכום
כולל
של
כ057
אלף
ש"ח
.

הצדדים
הסכימו
בזמנו
לעקל
את
משרדי
דיור
לעולה
בתל
-
אביב
בסכום
של
250
אלף
דולר
,
כדי
להבטיח
שלקמחי
יהיה
ממה
לגבות
הכספים
למקרה
שיזכה
.

בבקשה
לבית
-
הדין
טען
עו"ד
חיים
ברנזון
כי
העיקול
הישן
אינו
מספיק
וחלו
מאז
שינויים
מהותיים
.

ראשית
,
חלפו
כשנתיים
,
וסכום
התביעה
תפח
בגלל
האינפלציה
בלבד
לכ4.1
מיליון
שקל
.

שנית
,
עד
שיינתן
פסק
-
דין
סופי
בבית
-
הדין
האזורי
לעבודה
,
ואולי
בערעור
ובבג"ץ
,
יחלוף
זמן
רב
.

סכום
התביעה
עלול
לגדול
ביותר
.

כמו
כן
,
הסוכנות
הוציאה
מכרז
למכירה
דיור
לעולה
וסירבה
לערוב
לקמחי
לחובות
דיור
לעולה
כלפיו
.

על
-
כן
פנה
התובע
לביה"ד
.

מזכיר
ההסתדרות
במרחב
חיפה
,
אורי
אגמי
,
תובע
בפנייה
לשר
העבודה
והרווחה
להכריז
על
מקצועות
הבנייה
כמקצועות
מועדפים
,
שיש
להפנות
אליהם
משאבים
,
ובכך
להפכם
למקצועות
נדרשים
על
ידי
חיילים
משוחרררים
ועולים
חדשים
.

אגמי
טען
כי
על
ממשלת
ישראל
להעניק
לחברות
הבנייה
בישראל
מענקים
לעידוד
הכנת
טכנולוגיות
חדשות
לענף
,
ואת
עובדי
הבנין
לעודד
על
ידי
שכר
מועדף
ומוגדל
שיועבר
ישירות
לעובד
,
ולא
לחברות
הבנייה
.

בישיבה
השבועית
של
מזכירות
ההסתדרות
במרחב
חיפה
שהתקיימה
אתמול
נמסר
כי
בשבועיים
האחרונים
חלה
עלייה
בדרישה
לפועלים
בענף
הבנייה
,
לרבות
דרישה
לפועלים
בלתי
מקצועיים
,
אך
נוכח
השכר
הנמוך
המוצע
לדורשי
העבודה
,
ההענות
היתה
מעטה
.

בישיבה
הוחלט
שאגודת
פועלי
הבניין
בהסתדרות
מרחב
חיפה
,
תגיש
בימים
הקרובים
הצעה
לשינוי
במבנה
השכר
של
פועלי
הבניין
במטרה
למשוך
עובדים
לענף
זה
.

מרכז
האגודה
,
שמחה
אבהר
,
מסר
כי
רק
16
מועמדים
,
מהם
10
עולים
ושישה
חיילים
משוחררים
,
נרשמו
לקורס
הראשון
להכשרה
מקצועית
בענפי
הבנייה
שהתקים
במכללת
עמל
בקריית
חיים
ביוזמת
ההסתדרות
,
ומשרד
העבודה
והרווחה
.

הקהילה
היהודית
של
יוצאי
קובה
בארה"ב
מארגנת
מסע
הזדהות
עם
מדינת
ישראל
.

מדיווח
שהגיע
אתמול
למשרד
התיירות
בירושלים
,
ישתתפו
במשלחת
כמאה
מראשי
הקהילה
.

הביקור
מתוכנן
להתקיים
בחודש
מארס
הקרוב
ויתלוו
אליו
אנשי
תקשורת
דוברי
ספרדית
ובהם
צוותי
טלוויזיה
ועיתונאים
.

בעת
הביקור
מבקשים
המשתתפים
לקיים
צעדת
הזדהות
עם
מדינת
ישראל
ברחובות
ירושלים
ופגישות
עם
נשיא
המדינה
,
שר
התיירות
וחברי
כנסת
.

זנווה
(
ע"ר
)
.

נציגי
מדינות
מתפתחות
מאסיה
,
אמריקה
הדרומית
ואסיה
,
הביעו
אתמול
דאגה
עמוקה
נוכח
הקיפאון
הנמשך
בשיחות
גאט"ט
,
שמטרתן
רפורמה
מרחיקת
לכת
בסחר
העולמי
.

"
הרושם
הוא
שנוצר
שם
קיפאון
מוחלט
"
,
אמר
שר
החוץ
של
ונצואלה
,
ריינאלדו
פיגוארדו
,
בשמן
של
15
מדינות
מתפתחות
.

"
אין
לראות
התקדמות
בשום
נושא
"
,
הוסיף
לאחר
שנפגש
עם
הוועדה
של
קבוצת
ה15
(
גי15
)
שהתארגנה
לאחר
ועידת
הפסגה
של
המדינות
הבלתי
-
מזדהות
ב1989
.

שר
החקלאות
האמריקאי
,
קלייטון
יוטר
,
הביע
דאגה
דומה
בלילה
שבין
יום
רביעי
לחמישי
,
באומרו
כי
הוא
מטיל
ספק
שניתן
יהיה
לסיים
את
"
שיחות
אורוגוואי
"
במסגרת
גאט"ט
,
בהשתתפותם
של
נציגי
105
מדינות
,
שנקבע
להן
מועד
סיום
בפגישת
שרי
החוץ
של
ארגון
התעריפים
והמכס
ב31
בדצמבר
.

המנהל
הכללי
של
גאט"ט
,
ארתור
דונקל
,
הזמין
אליו
אתמול
נציגים
של
30
מדינות
,
בניסיון
לשבור
את
הקיפאון
סביב
בעיית
הסובסידיות
לחקלאות
מכשול
החוסם
את
סיום
השיחות
.

ניו
-
יורק
(
מיוחד
ל"הארץ
"
)
.

נגד
סעיד
א
-
נוסייר
החשוד
בהתנקשות
במאיר
כהנא
הוגשו
שלשום
בלילה
כתבי
אישום
על
רצח
מדרגה
שנייה
,
ניסיון
לרצח
,
תקיפה
מזוינת
והחזקה
לא
חוקית
של
כלי
נשק
.

רצח
מדרגה
שנייה
הוא
האישום
החמור
ביותר
שבו
ניתן
להאשים
חשוד
ברצח
במדינת
ניו
-
יורק
,
שאינו
מואשם
ברצח
של
איש
כוחות
הביטחון
.

כתבי
האישום
הוגשו
למיטתו
של
החשוד
בבית
החולים
"
בלוויו
"
במנהטן
,
שם
הוא
מחלים
מפציעתו
.

החדר
שבו
מאושפז
א
-
נוסייר
,
המחובר
לצינורות
הזנה
ומסכת
חמצן
,
נמצא
תחת
שמירה
משטרתית
כבדה
.

אשתו
האמריקאית
,
קארן
,
יושבת
בחדרו
לבושה
בגלימה
מוסלמית
מסורתית
סגולה
ורעלה
.

סניגורו
של
הנאשם
,
מייקל
וורן
,
האשים
אתמול
את
המשטרה
שהמשיכה
לחקור
את
הנאשם
בליל
שלישי
במשך
שלוש
שעות
,
למרות
שקיבלה
הוראה
משפטית
מפורשת
שלא
לעשות
זאת
.

החשוד
,
שעדיין
אינו
מסוגל
לדבר
בגלל
פציעתו
,
ענה
לחוקריו
בעזרת
פתקים
כתובים
.

הוא
הכחיש
שרצח
את
כהנא
.

לאחר
סדרת
חיפושים
בדירות
שבהן
התגורר
א
-
נוסייר
,
ממשיכים
החוקרים
להאמין
שפעל
לבדו
.

במסיבת
עיתונאים
שלשום
אמר
הקצין
הממונה
על
החקירה
,
גוזף
בורלי
,
כי
ייתכן
שהמניע
לרצח
לא
יתברר
לעולם
.

אל
חוקרי
משטרת
ניו
-
יורק
הצטרפו
אנשי
הכוח
המיוחד
ללחימה
בטרור
וחוקרי
האף
-
בי
-
איי
,
המנסים
לגלות
אם
לחשוד
היו
קשרים
בין
-
לאומיים
כלשהם
.

עד
כה
לא
נמצא
כל
ארגון
אליו
היה
החשוד
קשור
.

אחד
החוקרים
מסר
כי
קארן
א
-
נוסייר
,
אשת
החשוד
,
אמרה
שבעלה
היה
לאחרונה
בדיכאון
.

הממונה
על
החקירה
מסר
כי
התגלה
שא
-
נוסייר
היה
חובב
אקדחים
,
ובדירתו
נמצאו
חוברות
רבות
של
מגזינים
המיועדים
לשכירי
חרב
.

החשוד
נסע
לעתים
קרובות
למטווחי
אש
בקונטיקט
.

בין
המסמכים
שהוחרמו
בדירותיו
לא
נמצא
רשיון
לנשיאת
כלי
נשק
.

המספר
הסידורי
על
קת
אקדח
המגנום
,
שבו
ירה
על
-
פי
החשד
א
-
נוסייר
בכהנא
,
נמחק
ולכן
לא
הצליחו
החוקרים
לגלות
היכן
קיבל
אותו
.

באחת
מדירותיו
של
א
-
נוסייר
נמצאו
כמה
קלטות
וידיאו
ובהן
ויכוחים
טלוויזיוניים
על
הסכסכוך
הישראלי
-
פלשתיני
בהשתתפות
כהנא
.

הפתקים
הכתובים
ערבית
שנמצאו
בארנקו
,
לצד
מודעות
בעיתונים
על
הופעות
כהנא
בניו
-
יורק
,
תורגמו
על
-
ידי
החוקרים
,
ונמסר
כי
הם
היו
בעלי
אופי
אישי
.

אתמול
נמסר
כי
החשוד
פוטר
מעבודתו
בעיריית
ניו
-
יורק
,
שבה
שימש
כטכנאי
חימום
וקירור
בבית
המשפט
הפלילי
במנהטן
.

לדברי
העיתון
"
ניוז
דיי
"
,
יום
לפני
הרצח
היה
א
-
נוסייר
אמור
לעבור
ממקום
עבודתו
הנוכחי
לבית
המשפט
בברוקלין
.

העיתון
מוסר
,
מפי
עדים
במחלקת
העבודות
המיוחדות
,
כי
א
-
נוסייר
הגיב
בזעם
כששמע
על
ההעברה
.

עובדי
המחלקה
סיפרו
כי
בשבוע
שלפני
הרצח
לקח
א
-
נוסייר
חמישה
ימי
מחלה
.

בותיו
אבדו
לפני
כחודשיים
,
חי
בחיפה
.

אתמול
התפרסמה
במוסף
"
הארץ
"
כתבה
על
היעלמו
של
וגמן
.

לאחר
הפרסום
התקשר
למערכת
"
הארץ
"
י.כ.
,
תושב
העיר
,
וסיפר
כי
אדם
בשם
זה
מתגורר
בדירתו
בחודשיים
האחרונים
.

לדבריו
,
מצא
את
וגמן
בגן
ציבורי
בכרמל
,
והזמין
אותו
לגור
אצלו
.

וגמן
סירב
להשיב
על
שאלות
הקשורות
בהיעלמו
ובתוכניותיו
.

כל
שהיה
מוכן
לומר
הוא
:
"
אני
חי
,
וזה
העיקר
"
.

ארגון
סוכני
הגז
,
באמצעות
משרד
עורכי
-
הדין
מנוסביץ
את
גוטפריד
,
פנה
אתמול
לבית
-
המשפט
המחוזי
בתביעה
נגד
משרד
האנרגיה
.

הארגון
ביקש
מבית
-
המשפט
קבלת
פסק
-
דין
הצהרתי
,
לפיו
יש
תוקף
להסדר
פשרה
של
בג"ץ
במחלוקת
שהיתה
בינם
לבין
מינהל
הדלק
.

ההסדר
,
מיום
14.3.89
,
קבע
כי
כל
עוד
יהיה
הפיקוח
על
המחירים
במשק
הגז
בתוקף
,
יהיה
מינהל
הדלק
חייב
להתערב
בקביעת
גובה
העמלות
של
סוכני
הגז
.

הפיקוח
על
המחירים
במשק
הגז
הוחזר
ב1.6.09
,
ואולם
מאז
סירב
מינהל
הדלק
להתערב
בקביעת
גובה
העמלות
.

היועץ
המשפטי
של
משרד
האנרגיה
,
זאב
אפיק
,
טען
כי
המינהל
אינו
חייב
להתערב
בנעשה
,
וכי
קביעת
גובה
העמלות
נתון
בלעדית
למשא
-
ומתן
בין
חברות
הגז
לסוכנים
.

כתוצאה
מכך
נכנסו
הסוכנים
למשא
-
ומתן
עם
חברות
הגז
,
ובכל
חברה
הושג
הסדר
שונה
.

ההסדרים
עם
החברות
לא
סיפקו
את
הסוכנים
,
שטענו
כי
עדכוני
העמלות
אינם
מכסים
את
הוצאותיהם
בפועל
,
וכי
יש
מקום
לעדכונים
נוספים
.

חברות
הגז
טוענות
,
לעומת
זאת
,
כי
הפיקוח
על
המחירים
אינו
מאפשר
להן
להגדיל
במקביל
את
עמלותיהן
.

הפנייה
לבית
-
המשפט
אתמול
נעשה
על
רקע
התפתחויות
אלה
.

יו"ר
ארגון
הסוכנים
בפזגז
,
מאיר
מוסקוביץ
,
קרא
להתערבות
מיידית
של
משרד
האנרגיה
בנושא
,
ולעדכון
מחירי
הגז
לחברות
הגז
.

לחילופין
,
מציע
מוסקוביץ
,
יש
לבטל
מיד
את
הפיקוח
על
מחירי
הגז
,
שכן
רק
כך
יעודכנו
עמלות
הסוכנים
.

,
4
.

קרן
זו
,
שפעלה
בעבר
בשם
"
העל
"
,
נוסדה
על
-
ידי
הסתדרות
העובדים
הלאומיים
.

בשנים
האחרונות
הקרן
כמעט
ולא
פעלה
,
עד
שניהולה
הועבר
לידי
מנהלי
סוכנות
הביטוח
סימון
את
ויזל
,
שנחשבת
לגדולה
בארץ
בענף
ביטוח
החיים
.

קרן
זו
,
המאפשרת
הצטרפות
גם
על
בסיס
אישי
,
לא
רק
על
בסיס
מפעלי
,
נוהגת
לחשב
בעבור
כל
אחד
מחבריה
את
בסיסו
האקטוארי
,
כמקובל
בחברות
הביטוח
לגבי
ביטוחי
חיים
ומנהלים
.

המטרה
היא
לאפשר
לכל
מבוטח
לבחור
את
סכום
הפנסיה
שהוא
רוצה
להבטיח
לעצמו
.

במקביל
לכך
הקרן
משקיעה
את
כספי
החברים
באגרות
חוב
של
האוצר
המיועדות
לקרנות
פנסיה
והנושאות
ריבית
גבוהה
מזו
של
חברות
הביטוח
.

הקרן
גם
מאפשרת
למבוטח
להחליט
אם
ברצונו
בפנסיית
זיקנה
בלבד
או
פנסיה
מקיפה
הכוללת
גם
ביטוח
נכות
ושארים
.

החלטת
סוכנות
סימון
את
ויזל
להפעיל
את
קרן
הפנסיה
גרמה
לתסיסה
בקרב
חברות
הביטוח
.

משה
ויזל
,
מנכ"ל
החברה
,
זומן
לבירורים
בהתאחדות
חברות
הביטוח
וכן
עם
מנהלי
חברות
ביטוח
.

טענו
בפניו
שהוא
כורת
את
הענף
של
הביטוח
עליו
הוא
יושב
.

עם
זאת
,
נמנעו
חברות
הביטוח
מלנקוט
בצעדים
נגד
הסוכנות
בגלל
היקפי
ביטוח
חיים
הגדולים
שסוכנות
זו
מוכרת
.

באחרונה
הגיעה
הקרן
להסכם
עם
אחד
המפעלים
הגדולים
המתמחים
בתעשייה
עתירת
-
ידע
,
לפיו
1,000
העובדים
בו
יצטרפו
לקרן
.

חלק
מעובדים
אלה
יצטרפו
רק
לקרן
הפנסיה
ואחרים
יבחרו
מסלול
הקיים
רק
במסגרת
תשורה
,
לפיו
ישלבו
פנסיה
וביטוח
חיים
.

ההנהלה
הפעילה
של
חברת
בית
הספר
המרכזי
למלונאות
תדמור
בהרצליה
,
החליטה
לוותר
על
5
%
ברוטו
ממשכורתם
החודשית
של
ארבעת
חבריה
,
בשל
המשבר
הפוקד
את
ענף
התיירות
.

החלטת
ההנהלה
באה
לעודד
יוזמות
דומות
,
תוך
כדי
מתן
דוגמה
אישית
הנחוצה
לעמדתה
בתקופה
זו
לעתידה
של
החברה
ועל
מנת
למנוע
פיטורי
עובדים
.

תרומה
זו
לא
תפגע
בצורה
כלשהי
בתנאים
הסוציאליים
הקיימים
של
חברי
ההנהלה
הפעילה
.

חברת
גדות
תעשיות
פטרוכימיה
חנכה
באחרונה
מתקן
הידרוגנציה
לייצור
ממיסים
נטולי
בנזן
,
על
-
פי
התקנים
המחמירים
המקובלים
באירופה
.

הקמת
המתקן
החדש
נעשתה
במסגרת
תוכנית
ההשקעות
להרחבת
כושר
הייצור
,
שכללה
השקעות
בהיקף
של
20
מיליון
דולר
.

החברה
הודיעה
כי
החליטה
על
הפסקת
ייצור
הממיסים
באיכות
הקודמת
.

מנכ"ל
החברה
,
גיורא
מיוחס
,
ציין
את
תרומתו
של
התהליך
החדש
לבריאות
העובדים
בתעשיות
הגומי
והדבקים
.

על
צירוף
שלושה
חברים
חדשים
למועצה
:
רוברט
מקסוול
,
ריצרד
פרל
ולורד
ויידנפלד
.

פרל
,
מוושינגטון
,
עומד
בראש
מכון
למחקר
מדיני
.

בשנים
1980-1988
כיהן
כעוזר
מזכיר
ההגנה
לענייני
ביטחון
לאומי
.

לורד
ויידנפלד
מלונדון
הוא
יו"ר
חברת
ויידנפלד
וניקולסון
בע"ם
העוסקת
בענף
המו"לות
משנת
1984
.

הוא
התחיל
את
הקריירה
שלו
כעיתונאי
.

התקשרותו
ההדוקה
עם
ישראל
החלה
עם
שירותו
כראש
לשכת
נשיא
מדינת
ישראל
הראשון
,
חיים
ויצמן
.

הוא
מכהן
כנגיד
מספר
מוסדות
תרבותיים
ואקדמאיים
ישראלים
.

בהודעה
צויין
שלאף
אחד
משלושת
החברים
החדשים
אין
עניין
פיננסי
בגרוסלם
פוסט
.

התאחדות
הקבלנים
החלה
בהפניית
בקשותיהם
של
חבריה
הרוצים
ליטול
חלק
בבנייה
,
אל
משרד
הבינוי
והשיכון
בעקבות
קריאתו
של
שר
הבינוי
והשיכון
לכל
חברות
הבנייה
והקבלנים
להשתלב
במסגרת
פרוגרמת
משרדו
לבניית
עשרות
אלפי
יחידות
דיור
לזוגות
צעירים
ועולים
חדשים
בכל
רחבי
הארץ
.

מעריכים
כי
פוטנציאל
הביקוש
של
הקבלנים
וחברות
הבנייה
להשתלבות
בעבודות
הבנייה
להיקפים
של
כ5405
אלף
יחידות
-
דיור
.

התאחדות
הקבלנים
ביקשה
מהקבלנים
ומחברות
הבנייה
להצהיר
לגבי
היקף
הבנייה
אותה
מבקשים
הם
לבצע
בדרך
של
בנייה
יזומה
על
קרקעות
אשר
יוקצו
להם
על
-
ידי
משרד
השיכון
,
או
במסגרת
של
בנייה
תקציבית
שתהווה
אחד
מן
המסלולים
שיופעלו
על
-
ידי
המשרד
.

בפנייתו
לחברי
ההתאחדות
אומר
נשיא
הקבלנים
,
מרדכי
יונה
,
כי
הדרך
של
פנייה
מרוכזת
של
החברים
דרך
ההתאחדות
מבטיחה
ליווי
צמוד
לכל
בקשה
עד
מילויה
.

בהתאחדות
משוכנעים
כי
בדרך
זו
יוכל
משרד
הבינוי
והשיכון
לטפל
במרוכז
בכל
ההצעות
ולא
ידחה
בקשות
פרטניות
בשל
חוסר
כוח
-
אדם
לטיפול
בבקשות
אלה
.

באטיניול
מצרפת
,
דייבי
מבריטניה
ואיי
-
סי
-
אף
קייזר
מארצות
-
הברית
יקימו
חברה
להנדסה
ובנייה
בשוק
האלומיניום
.

בין
השאר
יקימו
מפעלים
לזיקוק
ולהתכה
של
אלומיניום
.

ספי
באטיניול
היא
יחידה
של
חברת
שניידר
.

איי
-
סי
-
אף
קייזר
היא
חלק
מחברת
אמריקן
קפיטל
אנד
ריסרץ
.

החברות
הודיעו
כי
ייסדו
את
החברה
המשותפת
,
שתיקרא
אס
-
די
-
קיי
,
כתגובה
למחסור
ביכולת
הייצור
של
אלומיניום
.

הביקוש
להגברת
הייצור
יהיה
חזק
באוסטרליה
,
באמריקה
הלטינית
,
במזרח
התיכון
ובקנדה
,
אמרו
.

מרי
רובינסון
,
פרקליטה
בת
46
,
שנבחרה
לנשיאת
אירלנד
ביום
חמישי
בלילה
,
קבעה
תקדימים
בתחומים
רבים
:
היא
האישיות
הראשונה
שנבחרה
לכהונה
זו
שאינה
נמנית
עם
המפלגה
השלטת
,
היא
האשה
הראשונה
בתפקיד
,
והיא
הנשיא
הצעיר
ביותר
שנבחר
אי
-
פעם
ברפובליקה
האירית
.

רובינסון
נתמכה
רשמית
על
ידי
שתי
מפלגות
שמאל
הלייבור
והוורקרס
כלומר
מפלגת
העבודה
והסוציאליסטים
.

אולם
52
%
מן
הקולות
בהם
זכתה
בסיבוב
השני
של
הבחירות
,
המבוססות
על
שיטה
מסובכת
למדי
,
משקפים
הרבה
מעבר
לכוחן
של
שתי
המפלגות
גם
יחד
.

נראה
כי
רובינסון
זכתה
בכהונה
במיוחד
בזכות
קולות
הנשים
.

היא
היתה
ידועה
בציבור
האירי
בעיקר
בזכות
מאבקיה
למען
זכויות
האדם
והאזרח
.

גם
לאחר
בחירתה
חזרה
והצהירה
שתיאבק
בעד
חוק
גירושין
והפצת
אמצעי
מניעה
שני
אלמנטים
מרכזיים
בהם
נאבקת
קשות
הכנסייה
הקתולית
וכן
בעד
התפייסות
עם
צפון
אירלנד
.

בניגוד
למפלגה
השלטת
,
אין
היא
מזוהה
עם
הקתולים
במחוז
זה
,
והיא
פנתה
גם
לפרוטסטנטים
שם
להושיט
יד
.

"
איני
תומכת
באף
אחד
מן
הצדדים
"
,
הכריזה
.

היריב
העיקרי
שלה
,
בריאן
לניהן
מן
המפלגה
השלטת
,
נאלץ
להתפטר
מתפקיד
סגן
ראש
הממשלה
יומיים
לפני
הבחירות
,
על
רקע
שערורייה
אישית
,
ותוך
איום
שמפלגות
הקואליציה
האחרות
יביעו
אי
-
אמון
בממשלה
אם
יישאר
בכהונתו
.

נשיא
אירלנד
נבחר
לשבע
שנים
.

אין
לו
סמכויות
מעשיות
,
אך
לפעולותיו
השפעה
מוסרית
רבה
.

העובדה
שהוא
נבחר
על
ידי
העם
כולו
,
במערכת
בחירות
,
מקנה
לו
השפעה
פוליטית
רבה
על
אף
שזו
אינה
מתבטאת
בחוקה
.

ביטול
תחרות
המאסטרס
היוקרתית
בסיף
,
בהשתתפות
80
הטובים
בעולם
לצורך
ניקוד
בדירוג
העולמי
(
כמו
בטניס
)
הינה
ביטוי
חריף
נוסף
לבעיה
תקציבית
חמורה
בה
נתקל
הספורט
הישראלי
.

התמונה
המצטיירת
עגומה
.

ההתאחדות
לספורט
והאיגודים
הענפיים
המסונפים
אליה
,
מתחבטים
בבעיות
קיום
,
בנסיון
לניהול
מקצועי
תחת
לחצים
ואילוצים
כספיים
.

העתיד
אינו
צופן
שינוי
,
גם
עלול
להיות
רע
עוד
יותר
.

קשה
לדבר
על
התפתחות
כאשר
חומר
הגלם
הכסף
אינו
מצוי
אפילו
במינימום
הנחוץ
.

את
מה
שיש
מגדיר
מנכ"ל
ההתאחדות
לספורט
,
שמואל
ללקין
,
כ"תקציבי
קיום
"
וגם
"
תקציבים
אומללים
"
.

לא
רק
זאת
:
תקציב
ההתאחדות
לספורט
ב
-
1991
יפחת
באופן
ריאלי
בשיעור
30
עד
40
אחוזים
.

תקציב
השנה
שעברה
היה
קצת
יותר
מ
-
12
מיליון
שקל
.

כ
-
11
מיליון
מהמועצה
להסדר
ההימורים
.

המדינה
הקציבה
300,000
שקל
.

היתר
כסף
מגוייס
.

תקציב
1991
דומה
:
13
מיליון
שקל
.

20
איגודים
בהתאחדות
לספורט
.

יש
המקבלים
תקציב
שנתי
בסך
350,000
שקל
בלבד
.

בנתח
הגדול
ביותר
זוכה
איגוד
הכדוריד
900,000
שקל
.

300,000
ממנו
הולכים
על
הוצאות
שיפוט
.

מלבד
האיגודים
,
מקיימת
ההתאחדות
לספורט
גם
פעולות
ייחודיות
:
היחידה
לספורט
הישגי
,
מרכזי
אימון
,
סיוע
לקבוצות
אלופות
,
בית
ספר
למאמנים
.

באחרונה
הוכנסו
מערכת
מחשב
ותוכנות
לכל
הענפים
.

זה
עולה
הרבה
כסף
.

קפספבינהגרעון
משתנה
.

ללקין
:
"
הוא
פונקציה
של
מה
שנותנים
.

עבור
1991
אנחנו
מקבלים
רק
80
אחוז
מה
-
13
מיליון
,
כי
עדיין
לא
יודעים
מה
מצב
ההכנסות
.

המדינה
מסייעת
ב
-
300,000
או
400,000
.

מה
זה
נותן
בחלוקה
ל
-
20
איגודים
במשך
שנה
כלום
"
.

ללקין
משווה
לפעילות
של
גופים
אחרים
וקובע
:
"
אנחנו
מקופחים
.

איני
רוצה
לפגוע
בגופים
אחרים
ולא
אומר
מה
אצלם
.

אצלנו
המצב
רע
מאוד
"
.

הגשנו
למועצה
להסדר
הימורים
הצעת
תקציב
של
20
מיליון
שקל
,
בתקווה
שנקבל
16
מיליון
.

הודיעו
לנו
על
13
מיליון
.

אין
אפשרות
לערער
על
סכום
שהמועצה
אמרה
שיותר
מזה
היא
לא
יכולה
לתת
.

קיוויתי
שלאיגודים
יהיו
14
מיקפתמונה1
,
21פליון
.

כעת
,
ביחד
עם
תוספות
אחרות
,
נתח
האיגודים
יהיה
8.5
מיליון
שקל
.

חלק
ל
-
20
ענפים
ותובן
גודל
המצוקה
.

קפספבינההתאחדות
כמוסד
גג
לכל
ענפי
הספורט
,
לא
תיסגר
בפני
ענפים
.

זה
מחייב
שינוי
תקנוני
.

המבנה
צריך
להשתנות
בהתאם
.

קשה
לשלוט
ממרכז
אחד
ככל
שאתה
גדל
.

גם
קליטת
עליה
מחייבת
תוספות
כספיות
.

עם
התקציב
הקיים
לא
נוכל
לקלוט
.

בתקציב
הזה
גם
ענפים
קיימים
לא
מתפקדים
.

אי
אפשר
לקלוט
עולים
וענפים
בלי
כסף
.

הפסקנו
מחנות
אימונים
.

הפסקנו
תשלום
למאמנים
.

הענפים
לא
חרגו
.

הם
פעלו
במסגרת
התקציבית
.

היוקר
פגע
.

ביטלנו
יציאות
לחו"ל
שהיו
חשובות
,
אבל
לא
היתה
ברירה
,
כי
הן
לא
היו
בתחום
אליפויות
עולם
או
אליפויות
אירופה
.

הבקרה
,
כולל
היציאות
לחו"ל
להיכן
,
לכמה
זמן
ומספר
הנוסעים
נעשית
באמצעות
מחשב
.

כל
פעולה
של
איגוד
נרשמת
עם
פירוט
התקציב
המצטבר
,
כמה
הוצא
בפועל
ומה
היתרה
.

האיגודים
מקבלים
אחת
לחודש
דוח"ות
מפורטים
.

קפספבינכן
.

אין
לנו
כסף
.

נעבוד
באותה
מתכונת
.

אנחנו
מנסים
ליצור
מקורות
הכנסה
נוספים
.

הענפים
אינם
קורצים
לספונסרים
.

1991
תהיה
שנה
קשה
מאוד
.

אנו
מרכזים
מאמצים
באמצעות
היחידה
לספורט
הישגי
,
שם
קיים
מאגר
הענפים
להם
אנו
מסייעים
בהכנות
האולימפיות
.

המאמץ
מרוכז
ב
-
8
ענפים
:
סיף
,
שיט
,
גודו
,
אתלטיקה
,
שחיה
,
קליעה
,
משקולות
,
התעמלות
והיאבקות
.

מרכזים
עוד
מאות
אלפי
שקלים
לספורטאי
הצמרת
,
מכספים
ייחודיים
.

השנה
לא
היתה
פגיעה
.

כל
ענף
מנווט
את
ההכנות
הבין
-
לאומיות
לספורטאים
בדרג
הבכיר
.

השתדלנו
להימנע
מפגיעה
בענפים
הנמצאים
בהכנות
אולימפיות
.

גייסנו
כספים
וקיבלנו
סיוע
ישיר
גדול
מהוועד
האולימפי
.

הכניסה
לאירופה
נפלאה
.

אבל
אין
תוספת
בתקציב
לכניסה
לאירופה
.

חסר
לנו
כוח
אדם
.

יש
ענפים
שהכנסנו
בהם
מערכת
מיחשוב
וקלטנו
פקידות
לעבודה
להפעלת
המחשבים
.

אי
-
אפשר
לבקש
ממזכיר
איגוד
שיעבוד
לבד
וגם
ידפיס
לבד
.

לצוות
הטכני
לא
הוספנו
השנה
.

קפספבינהמנכ"ל
אופטימי
,
לפחות
במישור
המקצועי
.

התקציב
דל
ויש
בעיות
קיום
,
ובכל
זאת
יש
הישגים
במישור
הבין
-
לאומי
.

ללקין
:
"
אני
לא
מלין
שאין
לנו
כסף
.

הציבור
חייב
להבין
שאנחנו
עומדים
בתת
-
תקציב
,
בתת
-
יכולת
.

אם
מגיעים
להישגים
זה
מפליא
"
.

קורת
רוח
הוא
שואב
מההצלחות
בגודו
,
בסייף
,
בשיט
,
בקליעה
,
בכדורמים
,
בכדוריד
וגם
בהתעמלות
.

כדי
לחדד
דברים
,
הוא
משווה
עם
מדינות
בגודל
דומה
לישראל
:
"
אם
נעמוד
מול
מדינה
כנורווגיה
שבה
חמישה
מיליון
איש
ב
-
20
הענפים
שאנחנו
מנהלים
נזכה
ב
-
60
אחוז
והם
ב
-
40
.

זו
בדיקה
אובייקטיווית
.

דבר
דומה
אפשר
לעשות
מול
פינלנד
"
.

אבל
המציאות
אינה
מחייכת
.

מדובר
בענפים
לא
אטרקטיווים
.

ללקין
מודע
ש"זה
לא
מרשים
.

רוצים
שנהיה
כמו
אמריקה
.

אבל
אי
-
אפשר
להיות
כמו
אמריקה
או
כמו
מערב
גרמניה
.

גם
לא
כמו
מזרח
גרמניה
שהיו
לה
500
מאמנים
בשכר
באתלטיקה
"
.

הסיכוי
בענפים
אחרים
בהם
אפשר
להתפתח
.

שיט
,
למשל
.

הוא
מזכיר
את
המדליה
האולימפית
שהוחמצה
בסיאול
,
בעקבות
ההחלטה
לא
לשוט
ביום
הכיפורים
,
ועימה
הנסיגה
הבלתי
-
נמנעת
למקום
הרביעי
בסיכום
הכללי
.

"
אי
-
אפשר
לטעון
כל
הזמן
ולהגיד
אין
הצלחות
יש
"
.

מחיפה
הישווה
בשבת
את
השיא
הלאומי
בירי
ברובה
אוויר
,
לאחר
שצבר
586
נקודות
מ
-
600
אפשריות
.

הוא
הקדים
ב
-
3
נקודות
את
גיא
סטריק
מירושלים
.

בסיכום
ניצחה
רעננה
1732
נקודות
לפני
חיפה
1723
נקודות
.

התחרות
היתה
בהרצליה
.

קפספקו
מתל
אביב
ניצח
במירוץ
אופניים
שהיה
סביב
כיכר
המדינה
בתל
אביב
,
לאחר
שעבר
8
ק"ם
ב
-
14.46
דקות
.

הוא
הקדים
את
חנן
רישקולניק
מגבעתיים
בשניה
.

קפספקו
ייכנסו
היום
לתחרויות
אליפות
העולם
בבודאפשט
.

השניים
:
ראובן
חדינטוב
ופליקס
תומרין
.

הם
יופיעו
במשקל
עד
60
ק"ג
.

קפספקו
ברוגבי
:
נתניה
יזרעאל
10
6
,
אס"א
תל
אביב
גליל
עליון
17
3
.

הפועל
רעננה
אס"א
ירושלים
6
4
.

קפספקו
זכה
בשבת
בתחרות
השניה
בסבב
פיליפס
בחיפה
,
כאשר
ניצחל
בגמר
את
רביב
ויידנפלד
7-5
,
6-4
.

בחצי
הגמר
ניצח
פרקיס
את
בועז
מרנשטיין
6
4
,
6
7
,
6
4
.

ויידנפלד
ניצח
את
גריפין
מארה"ב
6
3
,
6
0
.

בתחרות
לזוגות
ניצחו
ויידנפלד
ועמית
נאור
את
מרנשטיין
ואורן
מוטווסל
6-2
,
6-4
.

קפספקו
עולה
מבריה"ם
קבע
בשבת
הישג
טוב
ב
-
8
נקודות
מהשיא
הלאומי
באקדח
אוויר
לאחר
שצבר
577
נקודות
(
השיא
הקודם
:
רוני
מנדלמן
569
נקודות
)
.

מובשוביץ
הקדים
את
גרי
ארמיסט
מתל
אביב
ב
-
10
נקודות
.

קפספקו
מאיילות
ניצח
במירוץ
סיני
לזכר
דורון
סגל
שנפל
במבצע
סיני
.

המנצח
עבר
בקרית
טבעון
10
ק"ם
ב
-
37.40
דקות
,
בהקדימו
ב
-
9
שניות
את
אמיר
לין
מסולם
צור
שניצח
בשנה
שעברה
.

מרכוס
,
אבי
כהן
,
באל
,
שמעונוב
,
עור
,
שלח
,
זוהר
(
מליקה
)
,
נמני
,
קלינגר
(
צרפתי
)
,
איוניר
,
דריקס
.

המאמן
:
צבי
רוזן
.

ביטרן
,
זיתוני
,
אלי
כהן
,
דוידי
,
בלס
,
אהרונוב
(
פנסו
)
,
פס
,
בן
ברוך
,
אוחנה
,
חכים
,
ארמלי
(
שקרוקה
)
.

המאמן
:
דרור
בר
נור
.

שפט
יעקב
שיינר
,
3,000
צופים
,
בחולון
.

כן
,
מכבי
תל
אביב
ניצח
את
צפרירים
2
1
,
אבל
תשאלו
את
האוהדים
בצהוב
שיצאו
ביום
שישי
מהמגרש
בחולון
,
הם
לא
אהבו
את
מה
שראו
.

חלקם
אף
הגיבו
בשריקות
מחאה
.

הם
ודאי
יודעים
,
כמו
שחקני
מכבי
ומאמנם
,
כי
לא
כל
שבוע
פוגשים
בסנטה
קלאוס
,
בתחפושת
מאמן
כדורגל
וחניכיו
המחלקים
מתנות
לכל
דיכפין
במגרשם
פולט
הנקודות
.

המכבים
ניצלו
עד
תום
את
תסמונת
התמימות
שממנה
סובלת
חולון
במשחקיה
הביתיים
.

קשרי
מכבי
,
נימני
,
קלינגר
,
זוהר
ושוהם
שהחליף
את
מלמיליאן
הפצוע
,
גילו
עליונות
בולטת
במרכז
השדה
ולאחר
החמצה
של
קלינגר
בדקה
העשירית
עלו
ליתרון
(
91
)
:
זוהר
פרץ
באין
מפריע
באגף
הימני
,
שילח
כדור
למרכז
הרחבה
וקלינגר
הצליח
במה
שנכשל
קודם
ובבעיטה
מ
-
8
מטרים
קבע
1
0
.

דקה
לאחר
השער
שספגו
נותרו
החולונים
עם
עשרה
שחקנים
,
פעם
רביעית
בעונה
זו
,
כשהמורחק
התורן
הוא
אילן
חכים
שבעט
ללא
כדור
באלי
דריקס
וראה
את
כרטיסו
האדום
של
שיינר
.

בדקה
ה
-
32
2
0
למכבי
.

אבי
נימני
שילח
כדור
מתוחכם
לעור
שחדר
לרחבת
חולון
ובאין
מפריע
בעט
שטוחות
לרשתו
של
ביטרן
.

החלפתו
של
ארמלי
הגרוע
במחצית
השניה
ובעבר
השני
החלפתו
התמוהה
של
איציק
זוהר
ממכבי
גרמו
לשינוי
ביחסי
הכוחות
,
כאשר
שחקני
חולון
החלו
ללחוץ
על
שער
מכבי
וצמצמו
בדקה
ה
-
57
בבעיטת
11
של
אבי
פס
לאחר
הכשלת
אוחנה
ברחבה
.

המכבים
נסוגו
כדי
לשמור
על
יתרונם
,
גם
דריקס
ירד
לעזרת
ההגנה
ואנדריי
בל
ומרכוס
בכושר
טוב
שמרו
על
ניצחון
מכבי
.

פי
)
.

מי
שמיהר
להספיד
את
מייקל
גורדן
ואת
שיקאגו
בולס
,
היה
צריך
לחכות
למשחק
הזה
בגארדן
בבוסטון
,
שהיה
אור
לאתמול
.

שיקאגו
באה
לשם
עם
נצחון
יתום
בארבעה
מישחקים
וחזרה
עם
120
100
מול
הסלטיקס
הבלתי
מנוצחים
.

גורדן
עבר
לראשונה
העונה
את
גבול
ה
-
40
(
41
נק
)
והיה
האיש
של
הבולס
.

קווין
מקהייל
(
24
נק
)
ולארי
בירד
(
23
נק
)
לא
הושיעו
את
הירוקים
.

הקבוצה
היחידה
שלא
הפסידה
עד
כה
היא
פורטלנד
,
שעשתה
לאלופה
דטרויט
מה
שלא
הצליחה
לעשות
לה
בגמר
הפליי
-
אוף
אשתקד
לנצח
בביתה
113
101
.

הרכז
טרי
פורטר
עם
28
נק
ו
-
10
אסיסטים
והסנטר
דאקוורת
,
שקלע
27
נק
,
היו
אחראים
לעיקר
הנזק
.

גון
סטוקטון
שקלע
24
נק
הצעיד
את
יוטה
לניצחון
חשוב
על
סן
אנטוניו
,
103
94
,
ההפסד
הראשון
של
הספארס
.

אטלנטה
נחלה
הפסד
ראשון
בגולדן
סטייט
143
128
.

לוס
אנגלס
לייקרס
גברה
על
סאקרמנטו
100
86
.

דאלאס
מאווריקס
ממשיכים
לנצח
,
הפעם
את
אורלאנדו
111
99
.

בלאקמן
קלע
34
נק
למנצחים
.

אינדיאנה
ניצחה
את
קליוולנד
122
107
,
מינסוטה
גברה
על
שארלוט
106
77
,
מילווקי
על
וושינגטון
108
100
וסיאטל
על
דנוור
135
129
.

תוצאות
המישחקים
שהיו
אור
ליום
שישי
:
ניו
יורק
ניקס
וושינגטון
114
103
,
ניו
גרזי
נאטס
מיאמי
114
103
,
מילווקי
פילדלפיה
141
111
,
יוסטון
אורלאנדו
103
99
.

"
אלטר
,
חיון
,
אוזן
,
אילוז
,
גונן
,
אלמליח
,
אלימלך
,
עזרן
,
אביגדור
(
דיקסטרה
)
,
ביטון
,
מארה
(
אמזלג
)
.

המאמן
:
אליהו
עופר
.

מלול
,
לוי
,
לאלו
,
אשש
,
קדוש
(
בן
הרוש
)
,
מזרחי
,
כהן
,
שוורץ
,
שוויג
,
יחזקאלי
,
טארסוב
(
פלד
)
.

המאמן
:
זאב
זלצר
.

שפט
יהושע
לויה
,
6,000
צופים
,
בבאר
שבע
.

בית"ר
ירושלים
אמר
אתמול
שלום
לפיסגה
הלאומית
,
לאחר
שבאר
שבע
הנחיתה
אותו
על
קרקע
המציאות
,
כשניצחה
2
0
.

ההרכב
הצעיר
של
באר
שבע
מוכיח
שהוא
רוכש
ניסיון
וצובר
ביטחון
,
ככל
שהליגה
מתקדמת
.

ההגנה
הכוללת
את
שני
הוותיקים
אוזן
ואילוז
,
מהווה
את
מעוז
הקבוצה
.

בשער
ניצב
שוער
בעל
שיעור
קומה
,
אריה
אלטר
,
הנוסך
ביטחון
בחבריו
ואינו
מהסס
לבצע
זינוקי
התאבדות
.

קישור
עדיין
מקרטע
.

הצבתו
של
רוברטו
מארה
שהובא
לקבוצה
כחלוץ
,
מצדיקה
את
ההשקעה
וזה
המשחק
השני
שהוא
כובש
שערים
.

בית"ר
ירושלים
אינו
מצדיק
ברמת
משחקו
את
מיקומו
בראש
הטבלה
.

משחקו
פשוט
,
לא
מתוחכם
,
ניתן
לחיזוי
בקלות
ומתבסס
על
מתפרצות
שנבלמו
ברובן
כבר
במחצית
המיגרש
.

ההגנה
איננה
יציבה
וחייבת
להדאיג
את
המאמן
.

באר
שבע
שלטה
יותר
במחצית
הראשונה
,
אך
בדקה
השלישית
ניתנה
הזדמנות
מצויינת
לבית"ר
לכבוש
שער
,
כאשר
שוורץ
בעט
מקרוב
אך
אלטר
זינק
והדף
באגרופו
.

השער
הראשון
נכבש
בדקה
ה
-
54
.

אבי
חיון
הגביה
כדור
לרחבת
ירושלים
,
ביטון
נגח
לעבר
מארה
שניצב
בצד
הימני
של
קו
ה
-
16
ומארה
עצר
את
הכדור
,
בחן
את
השטח
ורק
אז
שילח
כדור
אדיר
לפינת
השער
השמאלית
.

12
דקות
לאחר
מכן
הוסיף
מארה
שער
למאזנו
.

אלמליח
מסר
כדור
לביטון
שנגחו
לעבר
תיבת
החמש
;
על
הכדור
ניסו
להשתלט
עזרן
ומארה
,
אך
מארה
הקדים
ובברכו
דחק
את
הכדור
לשער
ירושלים
.

מאיר
קדוש
ניסה
להרחיק
את
הכדור
אך
המשיך
אותו
פנימה
.

בדקה
ה
-
76
בעט
מזרחי
אל
בין
חיבורי
הקורות
,
אלטר
התעופף
והרחיק
את
הכדור
לקרן
.

גלאזגו
(
שרות
"
ספורט
הארץ
"
)
.

דאנדי
יונייטד
הבהירה
,
כי
אין
להביט
בפליאה
בעובדה
שהיא
מדורגת
ראשונה
עם
18
נקודות
אחרי
12
מחזורים
.

במאבק
הצמרת
שהיה
אתמול
בגלאזגו
ניצחה
דאנדי
יונייטד
את
האלופה
ריינגרס
2
1
.

את
שני
השערים
הבקיע
דארן
גקסון
.

אלן
מקויסט
החטיא
כדור
-
11
לזכות
ריינגרס
(
מקום
שלישי
עם
14
נקודות
)
.

השניה
בטבלה
,
אברדין
(
17
נקודות
)
,
הביסה
4
0
במשחק
חוץ
את
סט
.

מירן
האחרונה
.

תוצאות
אחרות
:
דאנפרמלין
3
מאתרוול
3
;
הארטס
1
סלטיק
0
.

צמו
מהרכב
נאפולי
במשחק
החוץ
שלה
היום
בליגה
האיטלקית
מול
בארי
מסר
מאמן
הקבוצה
אלברטו
ביגון
.

"
דייגו
אמר
כי
הוא
זקוק
למנוחה
של
שבוע
כדי
לחזור
לכושר
"
.

נאפולי
מדורגת
תשיעית
עם
7
נקודות
.

צעדו
של
מראדונה
בא
בעקבות
תביעה
של
מנהלי
המועדון
להעניש
את
הכדורגלן
הארגנטיני
הסורר
,
שתחילה
סירב
לטוס
עם
נאפולי
למשחק
נגד
ספרטק
במוסקווה
,
אך
לבסוף
יצא
במטוס
סילון
פרטי
ולא
מנע
הדחת
קבוצתו
בבעיטות
-
11
מטרים
.

סמפדוריה
(
11
נק
)
תשמור
על
הפיסגה
אם
תנצח
כצפוי
בביתה
את
פיזה
.

לשתי
הדולקות
אחריה
עם
10
נקודות
,
יובנטוס
ומילאן
,
משחקי
חוץ
:
יובנטוס
מתארחת
בבולוניה
ומילאן
באטאלנטה
.

יתר
משחקי
המחזור
השמיני
:
קאליארי
לאציו
,
פיורנטינה
גנואה
,
אינטר
פארמה
,
רומא
צזנה
,
טורינו
לצה
.

שני
אחים
,
עולים
חדשים
מבריה"ם
,
ניצחו
אתמול
בתחרויות
התעמלות
.

יורי
רביץ
זכה
באליפות
ישראל
בדרגה
לאומית
ב
לאחר
שצבר
49.80
נקודות
.

בגביע
האיגוד
בדרגה
5
זכה
אלכס
רביץ
,
שצבר
52.05
נקודות
.

מתעמלות
הפועל
ראשון
לציון
זכו
בגביע
האיגוד
לגילאים
הצעירים
,
לפני
עמק
חפר
.

בדרגה
ב
ניצחה
המיכל
שחף
מעמק
חפר
עם
38.27
נקודות
.

התחרויות
היו
בוינגייט
.

מכבי
ראשון
לציון
,
או
הפועל
חולון
,
ישמשו
יריב
אימון
לנבחרת
ישראל
בכדורסל
בשבוע
הבא
,
בנוסף
למכבי
חיפה
שיארח
את
הנבחרת
למישחק
ליגה
במוצאי
שבת
הקרוב
.

שחקני
הנבחרת
יתכנסו
ביום
רביעי
לאימון
ביד
אליהו
,
במסגרת
ההכנות
למישחקי
גביע
אירופה
.

ביום
חמישי
יקיימו
שני
אימונים
,
ביום
שישי
אימון
אחד
והחל
מהשבוע
הבא
שני
אימונים
,
כולם
ביד
אליהו
.

,
שחקן
הציר
של
נבחרת
צרפת
,
עלול
להיעדר
ממשחק
נבחרתו
באליפות
אירופה
,
כולל
נגד
ישראל
.

זניאל
סובל
מפציעה
באצבע
רגלו
הימנית
.

בבדיקה
מיוחדת
שנערכה
לו
בפאריס
נקבע
,
כי
הוא
צריך
לנוח
במקום
לנתח
את
המקום
.

בינתיים
הוחזר
הענק
וסטריס
לנבחרת
ואולי
הוא
יפתור
במידה
חלקית
את
בעית
זניאל
.

כדורסלן
הגליל
,
שהיה
מעורב
בתקרית
אחרי
המישחק
נגד
הפועל
ירושלים
ביום
חמישי
במלחה
,
נשאר
במעצר
במגרש
הרוסים
עד
לשעות
הבוקר
.

קמבל
חזר
לגליל
עם
המנהל
עמית
גל
,
שירד
לשפלה
,
לן
בכפר
המכביה
,
וחזר
לירושלים
לאסוף
את
הכדורסלן
.

הקבוצה
הגיעה
לגליל
רק
ב
-
5
בבוקר
,
לאחר
שהתעקבה
למתן
עדויות
במשטרה
.

לטענת
אנשי
הגליל
נופחה
הפרשה
.

לטענתם
קמבל
כלל
לא
חבט
בעוזר
המאמן
גדי
קידר
.

עוזר
המאמן
של
הגליל
אילן
קובלסקי
אומר
שקידר
מעד
ונחבט
במדרגות
.

קידר
שסובל
מפגיעה
בלסת
התקשה
לאכול
והתבקש
לנוח
שלושה
ימים
.

הוא
יתבע
את
את
קמבל
על
תקיפה
.

הנהלת
הקבוצה
הגישה
תלונה
לאיגוד
הכדורסל
.

לא
מן
הנמנע
שקידר
יגיע
הערב
לרמת
השרון
למישחק
הליגה
של
קבוצתו
.

הליגה
הלאומית
בכדורסל
תצא
היום
בתום
המחזור
ה
-
9
לפגרה
של
חודש
,
בגלל
הכנות
הנבחרת
למיפגשים
עם
צרפת
,
ברית
המועצות
וצכיה
בגביע
אירופה
לאומות
.

שני
המחזורים
שהיו
בשבוע
שעבר
וזה
שיהיה
הערב
יכולים
לתת
אינדיקציה
לגבי
אופיה
של
הליגה
,
חוזקה
וחלוקת
הכוחות
בה
,
אבל
עדיין
אין
לקבוע
מסמרות
אלא
רק
הערכות
.

"
חיכיתם
לליגה
כזו
20
שנה
"
,
אמר
לנו
בסוף
השבוע
מאמן
מכבי
תל
אביב
צבי
שרף
.

הדברים
נאמרו
לא
כדי
להפחית
מיכולת
קבוצתו
,
אלא
מתוך
הכרה
שקבוצות
רבות
התחזקו
וכי
למכבי
תל
אביב
לא
יהיה
קל
כמו
בשנים
עברו
לזכות
במקום
הראשון
בתום
הליגה
הסדירה
,
אשר
נתן
לו
מיקדמה
לקראת
הפליי
-
אוף
.

למכבי
תל
אביב
אין
גם
כיום
שחקן
שתמיד
יצר
את
הפער
בינו
לליגה
כולה
.

בשנים
האחרונות
קווין
מגי
,
לפני
כן
מיקי
ברקוביץ
ומוטי
ארואסטי
,
ולפניהם
טל
ברודי
.

שרף
מוסיף
לכך
גם
את
העובדה
שדורון
גמצי
,
בעל
פוטנציאל
להיות
כזה
,
אינו
בכושר
הרצוי
וכי
מכבי
ממתין
לזר
חדש
(
במקום
הורטון
)
העשוי
לעזור
ולשנות
או
להיות
יעיל
עוד
פחות
ממנו
.

"
זה
שמכבי
כבר
נוצח
בשני
משחקים
,
אין
בו
לטשטש
את
העובדה
שהפועל
ירושלים
היה
הבולט
בליגה
ומקומו
מוצדק
"
,
אומר
שרף
.

"
לגבי
ראשון
לציון
,
שגם
לה
הפסד
יחיד
,
צריך
להתאזר
בסבלנות
עד
לסיום
הסיבוב
.

לא
יהיה
קל
למכבי
תל
אביב
העונה
.

חילוף
המשמרות
תובע
מצדנו
סבלנות
וגם
הפסדים
לא
מחוייבים
,
כמו
בגליל
.

מי
שמשקיף
על
הליגה
מלמעלה
הוא
יורם
חרוש
,
מאמן
הפועל
ירושלים
,
שבעונה
השניה
שלו
אחרי
מחצית
עונת
אשתקד
,
בה
החליף
את
היוגוסלווי
פארוק
קולאנוביץ
מציג
תלכיד
מצויין
.

אמנם
ירושלים
שיחקה
רק
בשני
מישחקי
חוץ
מתוך
שבעה
,
אבל
ניצחה
בהם
את
מכבי
תל
אביב
(
89
66
)
ואת
הפועל
תל
אביב
(
97
83
)
.

נקודה
נוספת
הראויה
לציון
,
היא
שהפועל
ירושלים
משחק
תמיד
נגד
קבוצה
שנחה
וגם
"
ריגלה
"
אחריה
ובכל
זאת
הצליחה
להפגין
עליונות
,
פרט
למעידה
בבית
נגד
מכבי
רמת
גן
.

"
מה
שיקבע
בסופו
של
דבר
זה
הפליי
-
אוף
"
,
אומר
חרוש
.

"
נכון
שהעונה
קבוצה
שתגיע
לפיינל
-
פור
יהיו
לה
מינימום
42
הפסדים
,
וזה
לא
היה
בעבר
.

מכבי
תל
אביב
אינו
מעל
הליגה
כמו
בשנים
קודמות
,
אבל
עדיין
המועמד
העיקרי
לזכות
באליפות
.

הליגה
שלנו
מתחילה
להיות
כמו
הליגה
האיטלקית
,
עם
הרבה
ניצחונות
חוץ
.

אני
בטוח
שננחל
הפסדים
נוספים
למרות
שתיאורטית
,
אם
לא
נפסיד
עד
סוף
הליגה
ונשמור
על
יתרון
23
נק
מול
מכבי
,
נהיה
ראשונים
"
.

גם
לוותיק
כדורסלני
הליגה
הלאומית
מיקי
ברקוביץ
,
שזו
עונה
19
שלו
(
16
במכבי
ו
-
3
בראשל"ץ
)
דעה
דומה
:
"
בשלוש
השנים
האחרונות
הצטמצם
הפער
בין
מכבי
ליריביו
"
.

למרות
זאת
סבור
מיקי
:
"
מכבי
צריך
לרמוס
את
הליגה
.

אני
בטוח
שזה
עוד
יבוא
.

הם
צריכים
לרוץ
חזק
גם
באירופה
.

השינוי
יבוא
אחרי
הפגרה
"
.

בינתיים
ראשון
לציון
מפתיעה
.

אומר
ברקוביץ
:
"
גם
בשנה
שעברה
היינו
הפתעת
הליגה
בסיבוב
הראשון
,
ואתם
יודעים
מה
קרה
בסופו
של
דבר
.

אני
לא
מאמין
שראשל"ץ
תהיה
בין
ארבע
הראשונות
.

מבחינתנו
גם
מקום
שישי
הוא
כמו
אליפות
.

אמנם
נוצחנו
פעם
אחת
,
אבל
לא
שיחקנו
נגד
הגדולות
.

אם
ננצח
באחד
משלושת
המשחקים
הבאים
נגד
הפועל
תל
אביב
,
מכבי
תל
אביב
והפועל
גליל
עליון
זה
יהיה
הישג
אדיר
,
שיתן
לנו
דחיפה
קדימה
"
.

מיקי
סבור
שהעייפות
לא
תכריע
את
קבוצתו
,
כפי
שכולם
מנבאים
,
בגלל
גילם
המתבגר
של
רוב
שחקניה
.

לגבי
התחתית
יש
קונצנזוס
מלא
:
הפועל
גבת
,
בית"ר
תל
אביב
וא.ס.
רמת
השרון
יאבקו
נגד
הירידה
.

מהשלוש
תצא
אחת
.

לכל
אחת
ניצחון
בודד
.

קפספבינהערב
המחזור
האחרון
לפני
הפגרה
ובמוקד
:
השני
בדירוג
מכבי
ראשל"ץ
יתארח
באוסישקין
אצל
הפועל
ת"א
(
4
)
.

מאבק
מעניין
בין
גבוהי
תל
אביב
לשחקני
החוץ
המצויינים
של
ראשל"ץ
(
20.30
)
.

המוביל
הפועל
ירושלים
ישחק
מול
האחרונה
בטבלה
,
ברמת
השרון
.

ניצחון
מקומי
יהווה
הפתעה
גדולה
(
20.00
)
.

מכבי
תל
אביב
יוצא
לגבת
ויחזור
משם
עם
ניצחון
נוסף
(
20.00
)
.

הפועל
גליל
עליון
ינסה
ללקק
בכפר
בלום
את
פצעי
הפסדו
בירושלים
,
הערב
נגד
מכבי
רמת
גן
,
שנחל
שני
הפסדי
בית
רצופים
בשבוע
החולף
(
20.30
)
.

הפועל
חולון
אמור
לנצל
את
אולמו
כדי
לזכות
בניצחון
על
בית"ר
ת"א
(
20.30
)
.

בעוד
השניה
בטבלה
ארסנל
סיימה
0
0
בדרבי
לונדוני
במגרשה
של
קריסטל
פאלאס
,
המשיכה
מכונת
השערים
מליוורפול
לעבוד
באנפילד
במלוא
העוצמה
.

ליוורפול
הובילה
2
0
כבר
אחרי
9
דקות
.

תחילה
היה
זה
איאן
ראש
שהבקיע
בדקה
ה
-
5
מסירה
של
ריי
האוטון
.

בדקה
ה
-
9
הכשיל
ברחבה
בלם
נוריץ
ריצארד
הארווי
את
סטיב
ניקול
.

יאן
מולבי
,
הקשר
הדני
שעשוי
לעבר
השבוע
לברצלונה
,
דייק
מ
-
11
מטרים
.

ראש
הבקיע
שער
שני
במשחק
(
11
שלו
העונה
)
בדקה
ה
-
39
.

במהשך
הבקיע
פיטר
בירדסלי
את
השער
הרביעי
,
גם
הוא
ממסירה
של
האוטון
.

השלישית
בטבלה
,
טוטנהאם
,
הבקיעה
פעמיים
בארבע
הדקות
האחרונות
כדי
למנוע
2-2
ולזכות
בשלוש
נקודות
עם
ניצחון
4-2
בדרבי
לונדוני
על
ווימבלדון
.

פול
גאסקוין
קבע
1
0
לטוטנהאם
בדקה
ה
-
10
אולם
אלן
קורק
הישווה
בדקה
ה
-
27
.

בדקה
ה
-
43
עלתה
ווימבלדון
ליתרון
2-1
משער
של
פול
מקגי
.

קפטן
טוטנהאם
,
הבלם
גארי
מאבוט
,
הצליח
להשוות
לפני
ההפסקה
ל
-
2-2
.

אז
הגיעו
ארבע
הדקות
הדרמטיות
.

תחילה
שער
של
פול
וולש
בדקה
ה
-
86
ואחר
כך
של
גארי
לינקר
בדקה
ה
-
88
.

סאותהמפטון
ניצחה
3
1
את
קווינס
פארק
ריינגרס
.

השערים
לסאותהפטון
:
פול
ריידאאוט
(
8
)
,
מאתיו
לה
טיסייה
(
74
)
,
רוד
וואלאס
(
88
)
.

לק.פ.ר.
:
מרק
פאלקו
(
1
4
)
.

במגרשים
אחרים
קשה
היה
למצוא
שערים
.

מלבד
המשחק
בין
ארסנל
לקריסטל
פאלאס
,
הסתיימו
עוד
שלושה
מאבקים
ללא
שערים
:
דרבי
(
מקום
19
)
מנצסטר
יונייטד
,
סנדרלנד
קובנטרי
,
ומאבק
התחתית
בין
שפילד
יונייטד
לאוורטון
עם
המנהל
החדש
-
ישן
האוורד
קנדל
שהותיר
את
המארחים
ללא
ניצחון
ליגה
.

אסטון
וילה
,
שהודחה
בשבוע
שעבר
מגביע
אופ"א
בידי
אינטר
מילאנו
,
הבקיעה
אתמול
שער
ראשון
בליגה
אחרי
חודש
מרגלי
הבלם
הדני
קנט
נילסן
בדקה
ה
-
61
,
אבל
הסתפקה
ב
-
1
1
במגרשה
עם
נוטינגהאם
שהישוותה
בדקה
ה
-
78
.

בדקה
ה
-
60
החטיא
דייויד
פלאט
בעיטת
-
11
לאסטון
וילה
.

חלוץ
נוריץ
,
דייל
גורדון
,
הבקיע
שער
בכורה
העונה
בדקה
ה
-
13
בבעיטה
מ
-
20
מטרים
.

שער
השיוויון
של
צלסי
הובקע
בבעיטת
-
11
של
דניס
ווייס
,
שקודם
לכן
בעט
את
הכדור
שפגע
על
קו
בשער
בידו
של
בלם
נוריץ
יאן
באטרוורת
.

קפספבינאולדהאם
נותרה
ראשונה
בליגה
השניה
עם
38
נקודות
אחרי
ניצחון
4
1
על
ווטפורד
,
המדורגת
אחרונה
עם
9
נקודות
בלבד
.

השניה
בדירוג
,
ווסטהאם
(
34
נקודות
)
,
סיימה
1
1
בחוץ
עם
מילוול
.

המשחק
התעכב
ב
-
15
דקות
בגלל
אלימות
קהל
אוהדים
שנותר
מחוץ
למגרש
.

נמסר
כי
שלושה
אנשים
הועברו
לבית
החולים
ו
-
10
אחרים
נפגעו
בצורה
קלה
.

בתיגרה
הגדולה
יידו
אוהדים
אבנים
וגרמו
נזקים
למכוניות
.

תוצאות
אחרות
בליגה
השניה
:
בארנסלי
1
לסטר
1
;
בלקבורן
1
שפילד
וונסדיי
0
;
ברייטון
3
פלימות
2
;
בריסטול
רוברס
2
פורט
וייל
0
;
האל
3
איפסוויץ
3
;
מידלסבורו
1
צארלטון
2
;
נוטס
קאונטי
4
ווסט
ברומיץ
3
;
אוכספורד
3
בריסטול
סיטי
1
;
סווינדון
3
פורטסמות
0
;
וולבס
2
ניוקאסל
1
.

הוא
נסע
כדי
לבדוק
את
התנאים
בישוב
בצפון
המדינה
,
בו
יתמודדו
ביום
ד
הבא
(
21
בנובמבר
)
הנבחרות
האולימפית
של
ישראל
ויוון
.

זה
יהיה
משחק
הבכורה
של
ישראל
בטורניר
הקדם
אולימפי
,
ואילו
ליוון
יהיה
זה
משחק
שני
לאחר
ההפסד
בשוודיה
0
5
.

בבית
זה
נכללת
גם
קפריסין
.

בנדורי
סיפר
אמש
כי
בישוב
,
המונה
כ
-
40
אלף
תושבים
,
איצטדיון
ישן
בן
15
אלף
מקומות
המשמש
קבוצה
מהליגה
הראשונה
.

האיזור
כולו
מונה
כ
-
100
אלף
תושבים
.

למרות
שהאיצטדיון
ישן
,
כר
הדשא
מצויין
והמארגנים
מצפים
לך
-
7,000
צופים
.

המשלחת
הישראלית
תתאכסן
במלון
ברמה
סבירה
,
המקביל
לשלושה
כוכבים
.

בנדורי
אמר
כי
מסר
את
הפרטים
למאמן
הנבחרת
יעקב
גרונדמן
והאחרון
הביע
שביעות
רצון
.

הסגל
האולימפי
יחדש
מחר
את
ההכנות
למשחק
ביוון
.

לסגל
לא
צורפו
שחקנים
חדשים
ונכללים
בו
שלושה
שוערים
גבי
אלבז
,
גולן
מלול
ורופי
כהן
.

מחר
מתוכנן
משחק
אימון
עם
הפועל
חדרה
מהליגה
הארצית
וביום
ד
משחק
אימון
אחרון
עם
הפועל
כפר
סבא
מהליגה
הלאומית
.

רק
שבוע
אחד
הצליחו
שתי
הקבוצות
הבית"ריות
להחזיק
מעמד
בראש
דירוג
הטבלה
הלאומית
.

כחלוף
שבוע
נחלו
שתיהן
הפסדי
חוץ
,
במחזור
השישי
של
הליגה
,
בלי
שהצליחו
אפילו
להבקיע
שער
כדי
להחזיר
את
הפיסגה
לקבוצת
מכבי
חיפה
,
הנחשבת
על
ידי
מומחים
ופרשנים
,
ובצדק
,
לקבוצה
הטובה
ביותר
בעונה
זו
.

אחרי
משחקי
אתמול
נותר
הפועל
באר
שבע
היחיד
שעדיין
לא
נוצח
;
ואת
הטבלה
סוגרות
שלוש
הקבוצות
היחידות
שעדיין
לא
השיגו
ניצחון
(
כפסר
סבא
,
חולון
,
נתניה
)
.

וכאשר
שתי
הבית"ריות
מעדו
,
מכבי
חיפה
של
שלמה
שרף
לא
שמט
את
ההזדמנות
.

אחרי
שני
מחזורים
בהם
לא
הצליח
להבקיע
וצבר
נקודה
בלבד
מ
-
6
,
ניצח
אתמול
מכבי
חיפה
במגרשו
2
1
את
המתמודד
עימו
על
הבכורה
,
הפועל
פתח
תקוה
,
כדי
לחזור
לראש
הדירוג
עם
31
נקודות
ויתרון
ממשי
גם
בהפרש
השערים
(
11
4
)
.

לטובת
חיפה
שיחקו
גם
שלוש
קבוצות
צמרת
הצמודות
אליו
,
שהפסידו
ואיפשרו
לחיפאים
לנצל
את
ההזדמנות
הזו
במלואה
.

אל
המקום
השני
נסוג
בית"ר
ירושלים
,
שירד
לנגב
ואיפשר
למארחו
בבאר
שבע
להשיג
את
ניצחונו
הראשון
העונה
(
2
0
)
,
אחרי
סידרה
בלעדית
מפתיעה
של
5
תיקו
בזה
אחר
זה
.

בית"ר
ת"א
נסוג
למקום
השלישי
אחרי
שנחל
הפסד
ראשון
להפועל
תל
אביב
,
שהיה
זה
ניצחון
הבכורה
שלו
(
1
0
)
משער
של
יוסי
אבוקסיס
.

מכבי
תל
אביב
השיג
את
ניצחונו
השני
,
הפעם
על
צפרירים
בחולון
,
רק
12
אבל
מספיק
כדי
להעלות
את
המוראל
ולהגביר
את
התחושה
שעם
שני
הניצחונות
הרצופים
תחל
התקופה
הוורודה
שהאוהדים
כך
מייחלים
לה
.

הפועל
ירושלים
הותיר
את
מכבי
נתניה
אחת
משלוש
הקבוצות
היחידות
שעדיין
לא
השיגו
ניצחון
,
כאשר
גבר
על
הנתנייתים
1
0
ודירדר
אותם
לשכנות
-
במצוקה
עם
שני
סוגרי
הטבלה
מחולון
ומכפר
סבא
.

הקבוצה
הסימפטית
מכפר
סבא
הפכה
למסננת
של
הליגה
וכל
קבוצה
מייחלת
להתמודד
עם
כפר
סבא
,
המחלצת
את
יריבותיה
מהמשבר
.

אתמול
היה
יומם
של
האלופים
משכונת
התקווה
,
שבאמצעות
חרארדו
גונזאלס
ריססו
את
השער
הכפר
סבאי
בארבעה
כדורים
.

את
כל
הארבעה
כבש
כוכבם
הארגנטיני
,
מאזן
הבקעה
אישי
נדיר
ומרשים
,
אבל
לא
שיא
הבקעה
לאומי
.

במחזור
ה
-
6
הובקעו
14
שערים
,
הורחקו
שני
שחקנים
וצפו
,
על
פי
דיווחי
סופרי
"
ספורט
הארץ
"
25
אלף
צופים
,
ממוצע
של
5000
צופים
למגרש
.

בכל
פעם
שהוותיקים
מתגעגעים
לימים
עברו
,
ונאנחים
כי
מה
שקורה
עכשיו
זה
-
לא
-
מה
-
שהיה
,
מתריסים
כלפיהם
הצעירים
,
כי
אין
זה
נכון
שפעם
היה
טוב
יותר
.

מחלוקת
ניצחית
זו
,
שמקורה
לא
רק
בפער
-
דורות
ובהבדלי
השקפה
ותפיסה
,
חוזרת
על
עצמה
בכל
פעם
שספורטאי
ישראלי
,
קבוצה
או
נבחרת
,
נקלעים
בחוסר
אונים
לפרשת
דרכים
.

כמו
שקורה
בימים
אלה
,
בצורה
מוחשית
ביותר
,
עם
הכדורגלנים
האולימפיים
שלנו
.

אחרי
התבוסות
בברה"ם
ובצכיה
,
הושג
בשבוע
שעבר
באשדוד
ניצחון
מעודד
על
הפולנים
,
כדי
להעלות
במקצת
את
המוראל
השפוף
ולשקם
את
הביטחון
המעורער
לפני
היעד
הממשי
:
המשחק
הקדם
אולימפי
הראשון
שלנו
ביום
ד
של
השבוע
הבא
ביוון
,
בבית
8
באירופה
,
הכולל
גם
את
שוודיה
וקפריסין
.

צעירינו
שאבו
עידוד
מן
ההישג
באשדוד
,
הגם
שלא
טישטש
את
הליקויים
האופייניים
וחשף
מחדש
נקודות
תורפה
גלויות
.

השאלה
החשובה
כרגע
אינה
,
אם
המאמנים
יצחק
שניאור
ויעקב
גרונדמן
ימצאו
את
הנוסחה
לייצוב
המערך
העורפי
החדיר
,
לשיפור
הכושר
ולהגברת
הקצב
;
גם
לא
אם
יוותרו
על
קישור
דפנסיווי
,
או
יהמרו
על
חוד
התקפי
יותר
.

לדעתי
,
מתמקדת
הבעיה
בשתי
שאלות
פשוטות
:
האם
הכדורגלן
הישראלי
הצעיר
,
מתחת
לגיל
21
,
מסוגל
לשחק
אחרת
מכפי
שהורגל
מילדותו
?

והאם
בן
הדור
הזה
,
כפי
שהוא
נראה
ופועל
כל
ימות
השנה
,
פחות
מוכשר
מקודמו
?

גם
אם
קשה
מאד
להגיע
לנוסחה
מקובלת
על
הכל
,
לקביעת
דירוג
איכותי
של
יחידים
בספורט
קבוצתי
כמעט
הכל
תמימי
דעים
,
כי
מצויים
כיום
בעולם
כדורגלנים
מעטים
,
אם
בכלל
,
שראוי
להזכירם
בנשימה
אחת
עם
לה
,
קרויף
,
בקנאאר
,
שקאש
,
אזביו
,
פלאטיני
וי
צרלטון
.

יאמרו
מראדונה
,
ואן
באסטן
וחליט
;
אבל
יש
דעות
אחרות
.

מה
שאינו
שנוי
במחלוקת
:
תור
-
הזהב
חלף
.

פס
-
הייצור
מפיק
כיום
כוכבים
ברמת
-
גימור
שונה
.

התופעה
העולמית
לא
פסחה
עלינו
.

כוכבם
של
חודורוב
,
שפיגלר
,
שפיגל
,
סטלמך
,
גלזר
,
אבי
כהן
ואחרים
דרך
בגיל
צעיר
,
ומי
שקלט
אותם
בגיל
15
16
ידע
לאן
יגיעו
.

לא
בכדי
נישא
שמם
בהערצה
בפי
מאות
אלפים
,
ותרומתם
לכדורגל
ניכרת
עד
היום
ומעוררת
געגועים
.

לא
רק
בקרב
הוותיקים
.

הם
צמחו
על
קרקע
שונה
,
באוירה
אחרת
,
כשלסמל
שעל
חולצתם
משמעות
רבה
יותר
מאשר
לשורה
האחרונה
בחשבון
הבנק
כיום
.

עם
כל
הכבוד
,
אין
יורשיהם
הצעירים
יכולים
לעמוד
מולם
בשום
תחרות
,
משום
בחינה
.

אפילו
לא
המוכשרים
והטובים
שבהם
,
אם
להזכיר
רק
את
נין
,
בן
שמעון
,
זוהר
,
נמני
,
ברקוביץ
תקוות
העתיד
שלנו
ויסלחו
לי
אם
שכחתי
עוד
כמה
מהם
.

הסיכוי
שלהם
לשחזר
את
הישגי
העבר
של
בני
גילם
קלוש
,
לאו
דווקא
באשמתם
.

יש
הרבה
סיבות
טובות
להתרפק
גם
על
הישגי
נבחרות
ישראליות
בוגרות
,
מחושלות
ויעילות
,
שלמעשה
התבססו
על
הנוער
המצטיין
ושאבו
ממנו
את
שחקני
-
המפתח
.

ההצלחה
בשתי
אולימפיאדות
,
כשבמכסיקו
1968
החמצנו
את
חצי
הגמר
ההיסטורי
רק
בהגרלה
אכזרית
,
נשארה
בגדר
חלום
.

מיגבלת
הגיל
(
עד
21
)
,
שהונהגה
למשחקי
1992
בברצלונה
,
יש
בה
לכאורה
קושי
מסויים
אך
גם
תועלת
לא
מבוטלת
.

אסור
לשכוח
,
כי
שנים
רבות
נהנו
הנבחרות
ה"חובבניות
"
של
מזרח
אירופה
מעדיפת
עצומה
,
כאשר
שיגרו
למעשה
לטורנירים
אולימפיים
את
הנבחרות
הלאומיות
עם
כל
כוכביהן
.

זו
הסיבה
לניצחונות
הרבים
של
הונגריה
,
בריה"ם
,
יוגוסלוויה
ונבחרות
אחרות
מהמזרח
.

עכשיו
הכל
שווים
,
לכאורה
,
כשעל
קו
הזינוק
גילאי
20
בנעלי
כדורגל
.

אך
מסתבר
כי
בעימות
זה
,
בין
כשרון
,
נסיון
,
מקצועיות
ומסורת
,
מתקשה
הישראלי
להתמודד
בשוויון
כוחות
עם
יריבים
מאירופה
,
שכל
כך
רצינו
להשתלב
בה
מחדש
.

לא
רק
משום
שהוא
טרוד
מדי
בבעיות
ביטחון
,
כלכלה
וחברה
;
לא
רק
מפני
שחסרים
לו
יסודות
כמו
טכניקה
אישית
,
מהירות
וסיבולת
;
וגם
לא
משום
שמישהו
סבור
,
שההוראות
הטקטיות
שהוא
מקבל
מנוגדות
לצרכים
ואינן
עולות
בקנה
אחד
עם
המנטליות
והאופי
,
הכישורים
ויכולת
הביצוע
.

מה
שהספיק
להישגים
גדולים
לפני
20-30
שנה
,
לא
די
בו
כיום
אף
לא
להצלחה
ישראלית
צנועה
.

את
הסיבות
צריך
לחפש
בבית
,
בחוג
המשפחה
,
בבית
הספר
,
בחינוך
הכללי
,
ברחוב
,
במועדון
ולבסוף
במגרש
הכדורגל
וביציעים
המקיפים
אותו
,
לרוב
באוירה
עצבנית
ומתוחה
העומדת
בסתירה
מוחלטת
לכמה
מיעדיה
האמיתיים
של
התמודדות
ספורטיווית
.

הצעיר
הישראלי
שוב
אינו
"
חולה
כדורגל
"
,
ולא
מכר
למשחק
הפופולרי
.

יש
לו
סדרי
עדיפויות
משלו
גם
בספורט
אם
להזכיר
רק
טניס
וכדורסל
והוא
מעדיף
צורת
בילוי
אחרת
:
קנקן
בירה
בפאב
,
דיסקוטקים
,
הימורי
טוטו
ולוטו
.

אורח
החיים
הכללי
השתנה
מן
היסוד
;
רק
הכדורגל
שלנו
נשאר
כשהיה
.

מעט
מאד
איכות
,
הנאה
ובידור
;
יותר
מדי
שיגרה
ושעמום
.

בתל
אביב
הקטנה
,
כשלא
היו
רמזורים
;
כשבגרוש
היה
חור
;
כשבתנובה
אכלו
לן
;
כשלא
היו
טלויזיות
,
וקמנים
וקומפקט
-
דיסקים
;
כשילדים
שיחקו
בגולים
ובדמקה
במקום
בקלפים
וברולטה
התכוננו
שבוע
שלם
למשחק
ליגה
בכדורגל
ותיכננו
כיצד
"
להתפלח
"
בעד
הגדר
לאיצטדיון
המכביה
שעל
גדות
הירקון
,
או
למגרש
הפועל
הישן
שליד
הוואדי
בשכונת
מונטיפיורי
.

היום
מציעים
לאוהדי
הכדורגל
מושבים
נוחים
ותאי
כבוד
,
אבל
אין
קופצים
רבים
אלא
פעמיים
-
שלוש
בשנה
.

ואם
תרצו
גם
זה
,
בעצם
,
עושה
את
כל
ההבדל
.

ייב
ונבחרת
בריה"ם
,
החתום
על
חוזה
לעונה
זו
עם
אופציה
לשתי
עונות
נוספות
במכבי
חיפה
לא
יגיע
כדי
לשחק
בישראל
.

אמש
החליטה
הנהלת
מכבי
חיפה
לוותר
על
שירותיו
של
השוער
הרוסי
,
הן
מסיבות
כספיות
,
הן
כדי
שלא
לפגוע
בשוער
גיורא
אנטמן
.

גילרדי
,
ג
.

הרשליקוביץ
(
חלפון
)
,
אקהויז
,
סגל
,
ד
.

הרשליקוביץ
,
מוסא
,
אלי
כהן
,
מוסטרל
,
אבוקסיס
(
הלל
)
,
זאנו
,
לינהרט
.

המאמן
:
אריה
בזרנו
.

אלבז
,
ש
.

עמר
,
פרסלני
(
איזמירלי
)
,
בוהדנה
,
י
.

עמר
,
ניסן
כהן
(
אביטל
)
,
נסים
כהן
,
סוקריסטוב
,
ולדז
,
ירון
כהן
,
רוקמן
.

המאמן
:
יצחק
שום
.

שפט
עובדיה
בן
יצחק
,
6,000
צופים
,
בבלומפילד
.

לפני
שבוע
הקהיל
הדרבי
התל
אביבי
הגדול
בין
הפועל
למכבי
52
אלף
צופים
מאוכזבים
.

אתמול
הגיעו
לדרבי
התל
אביבי
הקטן
,
בין
הפועל
לבית"ר
,
רק
כ
-
6,000
צופים
וגם
הם
אוכזבו
מרמת
הכדורגל
הירודה
,
חוץ
מאוהדי
הפועל
שהיו
ודאי
מרוצים
מניצחון
הליגה
הראשון
.

לבית"ר
זה
היה
הפסד
ליגה
ראשון
שבעטיו
נושל
מראשות
הטבלה
.

הפועל
שם
דגש
על
חוליית
קישור
מוגברת
וצפופה
שניטרלה
היטב
את
קשרי
בית"ר
והצליחה
במשימת
ההגנה
שלה
,
אך
לא
תמכה
מספיק
בהתקפה
הדלילה
(
חלוץ
בודד
)
.

רוב
המשחק
התנהל
בין
שתי
רחבות
ה
-
16
,
כשלמעשה
לא
הצליחה
אף
קבוצה
לחדור
אל
רחבות
העונשין
.

לא
היו
פריצות
מהאגף
וסיכוני
השער
היו
אך
ורק
מבעיטות
מרחוק
.

סגנון
משחק
זה
גרם
לשעמום
גדול
ולחוסר
ענין
.

למרות
שעת
הערב
הקרירה
ומזג
האוויר
האירופי
,
התנהל
המשחק
בעצלתיים
כשלרוב
נמסר
הכדור
ליריב
,
אולי
מפני
שהשחקנים
סונוורו
מהזרקורים
רבי
העוצמה
.

בית"ר
הפתיע
בחולשתו
.

נסים
כהן
נשמר
היטב
וירון
כהן
היה
אנוכי
מדי
.

גם
כל
השאר
לא
הגיעו
לרמתם
הרגילה
.

רק
בדקה
ה
-
24
נבעט
הכדור
לראשונה
לעבר
השער
,
והיה
זה
דוד
הרשליקוביץ
שבעט
מ
-
20
מטר
אך
גבי
אלבז
הדף
בזינוק
נהדר
לקרן
.

בדקה
ה
-
43
בעט
יוסי
אבוקסיס
,
בפעם
הראשונה
שלו
,
לשער
מ
-
20
מטר
והכדור
חמק
מעל
המשקוף
.

אך
בדקה
ה
-
74
,
בבעיטה
הראשונה
שנבעטה
במחצית
השניה
לעבר
השער
,
דייק
אבוקסיס
יותר
והוא
שילח
כדור
נפלא
מ
-
20
מטר
אל
בין
חיבורי
הקורות
.

רק
לאחר
כיבוש
שער
נהדר
זה
התעורר
המשחק
ונוצרו
מספר
מצבים
ליד
השערים
,
אך
היה
זה
יומו
של
הפועל
שהצליח
לשמור
,
משחק
שני
ברציפות
,
על
רשת
נקייה
,
ואתמול
במשחקו
השישי
אף
זכה
בניצחון
ראשון
.

צופים
,
ואשר
מילא
כל
פינה
באצטדיון
המקומי
באשדוד
,
היה
עד
לדרבי
המדובר
של
השבוע
האחרון
בו
הופגנה
רמה
לא
משכנעת
.

בעיקר
התאכזבו
האלפים
מן
העובדה
שלא
נכבשו
שערים
(
0
0
)
.

העיר
אשדוד
אימתה
את
המוניטין
ההולך
לפניה
כעיר
מטורפת
לכדורגל
.

גם
ההתנהגות
הספורטיווית
של
האוהדים
ראויה
להערכה
.

הרחק
מהמולת
הדרבי
האשדודי
המאכזב
התברג
מוביל
חדש
בארצית
:
הפועל
ר"ג
,
שניצח
3
1
את
מכבי
שעריים
ולו
2
נקודות
יותר
מעירוני
שאיבד
את
הפסגה
.

למקום
השלישי
עלה
מכבי
יבנה
שניצח
את
הפועל
טבריה
1
0
.

מכבי
פ"ת
ממשיך
לאבד
נקודות
רק
1
1
עם
מכבי
יפו
וירד
למקום
החמישי
.

בית"ר
נתניה
ניצח
2
0
את
מכבי
עכו
ועלה
מן
המקום
העשירי
לשישי
.

הפועל
חיפה
הרשים
בהשיגו
תיקו
2
2
אחרי
שפיגר
0
2
נגד
שמשון
.

גם
חדרה
ועמידר
סיימו
בתיקו
2
2
.

בת
ים
וטירת
הכרמל
סיימו
בתיקו
0
0
.

7000
איש
,
שנדחסו
למגרש
באשדוד
צפו
במשחק
ירוד
עם
יתרון
בולט
ברוב
שלביו
להפועל
.

היציע
חולק
למחנה
האדום
של
הפועל
והמחנה
הצהוב
של
עירוני
.

היו
בלונים
,
צעיפים
וחולצות
.

התנהגות
הקהל
היתה
למופת
וכללה
עידוד
קולני
וספורטיבי
.

להשלמת
התמונה
הנפלאה
חסרו
שערים
.

שפט
עובדיה
צבי
,
7000
צופים
,
באשדוד
.

לב
מכבי
פ"ת
מצמרת
הליגה
לא
הצליח
לנצל
יתרונו
כדי
לגבור
על
מכבי
יפו
ממרכז
הטבלה
.

האורחים
שעלו
בהרכב
הגנתי
הפתיעו
בעלייתם
ליתרון
במחצית
הראשונה
,
אולם
המקומיים
,
שפתחו
את
המחצית
השניה
בסערה
,
הצליחו
להשוות
והרבו
להחמיץ
ממצבים
נוחים
.

ההחמצה
הגדולה
מכולן
היתה
של
אסי
בן
שמעון
דקה
לסיום
,
בהיותו
לבד
מול
השוער
.

שפט
יעקב
בן
-
חמו
,
1000
צופים
,
בפתח
תקוה
.

לב
קפספבינתוך
כדי
השגת
נצחון
רביעי
רצוף
עלה
הפועל
ר"ג
לראש
הטבלה
לראשונה
העונה
.

בדקה
ה
-
6
העלה
יובל
נעים
את
ר"ג
ליתרון
בבעיטה
מ
-
20
מ
.

בדקה
ה
-
54
כבש
את
שערו
ה
-
5
העונה
,
מן
הנקודה
הלבנה
,
לאחר
הכשלת
פאשב
ברחבה
.

2
דקות
מאוחר
יותר
הכשיל
נעים
את
עזריה
ברחבה
ואהוד
עידן
צימק
את
התוצאה
בבעיטת
11
.

יוסי
גורודנה
ביסס
נצחון
קבוצתו
בנגיחה
10
דקות
לסיום
.

שפט
רחמים
דינאצי
,
1500
צופים
,
בגבעתיים
.

לב
קפספבינהרבה
החמצות
ממצבים
נוחים
של
יבנה
,
בגלל
משחק
הגנתי
של
טבריה
שהזמינה
התקפות
.

בין
חלוצי
יבנה
,
שהרבו
להחמיץ
,
ניצל
אנריקה
ורון
הזדמנות
אחת
בלבד
,
כדי
להעניק
לקבוצתו
פרס
של
3
נקודות
בעד
נצחון
שהיתה
ראויה
לו
.

שפט
אריה
וולף
,
1,000
צופים
,
ביבנה
.

לב
קפספבינמחצית
ראשונה
חלשה
מאוד
ובשניה
שיפור
ביכולת
השמשונים
שהתבטא
בשני
שערים
.

השני
היה
שער
בכורה
לקייסי
בליגה
.

כאשר
נראה
היה
,
כי
הפועל
חיפה
עומד
לנחול
תבוסה
החל
להפגין
ניצוצות
של
כדורגל
בראשות
יוסי
קרמרב
ואישאם
זועבי
.

תוך
10
דקות
איבדו
השמשונים
2
נקודות
שהיו
כה
קרובות
למאזנם
.

שפט
שלמה
שחר
,
300
צופים
,
בבלומפילד
.

לב
קפספבינמשחק
משעמם
ודל
אירועים
.

טירת
הכרמל
היתה
קרובה
יותר
לניצחון
שנמנע
הודות
ליכולת
הטובה
של
מנו
שוורץ
,
השוער
הוותיק
והמנוסה
של
בת
ים
,
לה
היה
זה
תיקו
חמישי
העונה
.

שפט
יעקב
ממן
,
250
צופים
,
בלזרוס
חולון
.

לב
דווקא
המקומיים
שפיגרו
0
2
בתום
המחצית
הראשונה
החמיצו
נצחון
אחרי
שתקפו
ברוב
שלבי
המשחק
.

במחצית
השניה
הגבירה
חדרה
את
לחצה
והשערים
שכבשה
היו
רק
ענין
של
זמן
.

דקה
מן
הסיום
הצליחה
להשוות
את
התוצאה
.

שפט
דוד
דה
מרקדו
,
500
צופים
,
בחדרה
.

לבקפספבין
לאחר
שני
הפסדים
רצופים
שוב
מחייכים
בנתניה
.

חניכיו
של
אלי
חגג
מבית"ר
נתניה
התאוששו
על
חשבון
העכואים
.

הם
כבשו
שני
שערים
וניצחו
2
0
.

שפט
מאיר
ברקו
,
150
צופים
,
בנתניה
.

האלוף
הישראלי
בכדורעף
,
מכבי
תל
אביב
,
עלה
אמש
לסיבוב
השני
בגביע
אירופה
לאלופות
,
לאחר
שניצחה
בפמגוסטה
,
קפריסין
,
את
סאלמינה
3
0
(
15-6
,
15-11
,
15-9
)
.

המצטיינים
:
מרטין
אפל
,
דני
פרידמן
וארז
שכטר
.

מכבי
,
שניצח
גם
במשחק
הראשון
בתל
אביב
3
0
,
יתמודד
בסיבוב
השני
עם
פרטיזן
בלגרד
החזקה
.

בטורניר
לקבוצות
מחזיקות
גביע
הודח
הפועל
בת
ים
,
אחרי
שנוצח
בגומלין
0
3
בידי
הקבוצה
הבלגית
גנאק
רוזלסר
.

המשחק
הראשון
בין
שתי
הקבוצות
,
שנערך
גם
הוא
בבלגיה
,
ניצחו
הבלגים
3
0
.

אלופת
ישראל
לנשים
,
קבוצת
הפועל
מטה
אשר
,
נוצחה
0
3
(
4-15
,
4-14
,
11-14
)
במשחק
הראשון
בגביע
אירופה
לאלופות
בידי
אנטוניוס
הרנטאלס
מבלגיה
.

משחק
הגומלין
יתקיים
גם
הוא
הערב
בבלגיה
.

מעופפות
הפועל
עמק
יזרעאל
הודחו
משחקי
גביע
ההתאחדות
האירופית
,
לאחר
שנוצחו
אמש
בגומלין
בגורן
יזרעאל
0
3
בידי
בנות
גאלטאסראי
איסטנבול
.

גם
במשחק
הראשון
שהיה
בטורקיה
נוצחה
הקבוצה
הישראלית
0
3
.

בפעם
השנייה
תוך
חודש
נפסק
החשמל
באמצע
היום
וללא
התראה
.

הפעילות
במשרדים
במרכז
תל
-
אביב
שותקה
.

מסמכים
חיוניים
נתקעו
במכונות
ההעתקה
,
סוכנויות
נסיעות
נתקעו
באמצע
הזמנה
לחו"ל
או
הנפקת
כרטיס
.

מי
שחשב
שההוראה
ששיגר
לבורסה
יצאה
במועד
התאכזב
,
ואולי
הפסיד
כסף
.

מדוע
הפסקות
החשמל
מובנות
מאליהן
לחברת
החשמל
ולכן
הופכות
לשגרה
?

מדוע
לפחות
אין
הם
מפרסמים
התנצלות
והסברים
,
באותו
תקציב
שבו
הם
משתמשים
כדי
ליצור
תדמית
ציבורית
חיובית
?

איך
זה
שמדינה
שבה
יש
מכשור
מתקדם
,
הפסקות
חשמל
משבשות
לעתים
כה
תכופות
את
העבודה
?

הפסקת
מים
בלתי
מתוכננת
עלולה
להיות
צרה
צרורה
,
כשאתה
ממהר
לעבודה
או
סתם
באמצע
מקלחת
.

האם
מים
זורמים
בבית
שימוש
או
לשטיפת
שיניים
בכיור
הם
מותרות
?

מדוע
מפסיקים
מים
ללא
התראה
מראש
ובכתב
?

בקיץ
האחרון
,
ב21
וב31
באוגוסט
סגר
מישהו
את
הברז
המרכזי
לרחוב
שלם
בתל
אביב
,
בשעה
שבע
וחצי
בבוקר
.

בגלל
התראה
של
דקות
ספורות
בלבד
,
בשיטה
העתיקה
והפרימיטיבית
של
כרוז
צעקן
,
נמצאו
רבים
שלא
הספיקו
למלא
דליים
וקומקומים
.

הרי
העבודות
להחלפת
הצנרת
באותו
מקום
(
רחוב
סירקין
)
,
תוכננו
בקפדנות
חודש
ימים
מראש
.

עובדה
:
תושבי
רחוב
סירקין
קיבלו
הודעה
על
כך
בכתב
בחודש
יולי
(
בלי
לציין
תאריך
מדויק
)
,
עם
התנצלות
ראויה
לשבח
על
אי
הנוחות
שתיגרם
לתושבים
.

הקבלן
האחראי
במקום
לא
שעה
לטענות
השכנים
המתוסכלים
ופטר
אותם
בלא
בלום
.

אבל
,
האחראים
האמיתיים
לנושא
הם
חברי
הנהלת
העירייה
.

בתגובתה
לתלונה
בכתב
התעלמה
העירייה
מהעובדה
שהמים
הופסקו
יום
אחר
יום
.

בעירייה
גם
התעלמו
מכך
שלא
נשלחה
הודעה
מראש
ובכתב
.

בעניין
כל
כך
פעוט
כביכול
,
אבל
טורדני
ביותר
כשהוא
קורה
לך
,
מגיע
לנו
יותר
.

על
העירייה
להוכיח
קצת
יותר
כבוד
בעניינים
בסיסיים
הקשורים
לנוחיות
התושבים
,
אפילו
הם
נוגעים
רק
במים
בבית
הכבוד
.

לאחדים
מאתנו
זה
קורה
בקביעות
.

שיחה
למנוי
מסוים
נקטעת
באמצע
.

כשאתה
ממתין
לשיחה
העוברת
דרך
מרכזייה
במוסד
גדול
,
הסיכויים
לכך
אף
רבים
יותר
.

והשאלה
הנצחית
,
מדוע
שומעים
אותי
מהעבר
השני
ואני
חייב
לחייג
שוב
ולפעמים
שוב
ושוב
?

לחברת
ויזה
יש
עניין
מובן
לעודד
את
השימוש
בכרטיסי
אשראי
,
אך
הפעם
נדמה
שהפריזו
.

לפני
כחודשיים
פורסמה
בורה
בעלון
החודשי
של
ויזה
,
כי
"
מהיום
אפשר
להזמין
גז
ולשלם
עבורו
בטלפון
"
,
דהיינו
,
בכרטיס
אשראי
.

המודעה
,
המשמחת
בהחלט
,
מנתה
את
כל
החברות
לאספקת
גז
ביתי
שהצטרפו
להסדר
.

כשניסינו
לתומנו
את
ההצעה
,
התברר
שהמודעה
אינה
מדויקת
.

לפחות
חברה
אחת
לא
נכנסה
להסדר
במלואו
,
ובאחרת
טרם
התארגנו
להסדר
החדש
.

לוויזה
עצמה
התבררה
הטעות
מהר
מאוד
,
אך
איש
לא
טרח
לפרסם
תיקון
טעות
.

בעקבות
תלונות
נוספות
שלנו
,
הודיע
סמנכ"ל
ויזה
שהמעוות
יתוקן
בהקדם
,
בצירוף
התנצלות
.

בימים
אלה
חויבו
החוסכים
בניירות
-
ערך
בעמלת
דמי
-
ניהול
לרבעון
.

בחלק
מהבנקים
קיים
הסדר
של
התרעה
מראש
על
-
ידי
חיוב
בערך
עתידי
.

בבנק
דיסקונט
ובבנק
לאומי
ההתרעה
נמסרת
10
ימים
מראש
.

אלא
שבדיסקונט
מחייבים
בערך
עתידי
רק
סכומים
שמעל
20
ש"ח
,
ובבנק
לאומי
בלי
הבדל
סכום
.

בבנק
הפועלים
אין
התרעה
כלל
.

בבנק
לאומי
,
לעומת
זאת
,
שולחים
לבעל
החשבון
הודעה
מוקדמת
אך
ורק
באשר
לסכום
הגבוה
מ04
ש"ח
.

אין
ספק
ששירות
מזערי
זה
,
למניעת
משיכת
-
יתר
בלתי
צפויה
,
מקל
על
הלקוח
.

נושא
הלימוד
בבתי
הספר
השנה
הוא
"
עלייה
וקליטה
"
.

וכרגיל
,
כאשר
משרד
החינוך
קובע
נושא
,
כל
העוסק
בהפקת
הצגות
תיאטרון
לציבור
הצרכנים
מהגדולים
בארץ
,
תלמידי
בתי
-
הספר
,
מסתער
עליו
.

תיאטרון
החאן
הזמין
ממרים
קיני
מחזה
על
עלייה
וקליטה
,
והיא
הסכימה
בחפץ
לב
:
"
כשהוחלט
להפוך
את
הנושא
הזה
לנושא
שנתי
,
כאילו
נתנו
לי
מתנה
.

אני
בעצמי
פליטה
,
הגעתי
לארץ
מאוסטריה
ב1950
.

הייתי
ילדה
בת
שמונה
,
ולמרות
שהייתי
מספיק
צעירה
להתגבר
על
המבטא
ושאר
הבעיות
,
ההיטמעות
בחברה
הישראלית
והלחץ
האדיר
שהיא
מפעילה
להפוך
אותך
לאחד
ממנה
,
חרוטים
בי
עד
היום
.

ההזמנה
של
החאן
נתנה
לי
לגיטימציה
מלאה
לעסוק
בדלקות
,
שהיום
הן
כבר
לא
דלקות
אלא
רק
סימנים
על
העור
"
.

גיבורת
המחזה
"
אתה
קולט
אותי
"
היא
תיכוניסטית
ישראלית
חוצפנית
ושאפתנית
,
שתגשים
בכל
מחיר
את
חלומה
להיות
עיתונאית
.

עורך
המקומון
מטיל
עליה
משימה
ראשונה
,
לכתוב
כתבה
על
עלייה
,
ותגובתה
מוכרת
:
"
אבל
מה
אני
כבר
יכולה
לכתוב
על
עלייה
וקליטה
שעוד
לא
כתבו
?

נמאס
!
בוקר
,
צהריים
וערב
,
קולטים
,
קולטים
,
קולטים
.

אתה
פותח
עיתון
עלייה
וקליטה
;
בורח
לרדיו
עלייה
וקליטה
;
תוכנית
בידור
בטלוויזיה
עלייה
וקליטה
.

אפשר
לחשוב
שזאת
הבעיה
היחידה
שיש
במדינה
הזאת
"
.

אז
מה
כבר
יכולה
קיני
לכתוב
על
עלייה
וקליטה
שעוד
לא
כתבו
?

"
נפגשתי
עם
הרבה
עולים
,
ביניהם
בני
נוער
בפנימיות
.

התברר
לי
שגל
העלייה
הזה
דומה
מאוד
לגל
שעמו
הגעתי
אני
.

זו
אינה
עלייה
כי
אם
הגירה
:
כמונו
,
גם
העולים
שבאים
עכשיו
הם
פליטים
,
עקורים
,
שלא
יודעים
כלום
על
יהדות
חוץ
מהעובדה
שהם
יהודים
.

הם
בטח
לא
ציונים
.

"
מאפיין
בולט
נוסף
שלהם
הוא
ההתנשאות
האדירה
.

הם
לא
אומרים
את
זה
,
אבל
בעקיפין
אפשר
להבין
שהם
חושבים
שאנחנו
לוונטינים
,
שירדנו
מהעצים
קצת
מאוחר
מדי
.

תרבות
בעיניהם
זה
כל
דבר
שנוצר
עד
1917
טולסטוי
,
צכוב
.

על
דברים
שנוצרו
אחר
כך
הם
אומרים
,
זה
לא
תרבות
,
ואי
אפשר
לשכנע
אותם
.

אני
מדגישה
שכל
זה
לא
בהכרח
שלילי
בעיני
.

נדמה
לי
שאם
בודקים
את
התרומה
של
עליות
מסוג
זה
בהשוואה
לתרומה
של
עליות
אידיאולוגיות
,
מתברר
שתרומתן
של
הראשונות
לבניין
הארץ
היא
הרבה
יותר
משמעותית
"
.

את
המאפיינים
הללו
ניסתה
קיני
לשקף
בעלילה
ובדמויות
במחזה
.

יעל
,
הגיבורה
הישראלית
,
פוגשת
באלינה
,
עולה
רוסיה
,
בנסיבות
לגמרי
לא
רגילות
.

בניסיונה
למצוא
זווית
מקורית
לכתבה
על
עלייה
וקליטה
,
מתחזה
יעל
לעולה
ועוברת
את
מסלול
הקליטה
שעוברת
עולה
צעירה
.

השתיים
נפגשות
בחדר
קטן
בפנימייה
,
ועד
שמתבררת
התרמית
,
צצים
ועולים
הפערים
בין
השתיים
.

אלינה
,
בעלת
אופי
חזק
,
היא
אינטליגנטית
ואינטלקטואלית
,
תולעת
ספרים
וסופרת
מתחילה
.

היא
לא
מוכנה
לקרוא
בעברית
כי
השפה
נשמעת
לה
כמו
"
רעש
באוזניים
"
.

המציאות
הישראלית
היא
בשבילה
"
ואקום
"
,
כולם
טפשים
והיא
רוצה
לחזור
למוסקווה
.

יעל
קרייריסטית
,
חסרת
נימוס
,
אגרסיווית
,
ומוכנה
לנקוט
כל
צעד
כדי
להשיג
את
מטרתה
,
גם
אם
הדבר
כרוך
בפגיעה
בסובבים
אותה
,
ביניהם
אלינה
.

לעימות
מתלווים
גם
סיפורי
צד
על
אהבות
נעורים
ועל
מבוגרים
שמשקפים
בהתנהגותם
גישות
שונות
בתהליך
הקליטה
.

קיני
מזהה
את
עצמה
גם
כיעל
וגם
כאלינה
.

"
אצל
אלינה
הדגשתי
מאוד
את
קשיי
השפה
,
כי
חוויתי
ואני
עדיין
חווה
אותם
בעצמי
.

אין
לי
כישרון
לשפות
,
ולמרות
זאת
אני
נאלצת
לחיות
,
לחלום
ולחשוב
בשלוש
שפות
בבת
אחת
.

יעל
,
בארוגנטית
שלה
,
לוקחת
טרמף
על
הבעיות
של
אלינה
כדי
להתקדם
.

מבחינה
זאת
היא
משקפת
מעין
הלקאה
עצמית
שלי
:
גם
אני
כותבת
על
העולים
.

גם
אני
מרוויחה
את
לחמי
מהכאב
,
הצער
והצרות
של
האחרים
,
אבל
הדואליות
הזאת
היא
בלתי
נמנעת
"
.

את
ההצגה
ביים
יצחק
שאולי
.

משתתפים
בה
עדי
בנטוב
,
גולי
גולדשטיין
-
אראל
,
גל
זייד
,
מוטי
כץ
,
אריה
צרנר
ועליזה
רוזן
.

ההצגה
מועלית
בתיאטרון
החאן
,
וקייני
מקווה
שקהל
היעד
יהיה
"
כל
המשפחה
"
.

היא
סבורה
שבפעם
הבאה
שתתמודד
עם
הנושא
,
תעסוק
בנושא
הזרות
והעקרות
של
אדם
מבוגר
,
לאחר
שמיצתה
את
חוויותיה
כילדה
עולה
.

שעות
ספורות
לפני
שהמריא
יוסף
לפיד
לבודפשט
(
בפעם
הרביעית
בחודש
זה
)
פלט
המחשב
בביתו
את
דפי
הפרק
החמישי
בסדרה
"
שבט
כהן
"
,
שאותה
הוא
כותב
בימים
אלה
לטלוויזיה
.

צילומי
שני
הפרקים
הראשונים
הסתיימו
השבוע
,
ובעוד
כחודש
יצלמו
עוד
שני
פרקים
.

הכוונה
היא
להתחיל
בשידור
הסדרה
בסוף
חודש
פברואר
.

לפני
כשנתיים
התבקש
לפיד
על
-
ידי
הטלוויזיה
לכתוב
סדרה
קומית
בהמשכים
.

האם
הפנייה
אליו
קשורה
להיותו
מנכ"ל
הטלוויזיה
לשעבר
?

לפיד
משיב
כי
יחסיו
עם
רשות
השידור
לא
היו
לבביים
במיוחד
,
ויש
להניח
שלא
זאת
הסיבה
.

ללפיד
אין
ניסיון
קודם
בכתיבת
תסריטים
.

בעבר
כתב
שני
מחזות
,
"
הכושי
עשה
את
שלו
"
(
הקאמרי
,
1967
)
ו"תפוס
את
הגנב
"
(
הבימה
,
1973
)
.

כיוון
שלפיד
עסוק
מאוד
,
הן
בכתיבה
עיתונאית
ב"מעריב
"
והן
בתפקידו
כנציגו
של
רוברט
מקסוול
במזרח
אירופה
,
איפשרו
לו
לכתוב
שבעה
מתוך
12
פרקי
הסדרה
עם
אדם
נוסף
.

הוא
בחר
בבנו
,
יאיר
,
להיות
שותפו
לכתיבת
הסדרה
המשפחתית
.

האב
ובנו
מחליפים
ביניהם
דיסקטים
של
המחשב
,
כשהאחד
מתקן
ומוסיף
על
רעיונותיו
של
השני
.

הסדרה
מספרת
את
סיפורה
של
משפחה
ישראלית
ממוצעת
כמעט
.

האב
(
אברהם
מור
)
עורך
מוסף
בעיתון
יומי
,
האם
(
שושיק
שני
)
שחקנית
,
הבת
(
ענת
זמיר
)
עורכת
-
דין
והבן
(
דני
שטג
)
מנסה
את
כוחו
בעיתון
המתחרה
.

העלילה
מתרחשת
בבית
ובמערכת
העיתון
.

לפיד
מעיד
על
הסדרה
שהיא
אינה
אוטוביוגרפית
במובן
הפורמלי
של
המלה
,
אך
האווירה
בהחלט
לקוחה
מביתו
וממערכת
עיתונו
.

לפיד
מודע
לכך
שהסדרות
שצולמו
לטלוויזיה
הישראלית
עד
כה
לא
התקבלו
באהדה
רבה
על
-
ידי
המבקרים
.

לטענתו
,
דווקא
משום
כך
לא
התפתח
תחום
זה
.

בגלל
התנפלות
המבקרים
וחוסר
הפרגון
,
הוא
אומר
,
לא
העזה
הטלוויזיה
להפיק
סדרות
חדשות
.

"
סדרה
כמו
יס
מיניסטר
המשודרת
פה
היא
לא
מוצר
טיפוסי
של
הטלוויזיה
האנגלית
,
היא
אחת
הטובות
שנעשו
שם
.

נעשות
שם
עוד
מאות
סדרות
שהן
ירודות
ביותר
,
ולכן
ההשוואה
אינה
הוגנת
"
.

לפיד
מתלונן
על
בעיה
נוספת
:
"
תקציב
של
סדרה
פה
הוא
רק
תקציב
המזון
של
הפקת
סדרה
בגרמניה
,
למשל
"
.

לפיד
תבע
כי
בבימוי
הסדרה
לא
יהיו
הצחקות
לשמן
,
הנובעות
מסיטואציות
קיצוניות
(
סלפסטיק
)
.

האלמנט
הקומי
יהיה
בטקסט
ובמשחק
.

הוא
חושב
שהם
עושים
סדרה
טובה
ומצחיקה
.

מהקהל
הוא
מצפה
להתייחסות
של
חיבה
משועשעת
.

טרייכמן
,
לאה
ניקל
,
ליליאן
קלפיש
,
יאיר
גרבוז
ומוטי
מזרחי
,
ולצדם
הדפסים
של
ציירים
נוספים
,
בסך
הכל
כ56
עבודות
,
מוצגים
בתערוכה
הנושאת
את
השם
"
ההדפס
האמנותי
הישראלי
"
.

התערוכה
היא
ביוזמת
מפעלות
דיסקונט
לתרבות
ולאמנות
ובשיתוף
הגרפוטק
הישראלי
,
עמותת
עיצוב
.

במסגרת
זאת
הופקו
עד
כה
שמונה
אלבומים
.

ועדה
ובה
אמנים
,
בעלי
גלריות
ונציגי
הבנק
בחרה
אמנים
שישתתפו
באלבום
.

"
הבחירה
מנסה
לתת
מגוון
מייצג
של
האמנות
הישראלית
בתקופה
בה
יצא
האלבום
"
,
אומרת
ציפורה
אנגלמן
,
ממנהלות
הפרויקט
.

האלבומים
אינם
כרוכים
כספר
,
אלא
אסופת
הדפסים
בפורמט
מלא
.

"
בצד
אמנים
מוכרים
,
אנחנו
מעודדים
גם
אמנים
חדשים
"
,
מוסיפה
אנגלמן
.

תמורת
השימוש
בהדפס
מקבל
האמן
בין
רבע
לשליש
מכמות
ההדפסים
המופקת
.

מכל
עבודה
הודפסו
באלבומים
הראשונים
בין
25
ל50
עותקים
.

היום
כבר
מודפסים
100
עותקים
.

האלבומים
ניתנים
ללא
תמורה
למוזיאונים
בארץ
,
לחוגים
לתולדות
האמנות
,
למרכזים
קהילתיים
ועוד
,
"
וזאת
בעצם
מטרת
העניין
,
להפיץ
אמנות
,
ושאנשים
יבואו
במגע
אתה
"
.

עותקים
בודדים
,
או
חלקים
מאלבום
,
ניתנים
למוסדות
תרבות
שונים
או
נתרמים
למטרות
איסוף
כספים
.

התערוכה
מוצגת
בבית
אריאלה
עד
ה52.11
.

"
,
על
-
פי
תסריט
של
חנוך
לוין
,
שרה
תיקי
דיין
את
"
אני
חיה
לי
מיום
ליום
"
,
השיר
שנודע
בגרסתה
הקצבית
של
ריטה
.

השיר
נכתב
במקור
לסרט
זה
והוא
מובא
בו
בלחן
מופנם
וברוח
חנוך
לוין
של
רפי
קדישזון
.

זהו
שירה
של
גלוסקא
(
רות
סגל
)
,
גרושה
בעלת
קיוסק
,
האוהבת
את
שכנה
,
קולף
(
אלכס
מונטה
)
,
ומוכנה
,
אם
רק
ירצה
,
"
תמורת
מעט
מאוד
לתת
כל
-
כך
הרבה
"
.

סגל
ומונטה
,
נסים
עזיקרי
,
ירדנה
גורביץ
,
יהודה
פוקס
,
אברהם
הפנר
,
ליאה
קניג
,
דורי
בן
-
זאב
,
רפאל
קלצקין
,
פאני
לוביץ
ורבים
אחרים
,
מגלמים
את
דמויותיו
של
לוין
הפעם
על
המסך
.

הסינמטק
התל
-
אביבי
,
במסגרת
הסדרה
"
יש
קולנוע
ישראלי
"
,
מכבד
אותנו
החודש
בהקרנות
אחדות
של
סרט
זה
.

קולף
הוא
שען
בודד
ש"רואה
כל
היום
חיים
קטנים
"
,
די
עצוב
ממות
אמו
(
פאני
לוביץ
)
,
משתעמם
מניסיונותיו
של
ידידו
קריצר
(
עזיקרי
)
לחלק
אתו
את
חוויותיו
עם
נשות
השכונה
,
שונא
את
גלוסקא
ומחכה
שתגיע
אל
ביתו
האשה
שעליה
הוא
חולם
.

הסרט
הוא
סיפור
החלום
הזה
.

כריסטינה
,
מלכת
שוודיה
היפה
והרווקה
(
ירדנה
גורביץ
)
,
מגיעה
לארץ
במסגרת
חיפושיה
אחר
בעל
.

הפנטסיה
מספרת
על
המפגש
בין
השען
היתום
והמלכה
,
שלרגע
נדמית
כאילו
היא
היא
תוכן
החלום
.

אך
זהו
רק
חלום
,
והיא
תתחתן
לבסוף
עם
חואן
מלך
ספרד
(
דודו
טופז
)
,
קולף
יחזור
לבדידותו
וכמוהו
כל
אנשי
השכונה
,
העיר
והארץ
,
שרטט
עבר
בהם
כשחלפה
הרוח
המלכותית
.

רק
גלוסקא
תמות
,
כי
היא
רצתה
יותר
מפנטסיה
.

הנושאים
המוכרים
מן
הטקסטים
והמחזות
של
לוין
מצויים
גם
כאן
.

הקולנוע
הוא
ללא
ספק
המקום
המושלם
לדיון
בפנטסיות
;
פס
הקול
המוסיקלי
נושא
איכויות
הוליוודיות
,
ולעתים
הופך
הסרט
למיוזיקל
;
כאשר
קולף
והמלכה
רוקדים
את
הוולס
שלהם
,
בין
אורות
וצללים
,
במועדון
של
השכונה
,
יושב
לו
רפאל
קלצקין
,
בתפקיד
קבצן
מקומי
,
ושר
לנסים
עזיקרי
את
"
ציפור
מכנסי
השבת
שלי
"
.

בדירות
מסביב
,
ברחובות
ובבתי
הקפה
,
יוצאים
זוגות
זוגות
בוולס
סוער
.

בימאי
הסרט
,
טראץ
,
יגיע
לארץ
,
לערב
הגאלה
החגיגי
לכבוד
סרטו
(
13.11
,
בשעה
תשע
בערב
)
,
מלונדון
,
שם
הוא
מחזיק
בבעלותו
הוצאת
ספרים
בנושאי
רפואה
זה
10
שנים
.

לפני
כן
עסק
,
במסגרת
חברה
שהקים
,
בהפקת
סרטי
רפואה
ובבימוים
.

"
פנטסיה
על
נושא
רומנטי
"
יוקרן
בסינמטק
תל
-
אביב
,
ב15
וב16
בנובמבר
בחצות
,
ב17
בנובמבר
בשעה
7.30
וב30
בנובמבר
בשעה
שתיים
אחר
הצהרים
.

תשורת
המשך
אשר
לה
תנאים
הניתנים
לחוסכים
ותיקים
בלבד
"
,
כותב
סניף
מסניפי
בנק
לאומי
ללקוחה
,
שתוכנית
החיסכון
צמודת
-
המדד
שלה
עמדה
לפידיון
בחודש
שעבר
(
אוקטובר
)
.

בהמשך
נאמר
,
בין
השאר
,
כי
"
מועדי
היציאה
הגמישים
של
כוח
תשורת
המשך
הופכים
את
התוכנית
לאטרקטיווית
"
.

להלן
הודיע
הבנק
ללקוחה
כי
יעביר
את
הכספים
שהצטברו
לזכותה
,
כולל
כל
ההטבות
,
לתוכנית
חדשה
(
"
כוח
תשורת
המשך
"
)
,
כאשר
המדד
היסודי
לגבי
התוכנית
החדשה
יהיה
המדד
שיפורסם
בגין
אוקטובר
1990
.

להודעה
צורף
עלון
המפרט
את
תנאי
תוכנית
ההמשך
.

הלקוחה
,
שכרבים
אחרים
אינה
מתמצאת
בנבכי
תוכניות
החיסכון
ותנאיהן
המורכבים
,
פנתה
לסניף
לקבל
הסברים
נוספים
,
ושם
ציפו
לה
הפתעות
אחדות
.

ראשית
,
כך
הבינה
,
אין
המדובר
למעשה
בתוכנית
המשך
,
אלא
בתוכנית
חיסכון
רגילה
.

שנית
,
"
מועדי
היציאה
הגמישים
"
פירושם
שעליה
להמתין
שנתיים
לפחות
בטרם
תוכל
לשחרר
את
כספה
.

שלישית
,
הריבית
,
כך
נאמר
לה
,
לדבריה
,
היא
5.0
%
.

במכתבה
אלי
היא
מסכמת
:
"
מה
כאן
תשורה
ומה
ההמשך
?

האם
הבנק
מוליך
שולל
את
החוסך
התמים
?

ביקשתי
וקיבלתי
הסברים
מדובר
בנק
לאומי
ולמדתי
כמה
דברים
שהיו
חדשים
בשבילי
.

ראשית
,
פרשת
"
שמות
"
.

תמיד
סיקרן
אותי
לדעת
מי
המציא
את
השמות
המוזרים
הללו
לתוכניות
החיסכון
,
שהתהדרו
עתה
בשם
המוזר
"
כוח
תשורת
המשך
"
.

למדתי
שזכות
היוצרים
מחולקת
בין
האוצר
לבין
הבנקים
:
האוצר
,
באשרו
מסגרת
כללית
לסוג
תוכניות
מסוים
,
המציא
את
השם
"
תשורה
"
(
קודם
לכן
"
תשואה
"
)
,
ועתה
התיר
להוסיף
את
התיבה
"
המשך
"
לתוכנית
מתוקנת
;
בנק
לאומי
המציא
את
"
כוח
"
,
בנק
הפועלים
הבריק
ב"מטמון
"
וכולי
.

במה
מתבטא
ה"המשך
"
,
כלומר
,
מה
הם
ה"תנאים
הניתנים
לחוסכים
ותיקים
בלבד
"
בתוכניות
ההמשך
?

בהודעת
הבנק
מדובר
בלשון
רבים
,
אבל
למעשה
יש
רק
תנאי
משופר
אחד
:
כל
המועדים
מוקדמים
בשנה
אחת
.

לדוגמה
,
אם
בתוכנית
רגילה
יכול
החוסך
לצאת
מן
התוכנית
כעבור
שנתיים
,
כאשר
הבנק
משלם
לו
95
%
מן
הריבית
וההצמדה
שנצברו
בתכנית
"
המשך
"
הוא
רשאי
לצאת
עם
נזק
כנ"ל
כבר
אחרי
שנה
אחת
;
אם
בתוכנית
הרגילה
יקבל
החוסך
ריבית
שנתית
בשיעור
של
אחוז
שלם
(
ולא
חצי
אחוז
,
כפי
שהבינה
החוסכת
בטעות
)
לאחר
שיתמיד
בחיסכון
שלוש
שנים
חוסך
בתוכנית
המשך
יתעשר
באחוז
אחד
לשנה
כבר
אחרי
שנתיים
.

לא
מי
-
יודע
-
מה
בהשוואה
לציפיות
המתעוררות
בלב
לקוח
תמים
למקרא
הודעת
הבנק
!
לעומת
זאת
,
הלקוח
התמים
יתקשה
להבין
מהודעת
הבנק
,
שאם
יסכים
לקבל
את
"
התנאים
הניתנים
לחוסכים
ותיקים
בלבד
"
,
יפסיד
במעבר
מתוכנית
לתוכנית
.

במקרה
של
הלקוחה
הנ"ל
היה
מדובר
במדד
אוקטובר
,
הנאמד
בכשני
אחוזים
ושקול
כנגד
ריבית
של
שנתיים
.

פרט
קטן
.

המוזר
הוא
,
שאותו
בנק
לאומי
(
כמוהו
כבנק
מזרחי
)
מציע
לחוסך
תוכנית
צמודת
-
מדד
שבה
הפסד
מדד
,
אך
בלי
שייהנה
מהתנאים
הניתנים
לחוסכים
ותיקים
בלבד
"
,
כלומר
הקדמת
מועדים
בשנה
אחת
.

דבר
זה
לא
צוין
בהודעה
.

הלקוחה
שאלה
לעצתי
,
מה
לעשות
בכסף
המשתחרר
.

שאלתי
אותה
אם
אינה
זקוקה
במקרה
להחלפת
המכונית
,
לשיפוץ
הדירה
או
,
למצער
,
לחידוש
משק
מכשירי
החשמל
הביתיים
שלה
.

כל
החלופות
המוצעות
היום
לחוסך
הסולידי
,
מעמידות
אותו
בפני
דילמה
:
לחסוך
או
לצרוך
,
ולכן
גם
"
השקעות
"
במוצרים
בני
קיימא
הן
חלופות
הראויות
לשיקול
רציני
.

המומחים
להשקעות
ולחסכונות
מזכירים
מפעם
לפעם
,
במסגרת
עצותיהם
לחוסכים
ומשקיעים
,
את
המק"ם
(
מלווה
קצר
מועד
)
,
אך
מוסיפים
מיד
שהתשואה
(
הרווח
)
בהשקעתו
מגיעה
,
לפי
תקופת
הפדיון
,
ל14
%
עד
18
%
,
כלומר
פחות
מהאינפלציה
החזויה
,
ולכן
השקעה
במק"ם
גוררת
הפסד
ממשי
.

אפשר
לראות
את
העניין
מזווית
קצת
אחרת
.

כידוע
,
המדד
מושפע
באחרונה
במיוחד
מעליות
מחירי
הדיור
.

ניקח
את
מדד
השנה
האחרונה
(
אוקטובר
1989
-
ספטמבר
1990
)
:
המדד
הכללי
עלה
ב18.6
%
,
מדד
המחירים
ללא
דיור
עלה
ב9.13
%
בלבד
.

נניח
שיש
לכם
דירה
,
אינכם
זקוקים
לדירה
נוספת
ולא
תכננתם
לרכוש
דירה
נוספת
איזה
מדד
רלוונטי
לגביכם
?

אני
טוען
,
שהמדד
ללא
דיור
רלוונטי
במקרה
זה
יותר
מאשר
המדד
הכולל
דיור
.

אם
כך
,
רכישת
מק"ם
בתשואה
של
18
%
בספטמבר
1989
הניבה
רווח
ריאלי
נאה
.

אם
ימשיכו
מחירי
הדיור
להדהיר
את
המדד
גם
בחודשים
הבאים
השקעה
במק"ם
היא
אפשרות
אטרקטיווית
מאוד
,
מה
גם
שהמק"ם
ניתן
למימוש
בכל
עת
,
הסיכון
קטן
ועמלות
הכניסה
,
היציאה
והפדיון
נמוכות
.

סוכנות
פטרולגז
בכפר
סבא
,
"
ביגז
"
,
אולי
לא
המציאה
את
השיטה
,
אבל
בגינה
נודע
לי
על
כך
לראשונה
:
איך
לאפשר
ללקוח
הפורע
חשבון
לשלם
שתי
עמלות
לבנק
,
במקום
אחת
.

מונח
לפני
חשבון
של
סוכנות
זו
על
אספקת
גז
לצרכן
,
הכולל
סעיף
"
חיוב
בגין
תשלום
בבנק
1.73
שקל
"
.

לקוח
שילך
עם
חשבון
זה
לבנק
,
ישלם
שתי
עמלות
,
אחת
במסגרת
החשבון
ואחת
במישרין
לבנק
.

מה
עומד
מאחורי
הסידור
הזה
?

לפני
חודשים
אחדים
נמאס
לסוכנות
"
ביגז
"
לשלם
את
עמלת
המוטב
בסך
1.73
שקל
,
שהבנק
גובה
ממקבל
התשלום
,
ולכן
החליטה
,
שאם
הצרכן
כבר
משלם
את
עמלת
המשלם
שישלם
גם
את
עמלת
המוטב
.

לזכותה
ייאמר
,
שסוכנות
"
ביגז
"
מאפשרת
לשלם
את
החשבון
בלא
עמלה
כלל
אבל
לשם
כך
צריך
להתייצב
במשרדיה
.

"
לעולם
לא
"
,
אומר
הסופר
הפרואני
מריו
ורגאס
יוסה
,
"
זו
מלה
שאני
משתמש
במקרים
מעטים
מאוד
.

אבל
על
הפוליטיקה
אני
יכול
לומר
נחרצות
:
לעולם
לא
עוד
.

לעולם
לא
אחזור
למעורבות
פוליטית
מסיבה
כלשהי
,
לעולם
לא
אפסיק
לכתוב
"
.

ורגאס
יוסה
נראה
כמי
שיצא
ללא
פגע
משלוש
השנים
שבהן
חרש
את
ארצו
המרוששת
ומוכת
האלימות
,
בניסיונו
להיבחר
לנשיא
.

הוא
מודה
שהוא
מאוכזב
,
אך
יחד
עם
זאת
הוא
"
חש
הקלה
מסוימת
"
על
שהבוחרים
העדיפו
על
פניו
את
אלברטו
פוגימורי
,
אגרונום
יפאני
-
פרואני
.

מסע
הבחירות
של
ורגאס
יוסה
נבע
,
לדבריו
,
מתחושת
האחריות
שלו
נוכח
הטרגדיה
של
פרו
ואמונתו
כי
המדינה
עשויה
להשתנות
ולשגשג
עם
כלכלת
שוק
חופשי
.

אבל
בעוברו
מהאנגלית
המצוינת
שבפיו
לצרפתית
המושלמת
שלו
מגלה
הסופר
ההדור
,
המלוטש
ואיש
העולם
הגדול
ש"לבו
לא
היה
שלם
"
עם
עיסוקו
בפוליטיקה
.

כך
אפוא
הוא
חזר
ליעודו
הספרותי
.

הנובלה
הקצרה
אך
הדחוסה
בשם
"
בשבחי
האם
החורגת
"
,
שפורסמה
זה
עתה
בחברת
ההוצאה
לאור
"
פרר
,
סטראוס
אנד
זירו
"
,
נכתבה
כאשר
נכנס
מחברה
ב1987
לפוליטיקה
של
ארצו
,
כאיש
הבשורה
של
כלכלת
שוק
.

בנובלה
הוא
מראה
שפעילותו
הציבורית
לא
הסיחה
מעולם
את
דעתו
מהתמקדותו
הבסיסית
בעולמם
הפרטי
של
בני
האדם
.

הגיבור
דון
ריגוברטו
,
מנכ"ל
חברת
ביטוח
,
מפנה
עורף
לחברה
,
כדי
ליצור
עולם
ארוטי
מספק
ופרטי
ביותר
.

עולם
זה
בנוי
מתשומת
הלב
וגינוני
הנימוסים
של
איש
העולם
שהוא
מעתיר
על
אשתו
החדשה
דוניה
לוקרסיה
,
מאהבתו
לתמונות
ארוטיות
ומהקפדתו
על
טקסי
רחצה
אישיים
,
כטקס
החגיגי
והדקדקני
שהוא
עושה
לפני
קיום
יחסי
מין
.

התמונות
ששש
מהן
מופיעות
בספר
מגרות
את
הזיותיו
המיניות
של
דון
ריגוברטו
.

הרחצה
מכינה
את
גופו
למימושן
,
ודוניה
לוקרסיה
,
שזה
עתה
מלאו
לה
40
שנה
,
משלבת
למרבה
האושר
פנטזיה
ומציאות
גופנית
.

זאת
עד
שבנו
של
דון
ריגוברטו
מנישואיו
הראשונים
,
נער
מתבגר
,
פולש
לגן
עדן
משפחתי
זה
,
ודוניה
לוקרסיה
מגלה
שיש
לה
פנטזיות
משלה
.

"
הספר
הוא
על
אדם
המשתמש
בדמיון
בנוסף
לעונג
גופני
צרוף
,
כדי
לנסות
לממש
אוטופיה
אישית
ולא
חברתית
"
,
אמר
ורגאס
יוסה
בן
ה54
כשביקר
לא
מכבר
בניו
-
יורק
.

"
אני
חושב
שכזה
הוא
הסופר
,
הוא
יוצר
מהאובססיה
שלו
עולם
,
מובלעת
שבה
הוא
משתקע
"
.

בקמצו
את
ידו
הימנית
לאגרוף
הוסיף
הסופר
:
"
כתיבה
היא
הקלה
מבעיות
החיים
.

זו
דרך
לנקום
את
נקמתך
.

באמנות
מגיע
הסופר
לאוטופיה
.

אבל
כל
ניסיון
לממש
אוטופיה
חברתית
אחת
דינו
להסתיים
בשואה
.

אם
אתה
רוצה
חברה
של
קדושים
התוצאה
היא
גיהנום
,
דיכוי
,
טוטליטריות
ורדיפות
"
.

כאשר
נשאל
מדוע
בחר
בנושא
ארוטי
ענה
ורגאס
יוסה
שהוא
חש
כי
הנושא
בחר
בו
.

"
הסיבה
לכך
טמונה
קרוב
לוודאי
במעמקי
האישיות
שלי
עצמי
,
משהו
הקשור
לאובססיות
שלי
"
,
אמר
.

אבל
היתה
גם
סיבה
כללית
יותר
.

הארוטיקה
עוסקת
בפרט
,
היא
הכרזת
העצמאות
של
האדם
.

ורגאס
יוסה
סבור
שברחבי
העולם
כולו
נשקף
איום
לאינדיווידואליות
.

"
אני
מאמין
אדוק
בריבונותו
של
הפרט
"
,
הוא
מכריז
.

"
אבל
העובדה
היא
שלא
רק
אידיאולוגיות
קולקטיוויסטיות
או
ממלכתיות
ריכוזיות
אלא
גם
אותן
דמוקרטיות
וחברות
מודרניות
עצמן
שעליהן
אנו
מגנים
,
כירסמו
בפרט
והגבילו
אותו
.

יש
לארוטיקה
הצדקה
מוסרית
משלה
,
כיוון
שהיא
אומרת
שהעונג
מספיק
עבורי
.

זו
הכרזה
על
ריבונות
הפרט
"
.

מלה
זו
ריבונות
מופיעה
בספר
באותיות
קידוש
לבנה
,
בעוד
העלילה
עושה
דרכה
לקראת
סיומה
הדו
-
משמעי
והטרגי
-
קומי
.

לאחר
שנכנעה
לבלתי
נמנע
ונאפה
עם
בנה
החורג
,
מופתעת
דוניה
לוקרסיה
מהרגשת
הסיפוק
האופפת
אותה
.

"
בוקר
אחד
,
כאשר
פתחה
את
עיניה
,
עלה
בראשה
המשפט
זכיתי
בריבונות
.

היא
הרגישה
בת
מזל
ומשוחררת
,
אך
לא
יכלה
לומר
מה
היה
הדבר
שממנו
השתחררה
"
.

ב26
שנותיו
כסופר
,
שבהן
פירסם
יותר
מ12
ספרים
מספר
ורגאס
יוסה
הוא
לא
נהנה
מכתיבת
ספר
כמו
שנהנה
הפעם
.

לעומת
שפתו
בספרים
כמו
"
שיחה
בקתדרלה
"
או
"
חייו
האמיתיים
של
אלחנדרו
מייטה
"
,
שבהם
הרקע
הוא
פרו
על
סבלותיה
ומצוקתה
,
הפרוזה
ב"בשבחי
האם
החורגת
"
היא
אכן
עבותה
ועסיסית
,
מתפתלת
ומורכבת
.

"
כתיבה
בדרך
כלל
אינה
התנסות
כה
מאושרת
בשבילי
"
,
אומר
המחבר
.

"
היא
כאובה
מאוד
.

אבל
הפעם
התענגתי
על
הכתיבה
.

בדרך
כלל
השפה
שלי
מאופקת
ובלתי
נראית
.

אבל
סיפור
זה
על
אובססיות
וטקסים
דרש
שפה
נראית
וחושנית
,
שפה
המעבירה
מוסיקה
ותחושות
.

הסיפור
גם
דרש
מאמץ
רב
כדי
להימנע
מהוולגריות
של
זימה
וניבולי
פה
.

שיכתבתי
אותו
פעמים
רבות
"
.

הספר
מותיר
כמה
שאלות
פתוחות
.

ורגאס
יוסה
נמנע
בערמומיות
מלספק
תשובות
.

"
הספר
משאיר
אותך
תוהה
"
,
הוא
אומר
,
"
האם
הכל
היה
בדיחה
.

זהו
בידור
אך
יש
בו
גם
יותר
מבידור
"
.

קיצוני
שפירושו
לא
רק
אובדן
הילדים
אלא
גם
נתק
מהמשפחה
כולה
.

בדרך
כלל
צעד
זה
נכשל
,
ולו
רק
בגלל
התלות
המוחלטת
בגבר
שהוחדרה
בהן
מאז
ילדותן
.

חוק
הזרים
הגרמני
מסייע
לתלות
זאת
.

זכות
המגורים
של
האשה
בגרמניה
תלויה
בחיים
משותפים
עם
הבעל
.

רק
לאחר
ש"היחידה
המשפחתית
"
קיימת
ארבע
שנים
,
זכאי
בן
הזוג
,
על
-
פי
סעיף
19
בחוק
הזרים
החדש
,
להגיש
בקשה
משלו
לזכות
שהייה
ברפובליקה
הפדרלית
.

אך
אם
האשה
מתקיימת
מעזרה
סוציאלית
,
כלומר
אם
בעלה
אינו
מפרנס
אותה
ולא
די
במשכורת
שלה
,
אפשר
שלא
להאריך
את
תוקפו
של
רשיון
המגורים
שלה
.

החוק
הגרמני
הופך
ל"זרועו
המוארכת
של
הגבר
הטורקי
"
,
קובעת
רופאה
במשרד
ייעוץ
בקלן
.

בגלל
תחושה
של
אוזלת
יד
מלעיטות
עצמן
נשים
טורקיות
רבות
בתרופות
אספירין
,
ואליום
,
ליבריום
,
נובלגין
.

מתח
ועצבנות
,
נדודי
שינה
,
כאבי
גב
ותשישות
כללית
הם
בני
לווייתן
של
נשים
טורקיות
רבות
.

הרופאים
ממהרים
לרשום
מרשמים
,
אומרת
הפסיכולוגית
הטורקייה
קרלה
באראן
.

בעיות
שפה
מקשות
על
אבחון
נכון
.

נוסף
לכך
,
"
הנשים
אינן
מדברות
אצל
הרופא
"
.

הן
יושבות
לעתים
קרובות
בראש
מורכן
ובעיניים
מושפלות
.

המתח
בין
המסורת
השמרנית
והסביבה
מטיל
מעמסה
כבדה
על
הילדים
.

הבנות
בעיקר
סובלות
מ"ציפיות
סותרות
"
של
הוריהן
,
אומר
היועץ
הפסיכולוגי
בבתי
-
ספר
בברלין
,
גומהור
טקבאסרן
:
המסר
הוא
"
אסור
לך
לבלוט
אבל
את
חייבת
להישאר
טורקייה
"
(
לבלוט
בסביבה
ולעורר
את
לעגה
על
-
ידי
בגדים
הנחשבים
צנועים
ומטפחת
ראש
)
,
סתירה
שאינה
ניתנת
ליישוב
.

כמעט
כל
הילדים
בגילאי
בית
-
ספר
הבאים
למשרד
לייעוץ
משפחתי
בוואדינגר
סובלים
מהרטבת
לילה
,
אומר
טקבסארן
.

ילדות
ונערות
טורקיות
המאושפזות
במחלקות
פסיכיאטריות
סובלות
לא
אחת
מהתקפים
של
תוקפנות
עצמית
.

הן
תולשות
את
שיערן
ובולעות
מחטים
,
רבות
ניסו
להתאבד
.

הרופאים
יכולים
לעזור
רק
במקרים
קיצוניים
,
שכן
משפחות
רבות
מתנגדות
לטיפול
ממושך
.

כאשר
מדובר
בכבוד
המשפחה
יכולות
אימהות
להיות
מסוכנות
במיוחד
לבנותיהן
.

אישה
בת
42
באה
למרפאה
שם
התלמדה
בתה
בת
ה19
כאסיסטנטית
רפואית
וניסתה
לדקור
אותה
בסכין
לחם
.

הנערה
סירבה
לעטות
מטפחת
ראש
ושכנים
כינו
אותה
זונה
.

חוסר
אונים
מול
בנות
שלרובן
השכלה
טובה
יותר
,
בהלה
לנוכח
כשלונן
-
הן
ופחד
מתוכחת
הבעל
לאמהות
טורקיות
יש
סיבות
רבות
לחנך
את
בנותיהן
בחומרה
לא
פחות
מזאת
שנכפתה
עליהן
.

הפדגוגית
הברלינאית
כריסטה
מלר
-
המאן
אומרת
שהורים
אינם
מתרשמים
מקריאותיהן
של
הבנות
לעזרה
.

מלר
-
המאן
,
מנהלת
מרכז
מגע
וייעוץ
לבני
נוער
העלולים
להתאבד
,
השתאתה
על
תגובותיה
של
אם
,
שבתה
בת
ה19
קפצה
מהחלון
.

כעבור
זמן
מה
סיפרה
הבת
שבגיל
תשע
תפרה
האם
את
שפתות
אבר
המין
שלה
,
כיוון
שהילדה
איחרה
לחזור
הביתה
יום
אחד
.

הילדה
פחדה
פחד
מוות
שהאם
תחזור
על
המעשה
.

הנערה
הוצאה
מרשות
האם
.

האב
נטש
את
המשפחה
שנים
קודם
לכן
.

כיום
חיה
הצעירה
במעון
ומתכוננת
לבחינות
הבגרות
.

לעתים
קרובות
הורים
אינם
נותנים
סיכוי
לרשויות
הנוער
לטפל
בילדים
הסובלים
מהתעללות
.

הם
שולחים
את
הבנות
המרדניות
לטורקיה
כדי
להשיא
אותן
.

מעלי
ס.
(
45
)
,
בעל
חברת
ייבוא
-
ייצוא
,
נלקחה
האפוטרופסות
על
שתי
בנותיו
,
אסומן
בת
ה16
ועיילה
בת
ה12
,
כיוון
שנהג
להכות
אותן
במוט
מתכת
.

ארבעה
שבועות
לאחר
מכן
הופיעה
דודתן
,
האגר
י.
,
במעון
שאליו
הועברו
הילדות
,
לקחת
אותן
לקניות
.

אצל
מגדת
עתידות
טורקייה
הולעטו
הנערות
אלכוהול
וכדורי
שינה
ונלקחו
לאב
.

הוא
עמד
לקחת
את
בנותיו
במכונית
לטורקיה
כדי
להשיא
אותן
שם
.

בגבול
גרמניה
-
אוסטריה
לינדאו
-
ציגלהאוז
התעוררה
אסומן
,
יצאה
מהמכונית
שנסעה
לאיטה
בתחבורה
העמוסה
וקראה
לעובדי
המכס
,
"
הצילו
אותנו
,
אבא
חוטף
אותנו
"
.

האב
והדודה
נעצרו
והבנות
עברו
שטיפת
קיבה
.

עובדות
מרכזי
חירום
לילדות
שסבלו
מהתעללות
מינית
בברלין
,
מספרות
על
מקרי
התעללות
מינית
רבים
של
אבות
בבנותיהם
.

לא
אחת
,
כדי
לא
לסכן
את
סיכויי
הנישואים
של
הבנות
,
מעדיפים
האבות
מין
אוראלי
ואנאלי
.

אין
נתונים
סטטיסטיים
מדויקים
בנושא
,
אבל
עובדים
סוציאליים
יכולים
לתת
הערכה
אמפירית
.

כמעט
400
ילדות
ונערות
טורקיות
בגילאי
13
-
18
הגיעו
מאז
1985
למרכז
החירום
פאפטיה
בברלין
.

גם
בית
-
הספר
איננו
עוזר
.

המורים
"
מעלימים
עין
"
,
אומרת
מנהלת
המרכז
.

גזענות
כלפי
זרים
ואי
-
רצון
להסתכן
תורמים
את
שלהם
.

לנערות
טורקיות
בבתי
-
ספר
גרמניים
יש
בעיות
די
והותר
,
כפי
שיכולה
להעיד
מליה
יילמאז
,
בת
20
.

בשיעורי
החינוך
המיני
פנה
המורה
לביולוגיה
תמיד
דווקא
אליה
בשאלות
:
"
זה
הצחיק
אותו
מאוד
שתמיד
הסמקתי
"
.

כאשר
מנהל
בית
-
הספר
התיכון
קלאנמצה
במינכן
אסר
על
מליה
להופיע
במטפחת
ראש
היא
נאלצה
לעבור
לבית
-
ספר
תיכון
אחר
בנויהאוזר
.

שם
לא
היו
לה
בעיות
בגלל
המטפחת
אבל
היתה
בעיה
בשיעורי
התעמלות
.

מליה
הופיעה
לשיעורים
במטפחת
ראש
ובאימונית
רחבה
והיתה
נושא
ללעג
ולהתבדחות
.

למעשה
,
מכתב
של
המרכז
האיסלמי
בקלן
להורים
טורקיים
אסר
על
תלמידות
טורקיות
כל
השתתפות
בשיעורי
התעמלות
,
ובעיקר
בשיעורי
שחייה
.

בגיל
17
הוציא
אביה
את
מליה
מבית
-
הספר
,
שכן
לא
רצה
להסתכן
עוד
בלימודיה
בכיתה
מעורבת
.

היא
נישאה
והיא
כבר
אם
לתינוק
בן
שנה
וחצי
.

אם
יהיו
לה
בנות
,
אמרה
,
תתן
להן
חופש
.

ומטפחת
הראש
?

"
אח
,
אלוהים
"
,
אמרה
מליה
,
"
הן
יקראו
בעצמן
בקוראן
ויחליטו
בעצמן
"
.

בעיקר
חשוב
שהבנות
ילכו
לבית
-
ספר
גרמני
וילמדו
הרבה
,
אמרה
האם
.

"
כל
כך
הייתי
רוצה
לעשות
בחינות
בגרות
"
.

חלומה
היה
להיות
שופטת
.

הורים
טורקיים
מייחסים
אמנם
חשיבות
גוברת
והולכת
להשכלתן
של
הבנות
,
אבל
עצמאותן
הגוברת
מפחידה
אותם
.

יתר
על
כן
,
במהלך
הלימודים
באות
הבנות
במגע
עם
בני
המין
השני
ללא
פיקוח
ההורים
.

במינכן
התחשב
מרכז
העבודה
לענייני
זרים
בהורים
.

הוקמה
סדנת
תפירה
וההורים
יכלו
להיווכח
במו
עיניהם
שבמקום
אין
גברים
.

תוך
שלוש
שנים
ייהפכו
הנערות
הטורקיות
הלומדות
שם
לתופרות
מיומנות
.

אז
יוכלו
לעזוב
בשעת
הצורך
את
בית
ההורים
,
שכן
לא
יהיו
תלויות
בהם
כל
-
כך
מבחינה
כספית
.

פטמה
בת
ה20
,
מתלמדת
בסדנה
,
בעלת
חינוך
אורתודוקסי
קפדני
וכבר
נשואה
,
היא
האשה
הראשונה
במשפחתה
שיש
לה
רשיון
נהיגה
.

לאחר
הבחינות
היא
רוצה
להרוויח
הרבה
כסף
כדי
שתוכל
להרשות
לעצמה
סוף
סוף
דירה
משלה
.

רק
אז
יורשה
בעלה
,
ממרכז
אנטוליה
,
לבוא
למינכן
.

אזלם
בת
ה18
ומוטלו
בת
ה19
רוצות
גם
הן
לצאת
מהבית
ולבחור
חברים
בעצמן
.

"
למה
לא
,
בעצם
?
"
שואלת
מוטלו
.

פיקריה
מגיטולו
מתה
כיוון
ששאלה
בדיוק
אותה
שאלה
עצמה
.

צרכנית
חדת
-
עין
מחיפה
,
סוזי
גיורא
,
הבחינה
כי
על
האריזה
של
פסטה
מיובאת
מארה"ב
,
"
פטוציני
עם
תרד
וביצים
"
,
צוין
כי
היא
"
ללא
כולסטרול
"
.

איך
ייתכן
שמוצר
המכיל
ביצים
אין
בו
כולסטרול
?

הצרכנית
פנתה
ליבואן
(
חברת
"
הנץ
"
,
ששייכת
לרשת
השופרסל
)
,
על
פי
מספר
הטלפון
שהופיע
על
האריזה
.

כאן
נמסר
לה
כי
מדובר
בטעות
אנוש
,
וכי
העניין
יימסר
לטיפול
.

כיוון
שעברו
ימים
אחדים
והטעות
לא
תוקנה
,
פנתה
לרשות
להגנת
הצרכן
בהסתדרות
.

לאחר
התערבותו
של
יועץ
הרשות
לענייני
מזון
,
ד"ר
יורם
מלבסקי
,
הודיעה
הנהלת
השופרסל
כי
תחליף
את
כל
התוויות
השגויות
בתוויות
מתוקנות
.

מנהל
השיווק
וסמנכ"ל
השופרסל
,
מרדכי
קריינר
,
אישר
בתגובה
לפנייתנו
כי
אכן
היתה
טעות
בתרגום
וכבר
נשלחו
לכל
נקודות
המכירה
התוויות
חדשות
ובהן
הוצאו
המלים
"
ללא
כולסטרול
"
.

הצרכנית
גיורא
העירה
את
אוזנינו
לסימון
במוצר
אחר
,
שלדעתה
גם
הוא
מטעה
.

מדובר
בגבינה
מסוג
"
גודה
"
,
המיובאת
אף
היא
מארה"ב
,
במסגרת
חודש
אמריקה
בשופרסל
.

על
האריזה
סומן
באנגלית
:
(
חלב
כחוש
בחלקו
)
וכן
(
שומן
)
26
%
.

על
אריזה
אחרת
סומן
באנגלית
:
(
חלב
כחוש
מפוסטר
)
ללא
ציון
אחוז
השומן
.

בשני
המקרים
הסימון
בעברית
היה
:
"
עשוי
מחלב
דל
שומן
,
אחוז
שומן
26
%
"
.

שואלת
הקוראת
:
אם
הגבינה
עשויה
מחלב
דל
שומן
,
איך
ייתכן
שהיא
מכילה
אחוז
כה
גבוה
של
שומן
?

מנהל
שירות
המזון
במשרד
הבריאות
,
דניאל
רייכמן
,
שבדק
את
התוויות
,
קבע
כי
במקרה
זה
,
הסימון
נעשה
בהתאם
לתקן
הישראלי
.

מתברר
,
שבניגוד
לתקן
הישראלי
,
אין
התקן
האמריקאי
דורש
לסמן
את
אחוז
השומן
בגבינות
.

נשאלת
השאלה
,
מנין
האחוז
הגבוה
של
שומן
אם
משתמשים
בחלב
רזה
?

רייכמן
מסביר
,
כי
בעת
הייצור
מרכזים
את
החלב
ושואבים
ממנו
את
השומן
(
בחלב
רזה
יש
בדרך
כלל
1
%
שומן
,
ואילו
בחלב
מלא
כ3
%
שומן
)
,
וכך
מגיעים
לאחוז
הדרוש
.

רייכמן
מסכים
,
כי
על
אף
שהסימון
נעשה
כחוק
,
יש
בו
אולי
כדי
להטעות
.

מסקנה
:
צריך
לשנות
את
התקן
.

אחר
-
הצהריים
.

המשתתפים
מסיירים
באתרים
השונים
ומגלים
את
מאחורי
הקלעים
של
עיצוב
המשטחים
ותכנון
הסביבה
.

סמינר
אחד
מתמקד
בצמחייה
של
המקום
,
ואחר
בחי
.

הילדים
משתתפים
בפעילות
היומית
של
עובדי
העיצוב
והתכנון
ומבלים
גם
בחדרי
הלימוד
של
אוניברסיטת
דיסני
.

הסמינר
כולל
מסע
לאפקוט
ועבודה
מעשית
בציור
או
רישום
.

סמינר
ממושך
מקצועי
יותר
החל
השנה
,
ונערך
שלושה
ימים
.

בנוסף
להכרת
הסביבה
,
ילמדו
המשתתפים
את
סודות
הניהול
של
המקום
,
ויישמו
את
חלקם
בשטח
.

השתתפות
בסמינר
כזה
תעלה
כ685
דולר
(
כולל
חומרים
)
.

הורים
הבאים
לתקופה
ממושכת
יוכלו
לנוח
מהצעירים
לשעות
ארוכות
ולבלות
בעשרות
אתרי
הנופש
בסביבה
ובבית
המלון
.

ניגוד
לגישה
המקובלת
בריפוי
עיניים
,
הגורסת
כי
כל
מי
שנתגלה
אצלו
קוצר
או
רוחק
ראייה
נדון
להרכיב
משקפיים
למשך
כל
ימי
חייו
,
טוענת
שיטת
בייטס
,
שהיא
שיטת
ריפוי
טבעי
,
כי
בעזרת
תרגילים
נכונים
ניתן
לתקן
ליקויי
ראייה
.

שלומית
נצח
,
שמצב
ראייתה
הידרדר
מגיל
19
ואילך
,
התוודעה
לשיטת
הריפוי
הטבעי
,
השוללת
בתוקף
את
הטיפול
המסורתי
.

היא
שאבה
ידע
מקריאת
ספרים
ומפגישות
עם
אנשים
כמו
לוטה
דאוס
ומאיר
שניידר
,
שהצליח
בכוחות
עצמו
להתרפא
ממצב
של
כמעט
עיוורון
ואף
כתב
על
כך
ספר
.

נצח
למדה
את
השיטה
ויישמה
אותה
הלכה
למעשה
,
בתחילה
על
עצמה
ואחר
-
כך
על
חברים
ומכרים
.

בהדרגה
התרחב
חוג
הפונים
אליה
והיא
החלה
להדריך
קבוצות
בקייטנות
,
מתנ"סים
ובבתים
פרטיים
.

כעבור
זמן
-
מה
הוזמנה
לסייע
לצוות
המורות
בכיתה
לילדים
הסובלים
מבעיות
ראייה
קשות
בבית
-
הספר
יוסף
קארו
בבאר
-
שבע
.

היא
עבדה
שם
שנתיים
והגיעה
איתם
להישגים
נאותים
.

נצח
אומרת
,
כי
נדרשו
לה
שנתיים
וחצי
עד
שהגיעה
לראייה
תקינה
,
מכיוון
שעשתה
הרבה
הפסקות
בתרגול
ולא
היתה
במסגרת
.

שיטתה
מבוססת
על
כמה
עקרונות
פשוטים
,
כשבבסיסה
ההנחה
שהמצב
הנפשי
הוא
זה
שמשפיע
על
העיניים
ועל
כושר
הראייה
.

מתח
נפשי
,
מחלות
קשות
או
טראומות
,
עשויים
להשפיע
לרעה
על
מצב
העיניים
ועל
כושר
הראייה
.

היום
רואה
שלומית
נצח
היטב
,
גם
למרחקים
ארוכים
,
ללא
משקפיים
או
עדשות
מגע
.

היא
גם
מטפלת
בשיטה
זו
בהצלחה
באנשים
הסובלים
מליקויי
ראייה
שונים
קטרקט
,
גלאוקומה
ועוד
.

"
לפי
הגישה
הטבעית
"
,
מוסיפה
נצח
,
"
כושר
הראייה
הינו
תוצאה
של
מצב
העיניים
ואין
להפריד
בין
השניים
,
כשם
שאי
אפשר
להפריד
בין
כושר
גופני
ויכולת
ריצה
.

בגישה
הקונוונציונלית
,
לעומת
זאת
,
מצב
העיניים
נחשב
לצד
הבריאותי
וליקויי
ראייה
נחשבים
לצד
התפקודי
ואפילו
הקוסמטי
"
.

לעפעוף
בעיניים
יש
תפקיד
מרכזי
בשמירה
על
ראייה
תקינה
,
אומרת
נצח
,
כיוון
שהוא
מאפשר
מנוחה
לעין
,
מעין
הרפיה
רגעית
קצרה
.

כאשר
מעפעפים
,
משתחררות
דמעות
שתפקידן
לשטוף
ולנקות
את
העיניים
.

מאחר
שהעיניים
אמורות
להיות
בתנועה
מתמדת
,
סיכת
העין
מאפשרת
תנועה
רכה
ונינוחה
.

אפשר
להשוות
זאת
לשימון
צירי
דלת
חלודים
.

כאשר
יש
ליקוי
ראייה
,
מהפגם
הפעוט
ביותר
ועד
למסובך
,
נמצא
כי
העיניים
אינן
עובדות
בהרפיה
מספקת
והעפעוף
לוקה
בחסר
או
לא
קיים
בכלל
.

בעבודתה
עם
אנשים
,
העפעוף
ותנועות
העין
מהווים
אינדיקציה
למצב
העין
.

הטיפול
,
אומרת
נצח
,
צריך
להיות
מותאם
לאדם
ולאישיותו
ולא
רק
לאבחנה
הרפואית
.

"
טיפול
בשיפור
ראייה
דורש
שילוב
של
הגוף
והנפש
.

אם
אדם
משיג
שיפור
ראייה
רק
על
ידי
תרגול
מכני
,
הוא
צריך
להמשיך
את
התרגילים
כל
הזמן
כדי
לשמור
את
מה
שהשיג
.

עבודה
המשלבת
גם
אספקטים
נפשיים
גורמת
לאדם
להחזיר
לעצמו
את
האינסטינקטים
הטבעיים
לשימוש
נכון
בעיניים
,
ואז
אין
עוד
צורך
בתרגילים
.

אני
מלמדת
את
האדם
להפעיל
את
עיניו
כפי
שעשה
בעבר
,
כשהיתה
לו
ראייה
תקינה
"
.

השיטה
הטבעית
לשיפור
הראייה
כוללת
סדרת
תרגילים
המבוצעים
באוויר
הפתוח
מול
השמש
,
שלה
תפקיד
חשוב
בהחזרת
האינסטינקטים
הטבעיים
.

"
תרגילי
השמש
הם
חשובים
ויעילים
"
,
אומרת
נצח
,
"
אבל
צריך
להיזהר
,
כיוון
שחשיפה
מרובה
יכולה
לגרום
רפיון
ובמקרים
קיצוניים
להתערערות
מערכת
העצבים
"
.

המוסקטרים
"
,
הלך
לעולמו
בשנת
1870
,
בגיל
ששים
ושמונה
,
כשהוא
מותיר
אחריו
יבול
ספרותי
שכונס
בלא
פחות
מ003
כרכים
.

ידוע
,
כי
לא
כל
מה
שפורסם
בשמו
אכן
כתב
במו
ידיו
.

דיומא
,
שהיה
סופר
בעל
מוניטין
,
הכיר
באבהותו
על
ספרים
רבים
,
כנראה
בתמורה
מתאימה
,
לרווחתם
ולשמחתם
של
מוציאים
לאור
וקוראים
כאחד
.

חלק
מן
הספרים
הללו
כתב
לפי
רעיונותיהם
של
אחרים
,
חלק
ערך
ושיפץ
על
-
פי
כתבי
יד
שנמסרו
לו
,
וחלק
,
כנראה
,
לא
ראה
מעולם
.

בתקופה
מסוימת
העסיק
דיומא
צוות
שלם
של
עוזרים
בראשותו
של
ההיסטוריון
אוגוסט
מיקא
.

הצוות
היה
מכין
למענו
נושאים
ושלד
של
עלילה
והוא
היה
מוסיף
את
ה"בשר
"
בסגנונו
הייחודי
.

בערב
ספרותי
,
שנערך
באחד
מאולמות
פאריס
בשנות
החמישים
של
המאה
הקודמת
,
דנו
המשתתפים
בהתלהבות
באחד
מספריו
של
דיומא
ועד
מהרה
הגיעו
לטונים
גבוהים
.

אלכסנדר
דיומא
הבן
,
מחבר
"
הגברת
עם
הקמליות
"
,
ישב
בקהל
,
ובלהט
הויכוח
קרא
לעבר
אביו
,
שהיה
על
הבמה
:
"
זו
היצירה
הכי
גרועה
שלך
,
פאפא
"
.

האב
לא
איבד
את
שלוות
רוחו
,
שלח
אצבע
ארוכה
לעבר
בנו
,
וקרא
:
"
יש
לי
רק
יצירה
אחת
גרועה
ממנה
,
וזה
אתה
"
.

דיומא
הבן
המתין
בסבלנות
עד
שיגוועו
גלי
הצחוק
שמילאו
את
האולם
.

"
אפשר
להבין
זאת
,
פאפא
"
,
הוא
קרא
בחזרה
,
"
אחרי
הכל
,
אותי
נגזר
עליך
לעשות
בכוחות
עצמך
בלבד
"
.

בספר
"
רועה
הזאבים
"
,
מאת
אלכסנדר
דיומא
האב
,
כורת
הסנדלר
טיבו
,
אדם
שאביו
דאג
להעניק
לו
חינוך
"
למעלה
ממעמדו
"
,
ברית
עם
השטן
,
המופיע
בדמות
זאב
שחור
ואימתני
.

השטן
,
בהגינותו
הרבה
,
מבהיר
מראש
,
כי
לא
יוכל
להעניק
לטיבו
את
כל
הטוב
שיחפוץ
בו
,
אלא
רק
לדאוג
לכך
שכל
הרע
שיאחל
לזולתו
אמנם
יתגשם
.

בתמורה
דורש
השטן
שערה
אחת
משערות
ראשו
של
טיבו
עם
התגשמות
האיחול
הרע
הראשון
,
שתיים
עם
השני
,
ארבע
עם
השלישי
וכן
הלאה
.

טיבו
זונח
את
אומנות
הסנדלרות
ומתקיים
על
הציד
שצדים
למענו
זאבי
היער
הכפופים
כמובן
ישירות
לשטן
.

הוא
רוכש
לעצמו
בגדים
נאים
ונהנה
מחברתן
של
נשים
יפות
,
למעלה
ממעמדו
.

דיומא
מוביל
את
גיבורו
במשעול
הצר
שבין
"
פאוסט
"
,
מצד
אחד
,
ו"דוקטור
גקיל
ומיסטר
הייד
"
,
מצד
שני
.

טיבו
,
שהיה
ספקן
מלכתחילה
,
מתאהב
ברוע
ובאפשרויות
העצומות
הגלומות
בו
,
וסופו
שהוא
מחליף
את
השטן
עצמו
ולובש
את
דמות
הזאב
האימתני
והשחור
.

זאב
זה
חסין
מפני
כדוריהם
של
הציידים
בכל
ימות
השנה
,
פרט
לעשרים
וארבע
שעות
שבהן
הוא
בן
-
תמותה
ככל
חיה
אחרת
.

דווקא
ביום
זה
פוגעים
בו
כדוריו
של
בעל
האחוזה
,
שהרבה
לסבול
ממעללי
טיבו
.

הטוב
גובר
על
הרע
ואפשר
להמשיך
לחיות
.

על
דיומא
מסופר
,
כי
היה
מקבל
את
שכרו
לפי
שורות
ועל
כן
הרבה
לשבץ
בספריו
דיאלוגים
קצרים
.

"
אמא
"
.

"
מה
הדבר
.

"
אהה
"
.

"
בני
"
.

אז
שינה
המו"ל
את
טעמו
והחל
לשלם
לו
לפי
הברות
,
ומיד
הופיעה
בספר
דמות
חדשה
של
גיבור
מגמגם
.

אחרי
שיחה
נזעמת
בארבע
עיניים
הגיעו
דיומא
והמו"ל
להסכם
שכר
חדש
.

טיב
ההסכם
לא
נודע
,
אך
הגיבור
המגמגם
מת
מיתה
משונה
עוד
באותו
פרק
.

בדרך
לדוכנים
קרה
כנראה
משהו
לספר
הזה
,
שתרגומו
לעברית
ראה
אור
ב1955
,
שכן
הוא
אינו
מופיע
כלל
בקטלוג
של
הספרייה
הלאומית
בירושלים
(
כל
מי
שהיה
לו
עסק
בזמן
זה
או
אחר
עם
הספרייה
הלאומית
,
יודע
שיש
שם
פער
עצום
בין
הרשום
בקטלוג
לבין
הספרים
שניתן
להשיג
בפועל
;
אך
הקטלוג
עצמו
,
לפחות
,
אמור
להיות
מושלם
)
ואף
לא
בלקסיקון
של
אוריאל
אופק
לספרות
ילדים
.

ספר
חובה
לכל
שוחר
ספרות
זאת
.

בתחום
העיצוב
בארץ
,
ובעלי
מפעלים
רבים
מודעים
לחשיבות
תוספת
הצבע
למפעל
המוזנח
.

יהודית
רוטנברג
,
ארכיטקטית
בוגרת
הטכניון
בחיפה
,
התמחתה
בנושא
וצבעה
מפעלים
כמו
"
תדיראן
"
ברמלה
,
בתי
הזיקוק
בחיפה
ובאשדוד
,
בנייני
התעשייה
האווירית
בלוד
,
בית
הספר
קרית
יערים
ברמת
-
השרון
ועוד
רבים
אחרים
.

על
צביעתו
של
מפעל
טמבור
בעכו
קיבלה
פרס
בשנת
1987
בתחרות
בין
-
לאומית
בנושא
"
עיצוב
בצבע
"
,
הנערכת
בשטוטגארט
שבגרמניה
מדי
שנה
.

הגישה
לצבע
,
אומרת
רוטנברג
,
אינה
מעוגנת
רק
בטעם
טוב
.

נוספים
לו
שלושה
אספקטים
חשובים
פיסיולוגי
,
שכלי
ופסיכולוגי
.

התחום
הפיסיולוגי
עוסק
בניגודים
בין
צבעים
כהים
ובהירים
.

ניגודים
חדים
מושכים
את
העין
ומאמצים
אותה
,
אך
ניתן
לתכנן
מעברים
שיהיו
נוחים
לעין
.

גונים
חמים
,
כמו
אדומים
,
כתומים
וחומים
,
גורמים
לתחושה
של
אקטיוויות
,
לעומת
גוונים
קרים
,
כמו
כחול
וירוק
,
הגורמים
לתחושת
מרגוע
,
לפאסיוויות
.

הגוונים
הכהים
גורמים
לעצמים
שבקרבתם
להיראות
קרובים
יותר
,
בעוד
שגונים
קרים
מרחיקים
את
העצמים
.

כל
ההשפעות
הללו
נלקחות
בחשבון
בעת
תכנון
הצביעה
.

בתכנון
צביעת
חדר
אוכל
בבית
חרושת
,
למשל
,
מתחשבת
רוטנברג
בשיקולים
אנושיים
.

חשוב
לי
לדעת
אם
הפועלים
במקום
עובדים
בעבודה
פעילה
או
סבילה
.

בהתאם
אצבע
את
חדר
האוכל
בצבעים
מרגיעים
או
בצבעים
שיעוררו
את
העובדים
הכמעט
רדומים
משמונה
שעות
עבודה
על
אותו
פס
ייצור
"
,
היא
אומרת
.

התחום
השני
הוא
התחום
השכלי
.

הצבעוניות
פועלת
על
המוח
ומשדרת
מסרים
.

צבע
אדום
,
לדוגמה
,
משדר
סכנה
,
צנרת
אדומה
מסמלת
צנרת
כיבוי
אש
וצנרת
כחולה
מסמלת
צנרת
מים
.

רוטנברג
משתדלת
להפריד
בעזרת
הצבעים
בין
הפונקציות
השונות
.

שימוש
נוסף
בצבעים
הוא
בהנעת
אנשים
לפעילות
מסוימת
.

בבית
החולים
רוטשילד
בחיפה
צבעה
רוטנברג
מסדרון
ארוך
,
המקשר
בין
שני
חלקי
בית
החולים
,
בגונים
של
כתום
מצהוב
חמנייה
ועד
כתום
עז
.

"
המעברים
ההדרגתיים
מבהיר
לכהה
גורמים
לתחושת
התקדמות
במסדרון
הארוך
.

מלבד
זאת
,
הצבעים
החמים
נוסכים
הרגשה
נעימה
,
בניגוד
להרגשת
הניכור
האופפת
את
רובנו
בכניסה
לבתי
חולים
"
.

גם
התחום
הפסיכולוגי
מכוון
את
רוטנברג
בבואה
למפעל
חדש
.

היא
מבררת
מהו
החתך
החברתי
והתרבותי
של
העובדים
,
מהו
סוג
העבודה
,
אלו
צבעים
מעדיפים
מנהלי
החברה
ועוד
.

תחום
זה
בא
לידי
ביטוי
בעיקר
בצביעת
אתרים
ישנים
,
שזוכים
לכבוד
מיוחד
וחשוב
לשמר
בהם
את
העבר
ולהבליט
את
העתיד
.

בבית
במדרחוב
נחלת
בנימין
,
למשל
,
שמרה
רוטנברג
על
גוני
הצהוב
של
העבר
ומעקות
הברזל
והתריסים
נצבעו
בגוני
כחול
-
סגול
.

בתהליך
העבודה
מקבלת
רוטנברג
תצלומי
-
אוויר
של
המבנה
,
מסיירת
בתחומיו
ומקבלת
הסברים
על
הפונקציות
השונות
.

אחרי
שלב
התכנון
ואישור
התוכניות
לביצוע
בידי
כל
הגורמים
,
מתחילה
עבודת
הצביעה
.

רוטנברג
מפקחת
על
העבודה
ומקפידה
להיות
נוכחת
בזמן
ערבוב
הצבעים
והגונים
השונים
.

"
כיום
הוכח
"
,
מוסיפה
רוטנברג
,
"
כי
במפעל
שנצבע
וחזותו
שופרה
עלתה
רמת
המוטיוואציה
של
העובדים
,
ובהתאם
לכך
עלו
גם
תפוקתו
ורווחיותו
"
.

חלומה
הוא
לכסות
בצבעים
את
אזורי
התעשייה
בערים
השונות
,
ולצבוע
את
רחוב
אלנבי
בתל
-
אביב
בגונים
משתנים
,
שיוליכו
את
העוברים
ושבים
אל
הים
הנפתח
אל
הרחוב
.

אחרונה
נפתח
בשמורת
הטבע
נאות
קדומים
,
השוכנת
ליד
חורשות
בן
-
שמן
,
מסלול
טיולים
חדש
.

זהו
אתר
המקשר
בין
תולדות
העם
לבין
הנופים
שבהם
חי
לדורותיו
,
כפי
שבאו
לידי
ביטוי
בתנ"ך
,
במשנה
ובתלמוד
.

את
נאות
קדומים
ייסד
בשנות
השבעים
נגה
הראובני
,
בנם
של
ד"ר
אפרים
וחנה
הראובני
,
אשר
חקרו
בשנות
העשרים
של
המאה
הנוכחית
את
צמחיית
הארץ
ואת
זיקתה
אל
הצמחים
המתוארים
במקורות
.

ד"ר
אפרים
וחנה
הראובני
הקימו
את
המוזיאון
לצמחי
התנ"ך
והספרות
התלמודית
באוניברסיטה
העברית
,
והגו
את
רעיון
גן
הנביאים
ורז"ל
.

על
בסיס
זה
נוסדה
השמורה
נאות
קדומים
,
שבה
פועל
צוות
של
מדריכים
ועובדים
,
השוקד
על
פיתוח
האתר
ועל
ההוראה
במדרשה
שבתחומו
.

המסלול
החדש
,
שאורכו
ארבעה
ק"ם
,
מלווה
בחוברות
הדרכה
,
ערוכות
לפי
נושאים
נבחרים
.

המטיילים
עוברים
מתחנה
לתחנה
,
ובכל
אחת
מהן
מוצאים
צמחים
המאפיינים
נוהג
חקלאי
,
מסורת
או
אירוע
בתולדות
העם
.

על
גבי
שלט
עץ
המוצב
בכל
תחנה
מובא
ההסבר
תוך
שילוב
הפסוק
מהמקורות
.

כך
מוצג
בפני
המטיילים
הקשר
בין
נוף
הארץ
,
הצומח
והחי
לבין
חיי
היום
-
יום
בעבר
.

מסלול
ב
,
למשל
,
מוליך
מהגורן
דרך
כרם
של
עצי
זית
ושקד
,
עובר
ליד
בית
בד
עתיק
ומגיע
אל
גבעת
המנורה
.

עצי
השקד
מסמלים
את
שקידתו
של
איש
האדמה
,
המתפלל
להצלחת
יבולו
בתקופת
ספירת
העומר
,
ומהזיתים
הופק
שמן
למנורת
המקדש
.

המסלולים
השונים
עוברים
בעשר
עד
15
תחנות
כל
אחד
.

כל
תחנה
משמשת
כחוליה
מקשרת
בין
נושא
לנושא
.

כך
עוברים
במסלול
א
מתקופת
ספרות
החוכמה
והמשלים
,
שבה
שתולים
ארזי
לבנון
ולרגליהם
שיחי
אזוב
(
זעתר
)
,
פוגשים
בשיחי
רותם
המוזכרים
במשלים
ובמדרשים
ומכירים
את
מלך
העצים
ממשל
יותם
.

המסלול
מסתיים
בגנת
שיר
השירים
.

יש
צמחים
שחוזרים
פעמים
אחדות
לשם
הדגמת
נושאים
שונים
.

בעוד
שבמסלול
ג
צועדים
משבעת
המינים
אל
ארבעת
המינים
,
וליד
בריכת
הערבות
מבחינים
בין
צפצפה
לערבה
,
במסלול
ד
עצים
אלה
הם
ממרכיבי
גאון
הירדן
,
שאותו
עברו
בני
ישראל
.

את
ההדס
רואים
בסבך
העולה
מבריכת
הערבות
אל
מעלה
ארבעת
המינים
,
אך
מקומו
לא
נפקד
גם
ממעלה
הבשמים
,
שם
הוא
גדל
לצד
עצי
הכופר
(
חינה
)
והמור
.

מי
שהתרשם
מרעננותו
של
ההדס
,
כדאי
לו
לזכור
מראה
זה
גם
בשנתו
,
ככתוב
:
"
הרואה
הדס
בחלום
,
נכסיו
מצליחין
לו
,
ואם
אין
לו
נכסים
ירושה
נופלת
לו
ממקום
אחר
"
.

בכל
עונה
מתקיים
אירוע
מרכזי
באחד
המסלולים
.

באביב
חייבים
להקדים
לפריחת
השקד
,
אחר
כך
להריח
את
הדודאים
,
ובוודאי
לראות
"
אם
פרחה
הגפן
,
פתח
הסמדר
,
הנצו
הרימונים
"
.

בעונה
זו
מסיק
הזיתים
בעיצומו
,
ובשני
בתי
הבד
ניתן
לראות
את
השיטות
השונות
מן
העבר
להפקת
שמן
.

המטיילים
עוברים
בין
המסלולים
בסיוען
של
חוברות
ההדרכה
.

כל
מסלול
מסומן
בשילוט
בצבע
שונה
.

בתחנות
נמצאים
ברזי
מים
ומתקני
שירותים
.

מחיר
כניסה
לאתר
ולחוברת
ההדרכה
הוא
8
ש"ח
למבוגר
,
4
ש"ח
לילד
.

משך
ההליכה
במסלולים
השונים
הוא
שעתיים
-
ארבע
שעות
.

המקום
סגור
בשבתות
ובחגים
.

בימי
חול
פתוח
האתר
בשעות
9.00-15.45
(
בימי
ו
ובערבי
חג
עד
13.00
)
.

רצוי
להתחיל
את
הסיור
לפחות
שעתיים
לפני
סגירת
השערים
.

לשם
קבלת
פרטים
בדבר
הזמנת
סיורים
מודרכים
ומידע
נוסף
אפשר
לפנות
בטלפון
04833280
,
או
לת.ד.
7001
לוד
10117
.

השר
שרון
יוכל
מעתה
לחתום
על
חוזי
בנייה
בלי
מכרז
.

השר
שיכנע
את
חבריו
לממשלה
להסכים
לרעיון
,
כשטען
ש"במצבים
חדשים
צריך
לחרוג
מפתרונות
ונהלים
שגרתיים
"
,
או
,
במלים
אחרות
,
המטרה
מקדשת
את
האמצעים
.

שרון
שיכנע
אולי
את
חבריו
בממשלה
,
אך
לא
אותי
.

מאז
ה6.6.82
סיגלתי
לעצמי
מנהג
קבוע
.

בכל
פעם
ששרון
טוען
שצריך
סדר
חדש
,
אני
מעמידה
כנגד
טענתו
שש
מאות
סימני
שאלה
.

ירושלים
לכולם
היתה
רוצה
ממשלתנו
לספק
פתרונות
דיור
הולמים
:
למיליון
עולים
חדשים
,
לזוגות
צעירים
,
ליוצאי
צה"ל
,
לחסרי
דיור
ועוד
זאת
גם
כשמדובר
בגיוס
משאבים
עצומים
בארץ
ובחו"ל
.

מנגד
,
אין
הממשלה
נוקפת
אצבע
לפתרון
בעייתם
של
ילדים
השוהים
בבתי
חולים
לחולי
נפש
,
כשאין
זה
מקומם
על
-
פי
אבחנה
רפואית
.

זאת
אף
שנראה
כי
את
התקציב
לפתרון
בעיה
זו
ניתן
להשיג
.

הותרתם
של
ילדים
מוכי
גורל
בבתי
חולים
לחולי
נפש
אינה
נופלת
בחומרתה
מהפנייתם
,
למשל
,
של
עולים
חדשים
לבתי
כלא
עד
שיימצא
להם
סידור
הולם
.

ממשלת
ישראל
אינה
נזקקת
למאמץ
מיוחד
על
מנת
להשכיח
ילדים
אלה
,
ולהשאיר
אותם
במוסדות
פסיכיאטריים
.

קולם
של
הילדים
הללו
איננו
נשמע
.

אין
להם
יחסי
ציבור
או
עמותה
.

אם
לביטוי
עניי
עירך
קודמים
יש
עוד
משמעות
בסולם
הערכים
הלאומי
שלנו
,
הרי
ילדים
אלה
הם
עניי
עירנו
האמיתיים
.

חובת
הממשלה
לסלק
לאלתר
את
חרפתם
ולבנות
עבורם
מוסדות
מתאימים
.

ירושלים
:
כמי
שהתלווה
לקבוצת
עולים
מרוסיה
שערכו
סיור
ביד
ושם
,
במצדה
ובכותל
,
ברצוני
להדגיש
את
החשיבות
העצומה
של
סיורים
אלה
.

העולים
צמאים
לגלות
את
זהותם
שנרמסה
תחת
השלטון
הקומוניסטי
.

בתום
יום
של
סיורים
,
קם
אצלם
לתחייה
הרגש
הפטריוטי
היהודי
-
ישראלי
.

אני
חייב
להודות
,
שהלהט
הציוני
שאחז
בהם
הקרין
גם
עלי
,
הצבר
מלידה
,
ומילא
לי
את
המצברים
לתקופה
ארוכה
.

יש
להרבות
בסיורים
אלה
התורמים
רבות
להיקלטות
טובה
בארץ
.

כפר
סבא
בהמשך
למאמרו
של
עו"ד
חיים
ברנזון
"
שוויון
זכות
פרישה
"
(
"
הארץ
"
5.11.90
)
אשמח
למסור
מידע
הנוגע
לעורכי
הדין
ולארגונים
אשר
סייעו
לי
במאבק
המשפטי
המייגע
.

יש
לציין
שהמימון
הכולל
שהיה
אמור
לכסות
את
כל
שלבי
הערכאות
,
כולל
פנייה
אפשרית
לבג"ץ
,
בא
מ"קול
קורא
"
,
שהוא
,
למעשה
,
הזרוע
הישראלית
של
ארגון
אחר
בשם
"
קואליציה
אמריקנית
ישראלית
לזכויות
האזרח
"
.

הסיוע
של
"
קול
קורא
"
כלל
בין
היתר
תרומות
מקרנות
בארה"ב
כמו
:
"
אשה
לאשה
"
,
קרן
פיינסוד
הרץ
,
ותרומתי
האישית
.

בבית
הדין
האזורי
לעבודה
ייצגו
אותי
עו"ד
מיכל
שקד
ופרנסיס
רדאי
,
האחרונה
משדולת
הנשים
בישראל
.

בערעורי
לבית
הדין
הארצי
לעבודה
בשנת
1986
ייצגה
אותי
עו"ד
מיכל
שקד
.

בפנייתי
לבג"ץ
,
האגודה
לזכויות
האזרח
הצטרפה
לשדולת
הנשים
בישראל
,
ויוצגתי
על
ידי
עו"ד
אביגדור
פלדמן
מטעמה
של
האגודה
לזכויות
האזרח
,
יחד
עם
עו"ד
פרנסיס
רדאי
משדולת
הנשים
בישראל
.

בכוחות
המשותפים
האלו
הצלחנו
להשיג
פסק
דין
צודק
ונאור
.

צעדיה
האחרונים
של
ממשלת
הימין
בישראל
מעידים
על
פחד
.

אלה
הטוענים
גם
לארץ
רחבה
וגם
לצדק
היסטורי
בלי
לקחת
בחשבון
את
העם
הפלשתיני
פוחדים
.

עד
כדי
כך
הם
פוחדים
ששר
הביטחון
החליט
לחדש
את
הקו
הירוק
ולסגור
את
השטחים
.

שר
החוץ
התחייב
לחלק
את
ירושלים
לגבולות
5.6.67
ושר
המשטרה
נאחז
בהוראות
הפתיחה
באש
הישנות
והטובות
,
כבקש
אחרון
בפני
מתקפה
של
מעשי
לינץ
,
בהם
תאבד
המשטרה
את
שארית
אחיזתה
באכיפת
החוק
.

הכל
מעיד
כי
מדבר
אחד
ממשיך
הימין
לפחד
,
ומשום
כך
אינו
יכול
לקבל
החלטות
.

הליכוד
,
התחיה
,
צומת
ומולדת
חוששים
לשבת
עם
גאוותם
היהודית
השלמה
,
מול
קבוצת
פלשתינים
,
ולהתדיין
עמם
על
עתידנו
המשותף
באזור
.

כי
במו"ם
צריך
לעמוד
על
שלך
,
צריך
להציג
עמדות
משכנעות
ורציניות
,
וצריך
גם
לדעת
להתפשר
.

הימין
חושש
לשבת
מול
פייסל
חוסייני
ולהגיד
לו
אדוני
רוצה
את
יפו
?

לא
.

חיפה
?

שכם
?

אולי
.

פוחד
לומר
לערפאת
אדוני
רוצה
שלום
?

בבקשה
נא
להפסיק
את
הטרור
של
גיבריל
אבו
-
נידאל
וכו
.

הליכוד
פוחד
לומר
לעם
בישראל
:
נשב
איתם
,
נתווכח
,
נעמוד
על
שלנו
ונתעקש
להשיג
את
המקסימום
וגם
להביא
שלום
.

יש
לליכוד
אומץ
להתעמת
עם
ארה"ב
והאו"ם
,
ובעיקר
יש
לו
אומץ
לצאת
לעוד
מלחמה
רק
לא
לדבר
.

כי
מה
הפחד
הגדול
ממלחמה
:
מניע
תמיד
יש
,
הצדקה
לא
קשה
למצוא
והמלחמה
גם
מונעת
את
ההידברות
וחוסכת
את
הצורך
להתפשר
.

לו
רק
היה
הימין
סומך
קצת
על
השמאל
שיעזור
לו
להשתחרר
מהפחד
,
היינו
כולנו
נשכרים
.

תל
-
אביב
:
ח"כ
יוסי
שריד
הודיע
לאחרונה
כי
טעה
כאשר
התנגד
להפצצת
הכור
האטומי
בעיראק
.

ליוסי
שריד
מותר
לטעות
.

למזלנו
,
איננו
צריכים
לשלם
את
מחיר
טעותו
.

מנחם
בגין
קיבל
החלטה
שונה
,
ואולי
בזכותה
יוסי
שריד
חי
ויכול
להכיר
בטעותו
.

בית
המשפט
המחוזי
בתל
-
אביב
הביע
התחשבות
ב"בעייתיות
והסיבוכים
במערכת
הרגשית
והנפשית
"
של
עולה
חדש
מאתיופיה
עקב
עלייתו
לישראל
,
ולא
החמיר
בעונשו
.

הנאשם
,
שלום
מקונן
בן
50
,
מהוד
-
השרון
הורשע
בהנחתת
גרזן
בראשו
ובגבו
של
חיים
בלטה
מבת
-
ים
,
כאשר
ראה
אותו
מתרועע
עם
אשתו
,
גם
היא
יוצאת
אתיופיה
.

מקונן
הורשע
בעבירה
שהעונש
המירבי
עליה
הוא
14
שנות
מאסר
.

בבית
המשפט
התברר
,
כי
הנאשם
עבר
קשיי
-
קליטה
רבים
לאחר
שאשתו
הראשונה
נפטרה
בדרכם
לארץ
ועול
פרנסת
שמונת
ילדיו
וחינוכם
הוטל
על
שכמו
.

הנאשם
התקשר
בארץ
עם
עולה
מאתיופיה
,
גרושה
ואם
לשני
ילדים
.

אולם
בשל
המצב
המיוחד
שנתונה
בו
העדה
האתיופית
לא
יכול
היה
לשאת
אותה
כדת
משה
וישראל
.

עם
זאת
נשא
אותה
בטקס
קצר
בנוכחות
עדים
.

השופטת
שושנה
ברמן
ציינה
בגזר
הדין
,
כי
הרגשות
האמביוולנטיים
שהנאשם
נתון
בהם
התייחסותו
לאותה
אשה
כאל
אשתו
החוקית
,
ומנגד
אי
ההכרה
הרשמית
בה
כאשתו
גרמו
לו
לבלבול
מסוים
.

השופטת
החליטה
להתחשב
בנסיבות
אלה
ולהטיל
עליו
עונש
של
שנה
וחצי
מאסר
בפועל
ושלוש
שנים
על
-
תנאי
.

נא
בדרום
מערב
המגף
האיטלקי
נבנתה
עוד
במאה
השמינית
לפני
הספירה
והיתה
אחר
כך
מושבה
יוונית
פורחת
.

כיום
היא
עיר
-
שדה
רדומה
בלב
ארץ
הפשע
המאורגן
.

בקרבת
מקום
ייבנה
בקצב
מואץ
שדה
-
תעופה
-
צבאי
למטוסי
אף
-
16
של
נאט"ו
,
לאחר
שספרד
החליטה
שלא
לחדש
את
הסכם
בסיס
המטוסים
האלה
שהיה
על
אדמתה
.

זה
חודשים
אחדים
שארגוני
הפשע
המקומיים
מתכוננים
למאבק
האחרון
על
המכרזים
האמריקאים
.

מאז
ראשית
השנה
נרצחו
בעיירה
29
איש
במאבק
בין
קבוצות
הפשע
השונות
.

המאפיה
תבוא
לבסיס
באצטלה
של
ראש
העיר
או
של
מומחים
ופקידים
בכירים
,
שכן
הפשע
המאורגן
הולך
וכובש
את
דרומה
של
איטליה
.

בסיס
נאט"ו
יצטרך
להגיע
להסכם
כלשהו
עם
הקבוצה
שתנצח
,
כדי
לאפשר
את
הבנייה
המואצת
ואת
הפעלתו
הסדירה
של
הבסיס
.

הברירה
תהיה
מאבק
יום
-
יומי
עם
הפשע
ועם
בעיות
של
אספקה
ותפקוד
.

במחוז
לוקרי
שבקלאבריה
נרצח
אדם
כל
ארבעה
ימים
אף
שהאוכלוסייה
דלילה
.

שם
מחזיקים
הפושעים
את
החטופים
,
רובם
מהצפון
,
למטרות
סחיטת
-
כספים
.

בקלאבריה
נרצח
בממוצע
איש
אחד
בכל
יום
,
והממוצע
לדרום
כולו
גבוה
פי
כמה
.

הפשע
המאורגן
אינו
נתון
בידי
קבוצה
אחת
.

קבוצות
רבות
נאבקות
ביניהן
על
השליטה
בסחר
הסמים
והנשק
ועל
המכרזים
הציבוריים
הגדולים
,
שמזרימים
לאזור
אלפי
מיליארדים
של
לירטות
מקופת
המדינה
ומהשוק
המערב
אירופי
.

בין
הנרצחים
לא
רק
אנשי
הפשע
אלא
רבים
מאלה
העומדים
בדרכו
.

ב22
בספטמבר
נרצחו
באגריגאנטו
שבסיציליה
שופט
צעיר
יחד
עם
בנו
.

ימים
ספורים
קודם
לכן
נרצח
בבית
קפה
ליד
נאפולי
נער
בן
21
,
שעבד
מאחורי
הדלפק
.

הוא
ראה
את
פניהם
של
רוצחים
שחיסלו
בבית
הקפה
כמה
מיריביהם
.

הנער
חוסל
בידי
נער
אחר
בן
16
הקשור
במאפיה
.

מול
הפשע
הזה
עומד
ממשל
,
שחלק
ממנהיגיו
נהנה
ישירות
או
בעקיפין
מהמצב
הזה
.

גם
החוק
הפלילי
החדש
,
שאושר
אחרי
שנות
מאבק
פוליטי
,
מסייע
בעקיפין
לפשע
.

החוק
המגן
על
האזרח
מגן
למעשה
על
הפושעים
של
הדרום
.

רבים
מהם
חוזרים
הביתה
בתום
תקופת
מעצר
-
לפני
-
משפט
,
מפני
שבתי
המשפט
עמוסים
וההליכים
איטיים
;
אחרים
מרצים
תקופת
-
מאסר
מקוצרת
על
התנהגות
טובה
;
ויש
שאינם
חוזרים
מהחופשה
בכלא
,
שמעניק
להם
החוק
החדש
.

מה
שטוב
במרכז
הארץ
,
או
בצפונה
,
רע
בדרום
.

איטליה
"
האחרת
"
,
שלחצה
במשך
שנים
לשינוי
ספר
החוקים
הפלילי
,
מורשת
המשטר
הפאשיסטי
,
עדה
לשימוש
רע
ביסודות
מדינת
חוק
.

משבר
בתי
המשפט
בדרום
הגיע
לידי
כך
שבמחוז
קלאבריה
בלבד
נערמו
12
אלף
תיקים
הממתינים
למשפט
.

לפיכך
,
החליטה
הממשלה
ב22
בספטמבר
להגדיל
בתוך
זמן
קצר
את
מספר
השופטים
ועובדי
בתי
המשפט
בדרום
באופן
שרירותי
.

שופט
יישלח
לאזורים
"
החמים
"
לתקופה
של
שנה
עד
ארבע
שנים
,
גם
בניגוד
לרצונו
.

גם
כוחות
המשטרה
יתוגברו
.

הממשלה
סירבה
לקבל
את
הצעתו
של
שר
המשפטים
להעניק
פרס
מיוחד
לשופטים
העובדים
בדרום
,
בטענה
שהדבר
יגרור
אחריו
פרסים
למשטרה
האזרחית
והצבאית
ולפקידי
ממשלה
רבים
אחרים
באזורי
סכנה
.

ב16
בספטמבר
נרצח
סמל
משטרה
בידי
זרועות
הפשע
המאורגן
.

קרובי
משפחתו
סירבו
להניח
על
ארונו
את
זר
עלי
הדפנה
ששלח
נשיא
המדינה
,
שכן
המרירות
נגד
אוזלת
-
ידה
של
רומא
גוברת
.

שר
האוצר
,
המתמודד
עם
גירעון
תקציבי
גדול
,
מסרב
להגדיל
את
תקציבי
משרד
המשפטים
(
לפי
שעה
כ7
%
בלבד
מתקציב
המדינה
)
.

על
הממשלה
מופעל
לחץ
גם
מצד
תנועות
לאוטונומיה
מקומית
בצפון
,
שזכו
בהצלחה
מרשימה
בבחירות
המקומיות
במאי
השנה
.

תנועות
אלה
דוגלות
בחלוקתה
של
איטליה
לשלושה
אזורים
אוטונומיים
(
צפון
,
מרכז
ודרום
)
ובהקמתה
של
מעין
קונפדרציה
במקום
הארגון
הממלכתי
הנוכחי
.

בדרך
זו
יסופקו
רבים
מאנשי
המחוזות
הבריאים
יחסית
,
וכן
אנשי
הפשע
שיקימו
בדרום
מעין
מדינה
משלהם
.

אומנם
תוכנית
זו
רחוקה
מהמציאות
הפוליטית
והכלכלית
של
איטליה
,
אבל
היא
מעידה
על
הלך
הרוח
.

רומא
הפוליטית
מודאגת
מאוד
מהתפתחויות
אלה
,
אף
שחלק
ממנהיגיה
קשור
בדרך
זו
או
אחרת
בפשע
המאורגן
.

ועדה
פרלמנטרית
עוקבת
באחרונה
אחרי
אלפי
מיליארדים
של
לירטות
,
שהוזרמו
לדרום
אחרי
רעש
האדמה
של
נובמבר
1980
,
שבו
כפרים
נהרסו
כליל
,
נהרגו
3,100
ונרשמו
200,000
חסרי
-
גג
.

כספים
הוזרמו
לא
רק
מרומא
ומבריסל
,
אלא
גם
ישירות
ממדינות
אירופה
ומארה"ב
.

רק
כפרים
ספורים
הקימו
את
הריסותיהם
ובנו
תשתית
כלכלית
לפי
התוכניות
.

ברוב
המקומות
טרם
פונו
כל
ההריסות
,
ועשרות
אלפי
אנשים
גרים
עדיין
בצריפונים
.

לעומת
זאת
,
הוקמו
כבר
איצטדיון
וכן
כמה
כבישי
גישה
.

בעיירה
לאביאנו
,
למשל
,
הוקצבו
בממוצע
כ036
דולר
לנפש
.

מי
שחולש
על
הכספים
הוא
ראש
העיר
הקשור
בארגוני
הפשע
.

חלק
חשוב
מהתקציבים
שאושרו
בזמנו
מופקדים
בבנקים
המקורבים
לראש
הממשלה
לשעבר
,
הדמו
-
נוצרי
דא
מיטה
,
בן
האזור
.

די
לחשב
את
הריבית
על
הסכומים
כדי
להבין
את
ממדי
טובת
ההנאה
מאיטיות
ביצוע
התוכניות
.

יש
להניח
שהכספים
האלה
סייעו
לאנשי
דא
מיטה
לאסוף
באזורי
הדרום
מאות
אלפי
תומכים
לעריכת
משאל
-
עם
לשינוי
שיטת
הבחירות
משיטה
פרופורציונלית
טהורה
לשיטת
חסימה
,
שתעניק
למפלגת
הרוב
הדמו
-
נוצרית
ולמפלגת
האופוזיציה
הגדולה
של
הקומוניסטים
יתרון
רב
בפרלמנט
.

דא
מיטה
,
שמונה
שנים
מזכיר
מפלגתו
ופעמיים
ראש
ממשלה
,
הפסיד
במרוצת
השנתיים
האחרונות
את
שני
התפקידים
האלה
.

אם
ינצח
במשאל
-
העם
על
שיטת
הבחירות
,
לא
זו
בלבד
שהשפעתו
תגדל
וידידיו
במפלגה
הקומוניסטית
ייהנו
מהשינוי
,
אלא
שהוא
יצליח
להחליש
במידה
ניכרת
את
יריבו
הגדול
,
קראקסי
,
מזכיר
המפלגה
הסוציאליסטית
,
השלישית
בגודלה
באיטליה
,
שהשפעתה
היא
מעל
ומעבר
לכוחה
בפרלמנט
.

על
-
פי
החלטות
הממשלה
יישלחו
בהקדם
שופטים
ועובדי
משרד
המשפטים
לדרום
,
כדי
לאייש
את
המקומות
הדרושים
.

מספר
השוטרים
יגדל
וייתכן
ששר
האוצר
יסכים
להגדיל
את
תקציב
משרד
המשפטים
.

למרות
זאת
,
השאלה
העיקרית
היא
באיזו
מידה
ומתי
תתגייס
רומא
הפוליטית
למלחמה
בהיקף
מלא
בפשע
המאורגן
.

ביום
שבו
הוחלט
על
תגבורת
לבתי
המשפט
ולמשטרת
הדרום
,
נרצח
שופט
בעיר
היפהפיה
אגריגאנטו
שבסיציליה
,
תזכורת
נוספת
למרחק
בין
רומא
לדרום
.

שיקאגו
של
שנות
השלושים
,
אמרו
וחזרו
ואמרו
קציני
משטרה
בכירים
,
כאין
וכאפס
לעומת
דרום
איטליה
של
היום
.

ודווקא
בארץ
זו
יוקם
בסיס
מטוסי
אף
-
16
של
נאט"ו
.

היסטוריונים
אמריקאים
העורכים
את
אוסף
כתביו
של
המנהיג
השחור
המנוח
ד"ר
מארטין
לותר
קינג
,
מצאו
דפוס
שיטתי
של
גנבות
ספרותיות
בעבודות
האקדמיות
שלו
,
ובמיוחד
בעבודת
הדוקטוראט
שלו
.

ראש
הפרויקט
העוסק
בעריכת
כתבי
קינג
,
פרוף
קליבורן
קארסון
מאוניברסיטת
הארווארד
בבוסטון
,
שנבחר
במיוחד
לניהול
הפרויקט
בידי
אלמנתו
של
קינג
,
הודה
שלשום
במבוכה
רבה
כי
אכן
מצא
דפוס
כזה
של
פלאגיאט
בכתביו
של
המנהיג
השחור
הנערץ
,
בעת
שהיה
סטודנט
לתאולוגיה
.

אוניברסיטת
בוסטון
,
שהעניקה
לקינג
את
תואר
הדוקטור
שלו
בשנת
1955
,
הודיעה
שלשום
כי
היא
פתחה
בחקירה
לבדיקת
החשדות
.

עם
זאת
,
קשה
לשער
שהאוניברסיטה
תחליט
לבטל
את
התואר
של
קינג
,
משום
שקינג
והמנחה
שלו
בעבודת
הדוקטוראט
אינם
עוד
בחיים
.

מארטין
לותר
קינג
,
כוהן
דת
שהנהיג
את
התנועה
לשוויון
זכויות
של
שחורים
בארה"ב
בשנות
ה05
וה06
,
נרצח
בשנת
1968
בידי
מתנקש
.

הגילוי
המביך
,
שהתפרסם
לראשונה
בעיתון
"
וול
סטריט
גורנאל
"
שלשום
,
בא
בעת
שספורטאים
שחורים
מאיימים
להחרים
משחקים
המתקיימים
במדינת
אריזונה
,
לאחר
שהבוחרים
במדינה
זו
דחו
הצעת
חוק
להכללת
יום
הולדתו
של
קינג
במסגרת
מועדי
האזכור
הרשמיים
שלה
.

ההצעה
עמדה
למשאל
עם
בבחירות
לבתי
הנבחרים
הפדראליים
והמדינתיים
בשבוע
שעבר
.

ספורטאים
שחורים
,
שהתרעמו
על
דחיית
הצעת
החוק
,
אמרו
כי
יסרבו
להשתתף
במשחק
הגמר
היוקרתי
של
ליגת
ה"פוטבול
"
האמריקאית
(
ה"סופר
-
בול
"
)
,
האמור
להתקיים
השנה
באריזונה
,
וכן
במשחקי
ספורט
אחרים
בתחומי
המדינה
.

החרם
עשוי
לגרום
הפסדים
כספיים
קשים
למדינת
אריזונה
.

קפידבינהחוקרים
שהשוו
את
כתביו
של
ד"ר
מארטין
לותר
קינג
עם
כתבים
של
מדענים
אחרים
,
מצאו
כי
קינג
השתמש
בקטעים
נרחבים
מכתבי
אחרים
לעתים
ממש
באופן
מילולי
ולא
ייחס
אותם
לבעליהם
.

החוקרים
סירבו
לומר
מה
שיעור
הגנבות
הספרותיות
בכתבי
קינג
,
והסתפקו
בקביעה
כי
יש
בידם
די
ראיות
לכאורה
,
שקינג
הפר
עקרונות
של
אתיקה
והגינות
אקדמית
.

עבודת
הדוקטוראט
של
קינג
היתה
השוואה
בין
תפיסת
האל
במשנתם
של
שני
הוגי
דעות
נוצריים
.

ה"וול
סטריט
גורנאל
"
מסר
בכתבתו
שלשום
,
כי
בחיבור
של
קינג
נמצא
דפוס
חוזר
של
שימוש
ברעיונות
ובניסוחים
זהים
של
סטודנט
אחר
,
גאק
בוזר
,
שכתב
על
נושא
דומה
,
בהנחייתו
של
הפרופסור
שהנחה
את
קינג
בעבודתו
,
זמן
קצר
לפני
כתיבת
הדוקטוראט
של
קינג
.

העיתון
מסר
כי
קינג
אמנם
הזכיר
את
חיבורו
של
בוזר
ברשימה
הביבליוגראפית
שלו
,
אך
ייחס
לו
ציטוטים
רק
פעמיים
בהערות
השוליים
שלו
,
אף
שהשתמש
בהרחבה
רבה
בחומר
נוסף
מן
העבודה
של
בוזר
.

שני
הכרכים
הראשונים
של
אוסף
כתבי
קינג
(
מתוך
14
כרכים
מתוכננים
)
יתפרסמו
בקרוב
מאוד
.

ה"גורנאל
"
מסר
בידיעה
שלו
שלשום
,
כי
חוקר
בתחום
הרטוריקה
מאוניברסיטת
אריזונה
מתכוון
לפרסם
בקרוב
ספר
,
המגלה
כי
חלק
גדול
מכתביו
של
קינג
הושאלו
ממחברים
אחרים
.

בשנה
שעברה
פורסם
ספר
אוטוביוגראפי
של
כוהן
דת
אחר
,
ראלף
אברנאתי
,
שגילה
כי
מארטין
לותר
קינג
קיים
יחסי
מין
מחוץ
לנישואין
,
ערב
ההתנקשות
בחייו
.

מן
הכתבה
עולה
כי
קיים
לכאורה
קשר
בין
מוצרי
חברת
"
לנקום
"
לבין
חברת
"
גמיי
"
.

היבואן
צוטט
באומרו
כי
"
אכן
מדובר
באותו
מפעל
ואפילו
במוצרים
זהים
"
.

ברצוני
להבהיר
חד
משמעית
,
שבמפעל
של
לנקום
,
אשר
נמצא
בקודרי
בצפון
צרפת
,
לא
מיוצרים
מוצרי
גמיי
.

הנוסחאות
של
מוצרי
לנקום
בלעדיות
ומוגנות
ואינן
זהות
לאלה
של
גמיי
.

הידע
שלי
מבוסס
לא
רק
על
שיחות
רבות
עם
אנשי
לנקום
,
אלא
גם
על
ביקורים
שערכתי
במפעל
,
ובחינת
הנושא
שם
.

נכון
הדבר
,
שחברת
לנקום
וחברת
גמיי
שתיהן
בבעלות
קונצרן
לוריאל
,
שהוא
הקונצרן
הגדול
בעולם
בתחום
הקוסמטיקה
.

אך
בכך
מסתיים
הקשר
שבין
שתי
החברות
.

לנקום
וגמיי
שייכות
לחטיבות
שונות
ופועלות
באופן
נפרד
.

הופתעתי
לקרוא
שעל
גבי
מוצרי
לנקום
מופיע
כתובת
היצרן
רחוב
רויאל
14
,
פריס
.

בדקנו
מוצרים
מספר
של
חברת
לנקום
ומצאנו
שעל
גבי
האריזה
מופיע
בדרך
כלל
הסימון
בלבד
,
ללא
כתובת
.

על
דפי
ההסבר
המצורפים
למוצרים
מופיעה
הכתובת
הידועה
של
לנקום
מנהל
שיווק
,
פי.
סי.
פרסטיגקוסמטיקס
בע"ם
לעתים
קרובות
אנו
עדים
לתופעות
שליליות
בתחום
הצרכנות
,
אבל
יש
גם
תופעות
חיוביות
,
ועל
שתיים
כאלה
ברצוני
לספר
.

לפני
זמן
מה
ערכתי
קנייה
גדולה
בהיפרכל
בגבעת
שאול
בירושלים
.

בין
היתר
קניתי
גם
חצי
ק"ג
שקדים
ואגוזי
לוז
בקליפה
.

בבית
ראיתי
שהם
מקולקלים
.

היות
שהתכוונתי
לתת
את
הפירות
במתנה
,
התקשרתי
בערב
אל
מנהל
החנות
ושאלתי
אם
יוכל
לשלוח
לי
ביום
ששי
שקדים
ואגוזי
לוז
טריים
(
אין
לי
מכונית
והחנות
רחוקה
מביתי
)
.

ביום
ששי
בצהריים
בא
שליח
מיוחד
מהחנות
והביא
ארבע
אריזות
,
שבכל
אחת
מהן
רבע
ק"ג
פיצוחים
,
שקדים
,
אגוזים
וכו
,
קלופים
ומצוינים
.

הצעתי
לשלם
את
הפרש
המחירים
,
אך
נציג
ההיפרכל
סירב
.

שמו
של
מנהל
החנות
הוא
דוד
.

באחרונה
קיבלתי
כמות
גדולה
של
תרופות
מתוצרת
חברת
טבע
בכפר
סבא
.

התרופות
נראו
לי
שונות
מהרגיל
.

טילפנתי
לרוקח
האחראי
,
מר
ליזר
קסל
.

כעבור
יומיים
,
הוא
טילפן
אלי
,
לירושלים
,
הודיע
לי
שבדק
את
כל
קו
הייצור
ומצא
כי
אין
תקלה
בתרופה
עצמה
,
אלא
שהיא
יבשה
מהרגיל
ומתפוררת
יותר
.

הוא
הבטיח
לשלוח
לי
בדואר
חוזר
משלוח
מלא
מקו
ייצור
קודם
.

הטירוף
המשתולל
בירושלים
זוכה
לעדות
ראייה
,
שגם
לאחר
אין
-
ספור
דיווחים
בעיתוני
יום
הששי
,
היא
מכה
אותנו
בתדהמה
ובפחד
.

מצלמות
חזקות
לפרקים
מאלף
מלים
.

ישראל
סגל
מדווח
על
האבל
והאיום
ברחובותיה
של
ירושלים
,
שהצבע
שלהם
הוא
שחור
וצהוב
וכתמי
דם
משתבצים
בו
.

חסידי
כהנא
,
ששנאה
וניכור
מלבים
את
התלהבותם
הרצחנית
,
סוגרים
חשבון
סוף
-
סוף
עם
ערבים
ועם
עיתונאים
.

גם
אם
בתמונה
המעוותת
כליל
ערבי
מטפל
בקברו
של
כהנא
,
ואפילו
מתאבל
עליו
.

אנו
שומעים
רעיונות
מבולבלים
,
המוזנים
מתחושות
של
דחייה
מסיבות
שונות
,
והזעם
מופנה
כלפי
הממסד
.

הם
קוראים
לנקמה
.

הם
מבטיחים
שיהרגו
שבעה
ח"כים
,
ואת
השמאלנים
.

אלא
שההבחנות
אינן
ברורות
.

והם
מסתערים
ומסלקים
את
ח"כ
רחבעם
זאבי
וצועקים
לעברו
טרמפיסט
,
ומקבלים
בזרועות
פתוחות
את
פלאטו
-
שרון
,
שאינו
מחמיץ
את
החנגה
ומוכן
שיראו
בו
ספרדי
טהור
.

רשות
הדיבור
ניתנת
בסירוס
גרסה
ורוח
לחבר
תת
-
מקלע
ולחבר
סכין
.

הם
מבטיחים
בהיסטריה
לזרוק
את
הגדולים
ולעשות
סדר
בכנסת
.

לעומת
ההמונים
המשתוללים
מציג
יגאל
גורן
את
אנשי
משטרת
ירושלים
,
המשמשים
ימים
כלילות
כחיץ
אחרון
בין
חוק
לאנארכיה
.

והם
מושמצים
בפי
אזרחים
מפוחדים
.

ולא
רק
בפיהם
.

רק
אשה
מבוגרת
כמו
דמות
הלקוחה
מסרט
אחר
אינה
נתפסת
לפחד
ולפאניקה
.

היא
גוערת
בשוטרים
:
"
מהיטלר
לא
פחדתי
.

ואיני
מפחדת
מזבובים
.

אתם
מדברים
שטויות
"
.

קרן
-
אור
מתגלה
בדימונה
.

עולים
חדשים
מגיעים
לעיירה
,
שכבר
נגזרה
עליה
כליה
,
והנה
היא
מתעוררת
לחיים
,
אם
כי
העתיד
עדיין
מעורפל
.

וחזרה
אליך
ירון
לונדון
,
ולבידור
שאינו
נגמל
מן
הליקויים
שמן
בו
.

מציל
את
המצב
היגע
החיפוש
אחר
ירחמיאל
לוקאצר
,
איש
גדוד
העבודה
.

דמות
שהפכה
מיתית
ועטופת
מסתורין
"
קו
דק
בין
מציאות
לספרות
"
.

אפילו
לונדון
נראה
הפעם
סקרן
באמת
.

נורית
גלרון
וגידי
גוב
,
בראיון
על
סרטו
החדש
של
אורי
ברבש
,
צוחקים
עד
לדמעות
,
כאילו
יש
משהו
הומוריסטי
בסיפורו
של
מי
שמת
מסרטן
.

ישנו
קיטל
שמשווה
לביקורת
העיתונות
אופי
דידאקטי
,
ומחנך
את
העיתונות
מה
לעשות
,
בביטחון
עצמי
של
מי
שזכה
ב004
אלף
שקל
בטוטו
,
והעיתונות
כבר
אינה
מקור
הפרנסה
היחיד
שלו
.

דורון
נשר
,
בנעליים
אדומות
,
אינו
יכול
אפילו
להתנאות
ולהתנחם
בזכייה
כזאת
.

טי
נתקע
בכדור
הארץ
,
בודד
ואבוד
,
שלושה
מיליון
שנות
-
אור
מהבית
"
,
פונה
סטיוון
ספילברג
אל
הקהל
מעל
מסך
הטלוויזיה
,
בכניסה
לאתר
הדמיוני
באולפני
יוניוורסל
החדשים
באורלנדו
,
פלורידה
.

הכוכב
הירוק
,
הכוכב
של
אי
-
טי
,
בסכנת
הכחדה
,
אלא
אם
כן
ישוב
הבן
האובד
הביתה
.

"
אי
-
טי
,
בוא
הביתה
"
מחליף
את
"
אי
-
טי
הולך
הביתה
"
.

הפארק
החדש
של
יוניוורסל
בפלורידה
,
יוזמה
של
גיי
סטיין
,
נשיא
ויו"ר
מ
-
סי
-
אי
ובבעלות
מ
-
סי
-
אי
ופי
-
ל
-
סי
,
משתרע
על
פני
1,776
דונם
,
שכל
כולם
חוויות
וריגושים
.

אין
-
סוף
הפתעות
מצפות
למבקר
,
וברובן
הוא
משתתף
באופן
פעיל
.

הצפייה
בהסרטות
חיות
נעשית
מקרוב
(
מבעד
לזכוכית
שקופה
ומשוריינת
,
חסומה
לקול
)
,
ומאפשרת
התבוננות
גם
בסצינות
רומנטיות
,
רגישות
במיוחד
.

באורלנדו
שוכן
גם
דיסני
-
וורלד
.

סיפור
הפארקים
של
דיסני
מתחיל
ב1955
,
עם
פתיחת
דיסנילנד
קליפורניה
.

דיסני
-
וורלד
נפתח
16
שנים
אחר
כך
.

הפארק
כולל
היום
,
בין
השאר
,
את
אולפני
מ
-
ג
-
מ
,
את
"
מאגיק
קינגדום
"
(
מעשיות
ילדים
שקמו
לתחייה
)
,
שטחי
בתי
מלון
,
אגמים
,
משטחי
גולף
,
ומ1982
גם
את
"
אפקוט
סנטר
"
,
עולם
העתיד
,
הכולל
גם
תצוגה
קבועה
של
11
מדינות
,
על
שטח
של
1,900
דונם
.

בהתחשב
בשטח
העומד
לרשות
דיסני
(
112,000
דונם
)
,
נראה
שאין
לאולפני
מ
-
ג
-
מ
מה
לדאוג
.

אך
נראה
ששתי
החברות
יצטרכו
להיאבק
קשה
על
תשומת
-
הלב
של
הקהל
.

ומהתחרות
ייצא
הקהל
נשכר
.

הדמויות
המשעשעות
של
דיסני
נשחקו
מעט
.

יש
דברים
חדשים
,
מסעירים
יותר
.

עובדה
היא
שדיק
טרייסי
,
הכוכב
התורן
של
מ
-
ג
-
מ
,
זוכה
כאן
לאהדה
גדולה
ודמותו
נחטפת
בחנויות
המזכרות
.

ביוניוורסל
קונים
את
אי
-
טי
.

אולפני
ההסרטה
של
מ
-
ג
-
מ
,
שנפתחו
לקהל
ב1989
סמוך
לפארקים
האחרים
בשטח
של
דיסני
באורלנדו
,
כבר
מדיפים
ריח
של
נפטלין
,
במונחים
אמריקאיים
.

אפשר
לצפות
בשלבי
היצירה
של
סרטי
האנימציה
המפורסמים
ובקטע
מאתר
ההסרטה
של
"
אינדיאנה
גונס
"
;
אפשר
להרכיב
משקפיים
ההופכים
דו
-
ממד
לתלת
-
ממד
,
ולראות
את
מייקל
גקסון
מציל
את
העולם
מפני
מפלצות
,
לבקר
מאחורי
הקלעים
של
הסרטות
ולהשתתף
בהקלטות
-
דמה
לטלוויזיה
.

ביום
רגיל
,
לפי
נתוני
החברה
,
מבקרים
בדיסני
-
וורלד
25,000
בני
-
אדם
,
אך
העומס
העיקרי
הוא
בפארקים
של
אפקוט
ושל
מ
-
ג
-
מ
כ051,000
ביום
.

אל
תוך
ההצלחה
הבטוחה
הזאת
נחתה
במאי
השנה
חברת
יוניוורסל
סטודיו
.

היא
הקימה
כאן
אתר
ובו
50
מוקדי
בידור
ו40
סטים
של
רחובות
מסרטים
שהפיקה
בעבר
.

ליוניוורסל
יש
ניסיון
בזה
:
ב1964
פתחה
את
שערי
אולפניה
בהוליווד
לפני
הקהל
והפכה
את
הביקור
למקור
הכנסה
ישיר
ועקיף
.

היא
מצפה
לפחות
ל5
מיליון
מבקרים
בשנה
הראשונה
.

החברה
,
המפיקה
כ40
סרטים
בשנה
,
ייעדה
לאורלנדו
כשליש
מההפקות
.

שחקנים
,
במאים
ואירועי
הסרטה
חיים
הם
מוקד
משיכה
,
והחברה
יודעת
שיש
לה
תרנגולת
המטילה
ביצי
זהב
.

הנוסחה
אותה
נוסחה
,
אך
חדישה
ומשוכללת
יותר
.

בין
הבמאים
החשובים
המזמינים
את
הקהל
לבקר
באתר
ההפקה
גם
ספילברג
,
המוליך
את
המבקרים
ביער
טחוב
בכוכב
הירוק
,
שנבנה
במיוחד
לאתר
.

בני
משפחתו
של
אי
-
טי
מבקשים
שיחזור
להצילם
.

סבו
,
השליט
,
ושאר
היצורים
הניצולים
,
מעולפים
ומיוסרים
,
זועקים
אליו
לעזרה
.

התסריט
נכתב
גם
הוא
במיוחד
לכבוד
המבקרים
באולפני
יוניוורסל
.

הכל
נעשה
בתחכום
רב
,
אמריקאי
מאוד
ובכל
זאת
מצליח
להפתיע
.

בכניסה
מתבקשים
המבקרים
למסור
את
שמם
הפרטי
.

השם
מוקלד
לתוך
המחשב
וביציאה
נפרד
מהם
אי
-
טי
לשלום
באופן
אישי
בשמם
.

לילד
זו
חוויה
שתירשם
היטב
בזיכרונו
,
וההורים
המרוצים
בטוחים
שקיבלו
תמורה
מלאה
לכספם
.

משם
עוברים
לביקור
בספינת
חלל
באתר
ההסרטה
של
קינג
קונג
.

למשך
דקות
קצרות
חשים
נרדפים
,
רודפים
,
במרכזה
של
עלילה
דמונית
-
דמיונית
.

יש
במרשם
של
אולפנים
פתוחים
לקהל
גם
פתרון
אקולוגי
:
הם
משחררים
את
החברה
מאלפי
תלבושות
,
חלקי
תפאורה
ואבזרים
,
שאלמלא
נמצא
להם
שימוש
ממוחזר
כזה
היו
נותרים
לשכב
במחסנים
כאבן
שאין
לה
הופכין
.

ולא
רק
זה
,
אלא
שבמחזר
החדש
יש
גם
הזדמנות
להפיק
רווח
.

אולפנים
אלה
משמשים
במידה
רבה
מוזיאון
חי
ונושם
של
עולם
הקולנוע
,
ובעקיפין
גם
מוזיאון
של
סגנונות
חיים
לתקופותיהם
השונות
לבוש
,
מכוניות
,
בתים
,
רחובות
,
ריהוט
וכו
.

יש
ביוניוורסל
תשובה
לכל
מה
שיש
בם
-
ג
-
מ
,
ואף
יותר
.

16
הפקות
אמיתיות
בשנה
תעשה
יוניוורסל
באתר
באורלנדו
,
מספר
העולה
על
זה
של
מ
-
ג
-
מ
.

ליוניוורסל
ניסיון
בן
57
שנה
בהפקת
סרטי
קולנוע
,
והיא
תציג
אותו
לפני
הקהל
שיבקר
כאן
באתרי
הסרטה
,
בזמן
אמיתי
,
ויראה
כוכבים
של
ממש
.

יש
במקום
מסעדת
כוכבים
,
ובה
,
מבטיחים
המארגנים
,
יאכלו
הכוכבים
בהפסקות
,
באגף
מיוחד
,
והקהל
יראה
אותם
בבואם
ובצאתם
.

שליטת
דיסני
בארץ
-
האשליות
אשר
באורלנדו
שוב
אינה
בלתי
מעורערת
.

נגד
"
אינדיאנה
גונס
"
והרכבת
הנקלעת
לשיטפון
בקניון
של
מ
-
ג
-
מ
,
יש
ליוניוורסל
את
קינג
קונג
,
"
מכסחי
השדים
ואת
"
רעידת
אדמה
"
.

הכל
חדיש
ותלת
-
ממדי
הרבה
יותר
.

לפני
שצרלסטון
הסטון
לוקח
את
המבקרים
לאתר
ההסרטה
של
"
רעידת
האדמה
"
,
הוא
מנהל
דיאלוג
קצר
עם
הקהל
ומשתף
אותו
בדרך
שבה
מביימים
סצינות
של
הרס
.

בסבלנות
ובחיוך
מקצועי
מעל
מסך
הטלוויזיה
,
כמובן
הוא
מזמין
את
האנשים
להרכיב
את
תשבץ
האירועים
,
כמו
על
שולחן
העריכה
הממוחשב
שבאולפן
.

מסמנים
את
קטע
ההריסה
ומתקנים
אותו
כמו
בניתוח
פלסטי
.

אחד
הדיילים
יעשה
את
עבודת
הבימוי
בשטח
,
בשמם
.

לתוך
אתר
ההסרטה
מוסעים
בקרונית
וצופים
מבעד
לחלונות
ברעידת
האדמה
,
8.3
בסולם
ריכטר
,
המתרחשת
סביב
.

היד
מושטת
קדימה
לעצור
את
נחשול
המים
(
60,000
גלונים
בכל
שש
שניות
)
,
המאיים
להטביע
את
הקרונית
ואת
כל
יושביה
.

הרכב
המידרדר
מראש
הגבעה
נעצר
מטרים
ספורים
מחלון
הקרונית
.

בסוף
הקטע
ההצגה
חייבת
להימשך
וה"במאי
"
קורא
:
"
קאט
!
בקרוב
,
הם
מבטיחים
,
יחנכו
כאן
את
"
בחזרה
לעתיד
"
.

יש
גם
אולמות
שבהם
מפיקים
הפקות
-
דמה
לקולנוע
ולטלוויזיה
.

גם
ביוניוורסל
וגם
בם
-
ג
-
מ
הקהל
שותף
פעיל
בהפקה
וחוזה
בפעולה
על
גבי
מסך
ענק
.

ובשני
המקרים
יש
דמיון
בשיטה
.

ההנחיה
נעשית
ברמה
של
ערב
בידור
ממוצע
,
ואפילו
קטעי
האלתור
מאורגנים
לפרטי
פרטים
.

המשתתף
נכנס
לסד
מותחם
היטב
.

תרומת
יוניוורסל
לקולנוע
של
הפחד
,
מלבד
"
קינג
קונג
"
,
היא
אתר
המוקדש
לאלפרד
היצקוק
,
שחווים
בו
קטעי
אימה
מ"פסיכו
"
,
"
אליבי
"
ועוד
;
הפקה
לטלוויזיה
של
"
רצח
,
היא
אמרה
"
,
מאת
אגתה
כריסטי
,
בכיכובה
של
אנגלה
לנסבורי
,
ו"פאנטום
האופרה
"
.

קשה
להתחרות
בדמותו
הכריזמטית
של
וולט
דיסני
,
המשתקפת
חיה
מאוד
מעל
רשת
מסכי
הטלוויזיה
באולפני
האנימציה
של
מ
-
ג
-
מ
,
וכדאי
לא
להחמיץ
את
הקלסיקה
של
סרטי
ההנפשה
בעד
שום
הון
,
אך
יש
ליוניוורסל
תשובה
לא
רעה
.

שני
אמני
הנפשה
מעולים
הצטרפו
לחברה
ב1988
:
ביל
האנא
וגו
ברברה
.

האתר
ששמו
"
האנא
-
ברברה
"
מביא
את
הצופים
לביקור
בחדר
לידתן
של
דמויות
מצוירות
כמו
תום
וגרי
,
סקי
ד
ואחרים
.

המקומות
השונים
והמגונים
הם
אבן
שואבת
לצילומים
והסרטות
.

קשה
להבחין
אם
אלה
סטודנטים
המצלמים
לשיעורי
בית
,
או
משרדי
פרסום
המנצלים
את
האתר
הססגוני
לצילומי
פרסומת
.

כך
או
כך
,
זו
תשובה
למיצגי
הרחוב
השחוקים
של
המתחרים
מם
-
ג
-
מ
.

מידת
הנזילת
של
המצלמים
בשטח
מאפשרת
לשמור
על
רעננות
רבה
יותר
מאשר
מיצגים
או
ליצנים
על
בסיס
קבוע
.

הרחובות
בשני
הפארקים
כאילו
נלקחו
ממפה
דמוגרפית
של
העירייה
.

בם
-
ג
-
מ
הלכו
על
הוליווד
של
מחצית
המאה
;
ביוניוורסל
על
שנות
ה80
וה90
.

בשני
הפארקים
יש
שדרות
הוליווד
,
אך
האדריכלות
והצבעונית
שונות
.

ביוניוורסל
יש
רודיאו
דרייב
,
הכל
חדש
,
מעוטר
בהרבה
גרפיטי
והעיצוב
תעשייתי
עד
מלוקק
-
בוהק
.

משטחי
הצבע
ברורים
,
וברחובות
שוחזרו
קטעים
של
ניו
-
יורק
וסן
-
פרנסיסקו
.

בשני
המקומות
הרחובות
עמוסים
בתי
קפה
ומסעדות
,
כל
אחד
בעל
אופי
משלו
.

לם
-
ג
-
מ
יש
את
"
פריים
טיים
קפה
"
,
שבו
מקבלת
את
המבקרים
"
מאם
"
,
האם
הטיפוסית
מסרטי
המערבונים
.

היא
נוזפת
בסועדים
שתספר
ל"דדי
"
אם
לא
יתנהגו
יפה
,
ומבטיחה
קינוח
למי
שירוקנו
את
הצלחת
.

לעומת
זאת
,
ה"הארד
רוק
קפה
"
ביוניוורסל
,
הגדול
ביותר
בעולם
,
עשוי
בצורת
גיטרה
ונראה
מבטיח
.

לא
נכנסנו
מקוצר
זמן
.

עוד
בית
אוכל
מהיר
,
פינתי
,
ביוניוורסל
,
עוצב
בכל
צבעי
הקשת
.

לא
היה
שם
ספסל
דומה
למשנהו
בצבעו
או
בצורתו
.

לא
הכל
מתנהל
חלק
.

הבעיה
המרכזית
של
יוניוורסל
בשלב
זה
היא
חוסר
יעילות
תפעולית
.

תור
של
מאות
בני
-
אדם
משתרך
במסלולים
פתלתלים
,
וכל
תקלה
מעכבת
את
זמן
היציאה
בשעות
.

בכל
הקשור
לסדרי
הכניסה
והיציאה
,
יש
ליוניוורסל
הרבה
מה
לשפר
.

בם
-
ג
-
מ
נבלעים
אלפים
באתרים
בתוך
שניות
,
בסדר
מופתי
ובלא
תקלות
.

זו
הדרך
היחידה
לאפשר
לרבבות
המבקרים
ביום
למצות
את
מרב
האפשרויות
המוצעות
בפארקים
.

ביוניוורסל
דיילים
מכוונים
את
הקהל
במסלול
הנכון
,
מפני
שהתחומים
אינם
ברורים
כמו
בם
-
ג
-
מ
.

אנשים
סוטים
מהמסלול
וצריך
לזרזם
לעמוד
בתור
הנכון
,
להידחק
בכרכרה
המתאימה
,
והזרימה
צולעת
.

אין
פלא
שמספר
המבקרים
עדיין
דליל
יחסית
לפארק
השכן
.

מבקר
ממוצע
,
המגיע
לביקור
בן
שלושה
עד
ששה
ימים
,
לא
יבזבז
זמנו
וכספו
על
שנת
סטאז
של
האולפנים
.

גם
אם
נראה
שהפארקים
הוותיקים
של
מ
-
ג
-
מ
נהנים
מכמה
יתרונות
בשלב
זה
,
הם
כבר
נערכו
להשיב
מלחמה
.

ב1989
נחנכו
כאן
שני
אתרי
משיכה
חדשים
.

"
אי
התענוגות
"
,
הממוקם
בכפר
של
וולט
דיסני
,
מיועד
לבילויי
לילה
:
יש
בו
דיסקוטקים
,
מסעדות
,
מופעי
פנים
וחוץ
,
משהו
מעין
שוקחתן
אמריקאי
,
והכל
באווירת
שנות
ה50
ו ה 60
.

המקום
האחר
,
המשתרע
על
פני
236
דונם
,
נחנך
השנה
והוא
ה"טייפון
לאגנה
"
משחקי
מים
,
מצלילה
ועד
שחייה
,
גלישה
מהירה
וכרישים
.

למנהלי
הפארקים
של
דיסני
-
וורלד
תוכניות
נוספות
,
ובהתחשב
בשטח
הפנוי
הרחב
שעדיין
עומד
לרשותם
,
הן
נראות
מעשיות
בהחלט
.

יוניוורסל
אינם
יכולים
להתחרות
ברשת
בתי
המלון
שבדיסני
-
וורלד
,
יתרון
חשוב
מבחינת
המבקרים
בפארקים
השונים
.

בינואר
השנה
נפתחו
כאן
שני
בתי
מלון
:
"
עולם
הברבור
"
(
758
חדרים
)
ו"דולפין
"
(
1,509
חדרים
)
.

בסוף
נובמבר
ייפתח
מלון
שלישי
"
מועדון
היאכטות
"
(
580
חדרים
)
.

מבתי
המלון
האלה
אפשר
להגיע
היישר
לפארקים
של
דיסני
-
וורלד
ברכבת
חשמלית
פנימית
או
בסירות
-
טקסי
.

עד
1992
מתכננים
להקים
בדיסני
-
וורלד
עוד
שלושה
בתי
מלון
(
כ4,000
חדרים
)
,
שטח
לעריכת
כנסים
,
מבני
משרדים
,
מגורים
ועוד
אתרי
בידור
.

המבקרים
ביוניוורסל
מתאכסנים
באתרים
של
דיסני
או
בעשרות
בתי
המלון
או
המוטלים
שבסביבה
.

במפלגה
השמרנית
מסתמנת
קבוצה
חזקה
המתכוונת
להעמיד
את
מייקל
הסלטיין
כמועמד
נגד
מארגרט
תאצר
,
בהתמודדות
הקרובה
על
המנהיגות
,
שנקבעה
ל02
בנובמבר
.

גורמים
המקורבים
לתאצר
אמרו
שהיא
רואה
בשר
החוץ
,
דאגלס
הרד
,
את
יורשה
במקרה
של
"
תקרית
אוטובוס
"
,
מונח
שמשתמשים
בו
כדי
לציין
למי
למסור
את
השלטון
אם
המנהיג
יידרס
.

הלחץ
המחודש
להחליפה
התעורר
בעקבות
תבוסה
צורבת
לשמרנים
בבחירות
המשנה
לפרלמנט
בשני
מחוזות
.

בבראדפורד
,
עיר
צפונית
שבה
יסוד
מוסלמי
חזק
,
ירד
כוחם
של
השמרנים
ב23
%
לעומת
הבחירות
בשנת
1987
,
כאשר
המושב
עבר
מידיהם
ללייבור
.

השמרנים
הגיעו
למקום
שלישי
אחרי
הלייבור
והדמוקרטים
הליבראלים
.

בעיר
בוטל
,
שהיתה
מאז
ומתמיד
מעוז
של
הלייבור
,
הגדיל
הלייבור
את
הרוב
שלו
על
חשבון
השמרנים
,
כשאלה
ירדו
עוד
ב10
%
.

יצוין
כי
אחוז
ההצבעה
בבחירות
המשנה
נמוך
מזה
שבבחירות
הכלליות
,
שבהן
נרשמת
בדרך
-
כלל
יותר
תמיכה
בשתי
המפלגות
הגדולות
.

סקרי
דעת
הקהל
הראו
התרחקות
של
הציבור
הבריטי
מתמיכה
בממשלה
השמרנית
,
כתוצאה
מן
המיתון
,
מעליית
האינפלציה
ומעליית
שערי
הריבית
.

על
אלה
נוספו
גם
פשיטות
-
רגל
רבות
,
שהיו
כרוכות
בפיטורי
עובדים
.

בהנהגת
המפלגה
השמרנית
פרץ
משבר
,
עקב
התנגדותה
של
ראש
הממשלה
להנהגת
מטבע
אחיד
בקהילייה
האירופית
.

על
רקע
זה
התפטר
מתפקידו
סגן
ראש
הממשלה
סר
גפרי
האו
.

סיימה
את
בית
-
הספר
לאמנות
התיאטרון
בברית
-
המועצות
ועבדה
כתפאורנית
בתיאטרון
"
מיאקובסקי
"
במוסקווה
.

בארץ
היא
מייצרת
בובות
תלת
ממדיות
,
מודבקות
על
בד
רשת
מיוחד
.

הבובות
עשויות
בד
כותנה
ומורכבות
מחלקים
שונים
,
הנתפרים
במקור
כשקים
קטנים
.

גורביץ
ממלאה
את
השקים
בבדי
אקרילן
ומחברת
את
כל
החלקים
התפוחים
לבובה
אחת
.

את
הפנים
צובעת
גורביץ
בצבעי
טוש
,
ומדביקה
שיער
מחוטי
משיחה
צהובים
.

לפעמים
מצפה
גורביץ
את
ראשי
בובותיה
בספוגיות
לניקוי
כלים
,
"
ברזליות
"
מסולסלות
בצבעי
כסף
וזהב
.

הבובות
מעוטרות
בחרוזים
,
שרשראות
,
כובעים
,
נוצות
ועוד
פריטים
רבים
המעשירים
אותן
,
והבעותיהן
מזכירות
פורטרטים
של
מודיליאני
.

הן
לבושות
על
-
פי
צו
האופנה
,
בבגדים
שגורביץ
עצמה
מתכננת
ותופרת
.

אפשר
לראות
את
הבובות
בתערוכה
בבית
משכית
בתל
-
אביב
עד
16.11
.

גסיקה
גלזר
תופרת
ומעצבת
שקי
יוטה
מלאים
בקטניות
שונות
.

הדגם
שהיא
משתמשת
בו
הוא
שק
מאורוגוואי
,
הקרוי
"
שק
השפע
.

כדי
לעבות
את
השק
,
העשוי
יוטה
בצבע
טבעי
,
ממלאת
אותו
גלזר
בגזרי
נייר
ומייצבת
אותו
בעזרת
חלוקי
אבנים
.

לאחר
מכן
היא
ממלאת
את
השק
בחומרי
ה"שפע
"
קטניות
,
זרעונים
,
אגוזים
,
שקדים
,
מקלות
קינמון
,
גבעולי
חיטה
,
פלפלים
יבשים
ועוד
.

לפי
האמונה
,
כל
מי
שבביתו
יהיה
שק
השפע
(
הניתן
גם
לתלייה
על
הקיר
)
,
לא
יסבול
מחסור
.

המהדרין
מוסיפים
בקצהו
גם
מטבע
,
בשאיפה
להאדרת
הרכוש
.

השקים
,
בגדלים
107
ס"ם
ועד
7015
ס"ם
,
נמכרים
ב10
ש"ח
לשק
הקטן
ועד
150
ש"ח
לשק
הגדול
.

טלפון
:
97125480
.

דליה
מזרחי
מעצבת
תמונות
שקופות
לחדרי
ילדים
.

על
לוח
פרספקס
שקוף
היא
מדביקה
עלי
פי
-
וי
-
סי
שקופים
בצבעים
שונים
.

מדבקות
הפי
-
וי
-
סי
מופיעות
בכל
הצבעים
ובכל
הגונים
,
ובתוכן
מרקמים
שונים
של
פסים
,
כוכבים
,
ריבועים
וצורות
הנדסיות
שונות
.

אחרי
רישום
ראשוני
של
התמונה
המבוקשת
חתול
,
זחל
,
רכבת
מלאה
בתינוקות
חוגגים
ועוד
,
חותכת
מזרחי
את
מדבקות
הפי
-
וי
-
סי
ומדביקה
אותן
על
לוח
הפרספקס
.

בשולי
הלוח
היא
מדביקה
גימור
ברוחב
מילימטר
כדי
לתחום
את
התמונה
.

ניתן
לנקות
את
התמונה
במטלית
כותנה
סחוטה
היטב
בלא
חשש
שהתמונה
תיפגם
.

מחיר
התמונות
22-150
ש"ח
,
תלוי
בגודלן
.

טלפון
:
60838430
.

גבריאלה
(
מרבך
)
לש
מייצרת
תכשיטים
מסכו"ם
מוכסף
.

היא
עובדת
בעיקר
עם
כפות
,
מזלגות
וכפיות
קטנות
במיוחד
.

העיטור
המופיע
על
ידית
הכלי
נשמר
כמוטיב
המרכזי
של
התכשיט
.

לש
מחממת
את
כלי
האוכל
,
מכופפת
אותם
,
ובמידת
הצורך
גם
מנסרת
.

היא
מתמחה
בעיקר
ביצירת
תליונים
,
שאותם
היא
מכופפת
לצורה
של
סיכת
עניבה
.

בתליון
משלבת
לש
אבנים
הנפרסות
לפרוסות
דקיקות
.

האבנים
,
ברקת
(
אגאט
)
בגוני
חום
וצהוב
,
קווארץ
,
אבן
שקופה
שעם
פריסתה
ניתן
לראות
בה
בועות
,
ואחלמה
(
אמתיסט
)
,
שעם
פריסתה
נחשפת
בשלושה
צבעים
:
סגול
בגבולות
החיצוניים
,
במעגל
השני
צבע
אפור
ובתווך
כחול
כהה
.

בדרך
זו
יוצרת
לש
גם
טבעות
ועגילים
.

המחירים
:
תליון
7535
ש"ח
,
טבעת
25
ש"ח
ועגילים
3025
ש"ח
.

טלפון
:
14132830
.

שקדמה
והסתכם
ב21
מיליון
ש"ח
בלבד
.

כך
מסר
מ"ם
ראש
עיריית
ירושלים
עמוס
מר
-
חיים
בסיכום
דיון
על
הדו"ח
הכספי
השנתי
בוועדת
הכספים
של
העירייה
.

סה"ך
ההוצאה
העירונית
בירושלים
תקציב
רגיל
ופיתוח
גם
יחד
הסתכמה
ב385
מיליון
ש"ח
.

מר
-
חיים
ציין
כי
הגירעון
בתקציב
הרגיל
היה
נמוך
מתחזית
של
22
מיליון
ש"ח
,
שצוינה
בתקציב
.

הצמצום
בגירעון
הושג
בעיקר
הודות
להעמקת
הגבייה
על
-
ידי
גזברות
העירייה
,
שהוסיפה
8
מיליון
ש"ח
להכנסות
,
חרף
המצב
הכלכלי
הקשה
.

עיקר
החריגה
בתקציב
הרגיל
נבעה
מהגידול
בסעיפי
השכר
והמשכורת
אשר
לרשות
מקומית
יש
עליהם
שליטה
מעטה
בלבד
.

מר
-
חיים
,
המשמש
גם
כמחזיק
תיק
הכספים
והכלכלה
בהנהלת
העירייה
,
גילה
כי
הסכם
השכר
בשירותים
הציבוריים
שזה
עתה
נחתם
והוסיף
9
%
לשכר
העובדים
יעלה
לעירייה
20
מיליון
ש"ח
.

הוא
התריע
כי
אין
לעירייה
מקורות
כספיים
לכיסוי
תוספת
הוצאה
זו
.

מדו"ח
העירייה
לשנת
89-90
עולה
כי
בתקציב
הפיתוח
נרשם
גירעון
של
19
מיליון
ש"ח
.

מר
-
חיים
אמר
כי
גירעון
זה
זמני
ועיקרו
נעוץ
בפרויקטים
השונים
המבוצעים
כעת
.

בחודשים
האחרונים
כבר
נתקבלו
סכומים
ניכרים
על
-
חשבון
עבודות
אלה
והם
ישתקפו
בדו"חות
הכספיים
הבאים
.

הפיתוח
בירושלים
יימשך
חרף
האילוצים
התקציביים
והעבודות
המתבצעות
עתה
כבר
נותנות
תוצאות
חיוביות
בתחום
התעסוקה
והעסקים
.

הגירעון
המצטבר
של
עיריית
ירושלים
ליום
31.3.90
מגיע
לכ65
מיליון
ש"ח
.

מ"ם
ראש
העירייה
אומר
כי
זה
גירעון
בהיקף
קטן
יחסית
לתקציב
העירוני
הכולל
,
והוא
תוצאה
של
ניהול
כספי
נבון
ופעולות
ייעול
במערכת
העירונית
.

עם
זאת
,
הנטל
על
העירייה
גדל
בעיקר
בהוצאות
הקשורות
לביטחון
והעירייה
תתבע
מהממשלה
להגביר
את
הסיוע
הניתן
לעיר
בהתאם
למדיניותה
לחיזוק
ירושלים
.

מי
שברשותו
מזגן
אוויר
,
מקרר
ומחמם
,
הוא
בעל
מזל
:
הוצאות
החימום
באמצעות
מזגן
הן
הזולות
ביותר
.

לעומת
זאת
,
החימום
באמצעות
תנור
גז
הוא
היקר
ביותר
.

כך
עולה
מסקר
אמצעי
חימום
שערכה
הרשות
להגנת
הצרכן
בהסתדרות
לקראת
החורף
.

להלן
עלויות
החימום
לכל
1,000
ק"ק
(
קילו
קלוריות
יחידת
מדידה
של
תפוקת
אנרגיה
)
:
מזגן
10
אגתנור
גז
(
מרכזיה
)
עד
27
אגתנור
גז
(
ממיכל
)
19
אגתנור
חשמל
12
אגתנור
סולר
עם
ארובה
5
.

17
אגמי
שעומד
לרכוש
תנור
חימום
חדש
ימצא
עניין
בסקר
מחירי
התנורים
לסוגיהם
שערכה
הרשות
:
תנורי
גז
מ453
עד
694
ש"ח
,
תלוי
בעוצמת
המכשיר
.

מקרנים
חשמליים
מ75
עד
107
ש"ח
.

קונווקטורים
מ198
עד
505
ש"ח
.

רדיאטורי
שמן
חשמליים
מ530
עד
635
ש"ח
,
תלוי
ביצרן
.

מפזרי
חום
מ125
עד
277
ש"ח
.

אנשי
הרשות
להגנת
הצרכן
מצאו
,
כי
בהשוואה
לחורף
שעבר
,
רוב
מכשירי
החימום
התייקרו
בשיעורים
נמוכים
משיעורי
עליית
המדד
,
או
שלא
עלו
כלל
;
לעומת
זאת
,
במקרים
אחדים
היו
עליות
מחירים
של
עד
45
%
.

אין
ספק
שכדאי
לעשות
סקר
שוק
לפני
הקנייה
.

החימום
בחשמל
נוח
יותר
,
בטוח
יותר
ונקי
יותר
.

החימום
בגז
מסוכן
יותר
,
מאחר
שהוא
צורך
את
החמצן
בחדר
ופולט
גז
רעיל
(
)
;
כמו
כן
הצנרת
עשויה
להיות
מפגע
בטיחותי
.

תנורי
נפט
(
ללא
ארובה
)
עלולים
גם
הם
,
כמובן
,
להיות
מסוכנים
,
משום
שהם
צורכים
את
חמצן
החדר
ומזהמים
את
האוויר
,
ואף
קיימת
סכנת
התלקחות
.

כאשר
מחממים
בגז
או
בנפט
,
חשוב
מאוד
להשאיר
פתחי
אוורור
.

לא
מומלץ
בשום
אופן
להשתמש
בתנורי
גז
ונפט
בלילה
,
ובכלל
לא
בחדרי
ילדים
.

תנורי
החימום
המומלצים
ביותר
בחדרי
ילדים
הם
קונבקטורים
חשמליים
,
שאינם
מזהמים
את
האוויר
ושאין
חשש
כווייה
גם
אם
הילד
נוגע
בהם
.

"
אריה
היה
כה
גאה
בשדה
התעופה
;
הוא
רצה
להפוך
אותו
לנמל
אוויר
בין
-
לאומי
.

לכן
פעל
להכנסת
מערכת
הרדאר
החדשה
ולהקמת
תחנת
כיבוי
אש
.

אני
מקווה
,
כי
החלומות
שהיו
לו
יתגשמו
.

אריה
היה
גם
המתורגמן
שלי
,
כיוון
שהעברית
שבפי
כה
גרועה
.

הוא
יחסר
לי
כל
כך
הרבה
"
;
כך
נפרדה
בבכי
,
ובשפה
האנגלית
,
האשה
פלור
,
מבעלה
,
אריה
גרוסבורד
ז"ל
,
יו"ר
מועצת
המנהלים
של
רשות
שדות
התעופה
,
שהובא
שלשום
למנוחת
עולמים
בחלקת
האצ"ל
,
בבית
העלמין
בקריית
שאול
.

גרוסבורד
נהרג
בתאונת
דרכים
בתחילת
השבוע
שעבר
בארה"ב
,
שבוע
ימים
בלבד
לאחר
שהתמנה
בשיקאגו
לנשיא
העולמי
של
ארגון
רשויות
שדות
התעופה
.

קהל
רב
ליווה
את
אריה
גרוסבורד
בדרכו
האחרונה
,
בינהם
שרים
ושרים
לשעבר
,
חברי
כנסת
,
אישי
ציבור
,
ראשי
שני
הארגונים
הבין
-
לאומיים
של
רשויות
שדות
תעופה
ועובדי
הרשות
.

ליד
הקבר
הפתוח
ספד
לו
שר
התחבורה
,
משה
קצב
,
שעמד
על
פועלו
הרב
של
אריה
גרוסבורד
ואישיותו
המיוחדת
.

קודם
לכן
הגיע
ארונו
של
גרוסבורד
בטיסה
ישירה
של
חברת
אל
-
על
מניו
-
יורק
.

עטוף
בדגל
רשות
שדות
התעופה
הונח
הארון
באולם
הנוסעים
הנכנסים
.

"
אריה
,
עומדים
אנו
לפניך
נבוכים
,
המומים
וכואבים
.

אין
הדעת
תופסת
את
הליכתך
בדרך
לא
דרך
.

הגורל
התאכזר
אליך
,
דווקא
במי
שבמשך
עשור
שנים
תרם
לשיפור
התעבורה
,
עוד
בתפקידך
הקודם
כמנכ"ל
משרד
התחבורה
.

דווקא
הוא
בחר
בך
להיות
קרבן
נוסף
לקטל
בדרכים
שהפך
להיות
האויב
מספר
1
"
,
נפרד
בקול
חנוק
מנכ"ל
רשות
שדות
התעופה
,
ברוך
לוי
,
לפני
הארון
,
במעמד
בבית
הנתיבות
.

"
משפחת
רשות
שדות
התעופה
מרכינה
ראש
.

כואבים
את
מותו
של
אחד
מעמודי
התווך
,
איש
יצירה
ומעשים
.

טוב
לבך
כגודלך
הטבעי
.

אוהב
לעזור
לזולת
.

את
שהבטחת
קיימת
.

אישיותך
ודמותך
תחסר
לנו
מאוד
.

לך
לשלום
ותהיה
מליץ
יושר
ואנו
מבטיחים
להמשיך
ולשמור
על
דרכך
"
,
ספד
יו"ר
ועד
העובדים
,
פנחס
עידן
.

שר
התחבורה
,
ספד
ואמר
:
"
למדנו
להכיר
אותו
,
להוקיר
אותו
ולאהוב
אותו
.

אריה
היה
דמות
ססגונית
,
מעניינת
ומרתקת
.

בתקופת
עבודתנו
המשותפת
,
למדתי
ממנו
גם
ידע
וגם
פילוסופיה
והוא
סייע
לי
מאוד
בעבודתי
"
.

"
הלך
לעולמו
מומחה
בין
-
לאומי
בתחום
התעופה
עם
פוטנציאל
שלא
נוצל
במלואו
.

האבדה
למשפחה
גדולה
ביותר
ואף
למדינה
,
שאיבדה
אדם
יקר
ונכס
חשוב
לכולנו
"
,
אמר
קצב
.

שפע
הדגמים
הנראים
באולמי
התצוגה
של
ארונות
המטבח
אינם
מסגירים
את
טיבם
.

הדלתות
ומשטחי
העבודה
מצופים
בגוונים
שונים
בוהקים
ואטומים
(
מאט
)
,
אבל
לא
כל
יצרן
טורח
להסביר
לצרכן
מה
נמצא
מתחת
לציפוי
:
עד
כמה
עמידים
חומרי
המילוי
והציפוי
בפני
התלאות
שהמטבח
צפוי
לעבור
,
מהם
סוגי
הדבק
שמשתמשים
בו
,
באילו
טכנולוגיות
של
הצמדת
הציפוי
לחומר
המילוי
משתמשים
ומהן
שיטות
החיבור
של
הצירים
.

כאשר
,
לדוגמה
,
מוכר
אומר
לצרכן
כי
דלת
עשויה
טובה
יותר
מזו
העשויה
עץ
אלון
מלא
,
כדאי
לצרכן
לשאול
אם
היא
טובה
יותר
ליצרן
,
או
לצרכן
.

לכל
אחד
מהחומרים
המצויים
בשוק
יתרונות
וחסרונות
.

ככל
שהחומר
נוח
יותר
לעיבוד
,
כך
תרד
עלותו
.

אך
יש
יצרנים
המעדיפים
להשקיע
בהאדרתו
של
החומר
הנוח
,
כדי
שיוכלו
ליהנות
משני
העולמות
:
גם
חומר
זול
ליצרן
,
וגם
יקר
לצרכן
.

התרגיל
הזה
אפשרי
באמצעות
הבוהק
החיצוני
,
אבל
כמו
באמרה
הידועה
חשוב
מה
שיש
בקנקן
.

חשוב
להבחין
בין
החומרים
שבגוף
הארון
לבין
אלה
שבדלתות
.

באשר
לציפוי
הפנימי
,
ברובם
המכריע
של
המטבחים
הגוף
עשוי
שבבית
(
מה
שכונה
פעם
סיבית
)
מצופה
מלמין
,
או
סנדוויץ
מצופה
פורמייקה
.

הציפוי
החיצוני
יכול
להיות
פורניר
,
או
צבוע
בצבעים
מסוגים
שונים
או
מצופה
פי
-
וי
-
סי
.

שאלה
ששואלים
רבים
היא
,
מה
עדיף
שבבית
או
סנדוויץ
?

אינג
הנא
הרצברג
,
ראש
ענף
עץ
ומוצריו
במעבדה
למכניקה
במכון
התקנים
,
אומרת
שלגביה
אין
הבדל
,
בתנאי
ששניהם
באיכות
טובה
.

לדבריה
,
המטבחים
התעשייתיים
,
הנמצאים
בפיקוח
המכון
,
עובדים
עם
חומרים
מן
הטובים
ביותר
.

אשר
לאחרים
,
אין
היא
יכולה
לומר
דבר
,
מאחר
שאינה
יודעת
.

אבל
היא
מזהירה
,
כי
בשוק
יש
כיום
הרבה
מטבחי
ייבוא
העשויים
מחומרים
גרועים
ממש
.

במה
נבדל
חומר
טוב
מחומר
גרוע
?

הסנדוויץ
עשוי
מלבידים
(
דיקטים
)
.

לבידים
תוצרת
הארץ
נושאים
תו
תקן
של
מכון
התקנים
.

הלבידים
עשויים
מעץ
האקמה
ודומיו
,
שמקורם
באפריקה
הטרופית
.

זהו
עץ
רך
,
יחסית
למקובל
בתעשיית
הרהיטים
,
ולכן
מנצלים
אותו
בקילוף
לשכבות
דקות
.

השכבות
מודבקות
זו
לזו
,
והסיבים
מונחים
בשיטת
שתי
וערב
.

מספר
השכבות
בסנדוויץ
תלוי
בעובי
הרצוי
.

הלבידים
המיוצרים
בארץ
עוברים
טיפול
בעישון
,
המבטיח
אותם
נגד
מזיקי
עץ
.

השבבית
עשויה
מגריסת
פסולת
עץ
,
לרבות
עצים
גרועים
ופסולת
עץ
שכבר
היה
בשימוש
.

בדרך
כלל
משתדלים
יצרני
השבבית
להוציא
מהעץ
המשומש
את
המתכות
שהיו
בו
קודם
(
מסמרים
,
פירזול
,
חיבורים
שונים
וכדומה
)
.

את
הגריסה
מדביקים
מחדש
בדבקים
שונים
וממה
שהתקבל
יוצקים
פלאטות
.

איכות
השבבית
היא
תוצאה
של
סוגי
העץ
ממנו
נגרסה
,
סוגי
הדבק
וכמות
הדבק
.

הצרכן
אינו
יכול
לדעת
את
טיב
השבבית
שמתחת
לציפוי
,
וכך
לא
נותר
לו
אלא
לסמוך
על
מכון
התקנים
,
או
לתת
אמון
ביצרן
או
בספק
.

שבבית
באיכות
טובה
נהנית
מכמה
יתרונות
בהשוואה
לסנדוויץ
:
מאחר
שהיא
חומר
"
מת
"
,
היא
יציבה
ואינה
נתונה
להשפעות
סביבתיות
כמו
מזג
האוויר
(
הסנדוויץ
,
כמו
גם
העץ
המלא
,
הם
חומרים
"
חיים
"
,
העשויים
לקבל
עיוותים
קלים
)
.

השבבית
גם
נוחה
יותר
לעיבוד
,
והיצרן
יכול
להגיע
לנצולת
טובה
יותר
של
החומר
.

על
כן
מחירה
זול
במידה
ניכרת
מזה
של
הסנדוויץ
.

פער
המחירים
בין
שני
החומרים
יכול
להגיע
ל30
%
במוצר
הסופי
.

הסנדוויץ
הוא
חומר
חזק
יותר
ועמיד
יותר
בפני
לחות
,
מים
ושאר
מפגעי
המטבח
.

חלק
מיתרון
זה
יש
לזקוף
לזכות
הציפוי
,
משום
שהסנדוויץ
משווק
בדרך
-
כלל
בציפוי
פורמייקה
,
חומר
חזק
ועמיד
הרבה
מהמלמין
ודומיו
,
שמצפים
בהם
בדרך
כלל
את
השבבית
.

הגיוון
העיקרי
,
מבחינת
חומרי
המילוי
,
הוא
בדלתות
.

דלתות
מייצרים
,
מלבד
בשבבית
ובסנדוויץ
,
גם
מפאנל
(
שילוב
של
סנדוויץ
עם
עץ
מלא
)
,
מ
(
פלטות
מעובדות
,
המתקבלות
מטחינה
של
עצים
שונים
ובלילה
בדבק
)
,
מעץ
אלון
מלא
,
ולעתים
נדירות
גם
מעץ
אורן
.

אינג
הרצברג
מדגישה
,
כי
דלת
מטבח
חשוב
שתהיה
קלה
וחזקה
.

חזקה
,
משום
שהיא
נפתחת
ונסגרת
פעמים
רבות
במשך
חיי
המטבח
;
קלה
,
משום
שאז
היא
מפעילה
פחות
לחץ
על
הצירים
.

להמחשת
הדברים
,
הנה
משקל
החומרים
השונים
למ"ק
:
סנדוויץ
500-520
ק"ג
פאנל
500-520
ק"ג
שבבית
630-680
ק"ג
760-800
ק"ג
אורן
520-550
ק"ג
(
עד
15
%
לחות
)
אלון
720
ק"ג
(
עד
15
%
לחות
)
(
הערה
:
על
-
פי
תקן
,
טווח
הלחות
המותר
בעץ
מלא
הוא
8
%
12
%
.

ככל
שהעץ
המלא
לח
יותר
,
כך
משקלו
למ"ק
,
כמובן
,
רב
יותר
.

)
מן
הנתונים
עולה
כי
הסנדוויץ
,
הפאנל
והאורן
הם
בעלי
המשקל
הקל
ביותר
,
ומבחינה
זו
יש
להם
יתרון
על
החומרים
האחרים
.

לגבי
האורן
כדאי
לדעת
,
כי
חסרונו
שהוא
פולט
שרף
דביק
,
גם
אחרי
צביעה
.

יש
יצרני
מטבחים
המעדיפים
דלתות
מפאנל
,
שילוב
של
סנדוויץ
עם
עץ
מלא
בצורת
סרגלים
,
מאותו
מין
שעשויים
ממנו
הלבידים
.

ה"סרגלים
"
כלואים
בין
שתי
שכבות
סנדוויץ
דקות
,
שהמרווח
ביניהן
כ5
מ"ם
.

יצרני
דלתות
הפאנל
טוענים
,
כי
חומר
זה
אינו
מקבל
עיוותים
,
כפי
שעשוי
לקרות
בסנדוויץ
.

זאת
משום
שהקורות
העבות
מחוזקות
בו
בכיווני
סיבים
נוגדים
,
ויחד
עם
עובי
הקורות
תורמים
לחיזוק
יחידת
הדלת
.

מצד
אחר
,
חסידי
הפאנל
מודים
כי
לא
ניתן
לקבל
כאן
ציפוי
מעוגל
בקצוות
,
עיבוד
אפשרי
בחומרים
האחרים
.

אינג
הרצברג
גורסת
,
כי
העיוות
הקל
המתפתח
בדלת
הסנדוויץ
הוא
תוצאה
של
הדבקה
לא
טובה
של
הפורמייקה
.

לדבריה
,
פורמייקה
מהודקת
היטב
,
בדבק
נכון
ובשיטת
איטום
טובה
של
הקאנטים
,
מונעת
עיוות
בדלתות
.

ה
,
טוענים
חסידיו
,
הוא
הסיבית
האמיתית
.

חומר
זה
מתקבל
מטחינה
דקה
של
עצים
שונים
,
בלילה
בדבק
ועיבוד
מחדש
של
העיסה
לפלאטות
.

טיב
החומר
מותנה
בסוגי
העץ
הנטחנים
ובטכנולוגיית
הייצור
,
דהיינו
,
סוגי
הדבק
ורמת
הדחיסות
.

להוציא
העובדה
שהעץ
נגרס
עד
אבק
,
דומה
ה
לשבבית
:
גם
הוא
סופח
מים
ומתנפח
,
ועקב
כך
עשוי
להתפורר
.

ספיחת
המים
אופיינית
אמנם
גם
לעץ
המלא
וללבידים
,
אך
אלה
נוטים
לשוב
למצב
הקודם
לאחר
שהתייבשו
.

ה
-
כמו
השבבית
,
הוא
חומר
"
מת
"
ואחיד
מכל
מקום
תכונות
הנעדרות
בעץ
לסוגיו
.

אינג
הרצברג
אומרת
,
כי
באיכות
טובה
,
נחשב
לחומר
טוב
,
יחסית
למשקלו
הגבוה
.

מחירו
הזול
של
ה
,
למרות
תהליכי
העיבוד
,
נובע
מכך
,
שמשתמשים
לייצורו
בחלקי
עץ
שאי
אפשר
לנצלם
לנגרת
,
כגון
ענפים
קטנים
וצרים
,
קטעי
עץ
מרובי
"
עיניים
"
וכדומה
.

מחיר
חומר
הגלם
שלו
כשליש
מזה
של
עץ
אלון
.

במוצר
הסופי
הפער
גדל
עוד
יותר
רבע
ופחות
מזה
של
מוצר
מעץ
אלון
,
בגלל
ניצולת
טובה
יותר
ומשך
עבודה
קצר
יותר
.

ה
אינו
מיוצר
בארץ
ובמכון
התקנים
הוא
נבדק
על
-
פי
התקן
הבריטי
.

כמה
יצרנים
ישראלים
כבר
פנו
למכון
וביקשו
בניית
תקן
ישראלי
,
לאחר
שהתברר
כי
לארץ
הגיעה
סחורה
גרועה
.

במקביל
,
פנו
כמה
מיצרני
הרהיטים
למשרד
התעשייה
והמסחר
בדרישה
שלא
להכין
תקן
כזה
.

העץ
המלא
נחשב
חומר
טוב
מאוד
,
אם
במהלך
העיבוד
טופלו
הבעיות
האופייניות
:
העץ
דורש
ייבוש
נכון
8
%
12
%
לחות
מעל
משקל
העץ
;
באורן
יש
להקפיד
על
עיבוד
נגד
פליטת
השרף
,
ויש
לדאוג
לעישון
נגד
מזיקים
.

הציפוייים
נחלקים
לכמה
סוגים
:
פורמייקה
לסוגיה
(
לרבות
המלמין
)
,
צבעים
על
סוגיהם
,
פי
-
וי
-
סי
פורניר
,
פוליטורה
או
לכה
.

טיבה
של
דלת
נקבע
לא
אחת
על
ידי
הציפוי
,
אומרת
אינג
הרצברג
.

פורמייקה
היא
חומר
דחוס
מאוד
,
ומידת
ההגנה
שהיא
נותנת
מותנית
בעיקר
בעוביה
,
אך
גם
ברמת
העמידות
של
השכבה
החיצונית
לשריטות
,
מכות
,
חום
ועוד
.

משקלו
של
המלמין
הרגיל
נע
בין
100
ל120
גרם
למ"ר
;
משקל
המלמין
העבה
יותר
,
המכונה
יהלומית
,
מגיע
ל160
גרם
למ"ר
.

הטקון
,
פורמייקה
רכה
המתאימה
לקצוות
מעוגלים
,
יקר
ב12
%
מהיהלומית
.

פורמייקה
פוסט
-
פורמינג
,
המתאימה
אף
היא
לקצוות
מועגלים
,
יקרה
מעט
יותר
מן
הטקון
.

חומרים
אלה
חייבים
לעמוד
בתקן
ישראלי
רשמי
.

הצרכן
צריך
להחליט
אם
להעדיף
פורמייקה
טובה
במחיר
גבוה
יותר
,
או
את
המלמין
הזול
,
שיש
סיכוי
סביר
שיספוג
נוזלים
כמו
שמן
,
מיץ
וכדומה
ויפתח
כתמים
שאין
להסיר
אותם
.

דוד
בדריאן
,
מנהל
מטבחי
זיו
,
אומר
כי
רצוי
לבדוק
גם
חלקים
אחרים
,
הבאים
במגע
עם
לחות
או
מים
,
כמו
גב
הארון
הנוגע
בקירות
.

יש
יצרנים
המותירים
חלקים
חבויים
אלה
בלי
ציפוי
כלשהו
.

כמו
כן
הוא
מציע
למי
שמזמינים
מטבחי
סנדוויץ
עם
ציפוי
פנימי
של
פורמייקה
,
שלא
לסמוך
על
נוסחה
כללית
זו
ולוודא
שגם
המדפים
,
המגירות
ושאר
החלקים
הפנימיים
,
הבאים
במגע
עם
מזון
או
לחות
,
מצופים
פורמייקה
.

אזהרה
:
בשוק
מצוי
ציפוי
נייר
דמוי
מלמין
הנושא
את
השם
המסחרי
"
דקור
"
.

חומר
זה
אינו
עומד
אפילו
בדרישות
המינימליות
של
עמידות
מפני
אדי
מים
,
שריטות
או
מכות
,
ולא
כל
שכן
על
עמידות
בחום
,
וחשוב
להיזהר
מלהתפתות
למחירו
הזול
,
אומרת
אנג
הרצברג
.

מאחר
שבכל
דלת
יש
12
חיבורים
,
ברור
שלאיכות
העבודה
,
כמו
גם
לטיב
הדבקים
,
יש
חלק
מכריע
בטיב
המטבח
שרוכשים
.

לדוגמה
,
השימוש
בדבק
מגע
בארון
המטבח
גורע
מאוד
מאיכותו
,
משום
שדבק
זה
נוטה
להתנתק
בהשפעת
חום
,
כפי
ששורר
במטבח
;
ההפרדה
בין
הציפוי
לתשתית
מאפשרת
חדירת
לחות
ותפיחה
(
ובימי
חמסין
התייבשות
-
יתר
ועיוותים
)
.

בייצור
התעשייתי
מעדיפים
את
דבקי
האוריאה
או
פוליוויניל
-
אצטט
.

לדברי
הרצברג
,
רמת
איטום
הציפוי
היא
אחד
המבחנים
לקבלת
תו
התקן
.

עד
היום
זכו
בו
רק
מטבחי
רגבה
,
סאגה
ורמט
,
ובתהליכי
אישור
מתקדמים
נמצאים
מטבחי
זיו
וטופז
.

באשר
לצבע
,
טיבו
נמדד
בשמירת
הגוון
ובעמידותו
לקרינת
אור
.

הצרכן
אינו
יכול
לבדוק
דברים
אלה
בעת
הקנייה
,
אבל
במכון
התקנים
אומרים
שבודקים
היטב
גם
אותם
.

עוד
נתון
חשוב
שנבדק
במכון
הוא
טיב
הצירים
.

בודקים
את
רמת
העמידות
שלהם
לקורוזיה
ואת
תפקדם
,
הנבדק
בסימולציה
:
כל
דלת
במדגם
נבדקת
50
אלף
פעם
בפתיחה
וסגירה
מלאה
,
באמצעות
מכונה
מיוחדת
,
ועוד
20
אלף
פעם
פתיחה
-
בכוח
בזווית
של
30
מעלות
.

מכון
התקנים
בודק
גם
את
כושר
ההעמסה
על
המדפים
,
עמידות
בשחיקה
,
בהולם
,
בחום
יבש
,
בהכתמה
,
בשריטה
ובשבירה
.

מפעל
"
דלתות
קיסריה
"
,
בקיבוץ
שדות
-
ים
,
המתמחה
בייצור
דלתות
לרהיטים
ומטבחים
,
יצא
באחרונה
במבצע
מעניין
:
חידוש
ארון
המטבח
הקיים
על
-
ידי
החלפת
הדלתות
בלבד
,
ב40
%
ממחירו
של
מטבח
חדש
באותו
גודל
.

מאחר
שהדלתות
הן
המעניקות
למטבח
את
חזותו
,
והן
גם
הרגישות
ביותר
לבלאי
,
יש
בהצעה
זו
כדי
לעניין
צרכנים
רבים
.

הדלתות
המוצעות
עשויות
מ
-
בציפוי
ייחודי
,
או
מעץ
אלון
:
את
דלתות
ה
-
מתאימה
החברה
לכל
ארון
קיים
,
בכל
הדגמים
המיוצרים
במפעל
,
אך
דלתות
אלון
אפשר
להתאים
לשני
דגמים
בלבד
.

המפעל
מספק
את
דלתות
עץ
האלון
ללא
צביעה
(
אך
מוכן
לצבוע
,
במחיר
נוסף
)
.

דלתות
ה
-
במסגרת
המבצע
מצופות
בטכנולוגיה
הנקראת
.

זהו
ציפוי
המילואה
בפי
-
וי
-
סי
,
בשיטה
שבה
ההדבקה
נעשית
בתנאי
ואקום
,
לחץ
וטמפרטורה
גבוהה
.

המחירים
להלן
מתייחסים
לדלתות
בגדלים
סטנדרדיים
(
גובה
40-80
ס"ם
,
רוחב
עד
42
סם
)
.

המחירים
כוללים
מע"ם
,
לתשלום
במזומן
:
אלון
789
ש"ח
צביעה
24
ש"ח
הרכב
18
ש"ח
סה"ך
120
ש"ח
לדלת
אלון
מורכבת
.

62
ש"ח
הרכבה
13
ש"ח
סה"ך
75
ש"ח
לדלת
מורכבת
עלות
חידושו
של
מטבח
בן
10
דלתות
(
כ10
מטרים
)
בדלתות
תגיע
ל
-
1,875
ש"ח
,
בלא
הלכלוך
הנלווה
לפירוק
מטבח
ישן
והתקנת
חדש
.

לבית
המשפט
המחוזי
בתל
-
אביב
הוגש
ביום
ששי
כתב
אישום
נגד
רוני
לייבוביץ
,
בן
37
מהרצליה
,
שנודע
כ
"
שודד
על
האופנוע
"
.

כתב
האישום
,
המשתרע
על
פני
11
עמודים
,
מייחס
ללייבוביץ
22
אישומים
של
מעשי
שוד
בנסיבות
מחמירות
.

התובעת
,
עו"ד
דבורה
חן
,
מציינת
כי
במשך
כשנה
וחצי
ביצע
לייבוביץ
שורה
ארוכה
של
מעשי
שוד
בסניפי
בנקים
,
תוך
שהוא
משתמש
בנשק
ומאיים
בו
על
עובדי
הבנק
ולקוחותיו
.

בחלק
מהמקרים
,
נטען
בכתב
האישום
,
אף
ירה
לייבוביץ
בנשק
כדי
לקדם
את
ביצוע
השוד
וכדי
להימלט
מהמקום
ללא
הפרעה
.

שלל
מעשי
השוד
של
לייבוביץ
הסתכם
בלמעלה
מ300
אלף
שקל
.

בעת
שאותר
על
-
ידי
אנשי
המשטרה
הוא
נמלט
מהמקום
באמצעות
אופנוע
,
בו
השתמש
בעת
ביצוע
כל
מעשי
השוד
,
ונלכד
רק
לאחר
מרדף
משטרתי
.

בכתב
האישום
נטען
עוד
,
כי
במהלך
השוד
בסניף
בל"ל
ברמת
-
אביב
,
ניגש
הנאשם
למכשיר
הכספומט
,
שחלקו
האחורי
מצוי
בתוך
הסניף
,
וניסה
לפתוח
אותו
על
ידי
סיבוב
הידית
.

קפידבינבסניף
הבנק
הבינלאומי
בהרצליה
אמרה
הכספרית
בסניף
לנאשם
כי
מפתחות
הקופה
אינם
ברשותה
,
ואז
חטף
לייבוביץ
מהמקום
חותמת
עם
תאריכים
של
הבנק
ונמלט
מהמקום
.

גם
מסניף
דיסקונט
ברמת
-
גן
שדד
הנאשם
,
בנוסף
ל31,590
שקלים
,
חותמת
תאריך
של
הסניף
.

בסניף
בנק
הפועלים
ברחוב
פנקס
בתל
-
אביב
שדד
לייבוביץ
,
בנוסף
ל43,820
שקל
מכספי
הבנק
,
גם
סך
של
2,734
שקל
מאחד
מלקוחות
הסניף
,
שעמד
ליד
הדלפק
של
הכספרית
שנשדדה
.

עם
סיום
השוד
בסניף
הבינלאומי
בהרצליה
,
יצא
אחרי
הנאשם
אחד
הלקוחות
שצעק
לכספרית
במהלך
השוד
לא
לתת
לנאשם
את
הכסף
,
מאחר
שמדובר
באקדח
צעצוע
.

הוא
התקרב
לעבר
לייבוביץ
במטרה
למנוע
ממנו
להימלט
.

בתגובה
ירה
לייבוביץ
ירייה
אחת
בתקרה
והלקוח
נאלץ
לסגת
חזרה
.

בעת
השוד
בסניף
בנק
הפועלים
ברעננה
,
ירד
מנהל
הסניף
לקומה
הראשונה
בה
התבצע
השוד
.

הנאשם
כיוון
אליו
את
האקדח
ודרש
ממנו
לחזור
לקומה
השנייה
.

המנהל
חשש
לחייו
ופעל
כפי
שלייבוביץ
דרש
ממנו
.

במהלך
השוד
בסניף
בנק
אמריקאי
-
ישראלי
בשדרות
מוריה
בחיפה
,
התקרב
לעבר
הנאשם
עובד
של
הבנק
.

לייבוביץ
הורה
לו
להיכנס
חזרה
לחדר
המנהל
ואמר
לו
:
"
אני
אירה
בך
"
.

בכדי
להמחיש
את
רצינות
כוונותיו
,
ירה
לייבוביץ
ירייה
אחת
שפגעה
במנורת
נאון
בתקרה
,
ששבריה
התפזרו
לכל
עבר
וסיכנו
את
הנוכחים
בבנק
.

בשוד
בבנק
הפועלים
בנוף
-
ים
בהרצליה
,
סירב
אחד
הלקוחות
להישמע
להוראת
הנאשם
לשכב
על
הרצפה
.

לייבוביץ
התקרב
אליו
וסימן
לו
באקדחו
להיכנס
לחדר
המנהל
.

הלקוח
סירב
ורק
לאחר
שהנאשם
ירה
מאקדחו
,
ציית
הלקוח
ונכנס
לחדר
המנהל
.

לייבוביץ
לא
הסתפק
בסך
של
5,779
שקל
מכספי
סניף
בנק
הפועלים
ברמת
-
גן
,
ונטל
מהדלפק
שקית
השייכת
לאחד
מלקוחות
הסניף
שהכילה
7,000
שקל
.

קפידבינהתובעת
ביקשה
מבית
המשפט
לקיים
את
המשפט
בהרכב
של
שלושה
שופטים
לאור
חומרת
העבירות
,
ריבוין
והחשיבות
הציבורית
של
התיק
.

היא
הסבירה
כי
העונש
הקבוע
בחוק
עבור
כל
אחת
מ22
העבירות
הוא
20
שנה
,
ועל
כן
עדיף
הרכב
של
שלושה
שופטים
,
שיכריע
בעניין
העונש
.

התובעת
ציינה
כי
לייבוביץ
הודה
במשטרה
בעבירות
המיוחסות
לו
ולכן
לא
נראה
כי
המשפט
יתארך
.

התובעת
ביקשה
עוד
מבית
המשפט
לעצור
את
רוני
לייבוביץ
עד
תום
ההליכים
.

היא
טענה
כי
במעשי
השוד
שביצע
,
באופן
שיטתי
ובמשך
תקופה
ארוכה
,
הוא
הוכיח
בעליל
כי
הוא
מהווה
סיכון
לציבור
,
וכי
קיים
חשש
שיימלט
מאימת
הדין
.

הדיון
בבקשה
יתקיים
היום
.

שר
הבינוי
והשיכון
אריאל
שרון
הורה
בסוף
השבוע
לחברת
עמידר
לאפשר
לזכאי
המשרד
,
מקרב
חסרי
הדיור
,
שעוד
נותרו
באוהלים
,
לשכור
חדר
בבתי
מלון
,
שעמם
הגיעה
עמידר
להסדר
שכירות
.

עד
כה
הושכרו
חדרים
בבתי
מלון
עבור
עולים
מבריה"ם
בלבד
.

במשרד
השיכון
הסבירו
כי
צעדו
של
שרון
נועד
לפתור
לחלוטין
את
בעיית
חסרי
הדיור
באוהלים
,
שמספרם
עומד
כעת
על
255
משפחות
ברחבי
הארץ
,
לעומת
2,200
באמצע
אוגוסט
.

במשרד
השיכון
ציינו
עוד
כי
צעד
זה
בנוסף
לצעדים
הקודמים
שננקטו
יתנו
פתרון
מוחלט
לבעיית
האוהלים
.

משרד
השיכון
העלה
את
השתתפותו
בשכר
הדירה
לזכאים
ל625
ש"ח
ואכלס
זכאים
בדירות
עמידר
ששופצו
לאחרונה
ובשכונות
הקרוואנים
.

עוד
הסבירו
במשרד
השיכון
כי
20
המשפחות
הראשונות
בארץ
כבר
שילמו
דמי
פיקדון
והן
עתידות
להיכנס
לקרוואנים
בימים
הקרובים
.

קבוצה
חשאית
ביותר
הוקמה
ליד
מטה
נאט"ו
בשנות
ה50
,
כנראה
על
פי
המלצת
הסי
-
איי
-
אי
,
וקשרה
קשרים
הדוקים
עם
גורמים
נאו
-
פאשיסטיים
.

כך
נמסר
בידיעות
המגיעות
מבריסל
ומבירות
אירופיות
אחרות
.

הקשרים
הללו
נחקרים
עתה
על
ידי
השלטונות
באיטליה
ובבלגיה
.

תפקיד
הקבוצה
היה
לפעול
כמחתרת
במקרה
של
כיבוש
סובייטי
באירופה
.

היא
הודרכה
במשותף
על
ידי
כמה
מן
השירותים
החשאיים
של
מדינות
נאט"ו
.

עד
לפני
חודשיים
התכנסה
ועדת
התיאום
שלה
בבריסל
.

בין
היתר
בוחנים
באיטליה
את
הקשרים
של
הקבוצה
עם
הנאו
-
פאשיסטים
שפוצצו
ב1980
את
תחנת
הרכבת
בבולוניה
.

בפיגוע
זה
נהרגו
80
איש
.

הנאו
-
פאשיסטים
עסקו
אז
בניסיון
לגרום
לתוהו
-
ובוהו
באיטליה
,
כדי
שלא
תקום
ממשלה
בשיתוף
הקומוניסטים
.

בידיעות
מאיטליה
על
הקבוצה
השתרבב
שמו
של
הנשיא
פרנצסקו
קוסיגה
,
שהיה
סגן
שר
ההגנה
בשנות
ה50
.

"
מבצע
גלאדיו
"
,
כפי
שנקראת
תכנית
הפעולה
באיטליה
,
נערך
בידיעתו
.

הקבוצה
פעלה
גם
בפורטוגל
,
בשנות
ה50
,
בניסיון
להגן
על
הדיקטטורה
הימנית
של
סלזאר
.

גם
ביוון
היו
שלוחות
של
הקבוצה
היא
הוקמה
שם
ב1955
ופורקה
ב1988
.

בבלגיה
עדיין
קיימים
שרידים
של
הקבוצה
,
בתור
יחידת
מסגרת
,
ויש
ברשותה
משדרים
חשאיים
.

תפקידה
היה
להוות
זרוע
לפעולות
חבלה
,
מודיעין
והתנגדות
כללית
,
במקרה
של
כיבוש
סובייטי
.

בבלגיה
נחקרים
חשדות
כי
היו
קשרים
בין
גורמים
במשטרה
החשאית
לבין
קבוצה
נאו
-
נאצית
קטנה
בשם
"
וסטלנד
החדשה
"
.

גורמים
רשמיים
בבלגיה
אמרו
לעיתונאים
,
שהחקירה
תימשך
עד
שכל
העובדות
יהיו
ידועות
,
והשירותים
החשאיים
נצטוו
לשתף
פעולה
ככל
יכולתם
.

ראש
המועצה
המקומית
ירוחם
מצפה
שאוכלוסיית
העיירה
תוכפל
עם
בואם
של
העולים
החדשים
.

ציפייה
זו
זוכה
לתארים
ולקלישאות
כמו
"
נס
גדול
"
ו"שעה
היסטורית
"
,
לא
רק
למדינת
ישראל
אלא
גם
לעיירות
הפיתוח
.

הייתי
רוצה
להצטרף
להתרגשות
אך
איך
אפשר
?

אירוע
כה
דרמטי
כמו
העלייה
לא
יכול
להיספג
באנרציה
הלאומית
.

אין
ברירה
,
אנו
נידרש
מהר
מאוד
לבדק
-
בית
.

וזה
כולל
את
סוגיית
עיירות
הפיתוח
,
בעיה
בלתי
-
פתורה
זה
עשרות
שנים
.

ואילו
פוליטיקאים
פזיזים
חושבים
לחסלה
על
-
ידי
צירופה
לבעיית
קליטת
העלייה
הנוכחית
.

בעיירות
הפיתוח
פועלת
דינמיקה
של
מיון
בין
חזקים
וחלשים
החזקים
עוזבים
והחלשים
נשארים
מחוסר
ברירה
.

אלה
שנשארו
מרגישים
"
תקועים
"
אפילו
אם
מדי
פעם
,
בסיוע
במאי
מתל
-
אביב
,
הם
מנסים
לעטוף
עצמם
במנה
הגונה
של
לוקאל
-
פטריוטיות
.

תאור
זה
לא
בא
אלא
להתריע
מפני
ההתלהבות
הלא
-
משכנעת
של
הממסד
,
אשר
מעוניין
כדרכו
להשיג
שקט
,
להרגיע
,
לכבות
שריפות
,
במקום
לאזור
אומץ
ולהוכיח
מנהיגות
.

רק
קביעת
מדיניות
ארוכת
-
טווח
תאפשר
התמודדות
אמיתית
עם
האתגר
של
העלייה
ההמונית
של
היום
ועם
שרידי
המחדלים
של
הקליטה
ההמונית
של
שלשום
,
בלי
לנסות
לבלבל
האחת
בתוך
השנייה
.

אולם
בתסריט
הנכתב
בימים
אלה
,
בצורה
מרושלת
וללא
תאום
ממשי
בין
הרשויות
,
אפשר
לדמיין
כיצד
אלפי
עולים
מגיעים
לעיירות
הפיתוח
,
כי
שם
יבנה
משרד
השיכון
.

בוודאי
יתקיימו
קבלות
-
פנים
נרגשות
;
פועלים
ערביים
מהשטחים
ישתלו
בפעם
-
המי
-
יודע
-
כמה
שתילים
רכים
בחזיתות
הבניינים
;
ייפתחו
כמה
מיני
-
מרקטים
,
השוק
של
יום
רביעי
יתסוס
;
והרוכלים
ילמדו
מלים
הכרחיות
ברוסית
.

אבל
השירותים
החברתיים
,
החינוכיים
והתרבותיים
יישארו
עם
קשיים
גדולים
יותר
,
בכל
הנוגע
,
למשל
,
לתפקוד
בתי
-
הספר
.

התקציבים
המוגדלים
יאפשרו
לזמן
מה
לשוב
לעידן
הפעילות
השטחית
והראוותנית
.

באשר
למקומות
עבודה
,
אין
איש
משלה
את
עצמו
.

אלה
הממשיכים
לטפל
בסימפטום
במקום
בשורש
הבעיה
מוצאים
עידוד
בגלל
הגידול
הדרמטי
במספר
התושבים
,
לאחר
תקופה
ארוכה
של
קיפאון
ונסיגה
,
מה
גם
שמדובר
ב"עלייה
טובה
"
.

ההיסטוריון
האמריקאי
סנטיאנה
כבר
אמר
מזמן
שמי
שלא
רוצה
ללמוד
מן
ההיסטוריה
נידון
לחיות
אותה
שוב
.

בואם
של
עולים
רבים
הוא
ברכה
למדינה
,
אך
הפנייתם
הישירה
לעיירות
הפיתוח
,
כפי
שהן
,
עלולה
להיות
שוב
בכייה
לדורות
.

אוכלוסיית
העולים
החדשים
,
גם
אם
תהיה
כולה
מורכבת
מאנשים
בוגרי
בתי
-
ספר
גבוהים
,
תמצא
עצמה
לפחות
בשלב
הראשון
חוזרת
לכיתה
א
,
עם
אותה
תחושה
של
חרדה
ושל
חוסר
אונים
.

אי
-
אפשר
לצפות
שאוכלוסייה
השקועה
במשבר
ההלם
התרבותי
-
חברתי
תתרום
לשיפור
מצבן
של
עיירות
הפיתוח
,
הספוגות
זה
דורות
אווירה
של
סף
-
יאוש
מהולה
בקיפוח
.

רוב
העולים
החדשים
יגיעו
לעיירות
הפיתוח
מחוסר
ברירה
,
ומיד
עם
בואם
יתחיל
המיון
.

מהירי
התפישה
,
בעלי
כושר
הסתגלות
גבוה
,
יטלו
סיכון
מחושב
וינסו
את
מזלם
באזורים
המבוססים
של
הארץ
;
אחריהם
יעזבו
אלה
שיקבלו
עידוד
וסיוע
מן
הראשונים
וכך
הלאה
.

ושוב
ניווכח
שהשהייה
בעיירה
תהיה
לרוב
העולים
האלה
,
כפי
שקרה
עם
עולי
שנות
ה05
וה06
,
אפיזודה
חולפת
,
מעין
תחנת
מעבר
.

הם
ישאירו
מאחוריהם
את
כל
אלה
שלא
למדו
מספיק
,
שלא
יכלו
;
ובעבור
המיעוט
הזה
העיירה
תהפוך
למלכודת
.

וכך
החלשים
של
עליית
שנות
ה09
יצטרפו
לוותיקי
העליות
הקודמות
ויחד
יתחזקו
בתביעתם
לתמיכות
ולעוד
פרויקט
שיקום
.

ואף
-
על
-
פי
-
כן
,
עיירת
הפיתוח
אינה
תופעת
טבע
,
מעשה
ההשגחה
העליונה
;
היא
רק
תולדה
של
מחדלי
האדם
.

ביכולתו
של
האדם
לכפר
עליהם
על
-
ידי
תיקונם
אם
הוא
הבין
את
סיבת
כישלונו
.

ההצהרות
על
הכפלת
האוכלוסייה
החלשה
של
עיירות
הפיתוח
על
-
ידי
הוספה
של
תושבים
מוחלשים
,
מצביעות
על
כך
שדבר
לא
נלמד
.

פריצת
מעגל
הקסמים
שבו
שרויה
עיירת
פיתוח
לא
תושג
בדרך
אגב
.

אפשר
לחשוב
על
שני
פיתרונות
לבעיה
הרובצת
על
החברה
זה
עשרות
שנים
:
א
)
הרכבת
תוכנית
שבמסגרתה
תינתן
אפשרות
לאוכלוסייה
הלכודה
בעיירת
הפיתוח
לעזוב
אותה
מרצון
,
לבחון
מחדש
את
מיקומה
הגיאו
-
כלכלי
-
ביטחוני
ולגשת
לאכלוסה
מבראשית
על
-
ידי
תושבים
מבוססים
,
אשר
יקבלו
סיוע
חד
-
פעמי
וחופש
פעולה
מירבי
בעיצוב
הישוב
למען
עצמם
.

ב
)
ליצור
תנאים
מושכים
(
בשיכון
ובתעסוקה
)
כדי
למשוך
במבצע
מרוכז
אוכלוסייה
מבוססת
,
מן
ההיבט
התרבותי
-
חברתי
.

אוכלוסייה
זו
תביא
לשינוי
פני
העיירה
שכן
ביכולתה
להשתלב
מהר
מאד
בהנהגת
היישוב
במובן
הרחב
של
המילה
.

לעולים
אין
מקום
בתוכניות
אלו
.

אפשר
לעודדם
לבוא
אך
ורק
ליישובים
,
שנחלצו
מן
ההגדרה
"
עיירת
פיתוח
"
,
בזכות
הגרעין
החזק
של
אוכלוסייה
ותיקה
,
כמו
כרמיאל
בצפון
וערד
בדרום
.

אפשר
גם
לתמוך
בהתארגנות
של
קבוצות
-
עולים
,
אשר
ירצו
להצטרף
לגרעינים
של
ילידי
הארץ
,
כדי
להקים
ישובים
חדשים
בנגב
ובגליל
,
וכך
להפוך
את
הגירתם
לעלייה
במלוא
המשמעות
הציונית
.

שני
האתגרים
של
העלייה
ושל
עיירות
הפיתוח
ראויים
להתמודדות
יחודית
וכנה
.

והפעם
נוכל
לאמר
לאלה
אשר
כבר
מכינים
תיק
גדוש
"
נסיבות
מקלות
"
,
שהם
לא
יוכלו
להתנער
מן
האחריות
הכבדה
שבעתיים
מזו
שרובצת
על
מנהיגי
המדינה
הצעירה
,
שהיתה
חסרת
האמצעים
וכל
ניסיון
קודם
.

ממועמדי
מפלגת
השלטון
המצרית
הודחו
מן
הרשימה
לאחר
שהתברר
כי
נחשדו
בשחיתות
.

בין
המועמדים
היו
סוחרי
סמים
וראשי
כנופיות
.

עורך
העיתון
"
אל
-
אחבאר
"
תוקף
על
רקע
זה
את
ראשי
המפלגה
,
אף
שביטלה
את
מועמדותם
.

העורך
מוסטאפה
אמין
כותב
:
"
אמנם
טוב
עשתה
המפלגה
הדמוקרטית
כשהרחיקה
מרשימות
המועמדים
שלה
לבחירות
הקרובות
למועצת
העם
60
%
מציריה
במועצת
העם
,
שחלקם
מואשמים
בסחר
בסמים
וחלקם
ידועים
בניצול
השפעתם
ובהשגת
רווח
אסור
.

אולם
עולה
כאן
השאלה
,
כיצד
הסכימו
המנגנונים
ומושלי
המחוזות
מלכתחילה
להצגת
מועמדותם
של
ראשי
כנופיות
וסוחרי
סמים
,
כדי
שייצגו
את
מפלגת
הרוב
.

"
משמעות
הדבר
היא
שמועצת
העם
,
שכיהנה
במשך
חמש
שנים
,
היתה
מושחתת
.

היו
גם
צירים
שבחירתם
לא
היתה
חוקית
לפי
קביעת
בית
המשפט
.

יתר
על
כן
,
משמעות
הדבר
שמועצה
זו
היתה
ברובה
בלתי
-
חוקית
וכל
ההחלטות
שקיבלה
והחוקים
שחוקקה
עמדו
בסתירה
לחוקה
.

"
מפליא
הדבר
,
לפיכך
,
שהממשלה
התעלמה
מדרישת
האופוזיציה
לפזר
מועצה
זו
מאז
שנבחרה
והתעקשה
שמועצה
מזויפת
זו
תמשיך
לכהן
.

הננו
מקווים
שמועצת
העם
החדשה
תהיה
אמיתית
ולא
דמיונית
.

איננו
רוצים
מועצות
של
אפסים
,
והרי
ראינו
מועצות
שאותן
הרכיבה
הממשלה
מבין
תומכיה
ומאילמים
,
שאין
להם
דעה
או
ניסיון
אחר
.

והרי
אלו
החלישו
את
הממשלה
ורמסו
את
רצון
העם
.

"
הננו
רוצים
לדעת
מיהם
אלו
שבחרו
את
צירי
המועצה
הקודמת
,
אשר
לאחר
חמש
שנים
הוכח
שהם
אינם
ראויים
לתפקידם
.

האם
אלו
שקבעו
את
המועמדים
למועצה
הקודמת
הם
גם
אלו
שקבעו
את
המועמדים
למועצה
החדשה
?

"
מוזרה
מכל
היא
השאלה
,
האם
כל
הלחצים
והזיופים
(
בבחירות
הקודמות
)
נועדו
לבחירת
60
%
מהצירים
שראויים
להיכנס
לביהמ"ש
לעבירות
פליליות
יותר
מאשר
הם
ראויים
להיכנס
למועצת
העם
.

לו
היה
העם
זה
שבוחר
,
לא
היתה
בחירתו
גרועה
"
.

סדאם
חוסיין
ב"מחוז
ה19
של
עיראק
"
,
היא
כוויית
לשעבר
,
והמדינות
שהתאגדו
לעקור
אותו
משם
מראות
סימני
חולשה
הולכים
וגוברים
.

עד
לימים
האחרונים
נראה
היה
שבמקרה
הטוב
תסתיים
הפרשה
בפשרה
על
חשבון
כוויית
העצמאית
,
שתיאלץ
לוותר
על
שני
איים
במפרץ
הפרסי
ועל
שדה
הנפט
דומליה
,
ועל
חשבונה
של
ישראל
,
בדרך
זו
או
אחרת
.

כל
זה
תמורת
שחרורם
של
כ2,000
בני
ערובה
מערביים
ותמורת
הבטחה
של
סדאם
להתנהג
כיאות
(
וגם
זאת
,
לא
כלפי
ישראל
,
שאותה
התחייב
לא
מכבר
"
להעביר
מן
העולם
אחת
ולתמיד
"
)
.

אבל
פתרון
זה
היה
אפשרי
רק
עד
לימים
האחרונים
.

בימים
אלה
הולכת
ומשתנה
התמונה
:
שלוש
מדינות
גרמניה
,
יפאן
ואיטליה
החלו
לפתח
יוזמות
מדיניות
חדשות
לא
-
רשמיות
,
שמטרתן
המוצהרת
להביא
לשחרורם
של
בני
הערובה
.

וילי
בראנדט
,
הקאנצלר
המערב
-
גרמני
לשעבר
,
יצא
לפגישה
עם
סדאם
חוסיין
בבגדד
,
והספיק
להצהיר
לפני
יציאתו
שאין
בכוונתו
לצמצם
את
שיחותיו
לשחרור
בני
הערובה
בלבד
,
אלא
גם
לפתרון
בעיות
המזרח
התיכון
בכלל
,
ובעיות
המפרץ
הפרסי
בפרט
,
בדרכי
שלום
.

גם
נקסונה
,
ראש
ממשלת
יפאן
לשעבר
,
בא
לשיחות
בבגדד
בכוונה
לפתור
את
הבעיה
בדרכי
שלום
.

די
לזכור
את
"
פתרונות
השלום
"
של
היפאנים
בקרב
עמי
מזרח
אסיה
במשך
עשרות
שנים
לפני
מלחמת
העולם
השנייה
ובמשך
שנות
המלחמה
עצמה
.

משלחת
פרלמנטרית
איטלקית
חזרה
בימים
האחרונים
מבגדד
,
ובפיה
"
תקוות
מבוססות
לתזוזה
חיובית
"
בפרשת
בני
-
הערובה
האיטלקים
.

גם
לאיטליה
יש
חלק
בהצטיידותה
הצבאית
של
עיראק
,
ובכלל
זה
אמצעי
מלחמה
לא
קונוונציונליים
.

צרפת
ניהלה
,
מנהלת
ותנהל
אף
היא
מו"ם
עם
סדאם
.

רק
השבוע
התבשרנו
שעיראק
מסרה
לידי
הנספח
הצבאי
הצרפתי
בבגדד
שלושה
חיילים
צרפתים
,
שבאו
מערב
הסעודית
ונשבו
(
כנראה
בעת
סיור
מודיעין
בכוויית
)
.

סדאם
חוסיין
טרח
מיד
להסביר
שהדבר
נעשה
"
בשל
התנהגותה
היפה
והידידותית
של
צרפת
כלפי
עיראק
"
.

האם
ניסיונות
הפיוס
של
מדינות
אלו
,
אינם
מזכירים
את
מעשי
הפיוס
,
על
חשבונן
של
מדינות
קטנות
וחסרות
ישע
,
של
אנגליה
וצרפת
(
שלפני
ווישי
)
כלפי
רודן
אחר
בהיסטוריה
?

בתגובה
לניסיונות
הפיוס
של
אותן
מדינות
כבר
הספיק
סדאם
חוסיין
להצהיר
(
במיטב
המסורת
של
היטלר
,
מורו
ורבו
)
,
מפי
השר
שלו
לענייני
הסברה
(
במיטב
המסורת
של
גבלס
,
מורו
ורבו
)
,
ש"כוויית
היא
המחוז
ה19
של
עיראק
וכזו
היא
תישאר
לעולמים
,
וככל
שימהרו
הארצות
המתנגדות
לכך
להכיר
בעובדה
זו
ולהשלים
עמה
,
כך
גם
תיפתר
בעיית
בני
הערובה
המערביים
ושאר
הבעיות
של
האזור
"
.

נניח
,
שעיראק
תקבל
בטוב
או
ברע
את
הפתרון
שהנחנו
בראשית
הדברים
לפיו
תזכה
עיראק
בחלקים
של
כוויית
,
כמוצא
למפרץ
הפרסי
,
ובתפוקת
הנפט
של
שדות
רומליה
הכווייתיים
.

אולם
האם
באמת
תיפתר
הבעיה
?

אין
,
ולא
היו
עוררין
על
כך
שעיראק
היא
שפתחה
,
לפני
כתשע
שנים
,
במלחמה
נגד
איראן
בשל
סירובה
להיענות
לתביעותיה
הטריטוריאליות
של
עיראק
,
שניסתה
להשיג
מוצא
מניח
את
הדעת
למפרץ
הפרסי
.

מלחמתה
של
עיראק
באיראן
זכתה
בתמיכה
מוחלטת
,
הן
מצד
מעצמות
המערב
והן
מצד
ברית
-
המועצות
.

עיראק
ניצחה
במלחמה
עקובה
מדם
,
בשל
האמצעים
הצבאיים
האדירים
שהזרימו
אליה
מעצמות
המערב
וברית
-
המועצות
ללא
הבחנה
,
שגם
עברו
בשתיקה
על
השימוש
בגזים
שהכריעו
את
המלחמה
.

בכך
צריך
היה
,
כביכול
,
להסתיים
הסיוע
הצבאי
המאסיווי
שהגישו
שני
הצדדים
לעיראק
.

צריך
היה
להיות
ברור
לאותם
מנהיגים
,
שעם
תום
המלחמה
צריכה
עיראק
להפנות
את
משאביה
הכספיים
לשיקום
ארצה
ולתשלום
עבור
המשאבים
העצומים
שהועמדו
לרשותה
בזמן
המלחמה
ולא
היא
!
מעצמות
המערב
וברית
-
המועצות
המשיכו
,
גם
לאחר
סיומה
של
המלחמה
,
להזרים
ציוד
צבאי
בעשרות
ביליוני
דולרים
לעיראק
.

עיראק
יכולה
להתמודד
עם
תשלום
חובותיה
,
וסיפוק
צרכיה
היא
,
אך
ורק
באחת
מהאפשרויות
הבאות
,
או
טוב
יותר
מבחינתה
,
בשילוב
מלא
ביניהן
:
עלייה
של
ממש
במחיר
הנפט
הגולמי
,
שאת
מחירו
יצטרך
לשלם
הצרכן
בעולם
כולו
;
עלייה
של
ממש
בתפוקת
הנפט
של
עיראק
,
לצד
הרחבת
מקורות
הנפט
הנמצאים
בשטחי
שכנותיה
.

סביר
להניח
שמשמעות
הצטיידותה
הצבאית
של
עיראק
,
בעזרת
המדינות
ממזרח
וממערב
,
היתה
נהירה
לאותם
מנהיגים
והם
היו
מוכנים
לשאת
בתוצאותיה
.

אחרת
קשה
להבין
כיצד
מנהיגים
אלה
לא
שאלו
את
עצמם
שאלה
יסודית
אחת
:
לשם
מה
דרושה
לסדאם
חוסיין
כל
העוצמה
הצבאית
האדירה
שאירגן
לעצמו
גם
לאחר
נצחונו
על
איראן
.

סדאם
חוסיין
,
ורבים
מאזרחי
הארצות
הנוגעות
בדבר
,
מתחילים
להתייחס
לאיומי
ארה"ב
לעשות
סדר
במפרץ
הפרסי
בכוח
הזרוע
,
כאל
אותו
מוסר
השכל
"
זאב
זאב
ואין
זאב
!
"
.

אם
לא
תיפתר
בעיית
סדאם
חוסיין
בקרוב
,
עתידות
המדינות
הנרתעות
עכשיו
ממלחמה
לשלם
מחיר
יקר
אלפי
מונים
,
בקורבנות
ובמשאבים
,
בעתיד
הלא
כל
כך
רחוק
.

אסור
למנהיגי
העולם
הנאור
להרשות
להיסטוריה
הלא
כל
כך
רחוקה
לחזור
על
עצמה
.

בליכוד
ובקרב
הסיעות
הדתיות
בקואליציה
שוררת
התנגדות
למינויו
של
ח"כ
אריאל
ויינשטיין
(
ליכוד
)
כסגן
שר
,
תמורת
מסירת
משרת
מ"ם
יו"ר
ועדת
הכספים
לח”כ
שמואל
הלפרט
מאגודת
ישראל
.

הצעה
זו
הוגשה
לוויינשטיין
בשבוע
שעבר
על
ידי
נציגי
אגו"י
.

גורמים
בכירים
בליכוד
,
ובכללם
שרים
בממשלה
,
אמרו
כי
אין
לוותר
על
עמדה
חשובה
זו
של
מ"ם
יו"ר
ועדת
הכספים
,
במיוחד
שעה
שאגו"י
תקבל
את
משרת
יו"ר
הוועדה
.

גם
שר
התעשייה
והמסחר
משה
נסים
,
שוויינשטיין
נחשב
כמקורבו
,
לא
התלהב
מההצעה
.

עם
זאת
,
במו"ם
עם
אגו"י
,
הבטיח
נסים
להלפרט
כי
ייעשה
ניסיון
לתת
לו
השפעה
בוועדת
הכספים
.

עוד
ציינו
בליכוד
כי
לא
ייתכן
להעניק
לאגו"י
ארבעה
מושבים
בוועדת
הכספים
.

כיום
מכהנים
בוועדה
זו
הח"כים
מנחם
פרוש
(
על
חשבון
מכסת
מושבי
המערך
)
וח”כ
אברהם
ורדיגר
.

לאחר
חתימת
ההסכם
הקואליציוני
יצורף
אליה
כיו"ר
ח"כ
משה
זאב
פלדמן
מאגו"י
,
ועל
פי
ההצעה
שנדונה
עם
ויינשטיין
גם
ח"כ
הלפרט
יצטרף
לוועדה
.

חוגים
אחרים
בליכוד
מסרו
כי
"
כל
ההצעה
אינה
רצינית
ולא
תצא
אל
הפועל
"
.

חוגים
במפד"ל
אמרו
אמש
כי
לא
ייתכן
שוויינשטיין
ימונה
כסגן
שר
,
בטרם
יימצאו
סמכויות
הולמות
לנציג
המפלגה
ח"כ
יגאל
ביבי
,
המכהן
בלא
סמכויות
נרחבות
.

לביבי
הובטחה
משרת
סגן
שר
העבודה
והרווחה
,
ואולם
,
באחרונה
הבטיח
הליכוד
שתי
משרות
של
סגן
שר
העבודה
לנציגי
אגו"י
.

ח
"
כ
ויינשטיין
אמר
בתגובה
כי
"
עובדת
ההתנגדות
בליכוד
ובין
שרי
הליכוד
ידועה
היטב
.

היו
פניות
אלי
,
ולפיהן
אין
מקום
שהליכוד
לא
יחזיק
בעמדת
מ"ם
יו"ר
ועדת
הכספים
,
בעת
שנציגי
המפלגה
מכהנים
כשרים
כלכליים
בממשלה
"
.

עוברים
ושבים
שמעו
יבבות
בוקעות
מתוך
הצמחיה
.

פיקריה
מגיטולו
(
16
)
,
צעירה
טורקייה
,
שכבה
על
שביל
ביער
פירסטנרידר
,
פצועה
קשה
בראשה
.

היא
מתה
מפצעיה
במחלקה
לטיפול
נמרץ
במרפאה
גרוסהדרן
,
במינכן
.

היא
נרצחה
בידי
אחיה
.

מחמט
מגיטולו
(
19
)
,
הלך
לקחת
את
אחותו
מדירת
מכרים
במערב
מינכן
,
לשם
נמלטה
הצעירה
הכורדית
עם
ידידה
,
עלי
,
בן
ה19
.

השניים
קיוו
להעמיד
את
הוריה
של
פיקריה
בפני
עובדה
מוגמרת
.

האח
מצא
אותם
במהרה
.

לפיקריה
אמר
כי
ההורים
השלימו
עם
המצב
.

"
בואי
"
,
אמר
בנימה
מפייסת
לאחותו
,
"
נלך
לקנות
לך
שמלת
כלה
"
.

בלב
ולב
השתכנעה
הנערה
להיכנס
למכונית
;
באותו
בוקר
,
החנויות
היו
סגורות
עדיין
.

פחדה
היה
מוצדק
.

מחמט
סטה
בדרכו
ליער
פירסטנרידר
,
שם
אילץ
אותה
לצאת
מהמכונית
ולכרוע
על
ברכיה
.

על
-
פי
ממצאי
המשטרה
,
הוא
הצמיד
אקדח
בעל
קליבר
גדול
למצחה
ולחץ
על
ההדק
.

"
היא
זיהמה
את
כבוד
משפחתנו
,
אמר
לאחר
מעשה
לאימו
נור
בטלפון
,
ואז
נעלם
.

חוקרי
המשטרה
במינכן
הגיעו
במהרה
למסקנה
שמחמט
לא
יכול
היה
לפעול
על
דעת
עצמו
,
וחודשיים
לאחר
הרצח
נעצר
האב
,
עדן
מגיטולו
,
באשמה
כי
דחף
את
בנו
לרצח
.

1.6
מיליון
מהגרים
מטורקיה
,
ביניהם
קרוב
ל750
אלף
נשים
ונערות
,
חיים
במערב
גרמניה
.

רק
לעתים
רחוקות
בוקע
סבלן
של
מהגרות
אלה
ועולה
על
פני
השטח
.

מצוקתן
של
הנשים
,
ששמלותיהן
הרחבות
,
הגולשות
,
ומטפחות
הראש
המיושנות
שלהן
מעוררות
את
לעגם
של
הגרמנים
ואת
טנתם
,
אינה
נושא
המעניין
איגודים
מקצועיים
או
מפלגות
.

טורקיות
הרי
אינן
מצביעות
,
הן
נמצאות
בתחתית
הסולם
,
גם
זה
של
החלכאים
והנדכאים
.

ברחוב
הן
קרבן
לגזענות
ואפליה
גלויה
,
יותר
או
פחות
.

בין
ארבעת
כותלי
ביתן
הן
חשופות
לא
אחת
לאלימות
הגברים
במשפחה
.

גם
עובדים
סוציאליים
או
קבוצות
נשים
נרתעים
לפעמים
לפרסם
דיווחים
על
הנעשה
במשפחות
טורקיות
.

מבט
לעומק
דפוסי
החיים
במשפחות
פונדמנטליסטיות
רבות
עלול
רק
להחריף
את
השנאה
לזרים
ברחבי
גרמניה
,
להפוך
את
הגבר
הטורקי
,
שגם
כך
נרקמת
סביבו
תת
מיתולוגיה
גזענית
,
לאובייקט
שינאה
מספר
אחת
.

אבל
כפייה
ואילוצים
אכן
שוררים
במשפחות
רבות
.

ולעתים
קרובות
,
כאשר
נשפך
דם
הסיבה
היא
פגיעה
בכבוד
המשפחה
.

אמנם
,
משפחות
טורקיות
רבות
במערב
גרמניה
לא
חיו
מעודן
על
פי
קוד
דתי
שמרני
,
או
התנתקו
ממנו
בבואן
לשם
.

טורקיות
צעירות
מסירות
את
המטפחת
ומצטרפות
,
בין
השאר
,
לארגונים
לשחרור
האשה
,
וממשלת
טורקיה
משתדלת
להציג
תדמית
מודרנית
כלפי
העולם
.

אולם
גם
משפחות
רבות
שאימצו
נוהגים
שונים
,
מדקדקות
מאוד
בנוהגי
העבר
בכל
הקשור
לנשים
ונערות
,
מה
עוד
שרבות
חולמות
לחזור
למולדת
בשלב
זה
או
אחר
ואינן
רוצות
להתנתק
מסביבתן
המסורתית
.

רשויות
המטפלות
בזרים
או
לשכות
לטיפול
בנוער
מגיבות
בדרך
כלל
באדישות
או
באוזלת
יד
על
פניותיהן
של
טורקיות
.

הפקידים
אינם
רוצים
להסתבך
בענייני
משפחות
גדולות
ובקשרי
משפחה
שאינם
נהירים
להם
.

נער
טורקי
בן
15
,
למשל
,
נאלץ
לפנות
15
פעמים
עד
שהרשויות
בנירנברג
הואילו
לשים
אליו
לב
.

יום
אחד
התייצב
ליד
דלת
"
מפלט
"
,
מרכז
חירום
לילדים
ונוער
במצוקה
.

שם
הסתגר
בחדרו
ימים
שלמים
ולא
הוציא
מלה
מפיו
.

אביו
של
הנער
שם
בידו
אקדח
ורצה
לאלץ
אותו
לירות
באמו
,
שהעזה
להתגרש
.

בחברה
הטורקית
"
אלימות
היא
מעשה
של
יום
ביומו
"
,
אומר
במאי
הסרטים
טופיק
באשר
.

בבית
הספר
מכה
המורה
את
התלמידים
,
בצבא
מכים
את
הטירונים
,
אסירים
פוליטיים
ופליליים
עוברים
עינויים
דרך
קבע
.

על
-
פי
החוק
,
אמנם
,
שווים
הגברים
והנשים
בטורקיה
מאז
שנות
ה02
,
כאשר
החליט
הגנרל
מוסטפה
כמאל
אתא
-
תורק
,
האוטוקרט
הריכוזי
,
אבי
טורקיה
המודרנית
,
להכניס
בסערה
מודרניזציה
לארצו
.

טורקיות
זכו
להצביע
ב1934
10
שנים
לפני
הצרפתיות
ו18
שנים
לפני
היווניות
,
ואף
פוליטיקאי
טורקי
אינו
שוכח
להזכיר
זאת
כאשר
הוא
רוצה
להעלות
על
נס
את
השגי
ארצו
.

אבל
הלכה
למעשה
,
הדברים
שונים
.

רבים
עדיין
אומרים
הגבר
הוא
"
ראש
האשה
"
או
"
הגבר
הוא
הזרע
,
האשה
היא
אדמה
ואדמה
יש
בשפע
"
.

גם
היום
טורקיות
הן
עדיין
רק
הבחירה
השנייה
,
לא
הראשונה
,
של
אללה
.

עם
זאת
,
האיסלם
עצמו
אינו
עוין
נשים
כלל
וכלל
.

אלא
שהטקסטים
פורשו
עד
כה
בידי
גברים
,
ולפחות
כאשר
המדובר
בממסדים
דתיים
,
היו
אלה
לעתים
קרובות
מדי
שמרנים
למהדרין
.

למעשה
,
האיסלם
היה
במקורו
דת
"
שביחס
לתקופתה
עסקה
באורח
מפתיע
בזכויות
האשה
"
,
כתבה
הטורקייה
נאילה
מינאי
בספרה
"
אחיות
תחת
חצי
הסהר
"
(
שטוטגרט
,
1984
)
.

על
-
פי
הקוראן
זכאיות
נשים
לרכוש
השכלה
,
להשתכר
למחייתן
ולעשות
בכסף
זה
כרצונן
.

הן
היו
זכאיות
למיניותן
,
ו"לאחר
גירושין
לא
היו
אמורות
להיות
מושלכות
מהבית
ללא
כל
תמיכה
פיננסית
"
,
כותבת
מינאי
.

זה
היה
במאה
השביעית
,
אבל
המצב
הוחזר
במהרה
לסדר
הדברים
הרגיל
.

גם
במערב
המתקדם
מצבן
של
הטורקיות
אינו
טוב
בהרבה
מאשר
במולדת
הפטריארכלית
.

זאת
,
גם
בשל
שחרור
הנשים
החלקי
כל
כך
.

נשים
מרוויחות
פחות
ומתמסרות
למקצוען
לעתים
רחוקות
יותר
;
במצב
כזה
,
לטורקיות
קשה
בוודאי
עוד
יותר
.

הן
ניצבות
בתחתית
סולם
השכר
,
הן
בעלות
השכלה
מועטה
,
היחס
אליהן
מבזה
ומזלזל
,
עובדות
בדרך
כלל
בעבודות
הנחשבות
פחותות
ערך
,
ללא
כל
הטבות
סוציאליות
,
והדבר
רק
מגביר
את
תלותן
בבעל
,
המפרנס
הראשי
.

כעובד
נקיון
או
עובד
עזר
בבנייה
,
מתייחסים
עמיתיו
אל
הטורקי
החי
בגרמניה
כאל
קטין
מפגר
ומלגלגים
עליו
,
מבעד
למנסרות
דעת
הקהל
הוא
נשקף
באור
מסולף
ומעוות
.

על
ההשפלות
היום
-
יומיות
שהוא
עובר
חייבת
לשלם
האשה
.

הנשים
סובלות
אפוא
כפל
כפליים
.

הן
לכודות
במעגל
קסמים
.

הנשים
הטורקיות
אינן
אמורות
לצאת
החוצה
.

ביתן
הוא
מקומן
.

הן
גם
אינן
אמורות
לקחת
חלק
בפעילות
פוליטית
כלשהי
.

"
מי
שיוצא
הרבה
מביא
חזרה
לכלוך
רב
"
,
אומרת
מימרה
טורקית
.

עד
כמה
יכול
הבידוד
להרחיק
לכת
הראה
הבמאי
באשר
בסרטו
עטור
השבחים
"
40
מטרים
רבועים
של
גרמניה
"
.

הסרט
מתאר
כיצד
,
לאחר
בואה
של
טורנה
הצעירה
להמבורג
,
סוגר
אותה
דורסון
בעלה
בדירתם
.

40
מ"ר
הם
כל
עולמה
.

אפילו
לצאת
לטיול
ביום
ראשון
אסור
לה
.

"
למעשה
,
כוונתו
של
הבעל
היא
רק
לטובה
"
,
אומר
באשר
.

בחוץ
,
ליד
הדלת
,
עומדות
הזונות
של
הרובע
.

סיפורו
של
באשר
עוסק
במקרה
של
בידוד
קיצוני
,
אבל
יש
לו
רקע
אמיתי
:
הוא
הבחין
בזמנו
בטורקייה
צעירה
שעמדה
בודדה
בביתה
ימים
שלמים
והתבוננה
החוצה
דרך
החלון
,
כמו
טורנה
בסרט
.

נשים
ונערות
טורקיות
בגרמניה
נתונות
בפיקוח
דרך
קבע
:
דודות
,
דודים
וקרובים
רחוקים
,
מכרים
,
ידידים
או
אחים
,
חברים
לעבודה
של
האב
ובעיקר
השכנים
.

אם
צעירה
יוצאת
לרחוב
ללא
סיבה
,
צצים
מיד
רכילות
וחשדות
.

מיד
מוטל
ספק
בטוהר
האשה
,
בבתולי
הבת
.

אך
כאשר
,
למרות
הכל
,
קורה
דבר
מה
,
יש
עדיין
מוצא
ניתוח
לאיחוי
הבתולים
.

רופאי
נשים
טורקיים
ואיראניים
מבצעים
מלאכה
זאת
בברלין
,
באמסטרדם
או
באיסטנבול
,
תמורת
300
עד
1,000
מרק
.

אולם
האיחוי
אינו
מחזיק
מעמד
זמן
רב
,
ויש
לבצע
את
הניתוח
לפני
החתונה
.

כאן
עולה
בעיה
חמורה
.

הניתוח
כואב
.

לעתים
קרובות
הכלה
אינה
יכולה
לרוץ
ובוודאי
לא
לרקוד
,
כפי
שמצפים
ממנה
בחתונה
טורקית
.

יש
אבות
בברלין
שמצאו
תחבולה
.

הם
משחדים
נהג
מונית
שיעיד
כי
זמן
קצר
לפני
החתונה
נפגעה
הכלה
במכוניתו
.

מותר
אפוא
לנערה
לצלוע
והיא
פטורה
מהריקוד
.

כולם
יודעים
את
האמת
,
אבל
היוקרה
ניצלה
.

אמנם
,
מספר
הבנות
הרשאיות
להשתתף
בבחירת
בן
זוגן
הולך
וגדל
,
אך
את
מרבית
הנישואים
עדיין
יוזמים
הורים
.

בשידוך
טוב
מביאה
הכלה
להורים
בין
5,000
ל10,000
מרק
.

בטורקיה
יש
ביקוש
מיוחד
לטורקיות
גרמניות
,
היכולות
להקנות
לחתן
את
הזכות
לעקור
למערב
גרמניה
.

במקרה
כזה
,
המוהר
יכול
להגיע
בקלות
ל03
אלף
מרק
.

מקלטי
הנשים
במערב
גרמניה
מלאים
בנשים
טורקיות
שהבריחה
מהבעל
היתה
עבורן
המוצא
האחרון
.

אבל
גם
שם
אין
הן
בטוחות
.

גבר
בן
29
ירה
מחסנית
שלמה
באשתו
שברחה
למעון
בשטוטגרט
.

"
רציתי
רק
להחזיר
אותה
"
,
אמר
מאוחר
יותר
בבית
המשפט
.

נשים
מותקפות
לא
רק
בידי
בני
משפחה
.

בשנה
שעברה
הותקפו
שתי
טורקיות
הפעילות
בארגוני
נשים
.

מסוט
א.
(
38
)
כלא
את
חברתו
לשעבר
,
נאדירה
ג.
(
36
)
,
עינה
אותה
ואנס
אותה
,
וחטף
את
בנם
המשותף
,
גיניי
בן
ה4
,
לטורקיה
.

שבועות
ספורים
קודם
לכן
הותקפה
העובדת
הסוציאלית
הטיג
ק.
בידי
בן
ארצה
.

היא
סייעה
לנערה
טורקייה
להתגונן
מפני
חיזוריו
הנמרצים
מדי
של
אירפן
.

בוקר
אחד
בא
אליה
אירפן
,
צעק
עליה
שהיא
"
זונה
"
ש"אשמה
בכל
"
,
סטר
לה
ודקר
אותה
28
פעמים
.

הרופאים
קבעו
שרק
בנס
ניצלה
.

יועץ
ראש
הממשלה
ללוחמה
בטרור
,
יגאל
כרמון
,
החליט
להסיר
את
המלצתו
לישראלים
להימנע
מנסיעות
למצרים
.

ההחלטה
באה
לאחר
שכוחות
ביטחון
הפנים
של
מצרים
עצרו
מאות
פעילים
איסלאמים
והחרימו
נשק
ותחמושת
.

המלצת
היועץ
ללוחמה
בטרור
ניתנה
ערב
ראש
השנה
,
לאחר
שהצטברו
כמה
התרעות
על
כוונה
לפגוע
בישראלים
המטיילים
במצרים
.

בהמלצה
,
שנוסחה
בשיתוף
עם
משרד
החוץ
,
נאמר
כי
כל
המתכוון
לצאת
לטיול
במצרים
ראוי
שישקול
שוב
את
כוונתו
.

ההמלצה
הועברה
ל21
סוכנויות
נסיעות
המקיימות
סיורים
במצרים
,
ונתלתה
על
לוחות
המודעות
במסופי
הגבול
עם
מצרים
.

ההנחיה
היתה
לתת
לכל
מי
שמתעניין
בנסיעה
למצרים
את
נוסח
ההמלצה
ולהשאיר
בידיו
את
ההחלטה
אם
לצאת
למצרים
.

מאז
חלה
ירידה
במספר
הישראלים
שיצאו
למצרים
.

שלטונות
מצרים
הגבירו
בשבועות
האחרונים
את
מאבקם
בארגונים
האיסלאמיים
הקיצוניים
,
במיוחד
לאחר
רצח
יושב
ראש
הפרלמנט
במרכז
קהיר
.

נראה
כי
פעילי
ארגונים
אלה
הם
שסימנו
את
אזרחי
ישראל
המטיילים
במצרים
כמטרה
.

מעצרם
הקטין
את
החשש
מביצוע
פעולות
טרור
נגד
ישראלים
על
אדמת
מצרים
.

בנוסף
לכך
החליטו
המצרים
להגביר
את
האבטחה
על
מקומות
המועדים
לפיגועי
טרור
.

הם
שיפרו
את
אמצעי
הבטיחות
במסופי
הגבול
עם
ישראל
ברפיח
ובטאבה
,
ומעתה
לא
יהיה
אפשר
להגיע
לשם
במכוניות
עם
נשק
,
כבעבר
.

כן
הוצבו
כמה
מחסומים
בדרך
.

גורמי
ביטחון
הבהירו
כי
אם
יתעורר
שוב
הצורך
לחדש
את
ההמלצה
שלא
לנסוע
למצרים
,
לא
יהססו
להורות
על
כך
.

"
אין
כל
אפשרות
להורות
לאזרח
ישראלי
לבטל
את
נסיעתו
למדינה
שעמה
יש
לנו
יחסים
דיפלומטיים
"
,
הדגישו
הגורמים
,
"
אך
כשם
שמשרד
החוץ
האמריקאי
עושה
שימוש
במכשיר
ההמלצה
לאזרחים
אמריקאים
להימנע
מנסיעות
לאזורים
המוגדרים
כמסוכנים
להם
,
כך
חובה
על
הגופים
המקצועיים
בישראל
העוסקים
בכך
להמליץ
על
הימנעות
מנסיעה
לארצות
שבהן
נשקפת
סכנה
לאזרחים
ישראלים
"
.

רבים
מיצרני
הנעליים
,
מגה
,
גאלי
,
אבנעל
,
רוזי
ואחרים
,
משווקים
בצד
המכירות
הרגילות
שלהם
,
גם
נעליים
במחירים
מוזלים
במסגרת
חנויות
המפעל
או
חנויות
עודפים
.

בכתבה
זו
התרכזנו
בחנויות
העודפים
של
מגה
,
שהן
מן
הראשונות
שמכרו
בשיטה
זו
.

מביקור
בהן
עולה
כי
המבחר
גדול
ממבחר
נעלי
מגה
שאפשר
למצוא
בחנויות
רגילות
.

מי
שרוצים
לצייד
בבת
אחת
את
כל
המשפחה
או
לפחות
כמה
מהם
,
יכולים
לחסוך
בקנייה
שם
.

בשביל
זוג
נעליים
אחד
לא
תמיד
משתלם
לעשות
את
הדרך
.

ההנחות
,
לדברי
אנשי
"
מגה
"
,
הן
בשיעור
של
10
%
13
%
.

בחנויות
העודפים
מוכרים
גם
שאריות
של
זוגות
משנה
קודמת
במחירי
מציאה
,
וכן
סוג
ב
בהנחה
ניכרת
.

כרגע
ניתן
למצוא
שם
,
בין
השאר
,
נעלי
בית
לתינוקות
ב9.90
ש"ח
;
נעלי
בית
לילדות
ב13.90
ש"ח
;
סוגים
הדורים
יותר
,
כגון
נעלי
קטיפה
לילדות
,
ב23.90
ש"ח
,
או
נעלי
בית
צבעוניות
,
גבוהות
,
מצמר
סרוג
,
ב24.90
,
לעומת27.90
ש"ח
בחנויות
.

כן
מוצעות
נעלי
"
פינוק
"
לבית
ב12.9
ש"ח
,
לדגם
פתוח
מאחור
.

נעלי
בית
ונעלי
ספורט
הן
המבוקשות
ביותר
בחנויות
אלו
,
אומרת
כרמלה
עברון
,
המנהלת
את
החנות
ברוממה
בירושלים
.

שנה
אחר
שנה
מציעים
את
נעלי
הבית
המרוכסנות
והמשובצות
בגובה
שלושה
רבעים
.

המחיר
,
החל
ב19.90
ש"ח
ועד
ל23.40
ש"ח
.

המידות
מ21
ועד
ל47
.

נעלי
גברים
יש
עד
למידה
47
ונעלי
נשים
עד
למידה
42
,
אך
לא
בכל
הדגמים
.

נעלי
תינוקות
מעור
סוג
ב
,
עם
פגם
אסתטי
מזערי
,
עולות
29.90
ש"ח
במקום
50-70
ש"ח
בחנויות
,
אבל
המבחר
דל
.

נעלי
תינוקות
של
"
אדידס
"
לא
נמכרות
בהנחה
גדולה
:
75.90
ש"ח
לעומת
79.90
בחנויות
.

לנשים
מציעה
החנות
סניקרס
צבעוניים
זוהרים
,
החל
ב29.9
ש"ח
(
במקום
33.90
ש"ח
)
;
סניקרס
מבד
ומדגם
או
-
פי
עולים
49.90
ש"ח
;
נעלי
בית
משובצות
לגברים
וכן
דגמים
מעטים
של
נעלי
-
בית
מאריג
קורדרוי
נמכרים
ב27.40
ש"ח
.

עדיין
ניתן
להשיג
שם
את
מגה
-
קומפורט
,
נעל
שנשים
רבות
התרגלו
אליה
על
אף
הסוליה
המגושמת
(
רוקי
גבוה
)
,
ב86.90
ש"ח.
(
במקום
100
ש"ח
)
.

גם
נעלי
קומנדו
יש
,
ב
מחיר
25.90
ש"ח
(
המחיר
תלוי
במידה
)
.

בנעלי
הספורט
צריך
לציין
את
"
אדידס
"
,
של"מגה
"
יש
זיכיון
ליצרן
בארץ
.

דגם
קיק
עולה
99.90
ש"ח
.

נעלי
גברים
בדגם
מוקסין
,
עם
סוליה
סינתטית
,
עולים
104.90
במקום
119.90
ש"ח
;
עם
סולית
עור
המחיר
הוא
112.90
ש"ח
;
נעלי
גברים
עם
רכיסת
צמדן
עולות
99.90
ש"ח
(
סוליה
סינתטית
)
במקום
119.90
;
לנערים
יש
נעלי
כדורסל
"
אדידס
"
דגם
"
131
"
ב129.90
במקום
164
ש"ח
.

יש
גם
מבחר
נעלי
אדידס
מדגמי
"
דסטי
"
ו
"
קריסטי
"
;
נעלי
עור
ספולדינג
עולים
79.90
ש"ח
.

"
מגה
"
גם
מייצרת
ומייבאת
נעלי
"
אלכסנדרס
"
מאיטליה
.

דגמים
מאשתקד
בעקבים
גבוהים
עולים
עכשיו
59.90
ש"ח
במקום
149
ש"ח
,
מציאה
למי
שמחפשת
נעל
הדורה
.

נעלי
אלכסנדרס
אחרות
עולות
79.90
ש"ח
ו
99.90
ש"ח
.

בדגמים
ההדורים
יש
גם
חצאי
מידות
,
פרט
חשוב
לנשים
רבות
שאינן
מסתדרות
עם
המידות
הרגילות
.

המגפיים
עדיין
אינם
במבחר
ואינם
בדגמים
מושכים
את
העין
.

חצי
מגף
עולה
119.90
ו
עם
פרווה
המחיר
כמעט
כפול
;
נעלי
בית
לנשים
,
דגם
מגפון
עם
פרווה
שהפכו
לקלאסיות
,
עולות
34.90
ש"ח
לעומת
49.90
ש"ח
במחיר
רגיל
.

באחרונה
חתמה
"
מגה
"
על
הסכם
עם
חברת
"
קדס
"
האמריקאית
המקנה
את
הזכיון
לייצר
נעלים
אלה
בארץ
.

מדובר
בסניקרס
במבנה
מיוחד
מחומרים
לא
קמיטים
עם
רפידה
פנימית
בת
כמה
שכבות
גומי
,
ויש
להניח
שעם
הזמן
יגיעו
גם
הן
לחנויות
העודפים
.

יש
להעיר
ל"מגה
"
על
כך
שהסימון
של
מחירי
הנעל
שחייב
להימצא
,
על
פי
החוק
,
על
הנעל
,
עשוי
אצלה
ממדבקת
נייר
הנופלת
מן
הנעל
מיד
במדידה
,
כך
שלא
מעט
נעליים
חסרות
סימון
זה
בחנות
.

חנויות
העודפים
נמצאות
בתל
-
אביב
,
ברחוב
השרון
4
;
בפתח
-
תקוה
,
ברחוב
הסיבים
,
קריית
מטלון
;
בירושלים
,
ברוממה
,
ברחוב
ירמיהו
25
;
בחיפה
,
בצומת
וולקן
וברחוב
העצמאות
13
.

"
ניקוסיה
(
ע"ר
)
.

פאהד
מלך
סעודיה
הבטיח
שלשום
לקרב
את
מלכותו
לעבר
משטר
דמוקרטי
.

סוכנות
הידיעות
הסעודית
מסרה
מפי
המלך
כי
מושלמות
עתה
תוכניות
להקמת
מועצה
מייעצת
מרכזית
ומועצות
אזוריות
דומות
.

"
הפעלת
התוכנית
תתחיל
לאחר
שיושלמו
הטיוטות
האחרונות
"
,
אמר
המלך
לעורכי
העיתונים
הסעודיים
.

סעודיה
נותרה
עד
היום
כמונארכיה
אבסולוטית
מאז
קמה
הממלכה
ב1932
.

החשש
מפני
מלחמה
הגביר
את
הלחץ
לרפורמה
פוליטית
במדינה
.

מריאד
נמסר
כי
40
נשים
נראו
השבוע
כשהן
נוהגות
בהפגנתיות
במכוניות
ברחובות
הבירה
על
אף
האיסור
שהטילה
הממלכה
על
נהיגתן
.

תומכי
המפגינות
הסבירו
כי
הן
קיבלו
עידוד
מנשים
בצבא
האמריקאי
שנראו
נוהגות
משאיות
ברחבי
סעודיה
.

לפני
הבחירות
הידרדרנו
לשחצנות
פוליטית
ואידיאולוגית
,
ועל
כך
שילמנו
.

התבוסה
הדרמטית
הפכה
אותנו
לצנועים
.

עכשיו
יצרנו
שוב
קשר
עם
המציאות
.

לקח
זה
יחזיר
אותנו
לדרך
פוליטית
נבונה
ויעניק
לנו
כוח
לחזור
לשלטון
ברגע
המתאים
.

חלוקת
הקרקעות
לאיכרים
היתה
איטית
מדי
.

בתחילה
חשבנו
שמהפכני
הוא
להחזיק
קרקע
בבעלות
המדינה
.

כך
אפוא
לא
נתנו
דבר
לאיכרים
והסתכסכנו
איתם
.

בנוסף
,
בתקופה
הראשונה
השקענו
כסף
רב
באורח
מוטעה
.

לולא
הוצאנו
כסף
זה
לטווח
קצר
כל
כך
,
לרכישת
אמצעי
מחיה
,
אין
ספק
שמצב
הכלכלה
כיום
לא
היה
כה
גרוע
.

כוחות
הביטחון
והמשטרה
אכן
השתמשו
מדי
פעם
לרעה
בכוחם
,
בעיקר
באזורי
הקרבות
(
עם
הקונטראס
)
,
וכך
עוררנו
את
שנאתם
של
המיעוטים
הלאומיים
.

גם
בנקודה
זאת
עשינו
שגיאות
.

מבצעי
הגיוס
נעשו
נגד
רצון
האוכלוסייה
.

היו
כמה
מקרים
שיצאו
משליטתנו
,
בעיקר
באזורי
מלחמה
.

בתקופה
שכיהנתי
כשר
פנים
חשפתי
כמה
מאותם
מקרים
,
והאשמים
הוענשו
.

אבל
באורח
בלתי
נמנע
היו
לכך
השפעות
פוליטיות
.

בכמה
אזורי
מלחמה
היו
מקרי
התעללות
ועינויים
.

זו
תעמולה
של
אויבינו
ותו
לא
.

במלחמה
נספו
אנשים
רבים
:
קונטראס
,
אזרחים
,
שבחלקם
קיימו
קשרים
עם
הקונטרס
,
וכמובן
חיילים
שלנו
.

במלחמה
כזאת
,
שבה
עשרות
אלפי
קורבנות
,
מובן
שקוברים
אנשים
בקברי
אחים
.

עכשיו
רוצים
להאשים
את
הסנדיניסטים
,
אבל
אין
שום
ספק
בכך
שהקונטראס
הם
שירו
בבני
אדם
וקברו
אותם
בקברי
אחים
.

כל
צמרת
המנהיגות
הסנדיניסטית
מקיימת
מגעים
עם
הממשלה
.

פועלת
ועדת
משא
ומתן
,
שבה
חבר
גם
דניאל
אורטגה
,
והיא
מוציאה
לפועל
את
החלטות
הדירקטוריון
(
הגוף
העליון
הסנדיניסטי
)
.

המהנהיגות
היא
קולקטיווית
.

אנו
רוצים
לתרום
להכרעת
המשבר
הכלכלי
,
אבל
אין
אנו
שותפים
לשלטון
.

אין
ספק
שהם
השאירו
בידיהם
נשק
רב
:
רובים
,
תת
מקלעים
,
אפילו
משגרי
טילים
ורומ"ה
.

היריות
פרצו
בגלל
סכסוכי
אדמות
שהממשלה
עדיין
לא
הצליחה
לפתור
,
ובהקשר
זה
דרישות
המורדים
לקרקע
מוצדקות
.

ככלות
הכל
,
בסוף
המלחמה
היו
קונטראס
רבים
קמפסינוס
פשוטים
שהובטחה
להם
אדמה
.

אבל
עד
כה
לא
קיבלו
אותה
,
ולפיכך
השתלטו
על
קרקעות
באורח
בלתי
ליגלי
.

איננו
תומכים
בצעד
זה
,
אבל
אנו
תומכים
בדרישותיהם
לאדמה
משלהם
.

בין
ארגון
הפועלים
החקלאיים
הסנדיניסטים
לקונטראס
יש
כיום
יחסים
טובים
יותר
מאשר
בין
הקונטראס
לממשלה
.

איננו
סבורים
גם
שיש
לאלץ
את
הקונטראס
להחזיר
את
כלי
נשקם
.

כרגע
,
הסיכויים
לחידוש
המלחמה
קלושים
.

הבעיה
אינה
לוגיסטית
אלא
פוליטית
.

על
המשטרה
והצבא
מפקדים
סנדיניסטים
,
זה
נכון
.

אבל
הם
כפופים
לפיקוח
הממשלה
.

קיים
הסכם
מעבר
על
השארת
תשתית
כוחות
הביטחון
והצבא
בעינה
.

הדמות
החשובה
ביותר
בתשתית
זאת
הוא
אומברטו
אורטגה
(
אחיו
של
דניאל
אורטגה
)
.

כל
עוד
ידרשו
זאת
הנסיבות
.

כאשר
תקום
ממשלה
חדשה
.

אז
אולי
יהיה
הסכם
חדש
.

לא
היו
תוצאות
ישירות
.

אבל
האירועים
במזרח
אירופה
השפיעו
,
כמובן
,
על
הבחירות
.

מעל
לכל
,
קיצוץ
הסיוע
הכלכלי
מהמזרח
צימצם
את
סיכויי
היבחרותם
של
הסנדיניסטים
.

מבחינה
אידיאולוגית
,
עם
זאת
,
אנו
מאמינים
כיום
בסוציאליזם
יותר
מאי
-
פעם
.

שכן
כאשר
הסוציאליזם
הכוזב
נעלם
,
חייב
להיות
אמון
רב
יותר
בסוציאליזם
האמיתי
.

שיטה
לא
צודקת
כמו
הקפיטליזם
אינה
יכולה
להיות
המלה
האחרונה
.

על
קובה
עובר
כעת
משבר
כלכלי
קשה
ביותר
,
כיוון
שהסיוע
מהגוש
המזרחי
לשעבר
נפסק
.

יהיו
לכך
גם
תוצאות
פוליטיות
.

אך
לדעתי
,
אין
שום
סימן
לכך
שהשפעות
אלו
יביאו
לרפורמות
במפלגה
הקומוניסטית
,
כלומר
לדמוקרטיזציה
מהותית
.

ברור
שגם
פידל
קסטרו
עשה
שגיאות
שעמו
יזקוף
לחובתו
,
אבל
הוא
פעל
תמיד
ביושר
מרבי
.

אנו
מחויבים
לתמיכה
פוליטית
ומוסרית
באף
-
אם
-
אל
-
אן
.

בעיקר
אנו
מסייעים
בחיפוש
אחר
פתרון
פוליטי
לבעיות
באל
סלוודור
.

בכך
מאשימים
אותנו
.

אבל
על
אף
יעילותו
המהוללת
של
הסי
-
איי
-
אי
,
הוא
לא
הצליח
מעולם
להוכיח
שאספקה
כזאת
אכן
קיימת
.

אולי
על
כך
שלא
הייתי
צנוע
יותר
.

ב1989
,
כאשר
ניצחנו
במהפכה
,
התייחסנו
לעצמנו
בחשיבות
רבה
.

אולי
גם
ראינו
את
עצמנו
כגיבורים
.

היום
,
לראשונה
מזה
39
שנה
,
ילכו
אזרחי
גואטמאלה
לקלפיות
בבחירות
שייאפשרו
העברה
אזרחית
מלאה
של
הנשיאות
.

אולם
במקום
חגיגה
של
דמוקרטיה
,
אופיינה
המערכה
באירועים
אלימים
רבים
.

בשלושת
חודשי
מערכת
הבחירות
נרצחו
14
מדינאים
וראשי
מפלגות
.

עד
כה
לא
נעצר
ולו
חשוד
אחד
במעשים
הללו
.

שום
ארגון
או
קבוצה
לא
נטלו
את
האחריות
לכך
.

אין
ספק
כי
העומדים
מאחורי
גל
האלימות
ביקשו
לערער
את
הדמוקרטיה
הצעירה
.

הצבא
מאשים
בכך
את
לוחמי
הגרילה
השמאלניים
,
ואילו
הנשיא
ויניציו
סרזו
טוען
כי
קבוצות
בימין
הקיצוני
,
כגון
"
התנועה
לשחרור
לאומי
"
,
אחראיות
למעשים
הללו
משום
שהן
מעוניינות
"
לחזור
לימים
של
שפיכות
הדמים
והסבל
"
.

3
מיליון
בעלי
זכות
הבחירה
הוזהרו
,
במודעות
ענק
בעיתונים
,
להתרחק
מהקלפיות
ביום
הבחירות
.

את
המודעות
פרסמה
"
היחידה
הלאומית
המהפכנית
של
גואטמאלה
"
ארגון
גג
המייצג
את
קבוצות
הגרילה
במדינה
.

למרות
שבמודעות
לא
הופיעו
איומים
למעשי
אלימות
במהלך
יום
הבחירות
,
שורר
חשש
כי
כך
יקרה
,
מאחר
ובבחירות
הקודמות
ב85
פוצץ
הארגון
גשרים
וחסם
כבישים
כדי
למנוע
הצבעה
סדירה
.

לנוכח
כל
זאת
נראה
כי
הדמוקרטיה
לא
היכתה
שורשים
בגואטמאלה
.

לפני
ארבע
שנים
היה
הנשיא
סרזו
האזרח
הראשון
שהתמנה
לתפקיד
מאז
ההפיכה
הצבאית
,
שבוצעה
ב1954
בסיוע
סוכנות
הביון
האמריקאית
.

שלטונו
של
סרזו
היה
נגוע
בשחיתות
ובמהלכו
אירעו
שני
נסיונות
הפיכה
.

הנשיא
סרזו
,
על
פי
חוק
,
אינו
יכול
לכהן
קדנציה
נוספת
,
ותקוות
מפלגתו
הנוצרית
-
דמוקרטית
כי
שר
החוץ
לשעבר
,
אלפונסו
קאבררה
הידאלגו
,
יזכה
במירוץ
,
נעלמו
כלא
היו
לאחר
שהידאלגו
אושפז
לצורך
ניתוח
מסובך
.

הידאלגו
עצמו
הואשם
בניהול
עסק
הסמים
המשפחתי
.

גנראל
אפרן
ריוס
מונט
,
שתחת
שלטונו
,
בתחילת
שנות
ה80
,
הוצאו
להורג
מתנגדים
פוליטיים
ואלפי
אינדיאנים
במסגרת
מסע
שיטתי
נגד
האוכלוסייה
האינדיאנית
,
היה
המועמד
המוביל
עד
לפני
כחודש
,
כאשר
בית
המשפט
העליון
פסק
כי
החוקה
אוסרת
על
מנהיגי
ההפיכה
לשעבר
לכהן
בנשיאות
.

בזירה
נותרו
כיום
שני
המועמדים
המובילים
ראש
עיריית
גואטמאלה
סיטי
לשעבר
,
אלווארו
ארז
,
מ"מפלגת
הקדמה
הלאומית
"
השמרנית
,
וחורחה
קארפיו
ניקולה
מ"איחוד
המרכז
הלאומי
"
.

שני
המועמדים
תומכים
בכלכלת
שוק
חופשי
כדי
לחלץ
את
גואטמאלה
מהסחף
האינפלציוני
,
ומקובלים
על
הצבא
ושגרירות
ארה"ב
,
הפוקחת
עין
על
המתרחש
ב"חצר
האחורית
של
הדוד
סאם
"
.

נראה
כי
השניים
עשויים
להתמודד
זה
מול
זה
פעם
נוספת
,
בעוד
כחודשיים
,
אם
איש
מהם
לא
יצליח
לזכות
ביותר
מ50
%
מהקולות
בסיבוב
הראשון
היום
.

בוקר
אחד
,
לפני
כחמישה
חודשים
,
התייצבו
סרגיי
,
ווליה
,
מישה
ושתי
מזוודות
על
הדשא
של
קיבוץ
רוחמה
.

סרגיי
דוברוביצקי
,
רופא
קרדיולוג
בעל
ותק
של
11
שנים
בבריה"ם
,
נתון
עתה
בעיצומן
של
בחינות
בבתי
-
חולים
שונים
ברחבי
הארץ
;
רעייתו
ווליה
,
מהנדסת
פנאומטיקה
הידראולית
,
עבדה
בבריה"ם
במפעל
-
ענק
לייצור
חלקים
לספוטניק
,
ועתה
היא
מחפשת
דרכים
להשתלב
כאן
בתחום
המאוד
ספציפי
שלה
;
בנם
מישה
בן
ה8
היה
בינתיים
למיכאל
,
ובסיוע
הקיבוץ
עבר
גם
ברית
מילה
,
"
כדי
שלא
יהפוך
לאטרקציה
במקלחת
המשותפת
"
.

בני
משפחת
דוברובינצקי
זכו
למצות
עד
תום
את
מושג
הקליטה
הישירה
.

לישראל
הם
הגיעו
ב28
במאי
,
וביום
המחרת
כבר
צפו
ממרפסת
ביתה
של
אחותו
של
סרגיי
בנחיתת
המחבלים
בחוף
ניצנים
.

שבועיים
מאוחר
יותר
התייצבו
בקיבוץ
.

בכך
היו
לשלושה
מבין
כ1,800
העולים
העושים
את
צעדי
הקליטה
הראשונים
בישראל
במסגרת
התנועה
הקיבוצית
.

בדיון
שהתקיים
לא
מכבר
במכון
ון
-
ליר
בנושא
"
היהיה
הקיבוץ
קיים
במאה
ה21
"
,
כרך
הפרוף
לכלכלה
אסף
רזין
את
עתידו
של
הקיבוץ
בעתידה
של
העלייה
.

"
מה
שנתן
את
הדלק
לקיבוצים
הן
המשימות
הלאומיות
שנטל
על
עצמו
.

הקיבוץ
יכול
להפיק
מקליטת
העלייה
תועלת
חברתית
וכלכלית
,
כמו
גם
השפעה
פוליטית
"
.

יתר
הדוברים
בדיון
,
נציגי
התנועות
הקיבוציות
,
לא
הפנימו
עדיין
את
הקליטה
כמרכיב
מכריע
בתהליך
שיקומם
והישרדותם
.

במשך
חודשים
ארוכים
התארגנה
התנועה
הקיבוצית
על
שלוש
זרועותיה
התק"ם
,
הקיבוץ
הארצי
והקיבוץ
הדתי
לפרויקט
המשותף
של
"
בית
ראשון
במולדת
"
.

המדובר
בתוכנית
חצי
-
שנתית
,
שבמסגרתה
לומדים
העולים
באולפן
,
גרים
בקיבוץ
ומקבלים
ממנו
את
כל
השירותים
.

התמורה
הכספית
(
1,350
שקל
לחודש
למשפחה
בת
שלוש
נפשות
)
מנוכה
מסל
הקליטה
של
העולים
ואין
עמה
רווח
לקיבוצים
.

העולים
אמורים
לתת
לקיבוץ
יום
עבודה
אחד
בחודש
.

כל
שעת
עבודה
נוספת
,
בשכר
של
ששה
שקלים
לשעה
,
מנוכה
מן
התשלום
.

בד
בבד
מתקיימת
בקיבוצים
מסגרת
נוספת
של
אולפן
,
המיועדת
לצעירים
וליחידים
.

אפילו
יצירת
מסגרת
פשוטה
זו
ארכה
חודשים
ארוכים
.

חוסר
ההתלהבות
של
הקיבוצים
,
הנתונים
במשבר
כלכלי
וחברתי
קשה
,
היה
רק
מרכיב
אחד
שעיכב
את
הפעלת
המסגרת
.

עמדתו
העוינת
של
משרד
הקליטה
כלפי
הקיבוצים
ה"טרפים
"
לא
הקלה
אף
היא
.

אלא
שהזמן
ועמו
מצוקת
הקליטה
עשו
את
שלהם
.

ההסכמים
הדרושים
נחתמו
,
ו1,008
עולים
עושים
עתה
את
צעדיהם
הראשונים
במסגרות
הקיבוציות
.

איש
אינו
יודע
עדיין
כמה
מהם
אם
בכלל
יישארו
בקיבוצים
מעבר
למסגרת
הזמנית
שנקבעה
בהסכם
.

לשידוך
הזה
שבין
העולים
מבריה"ם
לקיבוצים
שותפים
פרטנרים
בעייתיים
.

העולים
מבריה"ם
נושאים
עמם
עולם
דימויים
עוין
כלפי
הקיבוץ
.

עולה
צעיר
בעל
השקפה
ימנית
ואנטי
-
סובייטית
חריפה
תיאר
את
ההסכם
הנחתם
בין
העולה
לקיבוץ
בקבלה
ל"בית
ראשון
במולדת
"
כ"כללי
מיון
במחנה
ריכוז
,
הכוללים
ויתור
על
כל
הזכויות
של
הפרט
"
.

יש
האומרים
כי
העולים
מבריה"ם
שונאים
כל
דבר
המתחיל
באות
"
ק
"
:
קומוניזם
,
קולחוז
,
קיבוץ
"
.

איתן
סט
,
איש
קיבוץ
גדות
ואחד
הרכזים
של
פרויקט
"
בית
ראשון
במולדת
"
,
אומר
:
"
העולים
חושבים
שקיבוץ
זה
קולחוז
.

לוקח
להם
בערך
שלושה
חודשים
להבין
שזה
לא
כך
.

רק
אחרי
חודשיים
נוספים
הם
מבינים
שהוא
בכל
זאת
כן
"
.

עולים
רבים
ממזרח
אירופה
רואים
את
הקיבוץ
ככפר
,
מושג
המזוהה
עם
פיגור
,
נחשלות
והזנחה
.

את
סילביה
קונסטנטינסקו
,
עולה
חדשה
מרומניה
,
פגשנו
בדירתה
בקיבוץ
רוחמה
.

לפני
ארבעה
חודשים
הגיעו
מבוקרשט
סילביה
הארכיטקטית
ובעלה
הנאורלוג
וניסו
להסתדר
בתל
-
אביב
,
לא
בהצלחה
יתרה
.

על
האלטרנטיווה
הקיבוצית
לא
שמעו
דבר
.

בחוברות
ובפרסומים
הרשמיים
,
שהם
מקבלים
בנציגויות
ישראל
בחו"ל
,
אין
מזכירים
את
הקיבוץ
.

אחרי
שבוע
באו
למשרד
הקליטה
וחיפשו
מרכז
קליטה
.

הפקיד
הציע
קיבוץ
.

"
לא
ידעתי
דבר
על
הקיבוץ
"
,
אומרת
סילביה
(
33
)
,
"
אבל
הדימוי
היה
שונה
לחלוטין
.

חשבתי
שזה
כמו
קולחוז
.

מין
כפר
קטן
עם
כמה
בתים
,
מכוער
,
לא
תרבותי
.

הגעתי
והופתעתי
.

הכי
הפתיעו
אותי
האנשים
.

כל
מה
שאמרו
על
הקומוניזם
ברומניה
ולא
עשו
,
קיים
פה
.

שם
חשבתי
שזו
אוטופיה
.

פה
אני
רואה
שזה
קיים
,
וזה
יפה
"
.

על
אף
ההצהרות
החמות
האלה
,
לא
משתמע
מדבריה
שבכוונתה
להישאר
בקיבוץ
.

היא
בת
עיר
מובהקת
ומחכה
לחזור
לשם
.

אילנה
נחום
,
המזכירה
של
קיבוץ
רוחמה
,
אומרת
בכנות
:
"
אפילו
רצו
בני
הזוג
קונסטנטינסקו
להישאר
בקיבוץ
,
הייתי
עושה
הכל
כדי
שלא
יישארו
.

העיר
מתאימה
להם
וחיי
הקיבוץ
אינם
בשבילם
"
.

גם
בני
משפחת
חייקול
,
שהגיעו
לפני
כחודשיים
מהעיר
צלבינסן
שבהרי
אוראל
,
טוענים
שהקיבוץ
אינו
פתרון
בשבילם
.

האב
,
אריק
,
מהנדס
מכונות
עתיר
ניסיון
;
האם
,
אידה
,
מתכננת
מחשבים
;
הבן
,
איליה
(
20
)
,
הספיק
ללמוד
שנתיים
מתמטיקה
באוניברסיטה
,
ואף
השלים
שירות
קצר
בצבא
האדום
.

סמוך
למועד
עלייתם
התפרסמה
בעיתון
הרוסי
"
אוגניוק
"
כתבה
גדולה
,
שתיארה
במלים
חיוביות
ביותר
את
החיים
בקיבוץ
.

נאמר
שקיבוץ
הוא
מקום
שטוב
לחיות
בו
,
שלכולם
יש
זכויות
שוות
,
אוכלים
ביחד
,
אין
בעיות
.

אחרי
חודש
וחצי
ברוחמה
בני
משפחת
חייקול
עדיין
חושבים
שהעיתון
לא
חטא
לאמת
.

אמנם
הקיבוץ
אינו
קולחוז
,
אבל
זה
לא
בשבילם
,
הם
אומרים
.

"
הבעיה
בקיבוץ
היא
שאין
בעיה
"
,
אומר
אריק
,
לנו
חשוב
להכיר
דווקא
את
הבעיות
,
בשביל
הפרספקטיווה
.

אני
חושב
שהרבה
אנשים
שלא
רוצים
קונפליקט
בחיים
אחרי
רוסיה
,
ירצו
לגור
בקיבוץ
.

כשיהיו
להם
הרבה
בעיות
,
ולא
תהיה
אלטרנטיווה
,
הם
יברחו
לקיבוץ
"
.

הבן
איליה
:
"
בקיבוץ
לא
יודעים
כמה
עולה
אוכל
,
כמה
עולות
נעליים
,
איך
מנהלים
חשבון
בבנק
.

אולי
זה
טוב
,
אבל
זה
לא
החיים
.

אני
יודע
שהרבה
צעירים
שנולדו
בקיבוצים
לא
רוצים
לחיות
שם
.

הם
רוצים
את
החופש
והם
רוצים
כסף
אמיתי
בידיים
.

גם
אנחנו
כך
"
.

ואילנה
נחום
מעירה
:
"
זה
רע
מאוד
אם
יגיעו
אלינו
מכורח
"
.

אחרים
בתנועה
הקיבוצית
אינם
מאמינים
בכוחם
להביא
אליהם
עולים
מרצון
.

הכל
נושאים
עמם
את
כישלונות
הקליטה
בעליות
הקודמות
,
את
הדימויים
השליליים
.

מזכיר
התק"ם
,
מוקי
צור
:
החלטנו
מראש
שצריך
להיות
אלמנט
מסוים
של
בחירה
בצעד
זה
של
העולה
.

לא
ייתכן
שעולה
יבוא
לקיבוץ
כמו
שהוא
מגיע
למחנה
צה"ל
.

לא
הסכמנו
שהוא
יירד
מן
המטוס
וישימו
אותו
על
הדשא
,
בלי
שיאמר
:
אני
רוצה
.

לכן
קבענו
עיקרון
שצריכה
להיות
שיחה
מוקדמת
בין
העולה
לבין
קיבוצניק
.

בתחום
ההסברה
השתנה
המצב
.

הקיבוצים
הוציאו
חוברות
ושלחו
לבריה"ם
מורים
מהתנועה
הקיבוצית
.

היום
העולה
יודע
על
הקיבוץ
יותר
ממה
שהוא
יודע
על
כל
צורת
התיישבות
כפרית
אחרת
.

מחקרים
אחרונים
של
המחלקה
להתיישבות
מלמדים
כי
5
%
15
%
מהעולים
מוכנים
לבדוק
אפשרות
של
חיים
בקיבוץ
.

על
-
אף
ממצאים
אלה
אין
הקיבוצים
עושים
הרבה
כדי
לכבוש
את
לבם
של
העולים
.

קשה
לומר
שהם
מסתערים
על
העולה
במידע
ובסיוע
,
כדרכם
של
עשרות
גופי
מתנדבים
,
בהם
גוש
אמונים
.

מוקי
צור
מודה
שהדברים
אינם
נעשים
לשביעות
רצונו
.

הוא
מסביר
זאת
בהעדר
תקציב
,
ובכך
שאנשי
הקיבוצים
נכוו
בעבר
בקליטת
עליות
ובסיוע
לעיירות
פיתוח
.

החשש
הוא
ששוב
נגיע
לתחושה
שנקלוט
ונקלוט
,
ובסוף
הם
לא
יאהבו
אותנו
"
.

צור
מודע
היטב
גם
להיבט
הפוליטי
של
קליטת
העלייה
.

מי
שיקצור
מוקדם
יישאר
עם
מעט
.

הבעיה
היא
לזרוע
.

בשלב
הזה
אני
מפקיע
את
הפן
של
הקיבוץ
מן
העניין
הפוליטי
.

אמנם
המפלגות
דורשות
בעקיפין
להביא
גם
רווח
פוליטי
,
אבל
המפלגות
הפוליטיות
ייכנסו
לתמונה
כשהעולה
יהיה
מוכן
להכרעות
מסוג
זה
.

לנו
חשוב
שהוא
ילמד
איך
כל
זה
התהווה
"
.

פרשה
מזעזעת
של
מעשי
סדום
ומעשים
מגונים
בקטינים
נחשפה
ביום
ו
בבית
משפט
השלום
בירושלים
.

לבית
המשפט
הובאו
שלושה
תושבי
העיר
,
בני
כ40
,
ששמם
נאסר
לפרסום
,
בחשד
כי
ביצעו
שורה
של
מעשי
סדום
ומעשים
מגונים
במספר
קטינים
בדירות
בירושלים
.

שלושת
החשודים
נעצרו
כבר
ב4
בנובמבר
,
אולם
אז
הוטל
איסור
פרסום
על
הפרשה
.

ביום
ו
טען
בבית
המשפט
נציג
מחלק
הפשעים
של
משטרת
ירושלים
,
כי
ב15
באוקטובר
השנה
התלוננו
שני
קטינים
במשטרת
תל
-
אביב
ששלושת
החשודים
ביצעו
בגופם
מעשים
מגונים
במשך
שבעה
חודשים
.

בתלונתם
טענו
הקטינים
כי
החשודים
ביצעו
בהם
מעשי
אוננות
ומין
אוראלי
.

הנערים
סיפרו
עוד
כי
השלושה
נהגו
להציג
להם
סרטים
פורנוגראפיים
וביצעו
בהם
תוך
כדי
צפייה
בסרטים
מעשי
סדום
.

בתמורה
נתנו
לנערים
סכומי
כסף
קטנים
.

במהלך
הדיון
התברר
כי
בפרשה
מעורבים
קטינים
נוספים
.

חוקר
המשטרה
טען
כי
שניים
מן
החשודים
הודו
במעשים
ויש
כוונה
להגיש
נגדם
כתב
אישום
תוך
תקופת
מעצרם
.

השופטת
דליה
קובל
קבעה
בהחלטתה
כי
אין
תשתית
עובדתית
לטענות
שהעלו
עורכי
הדין
של
החשודים
,
שמדובר
בקטינים
המשמשים
כפרוצות
ממין
זכר
.

לדבריה
,
מן
העדויות
מתברר
שהפרשייה
הולכת
ומסתעפת
לעומקה
ולרוחבה
.

"
יצוין
שגם
תוך
ניתוק
מרגש
הסלידה
העולה
למקרא
הודעות
הקטינים
,
מוקדם
עדין
לדבר
בהמשך
חקירה
שלא
בתנאי
מעצר
"
,
אמרה
השופטת
.

היא
ציוותה
להאריך
את
מעצרם
של
שניים
מן
החשודים
ב6
ו10
ימים
ואילו
החשוד
השלישי
שוחרר
בערבות
של
10
אלפים
ש"ח
.

כאשר
העניינים
יורדים
לחלוטין
מן
הפסים
,
ראוי
לקחת
פסק
זמן
.

אתנחתא
שתאפשר
עיון
גם
בעניינים
זוטרים
.

להלן
עניין
זוטר
,
ואולי
לא
זוטר
.

ארבעה
עשורים
ומעלה
חלפו
עלי
במדינת
היהודים
המתחדשת
,
ארבע
מלחמות
לפחות
,
עשרות
שנים
של
מצב
חירום
קבוע
.

ובכל
זאת
,
גם
עיון
קפדני
ביותר
בכל
תאי
זיכרוני
המסתיידים
והולכים
לא
העלה
אח
ורע
לאותו
עניין
זדוני
שנעשה
תופעת
קבע
,
מאז
הכריז
צאלח
-
א
-
דין
החדש
מ
עיראק
שהוא
עומד
להנשים
אותנו
גז
:
התקלות
בצופרי
האזעקה
.

קפתמונה1
,
51פ6ארבעים
ואחת
וחצי
שנים
,
ומעולם
לא
שמעתי
שסירנה
פסיכית
כלשהי
הכריזה
על
עצמאות
והחלה
לפלוט
ביוזמה
מקומית
צרורות
ארוכים
של
צפירות
עולות
ויורדות
.

לא
שלא
היו
תקלות
.

בהחלט
נשמעו
פה
ושם
אנחות
חסרות
פשר
של
צופר
משועמם
.

רובן
ככולן
סתם
יבבת
שועל
קצרה
שמיד
גוועה
לה
.

(
מגדל
סירנה
אחד
בעיבורו
של
גן
-
מאיר
התל
-
אביבי
התמחה
בקולות
-
נהי
שכאלה
.

איש
לא
כעס
עליו
.

כולם
הבינו
כי
ממרום
מושבו
הוא
ודאי
ראה
דברים
שלא
ראתה
שפחה
על
הים
,
ובפקוע
סבלנותו
נאלץ
להביע
דעתו
בנהי
קצר
)
.

לעתים
אפילו
נשמעה
צפירת
תקלה
מתמשכת
יותר
,
אך
תמיד
-
תמיד
ישרה
כסרגל
ומרגיעה
כוואליום
.

אך
עולות
ויורדות
?

?

צפירות
אמת
שקריות
?

מעולם
לא
.

והנה
,
מאז
פרץ
מה
שפרץ
במפרץ
,
אין
שבוע
שבו
לא
קושרים
הצופרים
במקום
כלשהו
קשר
אפל
לקצר
את
חיי
התושבים
.

ירושלים
,
חיפה
,
תל
-
אביב
,
ועוד
יד
הצופר
נטויה
.

בניגוד
לכל
כלל
של
התנהגות
מתורבתת
,
ותוך
נחרת
-
בוז
לעבר
הלקח
הקלאסי
של
סיפור
הזאב
הידוע
.

למה
?

איזה
שד
נכנס
בצפצפות
המרושעות
האלה
?

אין
ספק
כי
יש
כאן
איזושהי
אמירה
מטאפיסית
של
היקום
על
מות
האמת
.

שהרי
,
אם
אפילו
לאזעקת
אמת
אי
אפשר
עוד
להאמין
מה
נותר
?

התקלות
הללו
הן
בפירוש
הצהרה
אורווליאנית
בוטה
וצינית
:
אמת
היא
שקר
.

שנית
,
ראוי
לפרוך
אצבעות
בייאוש
ולשאול
:
מה
יהא
מעתה
והלאה
?

עם
חלב
אמנו
למדנו
כי
ארוכה
ומתמשכת
היא
ארגעה
,
ועולה
ויורדת
היא
מלחמה
.

עתה
עלינו
לשנן
כי
ארוכה
היא
עדיין
ארגעה
,
אך
עולה
ויורדת
היא
תקלה
.

ומלחמה
מה
?

לכאורה
אין
בעיה
;
נגיד
מקוטעת
.

נגיד
מסולסלת
.

נגיד
תרועה
-
שברים
-
תרועה
-
תקיעה
.

אך
רק
לכאורה
.

שהרי
השד
המנוול
התקוע
בגרון
הסירנות
לא
יאחר
לאמץ
לעצמו
גם
את
הווריאציה
החדשה
ככלי
לתקלותיו
הזדוניות
.

אז
מה
יהיה
,
למען
השם
?

ואם
כבר
הגענו
אל
השם
,
גם
מעורבותו
הוודאית
של
הבורא
בעניין
מעוררת
תהיות
אפלות
.

איש
לא
יכחיש
כי
הקב"ה
עושה
לנו
את
המוות
.

ללא
הרף
הוא
ממיט
על
ראשנו
צרות
ומכות
מכל
עבר
.

גדולות
,
קשות
וכואבות
.

תיאולוגים
וחכמי
דת
אוהבים
לפתח
תיזות
מרהיבות
ותורות
מופלאות
ועמוקות
על
מהות
היחסים
בין
האל
לבין
עמו
,
לאור
הזאפטות
השמיימיות
האלה
.

הם
רואים
בכך
אות
לעברתו
של
הבורא
,
סימן
לכעסו
על
בניו
הסוררים
,
מופת
לתחינתו
אליהם
שיסורו
מדרך
-
הרע
וישובו
אליו
,
ועוד
כהנה
וכהנה
עניינים
נכבדים
וחשובים
.

יחסים
נפתלים
ומלאי
הוד
דרמטי
בין
אב
קפדן
וכועס
לבנו
החוטא
.

אך
מה
עלינו
ללמוד
מכך
שהוא
כבר
לא
מתמקד
בצרות
כבדות
משקל
,
אלא
מוציא
לנו
את
הנשמה
גם
בקטנות
?

מה
הלקח
שנפיק
מן
הזדוניות
המקס
-
אנד
-
מוריצית
הזאת
שהבורא
שופך
עלינו
לפתע
?

(
אומרים
כי
בלילות
אפלים
,
מיד
לאחר
שגווע
קולו
של
עוד
צופר
קונדסי
,
אפשר
ממש
לשמוע
את
גרגורי
צחקוקו
הזדוני
של
הקדוש
-
ברוך
-
הוא
.
)

)
.

המסקנה
הבלתי
-
נמנעת
היא
,
למרבה
הצער
,
רק
זו
:
אם
צרות
גדולות
מלמדות
שהאל
זועף
,
הרי
הניגוסים
הקטנים
האלה
מלמדים
שהוא
כבר
לא
זועף
.

הוא
כבר
פשוט
לא
סובל
אותנו
.

לא
עוד
חרון
-
אף
.

סתם
יצאנו
לו
מהאף
.

אפשר
להבין
אותו
.

איש
העסקים
הבריטי
רוברט
מקסוול
,
בעליה
החדשים
של
הוצאת
כתר
,
סירב
לחתום
על
הדו"חות
הכספיים
של
החברה
לתשעה
החודשים
הראשונים
של
1990
,
בישיבתה
האחרונה
של
מועצת
המנהלים
ביום
חמישי
במלון
המלך
דוד
בירושלים
.

מועצת
המנהלים
נאלצה
להקים
ועדת
משנה
שתחתום
על
הדו"חות
הכספיים
בלעדיו
.

מקסוול
סירב
לחתום
על
הדו"חות
בטענה
שההפסד
גדול
מדי
ואינו
תואם
את
הנתונים
שנמסרו
לו
כאשר
רכש
את
החברה
.

אני
מרגיש
מרומה
,
טען
.

הוא
זעם
על
ההדלפות
לעיתונות
,
לפיהם
הפסידה
כתר
4.2
מיליון
ש"ח
,
ודרש
מכל
חברי
מועצת
המנהלים
להתפטר
מתפקידם
.

מקסוול
דרש
לדווח
לו
מי
הדליף
את
הנתונים
הכספיים
של
ההוצאה
לתקשורת
.

אנשי
כלל
,
שסירבו
להתפטר
מחברותם
במועצת
המנהלים
,
יצאו
להתייעצות
.

בסופו
של
דבר
,
לאחר
ויכוח
נוקב
,
סוכם
על
כינוס
האסיפה
הכללית
ועל
הסכמתם
העקרונית
להתפטרות
מועצת
המנהלים
כולה
.

על
-
פי
הסכם
רכישתה
של
כתר
ממאי
90
אמור
מקסוול
(
באמצעות
הוצאת
מקמילן
)
לשלם
חמישה
מיליון
דולר
תמורת
51
%
ממניות
כתר
.

מיליון
דולר
מסכום
זה
ישולמו
במזומן
,
ועוד
ארבעה
מיליון
בתשלומים
דו
-
שנתיים
ללא
ריבית
,
כשהראשון
שבהם
ב1
בדצמבר
.

לנוכח
הפסדי
כתר
וטענותיו
של
מקסוול
על
אי
-
אמינות
הנתונים
שנמסרו
לו
כשרכש
את
החברה
,
יש
חשש
שהוא
ינסה
להוריד
את
מחיר
הרכישה
.

מועצת
המנהלים
של
כתר
מינתה
בישיבתה
האחרונה
את
בארי
ליפמן
,
נשיא
ומו"ל
חטיבת
המו"לות
הכללית
של
הוצאת
מקמילן
האמריקאית
,
לתפקיד
נשיא
ומו"ל
של
הוצאת
הספרים
כתר
.

ליפמן
,
שמקום
מושבו
הקבוע
הוא
בארה"ב
,
ימלא
את
תפקידו
בכתר
במקביל
לתפקידו
בהוצאת
מקמילן
.

בכתר
מציינים
כי
בשנתיים
האחרונות
הוביל
ליפמן
את
חטיבת
המו"לות
שבניהולו
לרווחיות
,
הבולטת
בעיקר
על
רקע
המשבר
השורר
בשנים
האחרונות
בענף
ההוצאה
לאור
בארה"ב
.

ליפמן
עצמו
הודיע
כי
ממלא
מקום
מנכ"ל
כתר
,
אורן
מוסט
,
יופקד
מעתה
על
הניהול
העסקי
השוטף
של
החברה
,
לרבות
נושאי
התפעול
,
הכספים
,
השיווק
והייצור
.

כמו
כן
הודיע
ליפמן
על
כוונתו
למנות
בקרוב
עורך
ראשי
,
שיהיה
אחראי
על
פיתוח
פעולות
ההוצאה
לאור
בכתר
,
ועל
ניהולה
.

עד
עתה
מילא
את
תפקיד
זה
עמוס
מר
-
חיים
.

בכתר
מעריכים
כי
מר
-
חיים
,
שהוא
חבר
במועצת
המנהלים
של
כתר
,
ימשיך
להיות
פעיל
במערכת
ההוצאה
לאור
של
החברה
.

לחברת
קדמני
שתי
מניות
1
שקל
ו5
שקל
הרשומות
ברשימה
המקבילה
בבורסה
.

בדומה
לחברה
,
נמצאות
המניות
מזה
שנתיים
במגמת
ירידה
מתמשכת
.

מחזורי
המסחר
במניות
הם
בדרך
-
כלל
של
אלפי
שקלים
בודדים
.

קרנות
הנאמנות
ושאר
הגופים
המוסדיים
אינם
מחזיקים
במניות
קדמני
זה
תקופה
ארוכה
.

מרבית
הניירות
נמצאים
בידי
בעלי
השליטה
וכמה
מנהלי
תיקים
בודדים
.

לליטאים
,
לגרוזינים
ולאחרים
,
המנסים
להינתק
מברית
המועצות
,
יהיה
אולי
קשה
להאמין
,
אבל
קיים
חבל
המנסה
להיהפך
לרפובליקה
סובייטית
.

"
הרפובליקה
האוטונומית
"
לשעבר
של
הטטרים
,
מרחק
760
קילומטר
ממזרח
למוסקווה
,
היתה
חלק
מהרפובליקה
הרוסית
עד
ה30
באוגוסט
.

אז
,
בלחץ
הטטרים
,
שינה
הפרלמנט
הלאומי
פה
אחד
את
שם
האזור
ל"טטרסטן
"
,
הכריז
כי
חוקיו
קודמים
לחוקי
רוסיה
ודרש
להשתמש
במשאבים
הטבעיים
למען
3.7
מיליון
הטטרים
.

עם
תל"ג
בסך
23
מיליארד
רובל
(
39
מיליארד
דולר
על
פי
השער
הרשמי
)
שואפת
הרפובליקה
העתידה
לקבל
יחס
של
כבוד
,
התואם
את
יכולתה
התעשייתית
.

"
אנחנו
רוצים
להיכלל
ברשימת
הרפובליקות
החברות
בברית
המועצות
,
ועל
פי
סדר
האלף
בית
,
לפני
אוקראינה
"
,
אומר
ולדימיר
יארמקוב
,
עוזרו
של
הנשיא
הטטרי
.

בעבר
היה
קל
יותר
לקרוא
את
המפה
.

בברית
המועצות
היו
חברות
15
רפובליקות
,
כולל
רוסיה
,
הגדולה
שבהן
.

ברפובליקות
היו
אזורים
שונים
שכונו
"
אוטונומיים
"
.

הם
היו
כאלה
בשמם
בלבד
,
כעצם
שהושלכה
לפייס
מיעוט
לאומי
זה
או
אחר
.

אבל
כעת
,
כאשר
מתפוררת
סמכותה
של
מוסקווה
,
מופיעה
אוטונומיה
ממשית
יותר
.

הרפובליקה
הרוסית
עצמה
היא
קיסרות
רב
-
לאומית
,
וטטרסטן
היא
חלק
ממרי
מתפשט
של
אזורים
אוטונומיים
נגד
המרות
הרוסית
.

מדעות
לאומית
היא
סיבה
אחת
,
שאיפה
לחלוש
על
משאבים
היא
סיבה
חשובה
אף
יותר
.

נשיא
רוסיה
,
בוריס
ילצין
,
הכריז
כי
הוא
תומך
בפעולה
למען
ריבונות
מקומית
והבטיח
הסכם
פדרטיווי
חדש
ורופף
לנתיני
הרפובליקה
הרוסית
.

אך
הדבר
יכול
להיות
כרוך
באובדן
מיליארדי
רובלים
ממשאבים
שונים
,
החל
בנפט
וכלה
ביהלומים
.

כפי
שמעידה
כותרת
ראשית
בעיתון
הבלתי
תלוי
"
טטרינפורם
"
:
"
מה
שליטא
היא
בשביל
גורבצוב
,
החבל
הטטרי
הוא
בשביל
ילצין
"
.

המאבק
בין
רוסיה
לטטרים
הוא
עתיק
יומין
.

ממלכת
החאן
של
קזאן
הוקמה
במאה
ה14
בעקבות
הגל
העצום
מערבה
וכיבושיהם
של
גינגיס
חאן
והצבא
המונגולי
-
הטטרי
שלו
.

בתקופת
הרנסאנס
באירופה
כונה
כל
האזור
,
ממזרח
לפולין
עד
לאוקיינוס
השקט
,
"
טטרי
"
,
ועל
פי
אמרה
נושנה
,
"
בעורקי
כל
רוסי
זורם
גם
דם
טטרי
"
.

מחצית
האוכלוסייה
בטטרסטן
היא
רוסית
תוצאה
של
מאות
שנות
מלחמה
.

ממלכת
החאן
נכבשה
בידי
איוואן
האיום
ב1552
.

ב14
באוקטובר
השנה
ציינו
הטטרים
יום
זה
בעצרת
המונית
של
אלפי
אדם
בקזאן
.

מולות
קראו
פסוקים
מהקוראן
וצעירים
קראו
"
אללה
גדול
.

"
העצרות
שלנו
מעולם
לא
לבשו
אופי
דתי
"
,
אמר
האימאם
גליולין
גאבדולה
,
"
העיר
היתה
המומה
"
.

הכיפה
דמוית
הבצל
של
הכנסייה
הרוסית
-
האורתודוקסית
חלשה
זה
כבר
על
בניין
הקרמלין
הקטן
,
המוקף
חומה
,
בקזאן
.

אבל
לאחר
הכרזת
הריבונות
נתלו
סהר
וכוכב
על
ראש
מגדל
סמוך
מהמאה
ה14
.

"
הכנסייה
שלהם
אולי
גדולה
יותר
,
אבל
הסמל
שלנו
גבוה
יותר
"
,
אומר
המולה
גוסמן
מינלבאייאב
.

צמרת
המפלגה
המקומית
קיוותה
אולי
למתן
את
הלהט
הלאומי
על
-
ידי
הכרזת
הריבונות
.

אך
נראה
שההשפעה
היתה
הפוכה
.

קבוצות
טטריות
קוראות
כעת
להקים
בתי
-
ספר
רבים
יותר
בשפה
הטטרית
,
לאפשר
חינוך
איסלמי
לילדים
ולהחליף
את
יום
ראשון
ביום
ששי
כיום
המנוחה
.

הם
מקווים
לנער
את
מיליוני
הטטרים
החיים
מחוץ
לרפובליקה
בקרים
,
בסיביר
,
בהרי
אוראל
ובמוסקווה
(
שם
חיים
למעלה
מ002
אלף
טטרים
)
,
כדי
להשיב
את
גדולתה
של
האומה
הטטרית
.

"
אנחנו
מוכנים
להיות
הקורבנות
בדרך
לריבונות
"
,
אומרת
פאזיה
באירנובה
ממפלגת
העצמאות
הטטרית
"
איטיפאק
"
,
המעריכה
ש"אפשר
גם
שדם
יישפך
"
.

מעטים
מצפים
לשפיכות
דמים
,
אבל
כמעט
כולם
מצפים
להזרמת
כספים
רבה
יותר
ולסמכויות
רבות
יותר
.

לדברי
פקידי
ממשלה
מקומיים
,
מפעלים
על
שטח
טטרי
הרוויחו
בשנה
שעברה
סך
של
3.7
מיליארד
רובל
(
2.2
מיליארד
דולר
)
,
שאת
כולם
כמעט
לקחה
מוסקווה
.

קזאן
קיבלה
בחזרה
כ2.5
מיליארד
רובל
למימון
תקציב
הרפובליקה
.

"
כמיליארד
רובל
פשוט
הלכו
לאיבוד
"
,
אמר
פאריט
גזיזולין
,
סגן
יושב
ראש
ועדת
התכנון
המקומית
.

"
אנחנו
רוצים
לחזק
את
ממשלתנו
על
-
ידי
העמדת
אמצעים
גדולים
יותר
לרשותנו
"
.

אמצעים
אלה
הם
ניכרים
:
טטרסטן
היא
יצרנית
הנפט
השנייה
בגודלה
בברית
המועצות
ושוכנות
בה
תשלובות
ענק
תעשייתיות
,
כמו
מפעל
המכוניות
של
קזאן
,
המייצר
25
%
מכלי
הרכב
של
ברית
המועצות
.

השלטונות
הטטריים
מקווים
לשכנע
את
מוסקווה
להעביר
לידיהם
את
הבעלות
על
בתי
החרושת
בתמורה
לחלוקת
רווחים
.

תוכניות
גרנדיוזיות
אלה
הן
לפי
שעה
בבחינת
חלומות
.

אנשים
רבים
,
טטרים
ורוסים
כאחד
,
חוששים
שלשלטונות
המקומיים
לא
יהיו
די
אמצעים
לניהול
כלכלה
מורכבת
.

הם
מציינים
כי
לממשלת
הרפובליקה
אין
אפילו
מיניסטריון
תעשייתי
אחד
.

"
כולם
מכים
על
החזה
וצווחים
על
ריבונות
כלכלית
.

אבל
אף
אחד
אינו
יודע
איך
להשיג
זאת
"
,
אמר
אנדריי
גאוורילוב
,
עורך
העיתון
היומי
"
ווצרנאיה
קזאן
"
.

"
אף
אחד
לא
עבד
על
כך
.

אין
להם
שום
תוכנית
"
.

פקידים
מקומיים
אומרים
שעליהם
להגיע
לעסקה
עם
מוסקווה
לפני
שיוכלו
להתחיל
לתכנן
את
הכלכלה
.

אבל
אחרים
אומרים
שזאת
בדיוק
הבעיה
.

ריבונות
תביא
הכנסות
מס
רבות
יותר
וכוח
השפעה
כלכלי
רב
יותר
,
ולכן
הביורוקרטים
לעולם
לא
יעבירו
את
המפעלים
לשיטת
השוק
החופשי
.

"
הם
רוצים
לשמור
הכל
בידי
הממשלה
במקום
לעבור
להפרטה
"
,
אומר
סולטן
סלימזיאנוב
,
מנכ"ל
מפעל
מקומי
משותף
עם
פינלנד
.

השאלה
מהו
היקף
הסמכויות
שיקבלו
הטטרים
ממוסקווה
נשארה
בינתיים
פתוחה
.

קזאן
להוטה
לחתום
על
הסכם
פדרטיווי
חדש
עם
ילצין
(
כמו
גם
על
הסכם
נפרד
עם
גורבצוב
)
ולהתחיל
לעבוד
.

אין
רמז
לכך
שחוזה
מעין
זה
כבר
מוכן
על
הנייר
.

"
זאת
שאלה
קשה
מאוד
"
,
אומר
בוריס
זולוטוחין
,
ציר
בפרלמנט
הרוסי
.

"
היא
כל
כך
קשה
עד
שאיש
אינו
רוצה
לעלות
לדוכן
ולדבר
על
כך
"
.

פקידי
ממשלה
רוסים
מזהירים
שריבונות
לא
תביא
עמה
רק
ברכה
.

"
הם
רוצים
את
ההכנסה
שלהם
"
,
אומר
ויטלי
סירובאטקו
,
סגן
יו"ר
בית
צירי
הלאומים
בפרלמנט
הרוסי
.

"
אבל
הם
גם
יצטרכו
עכשיו
לממן
בעצמם
את
ההוצאות
שלהם
"
.

פקידים
גם
חוששים
מאפליית
רוסים
החיים
בקרב
מיעוטים
לאומיים
המקבלים
אוטונומיה
.

הרוסים
בטטרסטן
יצאו
למלחמת
חורמה
נגד
חוק
חדש
ההופך
את
הטטרית
לשפה
רשמית
שנייה
ברפובליקה
.

"
איזו
תועלת
תהיה
לילדים
שלי
מטטרית
בכל
מקום
אחר
בעולם
?

"
שואל
יורי
וורונין
,
חבר
פרלמנט
רוסי
מקזאן
.

"
אין
שום
טעם
להקים
סביבנו
גדר
"
.

גורלה
של
טטרסטן
תלוי
כעת
במידה
רבה
בבוריס
ילצין
.

נראה
שביורוקרטים
מקומיים
מאמינים
שהוא
יעביר
לידיהם
את
מפתחות
הכלכלה
.

כאשר
ביקר
בקזאן
באוגוסט
,
אומר
יארמקוב
,
"
הוא
אמר
לנו
לקחת
כמה
שאנו
יכולים
"
.

קבוצות
לאומיות
טטריות
פוטרות
אמונה
זאת
כנאיווית
.

"
ילצין
הוא
רק
מהמר
"
,
אמרה
פזיה
באירנובה
.

"
אנחנו
נראה
לו
מה
זאת
ריבונות
ועל
מה
היא
עומדת
"
.

כל
עוד
ילצין
מתכתש
עם
גורבצוב
על
ריבונות
רבה
יותר
לרוסיה
,
הרי
ההיגיון
מחייב
שיתמוך
בריבונות
רבה
יותר
לנתיניו
שלו
אבל
אסטרטגיה
זאת
עלולה
להיות
תחבולה
זמנית
.

"
במשך
עשרות
שנים
היה
ילצין
ביורוקרט
שדברו
היה
חוק
"
,
אומר
סגן
הרקטור
של
אוניברסיטת
קזאן
,
מיקרקסים
אוסמנוב
.

"
השאיפה
לצוות
ולפקד
הפכה
להרגל
.

השאלה
היא
באיזו
מידה
יכול
אדם
להשתנות
"
,
ובאיזו
מידה
ישרטט
העתיד
מחדש
את
מפת
רוסיה
.

לוקח
לה
זמן
עד
שקומדיה
איטלקית
זו
מתחילה
להתחמם
,
וגם
אז
היא
בוערת
על
אש
קטנה
.

אולם
,
משום
שזו
להבה
נעימה
למדי
,
אפשר
במידה
מסוימת
ליהנות
מחומה
הקומי
.

הסרט
,
שמבוסס
על
מחזה
,
מפגיש
שש
דמויות
המחפשות
אהבה
בדירה
רומאית
אחת
,
והוא
איננו
זז
ממנה
לכל
אורך
העלילה
.

החבורה
מורכבת
מארבעה
גברים
ושתי
נשים
,
כולם
צעירים
וסימפאטים
וכולם
אנשי
תיאטרון
,
עובדה
המעניקה
צידוק
לצביון
התיאטרלי
של
העיבוד
.

הדירה
שייכת
לפראנצסקה
,
וכאשר
הסרט
נפתח
מתגורר
בה
פאולו
,
חברה
לשעבר
.

היא
מגיעה
לדירה
לאחר
סיבוב
הופעות
ברחבי
איטליה
,
יחד
עם
חבר
פיירו
.

כדי
שפראנצסקה
לא
תחשוב
שהוא
חסר
חברה
נשית
,
מזמין
פאולו
לדירה
את
סופי
שבה
מאוהב
חברו
לדירה
,
גוליאנו
כדי
שתתחזה
לחברתו
החדשה
.

הצלע
הששית
בתסבוכת
אהבים
זו
היא
אנריקו
,
חברו
של
פאולו
,
שאולי
ניהל
רומן
עם
פראנצסקה
מאחורי
גבו
.

מסובך
?

לא
כל
כך
.

וגם
לא
ממש
ברומו
של
עולם
.

קשה
להתרגש
מהשאלה
אם
פאולו
ופראנצסקה
יחזרו
לחיות
יחד
.

אולם
יש
לסרט
חן
מסוים
שמכפר
על
טריוויאליות
מסוימת
זו
.

הסרט
שייך
לזאנר
ותיק
של
מחזות
וסרטים
שמפגישים
קבוצה
של
דמויות
באתר
אחד
,
מפרידים
ביניהם
ומאחדים
ביניהם
מחדש
בזיווגים
רומנטים
חדשימישנים
.

משחקי
אהבה
ומקריות
אלה
מתנהלים
כאן
במידה
מסוימת
של
אלגנטיות
ושנינות
,
ולפיכך
אנו
מוכנים
להתעלם
מהעובדה
שבדירה
הזו
כבר
היינו
במנהאטן
,
לונדון
וערים
רבות
נוספות
.

מה
שמציל
את
הסרט
היא
העובדה
שלמרות
אופיו
הבין
-
לאומי
זהו
,
בכל
זאת
,
סרט
איטלקי
,
והחן
האיטלקי
פורץ
ממנו
בהזדמנויות
רבות
.

גם
כאשר
הדמויות
אומרות
משפטים
,
שאפילו
וודי
אלן
לא
היה
מתבייש
להיות
חתום
עליהם
,
הצליל
האיטלקי
מוסיף
להם
מידה
של
ספונטניות
ואנרגיה
שהופכת
אותם
למוצלחים
יותר
ממה
שהם
באמת
.

הדבר
נכון
גם
לגבי
שחקני
הסרט
,
ובראשת
לינה
ססטרי
,
המגלמת
את
פראנצסקה
,
וסרגיו
קסטליטו
,
המגלם
את
דמותו
של
פאולו
.

קסטליטו
ממשיך
מסורת
של
מאהבים
איטלקים
חביבים
ועגומים
,
כאלה
שגילמו
בעבר
אלברטו
סורדי
או
נינו
מנפרדי
.

את
הסרט
ביים
ריקי
טוניאצי
,
בנו
של
השחקן
האיטלקי
אוגו
טוניאצי
,
שנפטר
לפני
ימים
אחדים
.

זהו
סרטו
הראשון
כבמאי
,
ויש
משהו
סימפאטי
בעובדה
שהוא
בחר
לפתוח
את
הקריירה
שלו
עם
סרט
קאמרי
וצנוע
באופיו
.

יש
לסרט
בעיות
של
קצב
וכיוון
,
אולם
,
הוא
מעניק
בידור
חביב
למדי
,
ואנו
מצליחים
להתיידד
עמו
ועם
דמויותיו
.

כוחות
צה"ל
פעלו
ביום
חמישי
בלילה
באזור
אקלים
אל
-
תופח
,
שמונה
ק"ם
צפונית
לאזור
הביטחון
בדרום
לבנון
,
נגד
יעדי
מחבלים
מארגון
החיזבאללה
.

כוחות
צה"ל
חזרו
בשלום
לבסיסיהם
לאחר
שגרמו
לבהלה
רבה
ולבריחה
של
מחבלים
מארגון
החיזבאללה
שהתבססו
לאחרונה
מחדש
בכפרים
שמצפון
לאזור
הביטחון
.

הכוחות
כללו
חיילי
שריון
,
תותחנים
וסיירת
גבעתי
.

הם
פעלו
בכפרים
גיבע
,
מילקי
ומזרעת
עין
-
אבו
סוהר
,
14
ק"ם
מערבית
לגזין
.

במהלך
הפעולה
נפגעו
והושמדו
כמה
יעדים
ששימשו
את
המחבלים
ליציאה
לפיגועים
בדרום
לבנון
ובישראל
.

חיילי
צה"ל
פעלו
בתנאי
שטח
קשים
ביותר
,
במזג
אוויר
סגרירי
ובמרחק
של
8
ק"ם
צפונית
מערבית
לאזור
הביטחון
.

מקורות
צבאיים
הדגישו
כי
הדגש
בפעולה
היה
על
הכנסת
טנקים
לשטח
עמוק
ביותר
בתוך
לבנון
,
פריסת
הכוחות
ופגיעה
ביעדי
מחבלים
ביום
אחד
.

קפידבינהמקורות
מסרו
כי
פעולת
צה"ל
נערכה
כל
הלילה
ונפגעו
יעדי
מחבלים
ששימשו
את
ארגון
חיזבאללה
כבסיסי
התארגנות
ופיגועים
נגד
צה"ל
וצד"ל
באזור
הביטחון
.

המקורות
מסרו
כי
הפעולה
היא
המשך
למדיניות
צה"ל
בצפון
לנקוט
בפעולות
צבאיות
יזומות
נגד
התארגנויות
של
מחבלים
מצפון
לרצועת
הביטחון
.

עיתוני
ביירות
דיווחו
בסוף
השבוע
כי
חיילי
הארגון
השיעי
אמל
יצאו
מביירות
לדרום
לבנון
כדי
למנוע
מחיילי
המיליציה
השיעית
חיזבאללה
להתבסס
בדרום
לבנון
.

שר
הביטחון
משה
ארנס
ביקר
ביום
חמישי
בשעות
הבוקר
בלבנון
ונתן
את
האישור
הסופי
לביצוע
פעולה
.

שר
הביטחון
קיבל
סקירה
מהמפקדים
,
ביניהם
גם
מאלוף
פיקוד
הצפון
יוסי
פלד
.

בסוף
השבוע
שעבר
אמר
גורם
צבאי
בכיר
בפיקוד
הצפון
כי
העיירה
הנוצרית
גזין
,
שמצפון
לרצועת
הביטחון
,
היא
נכס
אסטרטגי
ואסור
שהשליטה
בה
תצא
מידי
צבא
דרום
לבנון
.

החשש
בצה"ל
הוא
כי
ממשלת
לבנון
הפרו
-
סורית
תנסה
לגבש
קואליציה
של
ארגונים
לבנוניים
למלחמה
על
מובלעת
גזין
.

גם
גנראל
אנטואן
לאחד
,
מפקד
צד"ל
,
אמר
כי
במצב
הנוכחי
כל
עוד
אין
מדינה
לבנונית
הוא
יסרב
לכל
כניסה
של
כוחות
לבנוניים
לגזין
.

גנרל
לאחד
אמר
כי
בכל
הקשור
אליו
,
אין
הבדל
בין
גזין
לבין
אזור
הביטחון
והוא
איננו
מוכן
למסור
מקום
אסטרטגי
כזה
לידי
לבנון
.

גורמים
בכירים
בצה"ל
שיבחו
את
הכוחות
שפעלו
בלבנון
,
ומתחקיר
שנערך
לאחר
הפעולה
בעת
ששבו
הכוחות
לשטח
ישראל
,
עולה
כי
הכוחות
פעלו
בשילוב
מוצלח
.

כל
הקרוב
אצל
הנושא
יודע
,
שמוסיקה
היא
אחד
התחומים
שבהם
מציפה
אותנו
העלייה
החדשה
מברית
-
המועצות
באנשי
מקצוע
מעולים
,
וקליטתם
היעילה
היא
אתגר
קשה
וכדאי
.

כשמדובר
באמני
-
ביצוע
,
יש
לאפשר
להם
,
קודם
כל
,
להופיע
ולהיחשף
בפני
קהל
.

עקרונית
,
יש
אפוא
לברך
על
כל
מסגרת
המאפשרת
לאמנים
עולים
לערוך
קונצרטים
וליצור
קשר
עם
הקהל
הישראלי
,
ובכלל
זה
על
הסדרה
שנפתחה
עתה
באולם
הקונסרבטוריון
בתל
-
אביב
.

עם
זאת
ברור
שיש
לערוך
ברירה
מוקדמת
של
האמנים
שיוזמנו
להופיע
.

האמנות
אינה
מכירה
בפרוטקציה
"
.

הופעה
שאינה
מצדיקה
את
עצמה
מבחינה
אמנותית
,
מוטב
שלא
תיערך
כלל
,
שכן
היא
עושה
שירות
דב
לכל
הנוגעים
בדבר
:
לקהל
,
למארגנים
,
לתדמית
"
העלייה
המוסיקלית
"
,
ואולי
בראש
ובראשונה
,
לעולה
עצמו
.

הופעתו
של
הפסנתרן
אלכסנדר
גולד
,
אחד
משני
אמנים
שהופיעו
בערב
הראשון
בסדרה
,
היתה
דוגמה
להופעה
שאינה
מצדיקה
את
עצמה
.

בחירתו
בסונטה
של
מוצרט
היתה
מוטעית
:
ביצועו
היה
מכני
ונעדר
-
השראה
,
וצליל
הפסנתר
שלו
היה
נוקשה
ונקישתי
.

אולי
אפשר
לתלות
חלק
מן
האשמה
בפסנתר
עצמו
,
אבל
פסנתרן
מקצועי
מסוגל
להגמיש
את
אופי
המגע
שלו
ולאזן
,
לפחות
חלקית
,
את
תכונות
הכלי
.

נקישתיות
יתר
נשמעה
גם
ביצירות
שופן
וליסט
.

גולד
העמיד
את
עצמו
במבחנם
של
אתגרי
טכניקה
ומהירות
שלא
עמד
בהם
.

רק
בסונטה
של
פרוקופייב
נטו
כפות
המאזניים
לצד
זכות
.

הופעת
זמר
הבאס
בוריס
קרבט
יצקה
במאזין
תחושה
ברורה
של
קורת
-
רוח
.

קולו
עמוק
ועשיר
,
מענג
את
האוזן
ומחמם
את
הלב
.

הוא
השתדל
להפגין
מגוון
של
סגנונות
ושפות
,
אלא
שהרוסית
שלו
דומיננטית
כל
-
כך
שהיא
מטמיעה
בתוכה
כל
חומר
זר
.

המדובר
לא
רק
במבטא
במובן
המצומצם
של
המלה
(
כאן
שפר
יחסית
חלקה
של
האיטלקית
,
באריה
מתוך
"
דון
גובאני
"
,
אך
לא
באריה
מתוך
"
נשף
המסכות
"
של
ורדי
;
הצרפתית
והעברית
נשמעו
כרוסית
לכל
דבר
)
:
נדמה
שאצל
קרבט
עיצבה
השפה
הרוסית
את
מבנה
הגרון
ומיתרי
הקול
,
והתהודה
האדירה
היפהפיה
כשלעצמה
צובעת
הכל
בצבע
רוסי
ייחודי
.

לאמן
זה
יש
גם
אישיות
תקשורתית
חמה
ונעימה
,
אך
לא
תמיד
מגוונת
די
הצורך
בעיצוב
הדמויות
ובמסירת
התכנים
המשתנים
של
הטקסטים
.

גם
ביצועי
שני
הקטעים
מתוך
"
בוריס
גודונוב
"
של
מוסורגסקי
שהיו
,
ללא
ספק
,
נקודות
שיא
בתוכנית
היו
מרשימים
יותר
במסירת
המוסיקה
של
מוסורגסקי
ושל
השפה
הרוסית
מאשר
מבחינה
דרמטית
-
תיאטרלית
.

חבל
שנגינתו
של
הפסנתרן
המלווה
,
סמיון
אומנסקי
,
היתה
מנייריסטית
ולעתים
צעקנית
.

בעיקר
אצל
קומץ
מקבלי
ההחלטות
בחברות
המכירות
הפומביות
.

העקומה
המבטאת
את
ערכם
של
הציירים
האימפרסיוניסטיים
והאמנים
המודרניים
הגדולים
במכירות
שהתקיימו
ב"סותביס
"
בלונדון
יכולה
לשמש
להמחשת
העניין
.

במכירות
"
חלק
א
"
,
למשל
,
המרכזות
בדרך
כלל
את
המבחר
שבמבחר
,
עליית
המעורבות
היפאנית
היא
גדולה
ביותר
,
לדברי
מייקל
סטראוס
מ"סותביס
"
.

בנובמבר
88
רכשו
סוחרים
וסוכנים
יפאנים
11
תמונות
בשווי
10.3
מיליון
ליש"ט
,
מכלל
מכירות
של
35
מיליון
ליש"ט
29
%
מהיקף
המכירות
.

שנה
אחר
כך
הם
קנו
16
יצירות
בשווי
20.1
מליון
ליש"ט
33
%
מכלל
המכירה
הפומבית
.

באפריל
השנה
הם
קנו
17
יצירות
במחיר
כולל
של
19.1
מיליון
ליש"ט
57
%
משווי
המכירה
כולה
.

ביוני
היוו
16
היצירות
שקנו
יפאנים
במחיר
צנוע
,
יחסית
,
של
10.6
מיליון
ליש"ט
כ62
%
ממכירת
חלק
א
של
"
סותביס
"
.

היפאנים
קונים
יצירות
אמנות
מתקופות
שונות
ומארצות
שונות
.

אספנים
יפאנים
בעשרים
השנים
האחרונות
הם
הקונים
העיקריים
של
יצירות
אמנות
סינית
מהתקופות
הקדומות
ומרבים
לקנות
יצירות
אמנות
בודהיסטית
מהודו
,
מהרי
ההימלאיה
ומדרום
מזרח
אסיה
.

יפאן
היתה
לצרכנית
האמנות
הגדולה
ביותר
בקטגוריות
האמנות
העיקריות
,
ולמידת
נכונותה
לקנות
תהיה
חשיבות
מכרעת
בחודשים
הבאים
.

עד
כה
מראים
הסימנים
,
שלהיטותם
של
קוני
האמנות
היפאנים
בעינה
עומדת
.

סימן
מוקדם
לכך
היה
ב9
בספטמבר
בטוקיו
.

באותו
יום
ערך
טאטסואו
היראנו
מכירה
פומבית
של
תמונות
יפאניות
מהמאה
ה20
.

זה
היה
האירוע
הראשון
מסוגו
שהיה
פתוח
לציבור
,
ולא
הוגבל
רק
לסוחרים
כמקובל
במכירות
פומביות
יפאניות
.

זה
היה
שיאו
של
פרויקט
שטיפח
היראנו
במשך
שנים
רבות
.

היראנו
,
בנו
של
סוחר
עתיקות
סיניות
,
שהיה
אחד
המובילים
בתחומו
באוסאקה
,
הוכשר
מימי
ילדותו
להתמצא
בסוגי
הציפוי
של
חפצי
ברונזה
קדומים
ולעמוד
על
איכות
מלאכת
הקדרות
והזיגוג
של
צנצנת
דינגיאו
משושלת
סונג
.

היום
הוא
אחד
משניים
-
שלושה
יפאנים
המובילים
בתחום
זה
.

הוא
גם
נמנה
עם
טובי
המומחים
לציורים
יפאניים
מהמאה
ה02
.

אביו
,
ריוזי
היראנו
,
שלח
אותו
בשנות
ה06
לללמוד
אצל
אחד
המומחים
החשובים
לאמנות
יפאנית
בת
זמננו
.

כשפתח
עסק
משלו
ב69
,
החל
הבן
למכור
ציורים
יפאניים
בסגנון
מערבי
וציורים
יפאניים
מסורתיים
כאחד
.

הוא
ביקר
דרך
קבע
במכירות
פומביות
מערביות
,
החל
ב72
,
והחליט
להנהיג
את
השיטה
ביפאן
.

הבשיתוף
ארבע
חברות
אחרות
הקים
ביוני
89
את
חברת
"
שינווה
"
למכירות
פומביות
של
יצירות
אמנות
.

המכירה
בספטמבר
היתה
הופעת
הבכורה
.

המכירה
,
שתוכננה
במשך
חודשים
לפני
הפלישה
של
עיראק
לכוויית
,
לא
היתה
יכולה
להתקיים
בנסיבות
פחות
נוחות
,
והיתה
עלולה
להיכשל
.

כמו
כן
שום
מוכר
לא
היה
מוכן
למסור
את
תמונותיו
הטובות
ביותר
למכירה
פומבית
חדשה
,
שמעצם
הגדרתה
היתה
ניסויית
.

אבל
המכירה
נחלה
הצלחה
מדהימה
.

מ102
היצירות
שהוצעו
למכירה
נמכרו
83
,
ב
63.5
מיליארד
ין
(
42.02
מיליון
דולר
)
.

אומדן
המכירות
לפני
הפלישה
היה
35
עד
50-70
מיליון
דולר
.

כפי
שציין
היראנו
,
ההתעניינות
בציור
יפאני
שבו
השראה
מערבית
התפתחה
בשנות
ה60
המוקדמות
.

עד
שנות
ה70
המוקדמות
הרקיעו
המחירים
שחקים
,
ויצירות
המקור
המערביות
נעשו
זולות
בהשוואה
אליהן
.

הנהירה
לקנייה
של
מוצרים
מתוצרת
עצמית
היא
שדירבנה
את
הפופולריות
של
האימפרסיוניזם
,
הפוביזם
והאמנות
המודרנית
של
המאה
ה20
בשוק
היפאני
.

לפיכך
משמשת
המכירה
בספטמבר
,
במידה
מסוימת
,
בסיס
לכל
הקשור
בקניות
שיקנו
היפאנים
מיצירות
אמנות
מערביות
מהמאות
ה19
וה20
.

יהלומי
הכתר
נמכרו
במכירה
במחיר
שעלה
על
האומדנים
הגבוהים
ביותר
.

נוף
של
הר
פוגי
מאת
ריוזאבורו
אומאהרה
,
שהקומפוזיציה
שלו
שואבת
את
השראתה
ממסורת
המזרח
הרחוק
,
נמכרה
ב130
מיליון
ין
מעל
לאומדן
המרבי
של
120
מיליון
ין
.

הצלחה
רבה
היתה
גם
ל"נוטרדם
של
פאריס
"
מאת
אומאהרה
,
מ1966
.

תמונה
זאת
,
שאינה
נראית
מצודדת
במיוחד
לעיניים
מערביות
,
נמכרה
ב210
מיליון
ין
15
%
מעל
האומדן
המרבי
.

בחודש
שעבר
הוכיחו
היפאנים
בניו
-
יורק
את
נכונותם
להמשיך
ולהוציא
כספים
על
יצירות
אמנות
.

במכירה
פומבית
של
"
כריסטיס
"
ב16
באוקטובר
שילם
טאזימה
,
הסוחר
המוביל
ביצירות
של
אמנות
בודהיסטית
עתיקה
מטוקיו
,
209,000
דולר
סכום
הגבוה
כמעט
פי
ארבעה
מהאומדן
המרבי
תמורת
ציור
על
משי
מהמאה
ה12
או
ה13
.

היפאנים
ערוכים
היום
לשלוט
על
שוק
האמנות
העולמית
בעשור
הבא
,
כפי
ששלטו
בו
האמריקאים
משנות
ה20
עד
אמצע
שנות
ה80
.

מצד
אחד
הם
קונים
את
היצירות
היקרות
ביותר
,
ומצד
אחר
ימשיכו
לקנות
מן
הקטיגוריות
הנמוכות
של
תחומים
מסוימים
;
שכן
ציבור
רחב
של
בעלי
הכנסה
בינונית
בארצם
זקוק
לסמלי
סטטוס
מהמערב
.

לכן
סביר
להניח
,
שיצירות
אימפרסיוניסטיות
שוליות
שהן
,
אגב
,
פחות
יקרות
,
אך
פרי
יצירתם
של
שמות
ידועים
כמו
רנואר
,
מונה
,
סיסלי
ופיסארו
לא
יישארו
ללא
קונה
.

לטווח
הארוך
יותר
תרבה
יפאן
לקנות
מאסכולות
שפעלו
לפני
האימפרסיוניזם
או
אחריו
,
ושמיטב
יצירותיהן
עדיין
ניתן
לרכישה
.

ביצירות
אמנות
בת
זמננו
יוסיפו
היפאנים
לנסות
לרכוש
אמנים
בעלי
מוניטין
מבוססים
,
יקנו
יצירות
של
אלה
הנחשבים
לטובים
יותר
,
ולא
יטלו
סיכונים
.

לדברי
איג
גופר
מ"סותביס
"
,
יצירות
אמנות
קלאסית
יזרמו
ליפאן
בקצב
מהיר
ובאיכות
גבוהה
מכפי
שהיה
עד
כה
.

שר
התעשייה
והמסחר
,
משה
נסים
,
הבטיח
להיאבק
להורדת
נטל
הארנונה
לסקטור
העסקי
,
לרבות
הסקטור
המסחרי
.

נסים
אמר
את
הדברים
בפגישה
שקיים
בסוף
השבוע
עם
ארגון
סוחרי
ירושלים
.

לדברי
השר
,
ההלוואות
שיינתנו
לעסקים
קטנים
במסגרת
תוכניתו
לעידוד
ההשקעות
במשק
מיועדות
לא
רק
לצורך
הקמת
עסקים
חדשים
,
אלא
גם
להרחבה
של
עסקים
קטנים
.

נסים
אמר
עוד
כי
הוא
רואה
במס
מעסיקים
מס
מעוות
,
המעניש
על
העסקת
עובדים
בימים
שהתעסוקה
היא
יעד
מרכזי
של
המשק
,
והביע
תקווה
שבקרוב
יוחלט
בממשלה
על
ביטולו
.

זה
שנים
חוששים
במשטרה
מהתפתחות
,
שבה
יהפוך
הדרג
הפוליטי
למעורב
ומנהל
למעשה
את
הפעילות
המבצעית
של
המשטרה
.

שנים
לחם
פיקוד
המשטרה
בכל
מה
שנראה
כניסיון
של
משרד
המשטרה
לכרסם
בסמכויות
פיקוד
המשטרה
והמפכ"ל
.

עכשיו
,
משהמליצה
ועדת
זמיר
על
הקמת
מטה
מבצעי
ליד
שר
המשטרה
,
במידה
רבה
בגלל
מחדלי
המשטרה
ומפקדיה
הבכירים
בפרשת
הר
הבית
,
יהיה
על
המפכ"ל
ומטהו
לבלוע
את
הגלולה
המרה
.

אחרי
שבועות
אחדים
שבהם
התנדנד
כיסאו
של
מפכ"ל
המשטרה
,
יעקב
טרנר
,
וגם
שר
המשטרה
,
רוני
מילוא
,
לא
שבע
נחת
,
ומשחלפה
הסכנה
שיידרשו
להסיק
מסקנות
אישיות
,
למעשה
נתנו
להם
מסקנות
ועדת
זמיר
והמלצותיה
אור
ירוק
לבצע
שינויים
,
שהשניים
מבקשים
לחוללם
זה
זמן
רב
,
איש
בתחום
אחריותו
ומשיקוליו
.

לולא
תקרית
הדמים
בהר
הבית
,
אין
ספק
כי
הקמת
מחוז
ירושלים
,
וכינון
המטה
המבצעי
של
שר
המשטרה
,
לא
היו
נכנסים
במהירות
שכזאת
לשלב
הביצוע
.

בצמרת
המשטרה
יש
הטוענים
,
שכדאיות
הקמתו
של
מחוז
ירושלים
מוטלת
בספק
,
וכי
מכל
מקום
הצלחתו
מותנית
בעיקר
בתוספת
תקני
כוח
אדם
ואמצעים
,
דבר
שעדיין
לא
נקבע
.

טרנר
,
לעומת
זאת
,
יודע
שיש
בהקמת
מחוז
כזה
גם
כדי
לפתור
בעיה
המעיקה
עליו
זה
זמן
מה
:
הוא
רוצה
ואף
הבטיח
לקדם
קצינים
בכירים
רבים
,
וזו
אחת
הדרכים
שבהן
יוכל
לקיים
את
הבטחותיו
.

הצורך
במינוי
קצינים
בכירים
כיועצים
לשר
המשטרה
,
הקמת
מחוז
ירושלים
ומינוי
ניצב
בראשו
,
פרישתו
הקרובה
של
מפקד
המחוז
הדרומי
,
ניצב
רחמים
קומפורט
,
וכן
פרישתו
הצפויה
לגמלאות
של
ראש
אגף
כוח
אדם
,
ניצב
שלמה
חרון
,
כל
אלה
יביאו
בחודשים
הקרובים
לסבב
מינויים
רחב
היקף
במשטרה
.

על
פי
הערכה
זהירה
,
כ15-20
קצינים
בכירים
מדרגת
ניצב
-
משנה
ומעלה
יקודמו
בתפקיד
ובדרגה
.

שר
המשטרה
מראיין
בשבועיים
האחרונים
בפעולה
מואצת
קציני
משטרה
רבים
.

מילוא
מעורב
אישית
בקביעת
המינויים
ומשתתף
באופן
פעיל
בהחלטות
לגבי
השיבוצים
.

לא
כך
נהג
בעבר
,
כפי
שלא
נהגו
כך
גם
קודמיו
בתפקיד
,
שהתבססו
בדרך
כלל
על
חוות
הדעת
של
המפכ"ל
.

הפעם
הזאת
מילוא
אינו
לוקח
סיכונים
.

הוא
רוצה
להשתכנע
כי
כל
מינוי
שיחתום
עליו
ראוי
ומתאים
.

סבב
מינויים
חדשים
בהיקף
כזה
לא
היה
במשטרה
זה
זמן
רב
.

לכן
אין
פלא
שהמתח
והדריכות
גוברים
,
לצד
שמועות
והשערות
ואף
פעולות
שכנוע
של
מקורבים
ובעלי
קשרים
.

המלחמה
על
המינויים
מניבה
גם
השמצות
הדדיות
וניסיונות
של
קצינים
למנוע
קידומם
של
אחרים
.

הן
שר
המשטרה
והן
המפכ"ל
ערים
לתהליכים
הלא
-
בריאים
האלה
ונראה
כי
כבר
בתוך
כשבוע
יחליטו
על
המינויים
.

עיקר
המאבק
האישי
במשטרה
מתנהל
סביב
המינוי
לתפקיד
מפקד
מחוז
ירושלים
החדש
,
תפקיד
חשוב
,
יוקרתי
ובולט
במיוחד
,
שהעשייה
בו
רבה
ושיהיה
מוקד
התעניינות
בארץ
ובעולם
.

מוזכרים
כמועמדים
לתפקיד
זה
מפקד
משמר
הגבול
,
ניצב
משולם
עמית
;
סגן
מפקד
המחוז
הדרומי
,
תנ"ץ
דן
אוהד
;
מפקד
מחוז
המרכז
,
ניצב
חיים
אלבלדס
;
סגן
מפקד
מחוז
תל
-
אביב
,
תנ"ץ
גבי
לסט
,
ונשיא
בית
הדין
למשמעת
של
המשטרה
,
תנ"ץ
חיים
בן
איון
,
שעד
לפני
כשנה
שימש
כמפקד
מרחב
הנגב
ושיש
לו
ניסיון
פיקודי
רב
בשטח
.

מי
מבין
הקצינים
האלה
שלא
יזכה
במינוי
,
טובים
סיכוייו
להשתבץ
באחד
התפקידים
האחרים
הזמינים
,
כמו
מפקד
המחוז
הדרומי
,
מפקד
משמר
הגבול
,
או
ראש
המטה
של
שר
המשטרה
.

בימים
אלה
שוקדים
באגף
התכנון
במטה
הארצי
של
המשטרה
על
קביעת
דמותו
של
מחוז
ירושלים
החדש
,
הן
מבחינת
הפריסה
הטריטוריאלית
והן
מבחינת
תקנון
כוח
האדם
והאמצעים
.

לפי
הדפוסים
המתגבשים
,
מחוז
ירושלים
יתבסס
על
מרחב
ירושלים
הקיים
.

המטה
של
המחוז
ימוקם
במטה
המרחב
הנוכחי
,
במגרש
הרוסים
.

ייתכן
שתצורף
למחוז
גם
נפת
יהודה
.

כמה
תחנות
משטרה
מורחבות
עם
כוחות
מוגדלים
,
בכלל
זה
בעיר
העתיקה
והר
הבית
,
בפיקוד
קצינים
בכירים
(
כנראה
בדרגות
ניצב
-
משנה
)
,
יהיו
עיקר
ההיערכות
המשטרתית
כאן
,
עם
כמה
יחידות
מובחרות
,
ובהן
יחידה
מרכזית
ויחידה
סמויה
"
הגדעונים
"
.

ביסוד
ההחלטה
להקים
את
המחוז
מונחת
התפיסה
,
כי
גודש
האירועים
בירושלים
ורגישות
העיר
וסביבותיה
,
גם
מבחינה
בין
-
לאומית
,
מחייבים
היערכות
שתאפשר
ריכוז
של
כוחות
גדולים
וקבועים
של
משטרה
ומשמר
הגבול
בעיר
,
בפיקודו
של
קצין
בכיר
ומנוסה
בדרגת
ניצב
,
שיחד
עם
מטהו
יהיה
עסוק
כל
כולו
בענייני
ירושלים
.

עד
היום
היתה
ירושלים
שייכת
למחוז
הדרומי
,
שהשתרע
מלכיש
בצפון
ועד
אילת
בדרום
.

על
פי
החלוקה
המתוכננת
החדשה
,
המחוז
הדרומי
יתמקד
בדרום
הארץ
בלבד
,
ומטהו
ישכון
בבאר
-
שבע
.

במשטרה
ואף
במשרד
המשטרה
יש
רבים
הסבורים
,
כי
הקמת
מחוז
ירושלים
בנסיבות
הקיימות
,
אינה
אלא
בבחינת
שיפוץ
קוסמטי
בלבד
.

ידוע
כי
עד
השבוע
שעבר
,
שבו
נפלה
ההחלטה
בפיקוד
המשטרה
על
הקמת
מחוז
ירושלים
,
על
פי
הצעתו
של
המפכ"ל
טרנר
,
שהועלתה
לפני
חודשים
אחדים
,
גם
השר
מילוא
לא
נטה
לתמוך
ברעיון
.

נראה
כי
השתכנע
ברגע
האחרון
,
גם
כדי
להוכיח
שהמשטרה
הפיקה
לקחים
מאירועי
הר
הבית
ואולי
גם
כדי
להשיג
תקני
שוטרים
נוספים
למשטרה
.

המבקרים
את
הקמת
המחוז
החדש
מדגישים
,
כי
אם
לא
יוקצו
לאלתר
כמה
מאות
תקנים
חדשים
למשטרה
וכן
תוספת
ניכרת
של
תקציבים
ואמצעים
,
לתגבור
ירושלים
באורח
קבע
,
לא
תהיה
שום
משמעות
להקמת
המחוז
החדש
.

זה
שנים
אחדות
דורשת
המשטרה
תוספת
תקנים
ואמצעים
.

הממשלה
הבטיחה
תוספת
כזאת
בכמה
הזדמנויות
,
אך
הדבר
לא
יצא
אל
הפועל
.

עתה
,
עם
ההודעה
על
הקמת
המחוז
החדש
,
הבטיח
שר
המשטרה
כי
יתוספו
לירושלים
350
שוטרים
חדשים
באורח
קבע
.

ואולם
,
הבטחה
זאת
כשהיא
לעצמה
אין
בה
כל
חידוש
.

על
פי
החלטת
המפכ"ל
הקודם
,
דוד
קראוס
,
מתוגבר
מרחב
ירושלים
,
מאז
פרוץ
האינתיפאדה
,
באופן
קבוע
במאות
שוטרים
,
המגיעים
על
פי
תורנות
מכל
היחידות
בארץ
.

מבצע
תגבר
זה
נקרא
"
במחשבה
תחילה
"
.

החלטה
על
תוספת
350
שוטרים
לתקן
של
שוטרי
ירושלים
,
מתוך
מאגר
כוח
האדם
הנוכחי
במשטרה
,
היא
אפוא
שינוי
סמנטי
בלבד
.

זאת
ועוד
,
מיסוד
התגבור
ינציח
בעיות
שמפקדים
בשאר
חלקי
הארץ
קובלים
עליהן
,
ובמידה
רבה
של
צדק
.

דלדול
כוח
האדם
המבצעי
ביחידותיהם
,
הם
טוענים
,
פוגע
בעבודת
המשטרה
בשאר
אזורי
הארץ
.

השר
מילוא
איים
,
כי
אם
לא
יאושרו
תקנים
נוספים
,
יעביר
יחידות
של
משמר
הגבול
,
הפועלות
בשטחים
תחת
פיקוד
צה"ל
,
לתגבור
ירושלים
.

השר
יודע
,
כי
אין
לו
סמכות
לעשות
זאת
על
דעת
עצמו
וכי
הדבר
מותנה
בהחלטת
הממשלה
או
לפחות
בהסכמת
שר
הביטחון
.

מכל
מקום
,
כאמצעי
לחץ
,
לדעת
גורמים
המעורים
בנושא
,
עשוי
מהלך
זה
של
השר
להניב
תוצאות
.

ההערכה
היא
,
כי
לנוכח
המלצות
ועדת
זמיר
על
חיזוק
המשטרה
בירושלים
,
סוף
סוף
תקבל
המשטרה
תוספת
תקנים
.

ועדת
זמיר
גם
המליצה
,
כאמור
,
להקים
במשרד
המשטרה
צוות
מקצועי
של
קציני
משטרה
,
שיסייע
לשר
לממש
את
אחריותו
המיניסטריאלית
על
המשטרה
,
בדומה
למטה
המוקם
בימים
אלה
במשרד
הביטחון
לצד
שר
הביטחון
.

בנושא
זה
כיוונה
ועדת
זמיר
למגמה
הרווחת
זה
זמן
רב
במשרד
המשטרה
.

מדובר
ביחידת
מטה
מיניסטריאלית
,
שתעסוק
גם
בתכנון
לטווח
ארוך
,
בפיקוח
ובבקרה
על
פעולות
המשטרה
.

אין
מדובר
במתן
הנחיות
ופקודות
אופרטיוויות
למשטרה
ולא
בהתערבות
בניהול
השוטף
שלה
ובפיקוד
עליה
,
אלא
בבקרה
עניינית
,
מקיפה
ויסודית
של
הביצוע
המשטרתי
.

צוות
מקצועי
יוכל
לבדוק
בעיניים
מבינות
את
פעולות
המשטרה
,
לדרוש
מהמשטרה
ולספק
לשר
הממונה
נתונים
מלאים
על
עבודתה
וכך
לאפשר
לו
לקבל
החלטות
נכונות
יותר
.

כבר
בנובמבר
1989
חיבר
מנכל
משרד
המשטרה
,
גד
אבינר
,
מסמך
,
שהופץ
כחוברת
בין
אנשי
משרד
המשטרה
ומשרדי
ממשלה
וגופים
אחרים
,
ובו
דן
בעקרונות
לתפקודו
של
משרד
המשטרה
כ"גוף
מטה
מיניסטריאלי
הפועל
מול
מטות
המשטרה
ושירות
בתי
הסוהר
"
.

בחוברת
שכותרתה
:
"
משרד
המשטרה
תפיסת
היעוד
,
הארגון
והניהול
"
,
מדגיש
המנכ"ל
,
בין
השאר
,
גם
את
העקרונות
שעל
פיהם
המליצה
ועדת
זמיר
להקים
את
צוות
המטה
המקצועי
ליד
שר
המשטרה
.

"
סביר
להעריך
כי
הדגם
של
גוף
מטה
מיניסטריאלי
שהתגבש
אצלנו
,
עשוי
לשמש
בעתיד
מודל
ליישום
גם
במערכות
ממשלתיות
אחרות
"
,
נאמר
בחוברת
.

בין
המטרות
של
משרד
המשטרה
מונה
המנכ"ל
את
שיפור
התפקוד
של
המשטרה
ושירות
בתי
הסוהר
על
ידי
פיתוח
ויישום
תהליכים
שיטתיים
של
ניתוח
מדיניות
,
עיצובה
ובקרה
על
מימושה
.

המנכ"ל
מדגיש
גם
את
הבעיה
של
ייזום
חידושים
ובחינת
חלופות
בעבודת
המשטרה
.

הוא
רומז
לקשיים
שיש
למשרד
המשטרה
ולשר
המשטרה
במימוש
אחריותו
המיניסטריאלית
:
"
משרד
המשטרה
,
כגוף
מטה
מקצועי
ומתאם
של
שר
המשטרה
,
אמור
לבצע
תפקידו
מול
המטות
של
שתי
זרועות
מבצעיות
(
משטרה
ושב"ס
)
בעלות
עוצמה
,
אופי
שמרני
ומסורת
אוטונומית
ארוכה
.

להשגת
מטרותיו
על
המשרד
לפתח
ולקיים
ברמה
הגבוהה
ביותר
שלוש
יכולות
בסיסיות
,
המותנות
אחת
בשניה
,
לפי
הסדר
הבא
:
א
)
מיומנות
וכלים
לאיסוף
מידע
;
ב
)
מיומנות
וכלים
לעיבוד
המידע
והפקת
משמעויות
נגזרות
;
ג
)
מיומנות
גיבוש
עמדות
והצעת
דרכים
חלופיות
.

מרכיב
חשוב
ביותר
בתהליך
קבלת
החלטות
הינו
המידע
.

בארגונים
גדולים
,
איכותם
של
הדיווחים
קובעת
במידה
רבה
את
איכות
ההחלטות
.

"
דיווח
אמין
הינו
ערך
יסודי
חיוני
ומקודש
במשרד
המשטרה
.

דיווח
אמין
במשרד
חייב
לענות
על
ארבעה
תנאים
:
מדויק
,
שלם
,
מעודכן
ורלוונטי
.

בדברים
האלה
,
שכתב
מנכ"ל
משרד
המשטרה
לפני
שנה
,
יש
יותר
מרמז
לבעיות
וליקויים
בכל
הקשור
ליחסי
הגומלין
בין
המשטרה
לבין
משרד
המשטרה
.

במשרד
המשטרה
התקבל
רושם
,
שקציני
משטרה
בכירים
מעלימים
מידע
,
לא
מעבירים
דיווחים
שלמים
ומעודכנים
,
לפעמים
גם
בגלל
חוסר
שליטה
מלאה
בחומר
של
קציני
המשטרה
המדווחים
,
ומנסים
לתעתע
בדרג
המיניסטריאלי
,
בין
השאר
בגלל
חשש
של
בכירי
המשטרה
לעצמאותה
האופרטיווית
של
המשטרה
.

הקמת
צוות
מקצועי
ליד
שר
המשטרה
אמורה
לפתור
בעיות
אלה
.

מה
גם
שוועדת
זמיר
נותנת
בידי
שר
המשטרה
סמכות
להתערב
בנושאים
משטרתיים
מבצעיים
,
דבר
שלא
היה
קיים
עד
כה
.

בימים
אלה
עוסק
שר
המשטרה
בקצב
מוגבר
,
יחד
עם
אנשי
משרדו
,
בהכנות
להקמת
המטה
הזה
.

על
פי
הדגם
המתגבש
,
ימנה
הצוות
המקצועי
של
השר
שניים
-
שלושה
קצינים
.

קצין
אחד
,
בתקן
תת
-
ניצב
,
יהיה
בעל
ניסיון
רב
בתחום
המבצעים
,
הסיור
והשיטור
,
וקצין
אחר
,
בתקן
ניצב
-
משנה
,
יהיה
בעל
ניסיון
וידע
בתחום
המודיעין
.

בשלב
זה
אין
שר
המשטרה
מתכוון
להתמקד
עם
הצוות
שלו
בתחום
החקירות
.

בשבועיים
האחרונים
כבר
ראיין
שר
המשטרה
כעשרה
קציני
משטרה
מנוסים
וצעירים
יחסית
בדרגת
ניצב
משנה
,
מקרב
שדרת
הביניים
של
פיקוד
המשטרה
,
כמועמדים
לאייש
את
יחידת
המטה
המקצועית
שלו
.

במשטרה
,
כאמור
,
חוששים
ממטה
-
ארצי
-
על
ליד
שר
המשטרה
.

במשרד
המשטרה
מרגיעים
כי
הצוות
המקצועי
שיפעל
ליד
השר
לא
יתערב
בפיקוד
על
המשטרה
.

מכל
מקום
,
אחרי
שיוקם
המטה
המקצועי
שוב
לא
תהיה
לשר
המשטרה
חסינות
מפני
אחריות
לכשלונות
ולמחדלים
של
המשטרה
.

הגורמים
שהיו
עלה
תאנה
לשר
בפרשת
הר
הבית
,
כמו
העדר
מטה
מקצועי
ואי
קיום
כלים
למימוש
האחריות
המיניסטריאלית
,
שוב
לא
יהיו
קיימים
.

זקים
בידי
קרנות
הביטוח
הסוציאלי
,
פירסמו
ראשי
קרן
הגמלאות
המרכזית
כרוז
המפרט
את
המשמעות
הנודעת
,
לדעתם
,
לצעד
זה
על
זכויות
החברים
.

בכרוז
מודיעים
לחברים
יו"ר
הקרן
אריה
אורון
,
ומנהלה
שלום
תנעמי
,
כי
"
גזירות
"
האוצר
יביאו
לאחת
משתי
תוצאות
:
הפנסיות
יוקטנו
עד
כדי
27
%
מהרמה
שעליה
התחייבה
הקרן
למבוטחיה
,
או
שהתשלומים
השוטפים
של
המבוטחים
יועלו
ב4
%
.

מותר
לפקפק
בנכונות
החישובים
האלה
,
שהרי
מטרתם
העיקרית
היא
להטיל
מורא
על
המבוטחים
וללחוץ
באמצעותם
על
הפוליטיקאים
,
ובמיוחד
על
המחוקקים
האמורים
לדון
בשבועות
הקרובים
באישור
התקנות
לשעת
חירום
,
שמכוחן
הוטל
המס
באמצע
ספטמבר
.

אבל
מידת
הדיוק
של
הנתונים
אינה
מעלה
ואינה
מורידה
לגבי
ההיבט
העקרוני
של
הנושא
.

קרנות
הפנסיה
בישראל
מבוססות
על
הסדרי
השקעה
,
שספק
אם
יש
כמותם
באיזושהי
מדינה
מערבית
אחרת
.

ההסדרים
הללו
נקבעו
בתקופה
קדומה
,
שבה
הכתיבו
ראשי
מפא"י
למקבלי
ההחלטות
בממשלה
את
ההסדרים
הממלכתיים
בהתאם
לאינטרסים
של
ההסתדרות
.

חלק
מהסדרים
אלה
בוטל
זה
מכבר
,
לדוגמה
:
מימון
"
התוכנית
הכספית
"
של
חברת
העובדים
ותקצוב
קופת
החולים
ההסתדרותית
.

אבל
בתחום
הפנסיה
נשארו
ההסדרים
בתוקפם
כאילו
אליעזר
קפלן
,
לוי
אשכול
ופנחס
ספיר
המנוחים
,
עדיין
מנהלים
את
משרד
האוצר
.

לא
זו
בלבד
שהרווחים
הריאליים
של
קרנות
הפנסיה
מהשקעת
עתודותיהן
באיגרות
חוב
של
המדינה
פטורים
מכל
מס
בעניין
זה
הן
אינן
שונות
ממוסדות
ביטוח
סוציאלי
אחרים
אלא
שהריבית
המשולמת
להן
בגין
איגרות
חוב
אלה
גבוהה
מכל
ריבית
אחרת
המשולמת
למחזיקי
איגרות
חוב
ממשלתיות
,
דהיינו
2.6
%
.

זהו
שיעור
בלתי
סביר
לפי
כל
מבחן
כלכלי
ישראלי
ובין
-
לאומי
.

כשם
שראשי
קרנות
הפנסיה
מתנגדים
למיסוי
הרווח
הריאלי
,
הם
מתנגדים
כמובן
גם
להפחתת
שיעור
הריבית
המופרז
.

אין
זו
רבותא
לנהל
קרן
פנסיה
שעתודותיה
מושקעות
באיגרות
חוב
בטוחות
ב100
%
,
צמודות
ב100
%
,
נושאות
ריבית
של
2.6
%
,
הצמודה
אף
היא
ב100
%
ופטורה
מכל
מס
.

בתנאי
דה
-
לוקס
אלה
,
כמעט
כל
אחד
יכול
לנהל
קרן
פנסיה
:
כל
מה
שדרוש
הוא
חשב
שייחשב
את
זכויות
החברים
,
שלם
שיכין
וישלח
להם
את
הצקים
בזמן
,
ומעט
ריסון
עצמי
(
תכונה
שלא
כל
מנהלי
קרנות
הפנסיה
הצטיינו
בה
בעבר
)
.

התכונה
העיקרית
של
מנהל
קרן
ביטוח
אינה
נדרשת
מה"ה
אורון
,
תנעמי
וחבריהם
:
למצוא
את
שביל
הזהב
בין
השקעה
בטוחה
לבין
השקעה
רווחית
של
עתודות
הקרן
בשוק
הון
תחרותי
פתוח
.

אם
תוקטן
התשואה
המובטחת
להשקעות
קרנות
הפנסיה
ויוטל
על
הרווחים
הריאליים
מס
,
ייתכן
שקרנות
הפנסיה
יצטרכו
לחפש
ולמצוא
מנהלים
מקצועיים
שינהלו
את
הקרנות
לפי
כללים
המתחייבים
ממצב
השוק
.

זאת
,
בלי
להפחית
את
זכויות
החברים
ב27
%
או
להעלות
את
תשלומיהם
ב4
%
.

שידוד
מערכות
ניהולי
כזה
יהיה
תוצאה
חיובית
נוספת
של
המהלכים
המתוכננים
באוצר
בתחום
הנדון
.

לפני
כשבועיים
קבע
בית
המשפט
העליון
הלכה
חדשה
,
שלפיה
אם
אדם
עומד
על
דוכן
העדים
וממלא
פיו
מים
,
יהיו
דברים
שאמר
קודם
לכן
מחוץ
לכותלי
בית
המשפט
,
למשל
בחקירה
במשטרה
,
קבילים
כראיה
.

בפסק
דין
שנקבע
ברוב
של
שלושה
שופטים
נגד
שניים
,
נקבע
כי
השאלה
החשובה
אינה
אם
העד
מדבר
אלא
אם
התייצב
למשפט
,
בין
מרצון
ובין
בכפייה
.

כמה
עיתונים
הגדירו
את
ההלכה
החדשה
"
מהפך
"
.

אבל
פרקליטת
המדינה
,
דורית
בייניש
,
דוחה
את
ההגדרה
הזאת
,
ונראה
שלפחות
בעניין
זה
הצדק
עמה
.

בייניש
מזכירה
כי
בסוף
שנות
ה07
שינה
עולם
הפשע
את
פניו
,
והדגש
עבר
למעשי
שוד
אלימים
בבנקים
ולסחר
הסמים
.

עם
השינוי
הזה
,
החמירה
מאוד
התופעה
של
לחץ
ואיומים
על
עדים
.

התרבו
העדים
שחזרו
בהם
בבית
המשפט
מגרסאות
שמסרו
בחקירתם
במשטרה
,
ושהפלילו
את
הנאשמים
,
והיה
ברור
כי
הם
נוהגים
כך
מאימתו
של
העולם
התחתון
.

התוצאה
היתה
,
לעתים
קרובות
,
מוזרה
:
העדים
הועמדו
לדין
על
התנהגותם
בבית
המשפט
ונשלחו
לבית
הסוהר
,
ואילו
העבריינים
שנגדם
היו
אמורים
להעיד
שוחררו
או
יצאו
בעונשים
קלים
.

עולם
הפשע
ניצל
לצורך
זה
את
החוק
שלפיו
אין
שופט
רשאי
לבסס
ממצא
על
גרסתו
של
העד
בהודעתו
במשטרה
,
אם
היא
סותרת
את
דבריו
בבית
המשפט
.

כדי
למנוע
את
תופעת
הלחץ
על
העדים
,
חוקקה
הכנסת
את
סעיף
10
(
א
)
לפקודת
הראיות
,
וקבעה
כי
"
אמרה
בכתב
שנתן
עד
מחוץ
לבית
המשפט
תהיה
קבילה
כראיה
בהליך
פלילי
"
.

וכך
,
למשל
,
יהיו
דברים
שנרשמו
מפי
העד
בתחנת
המשטרה
בגדר
ראיה
שהשופט
יוכל
להסתמך
עליה
.

אבל
קביעה
זו
של
ה
חוק
הותנתה
בכמה
תנאים
,
ובהם
התנאי
כי
האדם
שאמר
את
הדברים
"
הוא
עד
במשפט
וניתנה
לצדדים
הזדמנות
לחוקר
אותו
"
.

המשך
הסעיף
קבע
כי
בית
המשפט
רשאי
לקבל
את
הדברים
שנאמרו
מחוץ
לכתליו
גם
אם
אומרם
"
איננו
עד
,
בין
משום
שהוא
מסרב
להעיד
ובין
שלא
ניתן
להביאו
לבית
המשפט
"
,
ובלבד
שהשופט
שוכנע
כי
"
אמצעי
פסול
שימש
להניא
או
למנוע
את
נותן
האמרה
מלתת
את
העדות
"
.

סעיף
10
(
א
)
היה
שלב
ראשון
בתהליך
הדרגתי
של
העדפת
יעילות
המלחמה
בפשע
על
זכויות
הנאשם
.

בזה
אחר
זה
התקבלו
בבית
המשפט
העליון
פסקי
דין
המאשרים
את
קבילותן
של
ראיות
,
שהיו
עד
אז
חסרות
אמינות
.

כך
,
למשל
,
נקבע
כי
הקלטת
סתר
שהמשטרה
מגישה
כעדות
,
כמוה
כעדות
בכתב
.

לאחר
מכן
,
נפסק
כי
די
בזיכרון
דברים
שרשם
שוטר
לאחר
שיחתו
עם
עד
,
ואין
צורך
שהדברים
יירשמו
בנוכחות
העד
ובחתימתו
(
"
הלכת
טובול
"
)
.

ההלכות
הללו
היו
,
למעשה
,
חלק
בלתי
נפרד
ממאבק
המוחות
המתמיד
עם
עולם
הפשע
.

העבריינים
חיפשו
בלא
הרף
דרכים
חדשות
להתחכם
לסעיף
10
(
א
)
ולמנוע
הכרה
בעדויות
שנמסרו
נגדם
במשטרה
.

במשפטו
של
טוביה
אושרי
,
למשל
,
נולדה
תופעת
"
העד
המקשקש
"
.

אחד
העדים
,
שחשש
מפני
נקמת
העולם
התחתון
,
דיקלם
בבית
המשפט
פסוקים
מהתנ"ך
.

תגובת
בית
המשפט
היתה
קביעת
ההלכה
כי
"
עד
מקשקש
"
נחשב
ל"עד
"
,
ולכן
עדותו
במשטרה
עשויה
להיות
קבילה
.

ההרחבה
ההדרגתית
של
סעיף
10
(
א
)
נקטעה
לפני
ארבע
שנים
.

בפסק
דין
,
שאף
הוא
התקבל
ברוב
דעות
,
נקבעה
"
הלכת
אשכנזי
"
.

אדם
שאינו
פוצה
את
פיו
על
דוכן
העדים
ייחשב
למי
ש"איננו
עד
"
,
ולכן
יהיו
דבריו
במשטרה
קבילים
כראיה
רק
אם
שוכנע
השופט
שאמצעי
פסול
הניע
אותו
לשתוק
בבית
המשפט
.

הלכה
זו
היתה
בהחלט
בגדר
"
מהפך
"
,
לפחות
בכל
הנוגע
לשחיקה
המתמדת
בזכויות
הנאשמים
,
אך
גם
נתנה
בידי
העולם
התחתון
כלי
חדש
לעקוף
את
הסעיף
האמור
למנוע
הפחדת
עדים
.

לא
הוכח
שנעשה
שימוש
סיטוני
בכלי
זה
,
אבל
ברור
שגופי
התביעה
לא
שבעו
נחת
מהמצב
שנוצר
.

כאמור
,
אין
בהלכה
שביטלה
בימים
אלה
את
"
הלכת
אשכנזי
"
משום
חריג
.

נהפוך
הוא
,
היא
חיסלה
את
החריג
.

אין
פירוש
הדבר
,
שהכיוון
החדש
-
ישן
הוא
הרצוי
.

לשונו
של
סעיף
10
(
א
)
מלמדת
כי
המחוקק
התכוון
לשמור
על
עקרונות
מקודשים
,
כגון
חשיבות
החקירה
הנגדית
כערובה
למשפט
הוגן
.

והרי
אם
יעליל
אדם
על
אדם
אחר
בהודעה
למשטרה
,
ולאחר
מכן
ישתוק
במשפט
,
אין
מעתה
לסניגור
כל
אפשרות
לחקור
אותו
חקירה
נגדית
.

הכיוון
שאליו
חזר
בית
המשפט
גם
מסתמך
,
יתר
על
המידה
,
על
כנותה
של
המשטרה
.

ובכלל
,
האפשרות
שאדם
יורשע
על
סמך
מסמכים
בלבד
מפחידה
.

נכון
שהמאבק
בפשע
הוא
אינטרס
ציבורי
,
אך
אין
בכך
כדי
להפחית
ממשקל
הסכנה
כי
התפשרות
רבה
מדי
עם
זכויות
הנאשם
עלולה
לפגוע
בחפים
מפשע
.

פרקליטת
המדינה
רואה
בטענות
מסוג
זה
"
התייפייפות
"
.

היא
מזכירה
כי
דווקא
אותה
קבוצה
של
ח"כים
הדוגלת
בזכויות
הנאשם
,
סיכלה
הצעת
חוק
שיזם
משרד
המשפטים
בראשית
השנה
,
ובה
ניסו
לגשר
על
הפער
שיצרה
"
הלכת
אשכנזי
"
.

מוצע
בה
שאם
עד
שותק
,
מקשקש
וכדומה
,
ואי
אפשר
לחוקרו
,
תהיה
הודעתו
במשטרה
קבילה
רק
אם
ישתכנע
השופט
שהתנהגותו
נובעת
"
מפחד
"
או
"
נועדה
לשבש
הליכי
משפט
"
.

דרישה
זו
פחותה
מהוכחת
"
אמצעי
פסול
"
הנחוצה
כעת
.

כמו
כן
מוצע
שאם
לא
רשם
העד
עצמו
את
הודעתו
במשטרה
,
תהיה
עדות
זו
חייבת
בסיוע
בראיה
אחרת
כדי
שיוכל
השופט
להרשיע
אותו
על
פיה
.

בכנסת
גם
מונחת
הצעת
חוק
ברוח
המחנה
האחר
,
שהגיש
ח"כ
שמעון
שטרית
ושעיקרה
ביטול
"
הלכת
טובול
"
.

מה
שברור
הוא
ששום
צד
עדיין
לא
אמר
את
המלה
האחרונה
.

והעובדה
כי
הן
ההלכה
החדשה
והן
זו
שבוטלה
,
התקבלו
על
חודו
של
קול
,
רק
מחזקת
את
התחושה
כי
המצב
נזיל
.

קופת
חולים
הכללית
שינתה
את
התעריף
לשמירת
זכויות
החברות
בקופה
ליוצאים
לתקופה
ממושכת
לחו"ל
.

עד
כה
שילם
מי
שיצא
לחו"ל
,
ללימודים
או
לעבודה
,
מחצית
מהתעריף
הגבוה
בטבלת
המס
האחיד
של
הקופה
.

בהודעת
הקופה
נאמר
כי
החל
מהיום
ייגבה
מחברים
אלו
,
המבקשים
לשמור
על
זכויותיהם
,
מחצית
מסכום
המס
האחיד
ששילמו
לפני
עזיבתם
את
הארץ
.

לדברי
דובר
הקופה
,
דוד
תגר
,
מדובר
בהנחה
של
עשרות
שקלים
ויותר
לכל
חודש
.

צעד
זה
של
קופת
חולים
הכללית
נעשה
במסגרת
המאמץ
להחזיר
אליה
חברים
שעזבו
אותה
בחמש
השנים
האחרונות
.

שלוש
המכללות
למשפטים
שנפתחו
השנה
הביאו
עמן
תרופה
מוחשית
למצוקתם
של
אלה
שנדחו
ע"י
הפקולטות
.

למעלה
מ700
סטודנטים
פי
שניים
ממספר
הלומדים
בשנה
א
במסגרת
הרגילה
החלו
בלימודיהם
.

בין
-
לילה
הוכח
כי
ניתן
לפתור
בעייה
מכאיבה
בת
-
שנים
,
אם
הולכים
בדרך
נכונה
ונוטשים
את
הרעיונות
הריכוזיים
הישנים
.

חשוב
מזה
:
מדובר
בצעד
ראשון
לקראת
רפורמה
כללית
בהשכלה
הגבוהה
,
שתבטיח
,
בין
השאר
,
לימודי
תואר
ראשון
לכל
עולה
ולכל
ישראלי
בעל
תעודת
בגרות
.

מכיוון
שכך
,
ראוי
לבדוק
גם
את
הביקורת
המושמעת
על
מכללות
אלה
,
על
-
מנת
לבחון
את
השלכותיהן
לגבי
הרפורמה
העתידית
:
"
המכללות
אינן
אקדמיות
"
.

כמי
שמלמד
משפטים
בהתנדבות
במכללה
למינהל
,
אני
יכול
להעיד
כי
מדובר
בבית
ספר
למשפטים
בעל
רמה
אקדמית
גבוהה
ביותר
:
רוב
המורים
הם
בעלי
תואר
שלישי
;
תוכנית
הלימודים
שווה
לתוכניות
המקבילות
של
האוניברסיטאות
;
הסטודנטים
הם
ידענים
,
למדנים
,
ובעלי
מוטיוובציה
גבוהה
.

כל
משקיף
אובייקטיווי
יאמר
כי
יש
לנו
עניין
בבית
ספר
השייך
לקבוצת
עלית
עפ"י
מבחנים
אנגלו
-
אמריקאיים
.

מדוע
,
אם
כן
,
נטענת
הטענה
כי
אין
למכללות
כשירות
אקדמית
?

משום
שאין
להן
הכרה
אקדמית
(
בינתיים
)
,
ואין
הן
רשאיות
עדיין
להעניק
תארים
אקדמיים
.

מהו
תואר
אקדמי
בישראל
?

למשל
,
אם
אתה
לומד
קולנוע
במסגרת
פקולטה
לאמנויות
באוניברסיטה
מוכרת
אתה
לומד
לימודים
אקדמיים
המקנים
לך
תואר
ראוי
ומכובד
.

אם
אתה
לומד
זאת
בבית
ספר
פרטי
באותה
תוכנית
,
אין
לך
לא
תואר
ולא
הדר
.

ההבדל
המהותי
הוא
שהמורה
לפנטומימה
באוניברסיטה
נחשב
חוקר
וזכאי
לשבתון
ולקרן
השתלמות
,
ושכר
הלימוד
של
הסטודנטים
מסובסד
ע"י
אוצר
המדינה
.

בבית
הספר
הפרטי
אין
זכויות
כספיות
כאלה
,
לא
למורה
,
לא
לתלמיד
.

מצב
אבסורדי
זה
הוא
בלתי
נסבל
.

הרפורמה
המוצעת
שהגשנו
,
קבוצת
חברי
כנסת
,
בתיקון
לחוק
המועצה
הההשכלה
הגבוהה
,
מבקשת
לתקן
מצב
זה
.

המכללות
החוץ
-
תקציביות
אינן
מבקשות
כסף
מהמדינה
,
אינן
מתיימרות
להעניק
תארים
מחקריים
אך
הן
אקדמיות
למהדרין
וראויות
להכרה
.

"
המכללות
הן
לעשירים
בלבד
"
.

טענה
זו
מסתמכת
על
כך
ששכר
הלימוד
במכללות
גבוה
יותר
מאשר
בפקולטות
המסובסדות
.

במכללה
למינהל
שכר
הלימוד
גבוה
יותר
ב50
%
ממקבילו
באוניברסיטה
(
שכר
לימוד
זה
מממן
הוצאות
תשתית
והקמת
ספרייה
)
.

אכן
,
אין
שום
סיבה
שיהיה
הפרש
כזה
.

מדוע
לא
תסייע
הממשלה
לפחות
לסטודנטים
נזקקים
במתן
מענקים
והלוואות
?

הסיוע
לסטודנט
צריך
להיות
ישיר
ונפרד
לחלוטין
מהסיוע
לאוניברסיטה
,
והוא
צריך
להינתן
לכל
ציבור
הסטודנטים
בארץ
,
בלי
שים
לב
למוסד
בו
הם
לומדים
.

אך
האמת
היא
כי
שכר
הלימוד
האפקטיווי
הממוצע
לכלל
לומדי
המשפטים
באוניברסיטאות
גבוה
הרבה
יותר
משכר
הלימוד
הרשמי
ומזה
הנהוג
במכללות
.

לשכר
הלימוד
צריך
להוסיף
את
ההכנה
לקורסים
המכינים
לבחינות
הפסיכומטריות
,
ולבזבוז
השנים
הקודם
לקבלה
לפקולטה
.

מאות
נאלצו
ללמוד
מקצועות
אחרים
מתוך
תקווה
שיתקבלו
,
יום
אחד
,
ללימודי
משפטים
.

הסטטיסטיקה
היא
מדהימה
:
22.5
%
מתלמידי
המשפטים
במכללה
הם
בעלי
תואר
אקדמי
במקצועות
אחרים
,
ושיעור
דומה
למד
לימודים
אקדמיים
חלקיים
.

כמחצית
התלמידים
למדו
,
אפוא
,
שנות
לימוד
ארוכות
ויקרות
בדרך
ליעד
הנכסף
.

שום
לימוד
אינו
בזבוז
,
אך
האם
מישהו
מודד
מחיר
זה
לסטודנט
ולמשק
?

שאל
את
התלמיד
עצמו
מה
יותר
זול
ההשקעה
בלימודים
שנכפו
עליו
,
או
תשלום
נוסף
עבור
לימודים
כחפצו
.

בניגוד
מוחלט
לטענות
הדמגוגיות
,
תלמידי
המכללה
למינהל
מייצגים
חתך
חברתי
מגוון
וצודק
יותר
מאשר
התלמידים
בפקולטות
הרגילות
.

זאת
משום
שסף
הציון
הנדרש
בבגרות
הוא
נמוך
יותר
,
אף
כי
עדיין
גבוה
.

בביה"ס
למשפטים
של
המכללה
למינהל
,
התפלגות
התלמידים
לפי
ארץ
מוצא
האב
היא
כדלקמן
:
ישראל
:
53.8
%
,
אירופה
-
ארה"ב
:
23
%
,
ואסיה
-
אפריקה
32.3
%
.

שיעור
יוצאי
אפריקה
-
אסיה
במכללה
הפרטית
,
"
לעשירים
בלבד
"
,
עולה
איפוא
על
שעורם
הדל
והנמוך
בפקולטות
הרגילות
.

מי
שמתנגד
לרפורמה
זו
שתחילתה
במשפטים
,
המשכה
בהנדסאים
ובחינוך
הטכנולוגי
וסופה
במערכת
כולה
,
מבקש
אפוא
להקפיא
מצב
בלתי
נסבל
מבחינה
חברתית
ולמנוע
מאלפי
תלמידים
יוצאי
אסיה
אפריקה
,
לקבל
את
זכותם
המגיעה
להם
לנסות
כוחם
בהשכלה
גבוהה
.

כמרצה
במכללה
למינהל
ואני
משוכנע
שהדברים
נכונים
גם
לגבי
המכללות
האחרות
אני
יכול
לומר
דבר
אחד
:
מי
שמנע
מתלמידים
אלה
את
זכותם
ללמוד
מקצוע
כחפצם
וכרצונם
עשה
מעשה
שאין
לו
מחילה
ואין
לו
כפרה
לא
מבחינה
אקדמית
,
לא
מבחינה
חברתית
ולא
מבחינה
לאומית
.

שר
החקלאות
,
רפאל
איתן
,
מתכוון
להעלות
היום
בישיבת
הממשלה
את
עניין
אי
-
תפקודה
של
המועצה
לענף
הלול
,
בגלל
העדר
מינויים
חוקיים
של
חברי
מליאת
המועצה
.

המינויים
לא
יהיו
חוקיים
כל
עוד
יעמוד
שר
התעשייה
והמסחר
,
משה
נסים
,
בסירובו
לחתום
על
המינויים
ששר
החקלאות
כבר
אישר
.

לנוכח
שיתוקה
המתמשך
של
המועצה
לענף
הלול
,
הורה
משרד
החקלאות
להנהלת
המועצה
להפסיק
,
החל
מנובמבר
,
את
הסבסוד
של
ענף
הפטם
בכל
הארץ
,
למעט
משקי
לול
בקו
העימות
עם
לבנון
,
הנהנים
מהעדפה
בסבסוד
על
-
פי
חוק
הגליל
.

החלטת
משרד
החקלאות
,
לפיה
המועצה
לענף
הלול
לא
תעביר
את
תשלומי
הסובסידיות
לפטמים
,
התקבלה
בגלל
אי
-
יכולתה
של
המועצה
לאכוף
תכנון
של
מכסות
ייצור
בענף
.

עקב
העדר
תכנון
בפועל
,
אין
המועצה
מסוגלת
לדעת
לאיזה
כמות
פטם
מיועדת
הסובסידיה
,
המסתכמת
ביותר
מ50
מיליון
ש"ח
בשנה
.

אי
-
חוקיות
המינויים
במועצה
לענף
הלול
מבטלת
למעשה
את
תקפותן
של
כל
ההחלטות
המתקבלות
בהנהלתה
.

רק
באחרונה
קבע
בג"ץ
,
בהרכב
השופטים
לוין
,
אלוני
ובך
,
כי
ניסיונותיה
של
המועצה
לענף
הלול
להנהיג
תלושים
שישמשו
את
המגדלים
לרכישת
אפרוחים
במדגרות
אינם
חוקיים
,
וכי
למעשה
אין
היא
מוסמכת
לנקוט
שום
צעד
שיש
בו
כדי
לשמור
על
היקפן
של
מכסות
הייצור
.

ומיוחדים
מאוד
עם
ישראל
.

אנו
עומדים
בקשר
הדוק
עם
בעלי
התפקידים
העיקריים
שם
,
והתנהגותם
ביחס
למשבר
במפרץ
היתה
טובה
עד
מאוד
.

אנו
משדרים
על
אותו
גל
"
.

דברים
אלה
השמיע
הנשיא
גורג
בוש
כתשובה
על
שאלה
בדבר
טיב
היחסים
בין
ארה"ב
וישראל
.

לכאורה
,
לא
יכול
היה
להתבטא
בנימה
ידידותית
יותר
;
אבל
קיום
השגרה
,
שלפיה
נציגי
שתי
המדינות
נפגשים
אחת
לחצי
שנה
לשיחות
על
תיאום
אסטראטגי
,
אינו
מבטיח
כשלעצמו
,
כי
ואשינגטון
וירושלים
באמת
"
משדרות
על
אותו
גל
"
.

ההסכם
,
שעל
-
פיו
נערכות
שיחות
אלה
,
נחתם
בימים
שבהם
הקיטוב
בין
ארצות
הברית
לברית
המועצות
הטביע
את
חותמו
גם
על
הזירה
המזרח
-
תיכונית
;
היעלמו
של
קיטוב
זה
אינו
צריך
לרופף
את
רקמת
הקשרים
שנרקמו
בעבר
.

פלישת
העיראקים
לכוויית
ופריסת
כוחות
גדולים
של
הצבא
האמריקאי
בסעודיה
הוסיפו
אינטרס
משותף
לארה"ב
וישראל
,
ומן
הראוי
שישוו
משמעות
מוחשית
למושג
הכוללני
,
ששמו
"
תיאום
אסטראטגי
"
.

ישראל
שומרת
,
על
-
פי
בקשת
האמריקאים
,
על
פרופיל
נמוך
,
אבל
איומיו
של
השליט
העיראקי
על
ישראל
יוצרים
סכנה
שאסור
לנו
להתעלם
ממנה
;
סדאם
חוסיין
עלול
לנסות
להגשים
אותם
,
אם
הצבא
האמריקאי
יפעל
נגד
הכוחות
העיראקיים
.

ומי
יתקע
לידינו
שלא
יתקוף
אותנו
גם
בלי
עילה
זו
,
מתוך
תקווה
להצליח
,
בעזרת
מהלך
כזה
,
לפורר
את
הקואליציה
המקשרת
כעת
את
סעודיה
,
מצרים
וסוריה
עם
ארצות
הברית
?

ככל
שישראל
נמנעת
מלהתערב
,
היא
אינה
פטורה
מהחובה
לדאוג
לבטחונה
.

ישראל
עלולה
להיות
מעורבת
במשבר
בעל
כורחה
על
-
פי
יוזמת
השליט
העיראקי
.

ראשי
ההנהגה
בוואשינגטון
אמרו
,
כי
מתקפה
עיראקית
על
ישראל
לא
תעבור
בלי
תגובה
אמריקאית
.

זוהי
הבטחה
מרגיעה
,
שאנו
רושמים
לפנינו
בסיפוק
;
היינו
רגועים
יותר
,
לו
הצבא
האמריקאי
היה
מעדכן
את
צה"ל
בכל
הנוגע
לתכונותיו
של
הצבא
העיראקי
,
בכוויית
ובעיראק
עצמה
.

אם
המושג
"
תיאום
אסטראטגי
"
הוא
בעל
תוכן
גם
כשארה"ב
אינה
צריכה
עוד
לחשוש
ממהלכים
סובייטיים
במזרח
התיכון
,
אזי
רשאית
ישראל
לצפות
,
כי
האמריקאים
יעבירו
אליה
,
בדרך
קבע
וללא
הפסד
זמן
,
את
דיווחי
הלוויינים
על
תנועות
הצבא
העיראקי
.

תמוה
הוא
,
כי
ציפייה
זאת
עדיין
לא
נתמלאה
.

השיחות
בוואשינגטון
מספקות
לאמריקאים
את
ההזדמנות
לתקן
את
העיוות
,
שדבקו
בו
עד
כה
.

התעמולה
העיראקית
מנסה
ממילא
להשחיר
את
פני
ארצות
הברית
בשל
יחסי
ההבנה
שהיא
מקיימת
עם
ישראל
.

כל
ניסיון
אמריקאי
להצניע
יחסים
אלה
או
אף
להתנכר
להם
,
לא
יציל
את
ארה"ב
מהטענה
של
בגדד
,
כי
היא
רק
מעמידה
פנים
.

ישראל
מצווה
לשקוד
על
בטחונה
,
והיא
תמלא
חובתה
זו
בכל
התנאים
.

עם
זאת
,
היא
מעוניינת
שלא
להכביד
על
ארצות
הברית
והיא
שואפת
לתיאום
עם
ארה"ב
גם
מתוך
הכרה
באינטרסים
של
זו
.

אבל
היא
זכאית
לגמול
אמריקאי
,
ואם
ההיערכות
הצבאית
האמריקאית
על
אדמת
סעודיה
עלולה
לסבך
את
ישראל
,
אין
זה
הוגן
למנוע
ממנה
את
המידע
העומד
לרשות
הצבא
האמריקאי
ולקפח
בדרך
זו
את
יכולת
ההתגוננות
מפני
אויב
המאיים
עלינו
אף
יותר
מאשר
על
ארה"ב
.

החברה
הכלכלית
של
התאחדות
המלונות
נקלעה
למצב
קשה
כתוצאה
מירידה
בהיקף
הרכישות
מצד
בתי
המלון
,
בשל
השפל
בתנועת
התיירות
מחו"ל
.

החברה
מספקת
ציוד
,
רכוש
ומזון
למלונות
.

הבעיה
נדונה
בישיבה
סגורה
של
הנהלת
התאחדות
המלונות
,
שהתקיימה
בסוף
השבוע
בתל
-
אביב
.

אחד
מגורמי
המלונאות
הציע
להיכנס
לשותפות
בבעלות
על
החברה
,
אך
הוחלט
שלא
למכור
אותה
.

על
מנך
"
לית
החברה
,
מיכל
עמיר
,
הוטל
להכין
דו"ח
נתונים
מפורט
לדיון
בדבר
מדיניות
החברה
בשנה
הבאה
.

ההנהלה
אף
דנה
בהכנת
מסמך
בקשה
לסיוע
חירום
מהממשלה
.

קפידבינהתוכנית
שגיבשה
התאחדות
המלונות
למניעת
היפלטותם
של
עובדים
מקצועיים
מבתי
המלון
בשל
המשבר
בענף
התיירות
,
תובא
היום
לאישור
בפני
נציגי
משרד
העבודה
והרווחה
,
שירות
התעסוקה
,
הסתדרות
עובדי
האירוח
והביטוח
הלאומי
.

על
-
פי
התוכנית
שהכין
סמנכ"ל
ההתאחדות
,
יעקב
אבינתן
,
ייצאו
לחופשה
ללא
תשלום
כ30
%
עד
35
%
מהצוות
הקבוע
של
בתי
המלון
שהיו
מועמדים
לפיטורים
בשל
צמצומים
.

החופשה
תימשך
עד
ששה
חודשים
.

בתקופת
החופשה
יעברו
העובדים
קורסים
להעשרה
ולקידום
בסיווג
המקצועי
,
שיורכבו
משעות
לימוד
עיוניות
ומשעות
עבודה
מעשית
.

העובדים
יקבלו
בתקופה
זו
דמי
אבטלה
בשיעור
של
כ
70
%
ממשכורתם
הממוצעת
בשלושת
החודשים
האחרונים
.

להערכת
ההתאחדות
,
הסכומים
שהבטיח
משרד
האוצר
לביצוע
התוכנית
מאפשרים
,
בשלב
זה
,
להכליל
בה
500
עובדים
במקצועות
הטבחות
,
פקידות
הקבלה
ועבודות
האחזקה
.

עם
זאת
,
נראה
כי
הדרישה
להשתתף
בתוכנית
תהיה
גבוהה
פי
5
.

ספק
אם
כרטסת
חברי
"
כך
"
כוללת
מעל
לאלף
שמות
,
כולל
אלה
שנשרו
,
עזבו
את
הארץ
,
או
שטרם
הגיעו
לגיל
המעניק
להם
זכות
הצבעה
.

בקרית
-
ארבע
ובחברון
,
המעוזים
של
התנועה
,
שמשם
יצאו
לפגיעה
ברכוש
ולמסע
יריות
בסביבה
הם
מונים
עשרות
בלבד
.

איך
זה
קרה
,
אם
כן
,
שבהלווייתו
של
כהנא
השתתפו
20
אלף
איש
(
יש
אומרים
15
אלף
ויש
המסתפקים
ב10
אלפים
)
.

איפה
אומדן
הכוח
האמיתי
,
בכרטסת
"
כך
"
או
בהלויית
המנהיג
?

אין
ספק
שהרב
-
גזען
עלה
במידת
הפופולריות
אחרי
שנרצח
,
לפחות
לתקופה
מסוימת
.

ייתכן
שאלמלא
הרצח
הוא
היה
נעלם
מהמפה
הפוליטית
הישראלית
.

כך
לפחות
נראה
התהליך
אחרי
שנפסלה
מועמדותו
לכנסת
.

אך
נראה
שאי
אפשר
לשפוט
את
עוצמתו
שלאחר
המוות
לפי
עוצמת
הלווייתו
.

לא
היתה
זו
ההלווייה
הראשונה
מסוג
זה
בירושלים
בחודשים
האחרונים
.

שני
הנערים
שנרצחו
לפני
כשלושה
חודשים
לא
היו
מנהיגים
של
תנועה
וגם
לא
החיילת
שנדקרה
בשכונת
בקעה
.

למרות
שמשפחות
קורבנות
הרצח
הירושלמיים
התחננו
שלא
יהפכו
את
אבלם
הכבד
להפגנות
שנאה
וגזענות
,
היו
אלה
הפגנות
,
שעוצמת
הרעל
הגזעני
שבהן
לא
נפלה
מזו
שבהלוויית
כהנא
.

נדמה
שחלק
ניכר
של
הקהל
הוא
אותו
קהל
ממש
,
ההופך
כבר
לקהל
המתאבלים
הקבוע
לכל
קורבן
חבלה
.

תוצאות
הפורענות
הנלווית
להלוויות
-
ההפגנה
האלה
,
היו
צנועות
בשבוע
שעבר
לעומת
הקודמות
,
הודות
להיערכות
נכונה
יותר
של
המשטרה
,
שהשכילה
ללמוד
ממחדליה
.

יש
להניח
שרק
מעטים
מקרב
קהל
הפורעים
-
המלווים
היו
מצביעי
כהנא
,
או
מצביעיו
הפוטנציאליים
.

רובם
הם
מצביעי
ליכוד
,
והשאר
תומכים
בתחיה
,
בצומת
,
במולדת
ובש"ס
.

בקיצור
:
"
המחנה
הלאומי
"
בקואליציה
.

אין
הדברים
האלה
באים
כדי
להפחית
במידת
הסכנה
שבכהנא
חי
או
מת
ושבתלמידיו
המאיימים
בנקמה
.

הם
אמנם
בריונים
סתם
,
אך
גם
סתם
בריון
מסוגל
לרצוח
,
אם
אין
שומרים
עליו
.

יתרה
מזה
,
לכהנא
ול"כך
"
היתה
השפעה
שלילית
בתפישות
פוליטיות
של
הציבור
:
מעצם
קיומם
הם
נתנו
לגיטימציה
למפלגות
כמו
תחיה
,
צומת
,
או
מולדת
.

יחד
עם
זה
,
יש
להעמיד
את
כהנא
במקומו
הנכון
,
ולא
להניח
לרצח
והשלכותיו
לטשטש
זאת
.

בסופו
של
דבר
הוא
היה
לא
יותר
מאשר
ליצן
פוליטי
ליצן
מאוס
ואפילו
מסוכן
,
אך
בכל
זאת
ליצן
.

גם
לחלק
הקיצוני
והפרימיטיווי
שבציבור
יש
אינסטינקטים
בריאים
להעריך
את
אישיותם
של
אלה
הרוצים
לכבוש
את
לבם
.

מכאן
הצלחתו
האפסית
של
כהנא
בגיוס
משתתפים
לאסיפות
הפוליטיות
שלו
.

היו
ישובים
ושכונות
גם
כאלה
המאוכלסים
על
-
ידי
תומכיו
הפוטנציאליים
שמספר
הפלקטים
בהם
,
הקוראים
להשתתפות
בפגישה
עם
מנהיג
"
כך
"
,
עלה
על
מספר
הנענים
לקריאה
.

לא
כהנא
יצר
את
הגזענות
שבציבור
וספק
אף
אם
הוסיף
לה
הרבה
.

הגזענות
הישראלית
היא
תוצר
של
התזוזה
הפוליטית
המתמדת
ימינה
,
שמסרה
את
השלטון
לידי
הליכוד
והביאה
לידי
הקמת
ממשלה
לאומנית
טהורה
.

13
שנות
שלטונו
של
הליכוד
פיתחו
בחלק
גדול
של
הציבור
תחושה
,
כי
כל
נסיגה
מהשטחים
היא
בלתי
-
אפשרית
.

לחלקים
בציבור
הצליח
הליכוד
להעביר
אף
כי
עצם
דיבור
על
הנסיגה
הוא
בגידה
ברעיון
הציוני
ובביטחון
הארץ
.

היה
זה
בלתי
נמנע
שבפני
חלק
זה
של
הציבור
תעמוד
ברירה
אכזרית
,
המוצאת
יום
-
יום
את
חיזוקה
במציאות
:
המשכו
של
המצב
הקיים
משמעו
מלחמה
יום
-
יומית
בכל
חצר
,
בכל
סופרמרקט
.

לדעת
חלק
זה
בציבור
,
את
המלחמה
הזאת
אי
-
אפשר
להפסיק
בשום
הסדר
מדיני
,
שכן
נסיגה
היא
בגידה
,
התאבדות
,
סופה
של
מדינת
ישראל
.

ואם
המשך
הכיבוש
הוא
מצב
מקודש
,
המוצא
היחידי
מהמלחמה
המתמדת
הזו
הוא
גירוש
הערבים
או
סגירתם
במחנות
ריכוז
ובגיטאות
.

זהו
התרגום
של
סיסמת
היד
החזקה
.

כל
עוד
האירועים
בארץ
והלחץ
מבחוץ
לא
יביאו
לשינוי
מהותי
בכיוון
המחשבה
הישראלית
,
מספר
הדוגלים
ביד
החזקה
נגד
הערבים
ילך
ויגדל
.

כל
זה
הוליד
הליכוד
ולא
"
כך
"
.

כהנא
לא
הצליח
אפילו
לנצל
את
הגל
העכור
הזה
.

בוקרשט
(
ע"ר
וע"ץ
)
.

גל
של
סכסוכי
עבודה
הולך
ומתפשט
ברומניה
על
רקע
מדיניות
הממשלה
הדוגלת
במעבר
לכלכלת
שוק
.

אלפי
עובדים
נרגזים
הפגינו
בטימישוארה
במערב
רומניה
,
שם
החלה
המהפכה
נגד
צאושסקו
,
נגד
העלאות
המחירים
החדות
עקב
ביטול
הסובסידיות
על
מוצרי
צריכה
לא
חיוניים
ועל
שירותים
שונים
בשבוע
שעבר
.

הפגנות
מחאה
פרצו
גם
בטירגוביסטה
,
עיר
תעשייתית
בדרום
רומניה
,
ובשבוע
הבא
צפויות
הפגנות
בערים
נוספות
,
במלאות
שלוש
שנים
להתקוממות
העובדים
נגד
המשטר
הקומוניסטי
.

סכסוכי
העבודה
החלו
בשבוע
שעבר
בבוקרשט
ביוזמת
האיגודים
המקצועיים
.

אלפי
עובדי
תעשייה
ממורמרים
האשימו
את
ממשלת
חזית
ההצלה
הלאומית
בהתעלמות
מתקנות
שנועדו
להגן
על
העובדים
בעת
יישום
התכנית
הכלכלית
החדשה
.

פרשנים
מציינים
כי
מאחר
שכבר
עברו
על
הרומנים
עשר
שנים
של
הידרדרות
ברמת
החיים
,
אין
הם
מוכנים
לעמוד
בתכניות
צנע
חדשות
,
הנחשבות
להכרחיות
במהלך
תכנית
הליברליזציה
של
המחירים
והמעבר
לשוק
חופשי
.

ראש
הממשלה
,
פטר
רומאן
,
המיישם
עתה
תכנית
של
העלאות
מחירים
חריפות
שלא
היו
כמותן
50
שנה
,
דחה
את
גילויי
המחאה
ואמר
כי
אין
בהם
חשיבות
.

ביום
חמישי
שעבר
התכנסו
כמה
מאות
תושבים
לציון
זכרו
של
מלך
רומניה
לשעבר
מיכאיל
,
שהוגלה
מן
המדינה
ב1947
.

הם
קראו
בשמו
בכיכר
האוניברסיטה
בבוקרשט
,
שם
התקיימו
כמה
הפגנות
אנטי
ממשלתיות
בימים
האחרונים
.

המפגינים
בעצרת
בטימישוארה
הטילו
מצור
על
משרדי
הממשלה
בעיר
למשך
כמה
שעות
,
ומסרו
עצומות
חתומות
על
-
ידי
אלפי
אנשים
ובהן
דרישה
למשאל
עם
בשאלה
אם
רומניה
תוכל
להישאר
רפובליקה
או
תהפוך
למונארכיה
.

לתנועת
המחאה
הצטרפו
גם
האיגודים
המקצועיים
של
הטלוויזיה
.

העובדים
הפגינו
ליד
בניין
הטלוויזיה
נגד
הצנזורה
ונגד
סיקור
החדשות
הנוטה
לצד
הממשלה
.

מאחרי
מעשי
הרצח
והקולות
צמאי
-
הדם
נפתח
השבוע
בכנסת
פרק
חדש
בוויכוח
המכריע
על
עתיד
השטחים
.

בגלגולים
שונים
הוא
מתנהל
כבר
מאז
התחייב
מנחם
בגין
בהסכמי
קמף
דייוויד
להסיג
את
צה"ל
ומשה
דיין
העלה
את
רעיון
האוטונומיה
החד
-
צדדית
לפלשתינאים
.

רק
אהוד
אולמרט
תמך
בדיין
.

עתה
מצדדים
ברעיונו
רבים
.

המציאות
ב1990
יצרה
קואליציות
מוזרות
.

יוסי
שריד
וגאולה
כהן
וחיים
רמון
ורחבעם
זאבי
בעד
סגירת
הקו
הירוק
לעבודת
פועלים
מהשטחים
בישראל
.

אלה
מקווים
לחלוקת
הארץ
בין
שני
העמים
ואלה
לטראנספר
של
הפלשתינאים
,
אבל
תרופת
-
הביניים
בדרך
לפתרון
השנוי
במחלוקת
אחידה
.

עתה
עלתה
על
הפרק
הצעת
גד
יעקובי
,
שחרף
מתינותה
הסעירה
את
סיעות
הליכוד
והמערך
:
לא
סגירה
מיידית
של
הקו
הירוק
,
אלא
בהדרגה
;
לא
נסיגה
מלאה
של
צה"ל
מהשטחים
,
אלא
היערכות
מחדש
,
ולא
הסתלקות
מכל
אחריות
,
אלא
בהודעה
מתוכננת
מראש
.

יצחק
רבין
מיהר
להסתייג
.

הוא
נגד
נסיגה
בלי
משא
ומתן
.

כאילו
שכח
אלו
קשיים
הערים
במרוצת
השנים
על
משא
ומתן
הן
עם
חוסיין
,
הן
בקביעת
הרכב
המשלחת
הפלשתינאית
.

עתה
נתמך
בעמדתו
על
-
ידי
כל
הניצים
וחלק
מהיונים
המהססים
במערך
,
שהורו
ליעקובי
לעכב
את
הדיון
במליאת
הכנסת
,
עד
שישקלו
את
הצעתו
בינם
לבין
עצמם
.

מחרתיים
יוכרע
גורלה
בסיעה
.

גם
בליכוד
נזעקו
.

בני
בגין
הזדרז
למתוח
עליה
שלשום
ביקורת
נוקבת
ב"גרוסלם
פוסט
"
.

הוא
מצא
בה
מקסם
-
שווא
,
כי
בלי
נוכחות
צה"ל
לא
יוכל
השב"ך
לעשות
את
מלאכתו
החיונית
,
ובכלל
ייווצר
בשטחים
חלל
ריק
שיגרום
ללבנוניזציה
של
המצב
.

מסירת
ניהול
החיים
לראשי
הערים
,
סבור
בגין
בריחוק
-
מה
מהסכם
קמף
דייוויד
,
לא
תשחרר
את
ישראל
מהאחריות
לתוהו
ובוהו
שישרור
שם
.

אבל
מה
הוא
חושב
קורה
שם
עכשיו
?

מי
שולט
בקאסבה
של
שכם
ברוב
שעות
היממה
?

מי
רוצח
ומטיל
את
חיתתו
על
תושבי
הכפרים
?

עד
כדי
כך
שאפילו
בבדיקה
בכניסה
לכלא
-
גנין
אין
חוששים
עוד
בני
משפחות
האסירים
לרצוח
סוהר
.

קסמה
של
הצעת
יעקובי
מדאיג
את
מנהיגי
הליכוד
.

רק
חלקם
ורבין
בראש
ניצי
המערך
ממשיכים
להאמין
,
כי
השליטה
בשטחים
היא
נכס
.

גם
טענת
בגין
,
כי
מסירת
השלטון
המקומי
לראשי
הערים
לא
תפטור
את
ישראל
מאחריות
למתרחש
שם
,
אינה
מדויקת
.

מי
שאינו
שולט
אינו
נדרש
לדין
וחשבון
.

בגין
ורבין
נזעקו
לא
מפני
שתכניות
יעקובי
ורמון
אינן
מעשיות
.

הם
חוששים
מהיסודות
המציאותיים
של
התכנית
.

מפני
שהיא
מחייבת
לאפשר
לפלשתינאים
לנהל
את
חייהם
בעצמם
,
לגייס
הון
זר
ולהשקיע
בחינוך
ובבריאות
ובביטחון
-
פנים
בלתי
מזוין
וליצור
בסיס
הנהגתי
לניהול
משא
ומתן
מדיני
עם
ישראל
על
פתרון
הקבע
.

כאחראים
לחייהם
לא
יוכלו
עוד
להיות
שבויים
בסערת
-
הדמים
של
הטרור
הפלשתיני
.

הם
יחתרו
לכינון
מדינה
עצמאית
וריבונית
משלהם
,
שתוקם
רק
אם
תקבל
על
עצמה
מגבלות
,
הנובעות
מצרכי
הביטחון
החיוניים
של
ישראל
לטווח
רחוק
.

הצעת
יעקובי
אפילו
מתונה
מדי
בחתירתה
הרופפת
לאסור
כניסת
פועלים
מהשטחים
.

אולי
אין
גם
הכרח
בהיערכות
מחדש
ביהודה
,
שומרון
ועזה
.

בהיערכות
מחדש
ביהודה
,
שומרון
ועזה
.

יש
צורך
בנוכחות
צה"ל
לאורך
נהר
הירדן
,
הבקעה
וראשי
ההרים
למניעת
חדירת
נשק
כבד
;
במשמר
חד
-
יומי
לאוטובוס
העושה
דרכו
להתנחלויות
,
ובפעילות
סמויה
של
השב"ך
,
שאכן
יסכל
פחות
מעשי
טרור
מאשר
עתה
,
אבל
במה
זה
רע
מהמצב
הנוכחי
?

הרי
מעבר
הפועלים
הערבים
לעבודה
בישראל
,
שהוא
מוצדק
והכרחי
כל
עוד
אין
מניחים
להם
לפתח
מקורות
תעסוקה
כאוות
נפשם
בשטחים
,
גורם
להרג
יותר
יהודים
ופלשתינאים
מכל
חוליית
טרור
.

זה
בוודאי
נכון
לגבי
רצועת
עזה
.

מי
שלא
יבוא
מחאן
יונס
לאשקלון
לא
ידקור
ולא
יידקר
.

חיל
הים
יפטרל
לאורך
חופי
הרצועה
ויבטיח
כי
לא
יוכנס
אליה
נשק
ארטילרי
.

צה"ל
כבר
התנסה
בכך
בלבנון
.

עם
תעוזה
ונכונות
להתנער
משגרת
"
הפשרה
הטריטוריאלית
של
המערך
ומ"שתי
גדות
לירדן
של
הליכוד
אפשר
לנסות
דרך
חדשה
.

בהתייחסו
למערכת
היחסים
הנוכחית
בין
ישראל
וארצות
הברית
,
העדיף
כתבו
של
הוול
סטריט
זורנל
בישראל
להתמקד
דווקא
ברוגז
,
שהביעו
בפניו
פקידים
בכירים
בירושלים
,
על
כך
שהממשל
אינו
משתף
את
ישראל
בתוכניותיו
האסטראטגיות
והצבאיות
במפרץ
.

איש
אינו
מכחיש
,
כי
מאז
פרץ
המשבר
במפרץ
,
נמנע
הממשל
האמריקאי
מלקיים
עם
ישראל
דיאלוג
אסטראטגי
.

המשבחים
את
ישראל
על
גישת
"
הפרופיל
הנמוך
"
שהיא
נוקטת
,
מתעלמים
מהעובדה
שבעצם
אין
הממשל
מותיר
לה
ברירה
אחרת
.

באופן
פרדוקסלי
,
נוצר
מצב
שבו
ארה"ב
מתחמקת
מלקיים
דיאלוג
ברמה
האסטראטגית
דווקא
עם
המדינה
היחידה
במזרח
התיכון
עמה
יש
לה
הסכם
חתום
לשיתוף
פעולה
אסטראטגי
.

לעומת
זאת
,
עם
מדינות
ערביות
,
ובהן
כאלו
שעד
לפני
כמה
חודשים
הוגדרו
כעוינות
,
מקיים
הממשל
דושיח
שוטף
ברמה
האסטראטגית
ושיתוף
פעולה
צבאי
הדוק
ללא
תקדים
.

בירושלים
יש
הקובעים
אמנם
,
כי
דווקא
אירועי
המפרץ
הבהירו
את
חשיבותה
של
ישראל
כנכס
אסטראטגי
אך
עובדה
היא
,
שעם
ישראל
מקיים
הממשל
דיונים
שוטפים
אך
ורק
ברמה
הביורוקרטית
.

בהיעדרם
של
דושיח
אסטראטגי
אמיתי
ותיאום
אופרטיווי
,
בתקופה
של
מתח
ביטחוני
גבוה
,
טמונה
סכנת
החרפה
ביחסים
בין
שתי
המדינות
.

ד"ר
שי
פלדמן
,
מהמרכז
למחקרים
אסטראטגיים
באוניברסיטת
ת"א
,
טוען
כי
ישראל
עלולה
למצוא
עצמה
מואשמת
כמי
שהציתה
בפעולותיה
את
ניצוץ
המלחמה
במפרץ
,
מבלי
להתחשב
באינטרסים
של
ארה"ב
,
וכמי
שגרמה
לאובדן
חיי
חיילים
אמריקאים
רבים
.

מקורה
של
הסכנה
הטמונה
במצב
הקיים
הוא
בהכרה
בכך
שישראל
תיאלץ
להגיב
בפרופיל
גבוה
מאוד
,
כפי
שכבר
הבהיר
שר
הביטחון
,
על
כל
פגיעה
עיראקית
בשטחה
.

אפילו
פגיעתו
של
טיל
עיראקי
אחד
בלבד
בגוש
דן
תחייב
פעולה
צבאית
ישראלית
בהיקף
משמעותי
.

תגובתה
של
ישראל
,
גם
אם
לא
תתכוון
לכך
,
עלולה
להוביל
להתלקחות
מלחמה
כוללת
במפרץ
.

במקרה
כזה
,
בהיעדרו
של
תיאום
מוקדם
בין
ישראל
לארה"ב
,
עלול
הצבא
האמריקאי
לספוג
אבידות
,
שיוגדרו
על
ידי
מפקדיו
כמיותרות
ונובעות
מהעובדה
שלא
הם
קבעו
את
עיתויה
של
המלחמה
.

חוגים
בכירים
במשרד
הביטחון
טענו
בסוף
השבוע
,
כי
אין
כל
צורך
להגיע
עם
האמריקאים
לתיאום
מראש
,
בדרג
המדיני
העליון
,
בכל
האמור
במהלכים
האסטראטגיים
של
שתי
המדינות
,
הצפויים
במקרה
של
התלקחות
.

בבוא
הרגע
המתאים
,
טענו
,
ייעשה
התיאום
.

הבעיה
היא
שבמקרים
כאלה
קיימת
סכנה
של
הידרדרות
כה
מהירה
במצב
,
שלא
תותיר
אפשרות
לבצע
תיאום
מראש
.

תגובה
צבאית
ישראלית
תחייב
כמובן
פעילות
מבצעית
באזור
,
המצוי
בכיסוי
מודיעיני
אמריקאי
,
שבו
טסים
מאות
מטוסי
קרב
אמריקאיים
,
בריטיים
,
צרפתיים
וסעודיים
.

חוסר
תיאום
מראש
של
פעולה
כזאת
עם
הפיקוד
הצבאי
האמריקאי
במפרץ
עלול
לגרום
לאסונות
,
שלאורם
תיראה
פרשת
הפצצת
הספינה
ליברטי
,
והזעם
האמריקאי
שהופנה
נגד
ישראל
בעקבותיה
,
כמשחק
ילדים
.

העברתם
של
תצלומי
לווייני
הריגול
האמריקאיים
לישראל
24
שעות
לאחר
שצולמו
,
אינה
מהווה
פתרון
לבעיה
המבצעית
שתתעורר
עם
פרוץ
פעולות
האיבה
באזור
.

אולם
,
אין
המדובר
רק
בתיאום
מראש
של
המהלכים
הצבאיים
העתידיים
.

יש
חשיבות
מרובה
להשגת
הסכמה
בין
שתי
המדינות
בדבר
יעדיה
האסטראטגיים
של
ישראל
במקרה
של
הידרדרות
צבאית
באזור
.

בקרב
שני
הממשלים
,
בירושלים
ובוואשינגטון
,
שוררת
ההכרה
,
כי
גם
אם
תימנע
ארה"ב
מלהכות
הפעם
את
צבא
עיראק
,
לא
יחלוף
זמן
רב
עד
שישראל
תיאלץ
לעשות
זאת
בעצמה
.

האיום
העיראקי
המתעצם
והחשש
מפני
השלמת
תוכניותיו
הגרעיניות
של
סדאם
חוסיין
מכרסמים
בכוח
ההרתעה
הישראלית
כך
שאינם
מאפשרים
לה
להשלים
לטווח
ארוך
עם
הפרת
מאזן
הכוחות
בינה
ובין
מדינות
החזית
המזרחית
.

אין
מדובר
הפעם
בעוד
פעולה
כירורגית
דוגמת
השמדת
הכור
בבגדד
.

בידי
ישראל
אמצעים
מגוונים
לבצע
זאת
.

תפקידם
של
מקבלי
ההחלטות
בישראל
להבהיר
לראשי
הממשל
בוואשינגטון
את
הסיכונים
הטמונים
בהיעדר
התיאום
בין
שתי
המדינות
,
העלולים
להוביל
לשימוש
באותם
אמצעים
.

גם
מבחינתו
של
בוש
רצויה
הידברות
,
שפירושה
פיקוח
ובקרה
על
בת
הברית
הבלתי
צפויה
.

צריך
לקוות
שהסכמה
על
הידברות
מעין
זו
תושג
השבוע
,
במהלך
שיחותיה
בוואשינגטון
של
משלחת
משרד
הביטחון
,
בראשות
המנכ"ל
דוד
עברי
.

המשלחת
יצאה
אמנם
לארה"ב
כשעל
סדר
היום
בעיקר
נושאי
רכש
ותקציב
,
אך
אין
ספק
כי
אנשיה
ינסו
להחיות
את
הדיאלוג
האסטראטגי
גם
בכל
האמור
במשבר
המפרץ
.

הפיקוח
על
הבנקים
בוחן
בימים
אלה
מחדש
ניהולם
של
תיקי
השקעות
במטבע
חוץ
במערכת
הבנקאית
.

הבדיקה
מתבצעת
כתוצאה
משתי
פרשות
ההסתבכות
האחרונות
בבנק
איגוד
,
הנוגעות
לניהול
תיקי
ההשקעות
של
הלקוחות
.

בפרשה
הראשונה
נחשפה
מעילה
של
מנהל
סניף
בנתניה
,
שהסבה
נזקים
הנאמדים
ב20
מיליון
ש"ח
.

הפרשה
השנייה
אירעה
בשבועיים
האחרונים
,
כשלקוח
הבנק
,
דוד
זימנד
,
הגיש
תביעה
של
8
מיליון
מארק
גרמני
נגד
הבנק
.

זימנד
,
שתיק
ההשקעות
שלו
נוהל
בבנק
איגוד
בנאמנות
עיוורת
(
"
דיסקרציה
"
)
,
פנה
לבית
המשפט
,
בנימוק
שתיק
ההשקעות
שלו
נוהל
בצורה
רשלנית
.

שתי
פרשות
אלה
לא
היו
נחשפות
אלמלא
החליטה
הנהלת
בנק
איגוד
לבצע
"
טיפול
שורש
"
,
ולא
להסתיר
את
חומרת
המצב
,
בנסותה
לצמצם
את
הסתברות
התרחשותם
של
מקרים
דומים
בעתיד
.

במסגרת
הצעדים
של
הנהלת
בנק
איגוד
כבר
הוחלט
שהבנק
יפסיק
לעסוק
בניהול
תיקי
השקעה
בנאמנות
עיוורת
.

בהנהלת
בנק
איגוד
מעריכים
כי
הנזק
שעלול
להיגרם
מהמשך
ניהולם
של
תיקי
השקעות
במטבע
חוץ
בדיסקרציה
יעלה
על
התועלת
.

הנזק
שכבר
נגרם
ישתקף
בדו"חות
הבנק
לרבעון
השלישי
של
1990
,
שיתפרסמו
בשבוע
הבא
.

נראה
שלבנק
איגוד
יהיה
הפסד
הן
בתשעה
החודשים
הראשונים
של
1990
,
והן
ברבעון
השלישי
של
השנה
.

המפקח
על
הבנקים
,
אמנון
גולדשמידט
,
קיבל
בימים
האחרונים
פרטים
על
שתי
הפרשות
מבנק
איגוד
.

בפיקוח
על
הבנקים
עדיין
לומדים
אותם
לצורך
הסקת
מסקנות
אפשריות
.

עדיין
לא
החליטו
שם
סופית
על
נוהלים
חדשים
בכל
הנוגע
לניהול
תיקי
השקעות
במטבע
חוץ
.

בנקים
נוספים
ניצלו
את
יוזמת
הנהלת
בנק
איגוד
לחשיפת
שתי
הפרשות
,
כדי
לרענן
את
נוהלי
הבקרה
ופיקוח
אצלם
.

באחרונה
התעוררו
סימני
שאלה
ביחס
ליעילות
ניהול
תיקי
השקעות
במטבע
חוץ
בנאמנות
עיוורת
בקרב
בנקים
אלה
.

תמונה
רק
כשהמהלכים
הם
לקראת
סיום
.

במסגרת
המעקב
השוטף
פגש
נסים
לפני
שבועיים
את
(
ש"ס
)
בכנסת
ושאל
אותו
:
מה
קורה
?

אני
שומע
שאתם
הולכים
להצביע
אי
אמון
בממשלה
.

מבלבלים
לכם
את
המוח
,
הממשלה
לא
תיפול
,
השיב
לוי
.

בליכוד
סומכים
בעיקר
על
הקונפליקט
שש"ס
נקלעה
אליו
.

כשהיא
עושה
שריר
,
נרתמת
אגודת
ישראל
לטובת
הממשלה
ואז
השריר
מתרופף
.

בש"ס
גם
יודעים
שיקשה
על
,
וביילין
לשכנע
את
השמאל
למהלך
נוסף
של
הפלת
הממשלה
עם
מפלגה
שמתנהלת
נגדה
חקירה
במשטרה
.

הליכוד
במקרה
כזה
ייצא
טוב
,
כי
יופיע
כמגן
החוק
וכמי
שמקפיד
על
קיום
הנורמות
של
מינהל
תקין
במדינה
.

למרות
השאננות
הזאת
הזדמן
בלובשטיין
ביום
חמישי
האחרון
,
בתזמון
מדויק
,
לפתחו
של
בית
אסיה
בתל
-
אביב
,
כשהגיעו
לשם
הח"כים
לישיבת
ועדת
הכספים
במשרדי
הבנק
לפיתוח
התעשייה
.

בעוד
ח"כ
לוי
מחנה
את
רכבו
,
ציטט
באוזניו
בלובשטיין
כותרת
שהתפרסמה
באותו
יום
בעיתון
,
לפיה
ש"ס
נמצאת
בהיכון
ומחכה
לעיתוי
המתאים
להפיל
את
הממשלה
.

"
אילו
רצינו
באמת
להפיל
את
הממשלה
"
,
אומר
לוי
ל"הארץ
"
,
"
יכולנו
לעשות
גלים
אמיתיים
ולא
מלאכותיים
"
.

ביילין
,
האיש
שמאחורי
המהלכים
עם
ש"ס
ואגודת
ישראל
,
מתואר
בימים
האחרונים
כדמות
שנבלעת
בין
המון
חרדים
.

הוא
מסתודד
אתם
בחדרו
בכנסת
ובמלון
"
לרום
"
בירושלים
,
משם
נרקחים
המהלכים
הפוליטיים
.

בראיית
עולמו
הפוליטית
אין
רגע
מת
,
מסבירים
חבריו
,
כי
ביילין
היה
טרוד
השבוע
מכדי
להשיב
על
שאלות
בנושא
זה
.

אחת
מהן
,
למשל
,
היא
מדוע
החליט
במחשבה
צלולה
לנהל
מו"ם
עם
אגודת
ישראל
,
למרות
שידע
שזה
ישמש
קלף
מיקוח
לאגודה
ויסייע
לה
להשיג
יותר
מהליכוד
בעת
חתימת
ההסכם
.

ביילין
החליט
על
צעד
זה
,
כי
יש
אלטרנטיווה
גרועה
יותר
מבחינתו
להיעלם
מהפוליטיקה
.

באופן
כזה
"
זה
נהנה
(
אגודה
)
וזה
לא
חסר
(
ביילין
)
"
,
מסביר
מתוך
ההלכה
אחד
הח
"
כים
החרדים
השותף
במגעים
.

קפכותהיה
לי
פעם
חבר
גיאולוג
,
סיפר
ח"כ
ד"ר
בסוף
השבוע
,
שהיה
מפרסם
מחקרים
בלי
לבדוק
לעומק
את
הממצאים
.

כשהערתי
לו
,
אמר
לי
:
מה
אכפת
לך
.

תכתוב
מאמר
שמפריך
את
ממצאי
ואז
גם
לך
יהיה
פרסום
וגם
לי
יהיה
פרסום
.

בגין
ביקש
להתייחס
לדברים
שהתפרסמו
כאן
ביום
חמישי
האחרון
,
וניסו
,
לדבריו
להרהר
על
היחסים
בין
שמיר
ל
.

זאת
בעקבות
הראיונות
שהעניק
שמיר
לרגל
יום
הולדתו
ה75
,
והעובדה
ששמיר
לא
ביקר
את
בגין
בחודשים
האחרונים
.

"
אינני
יכול
להעיד
במקומם
"
,
אומר
בגין
,
"
אבל
למה
לי
להרחיק
אל
שניהם
,
כשאני
יכול
להעיד
מהניסיון
של
עצמי
.

יחסי
החיובי
והחם
אל
שמיר
אינו
מותנה
בכמות
הפעמים
שאני
מוזמן
אליו
.

אני
נפגש
עם
שמיר
לעתים
לא
קרובות
והיחסים
שלנו
מצוינים
.

לא
כל
אדם
אוהב
שתהיה
סביבו
המולה
,
ולפעמים
אלה
שמבקרים
כופים
עצמם
"
.

קטמאנדו
(
ע"ץ
וע"ר
)
.

המלך
בירנדרה
הכריז
ביום
ששי
על
חוקה
חדשה
לנפאל
,
המבטיחה
לממלכה
משטר
דמוקרטי
רב
-
מפלגתי
ומגבילה
את
סמכויות
המלך
.

"
חוקה
זו
מבטיחה
בצורה
הברורה
ביותר
את
החופש
האישי
ואת
זכויות
האדם
"
,
אמר
המלך
בנאום
שנמשך
שלוש
דקות
בלבד
בארמון
המלכותי
ואשר
שודר
לכל
העם
הנפאלי
המונה
17
מיליון
נפש
.

החוקה
החדשה
מתבססת
על
הדגם
הבריטי
.

המלך
,
שבעיני
נפאלים
רבים
מגלם
את
האל
"
וישנו
"
בדת
ההינדית
,
יקבל
את
תפקיד
של
יועץ
לממשלה
.

"
לבית
המלוכה
נשארת
הזכות
של
קבלת
מידע
שוטף
,
הזכות
לעודד
והזכות
להזהיר
את
הממשלה
"
,
נאמר
בחוקה
החדשה
.

קפידבינהמלך
בירנדרה
הסכים
לבטל
את
החוקה
הישנה
לאחר
הפגנות
סוערות
למען
הדמוקרטיה
בחודש
אפריל
,
אשר
גרמו
להפלת
ראש
הממשלה
בו
בחר
המלך
ובמקומו
קמה
ממשלה
זמנית
.

סעיף
מפתח
במסמך
החוקתי
מחייב
את
המלך
"
לציית
לחוקה
ולהגן
עליה
"
.

על
פי
החוקה
הישנה
עמד
המלך
מעל
לחוקה
.

המלכה
איישוואריה
,
שהמונים
הפגינו
נגד
העסקות
שלה
באפריל
,
לא
נכחה
בטקס
בו
נשא
המלך
את
הנאום
בארמון
המלכותי
.

גם
נסיך
הכתר
דיפנדרה
,
בן
20
,
לא
נראה
בהיכל
.

היחידה
המרכזית
של
משטרת
מחוז
תל
אביב
העבירה
לפרקליטות
את
תיק
החקירה
נגד
שלושה
מעובדי
בנק
לאומי
,
החשודים
כי
שיתקו
את
עבודת
המחשב
המרכזי
של
הבנק
לפני
כשבועיים
וחצי
.

התיק
כולל
המלצות
להעמיד
לדין
את
אריה
איש
-
שלום
,
חבר
ועד
התפעול
,
החשוד
בביצוע
החבלה
במחשב
,
וכן
את
שני
המתכנתים
יוחנן
כרמי
ואורן
ירקוני
,
בחשד
שסייעו
לאיש
-
שלום
בכך
שהסבירו
לו
כיצד
לבצע
את
הניתוק
.

ביום
רביעי
לפני
שבועיים
וחצי
השעתה
הנהלת
בנק
לאומי
ארבעה
חברי
ועד
,
ביניהם
איש
-
שלום
,
משום
שמנעו
הוצאת
ציוד
לצורך
הקמת
גיבוי
למחשב
המרכזי
.

בעקבות
זאת
החליט
ועד
התפעול
לנקוט
עיצומים
,
והעובדים
הפסיקו
לעבוד
.

מורשי
החתימה
והמנהלים
לא
שיתפו
פעולה
עם
הוועד
והמשיכו
להפעיל
את
המחשב
.

לפתע
היתה
"
נפילה
"
במחשב
.

אגף
הביקורת
של
הבנק
,
שבדק
את
התקלה
,
גילה
כי
הנפילה
נגרמה
עקב
חבלה
מכוונת
,
ששיבשה
את
מערכת
הקשר
בין
מסופי
המחשבים
בסניפי
הבנק
לבין
המחשב
המרכזי
.

הנהלת
הבנק
התלוננה
במשטרה
.

שלושת
החשודים
הודו
במעשה
במהלך
החקירה
המשטרתית
.

היום
אמור
להגיע
ארצה
ממצרים
נשיא
חברת
התיירות
אמין
טורס
,
אמין
שבראווי
,
כדי
לדון
במחלוקת
כספית
עם
חברת
התיירות
הישראלית
טיולי
הגליל
.

החברה
המצרית
טוענת
כי
טיולי
הגליל
חייבת
לה
601,016
דולר
.

לטענת
שבראווי
,
לאחר
שכל
מאמציו
לגבות
את
החוב
עלו
בתוהו
,
הוא
פנה
לשגרירות
ישראל
בקהיר
.

השגרירות
עידכנה
את
משרד
החוץ
בירושלים
בעניין
החוב
,
כדי
למנוע
התפתחותה
של
תקרית
מביכה
מנכ"ל
חברת
טיולי
הגליל
,
עזרא
בן
דורי
,
הביע
מצדו
נכונות
לסיים
את
המחלוקת
.

עובדי
מגן
דוד
אדום
מאיימים
להשבית
החל
מהיום
בהדרגה
את
תחנות
מד"א
ברחבי
הארץ
.

אם
עד
היום
בשעה
01.00
לא
יקבלו
העובדים
את
משכורת
אוקטובר
במלואה
,
ישביתו
את
התחנה
בעכו
ומחר
הם
מתכוונים
להשבית
גם
את
תחנת
מד"א
ברחובות
.

העובדים
מוחים
על
כך
ששולמה
להם
רק
מחצית
משכורת
אוקטובר
ולא
נראה
סיכוי
בשלב
זה
לתשלום
המחצית
השנייה
.

ועד
העובדים
ממשיך
למנוע
ממנכ"ל
מד"א
,
ד"ר
נתן
כהן
,
מלהיכנס
לבניין
המשרדים
.

בכניסה
למרכז
מד"א
בתל
-
אביב
ימשיכו
העובדים
לקיים
משמרות
מחאה
.

לעובדים
בשטח
ניתנה
הוראה
לא
לשתף
פעולה
עם
המנכ"ל
עד
להודעה
חדשה
.

לאור
הודעת
משרדי
הבריאות
והאוצר
לנשיא
מד"א
,
פרוף
אריה
הראל
ולוועד
העובדים
כי
לא
יועבר
מימון
לתשלום
המשכורות
לעובדי
מד"א
,
כל
עוד
לא
יאושר
בכנסת
חוק
לתיקון
מד"א
,
הודיעו
העובדים
כי
הבוקר
גם
יתכנסו
להחליט
על
החרפת
העיצומים
עד
להשבתה
של
כל
השירות
.

יצוין
כי
משרד
הבריאות
אינו
אחראי
על
מימונו
של
מד"א
.

המשרד
העביר
למד"א
,
עד
היום
,
את
כל
הסכומים
המגיעים
לשירות
למפרע
,
עד
סוף
השנה
,
בגין
רכישת
שירותים
שונים
.

החוק
לא
מאפשר
כיום
לשר
הבריאות
,
אהוד
אולמרט
,
להתערב
בניהול
שירות
ההצלה
.

ועדת
העבודה
והרווחה
של
הכנסת
בראשות
ח"כ
אורה
נמיר
אישרה
תיקון
לחוק
מד"א
,
האמור
לאפשר
לשר
להתערב
בניהול
השירות
,
אולם
לחץ
על
יו"ר
הוועדה
מצד
חברים
מסיעות
האופוזיציה
שלא
לתת
כוח
בידי
השר
אולמרט
,
מונע
בשלב
זה
העברת
החוק
לקריאה
שנייה
ושלישית
במליאה
.

מד"א
נקלע
לקשיים
כספיים
עקב
גירעון
שצבר
בסכום
של
30
מיליון
שקלים
.

תיקון
החוק
יאפשר
לשר
הבריאות
לבצע
רה
-
ארגון
בשורות
מד"א
,
כדי
להפעיל
תוכנית
הבראה
ולייעל
את
השירותים
כדי
שיענו
על
דרישות
העזרה
הראשונה
כיום
.

יו"ר
ועדת
הכלכלה
ח"כ
שושנה
ארבלי
-
אלמולזינו
(
מערך
)
הגישה
הצעה
דחופה
לסדר
היום
בנושא
אי
תשלום
משכורות
לעובדי
מד"א
.

ח"כ
ארבלי
אמרה
כי
חוסר
היכולת
של
ההנהלה
לשלם
במועד
,
היא
תוצאה
של
התנכלות
משרד
הבריאות
למוסד
ולעובדיו
.

על
פי
המידע
המצוי
בידיה
מעכב
שר
הבריאות
העברת
כספים
המגיעים
למד"א
כדי
ללחוץ
על
ועדת
העבודה
והרווחה
לאשר
חוק
שהוצע
על
ידי
שר
הבריאות
המבטל
את
עצמאות
מד"א
כארגון
וולונטארי
.

יו"ר
ועדת
העבודה
והרווחה
,
ח"כ
אורה
נמיר
אמרה
בתגובה
:
"
תיקון
חוק
מד"א
נותן
סמכויות
ללא
תקדים
לשר
הבריאות
.

לכן
עד
שהאוצר
לא
יעמוד
בהבטחתו
כי
לאחר
החקיקה
יעביר
את
הכספים
הנחוצים
להבראת
מד"א
,
לא
נוכל
לאשר
את
החוק
"
.

ח"כ
נמיר
הוסיפה
כיקפידבינההסתדרות
הרפואית
החליטה
בסוף
השבוע
להפסיק
לנהל
מו"ם
עם
האוצר
על
הסכם
שכר
חדש
לשנים
1991
1990
על
בסיס
המלצות
"
ועדת
זוסמן
"
.

זאת
לאחר
שהוברר
כי
במשך
ארבעה
חודשים
של
מו"ם
לא
זז
האוצר
מעמדתו
לגרום
לפגיעה
בהשתכרות
הרופאים
במדינה
.

הסתדרות
הרופאים
הסכימה
להיות
האיגוד
המקצועי
הראשון
ליישום
המלצות
ועדת
זוסמן
וניגשה
למו"ם
מתוך
רצון
לשיתוף
פעולה
עם
האוצר
.

אולם
לאחר
שהוברר
כי
הכוונה
היא
לגרום
להקטנת
השתכרות
30
%
מציבור
הרופאים
בסדר
גודל
של
10
%
עד
37
%
מהכנסתם
,
ואי
נכונות
להביא
להשוואת
תנאי
עבודה
והשכר
של
הרופאים
בכל
מערכת
הבריאות
במדינה
(
בעיקר
בין
תנאי
עבודת
רופאי
בתי
החולים
הממשלתיים
לאלו
הנהוגים
בקופת
חולים
הכללית
)
,
הוחלט
להפסיק
את
המו"ם
ולפתוח
במאבק
כדי
להבטיח
השתכרות
הולמת
לציבור
הרופאים
במדינה
.

במנשר
לרופאים
ששלח
בסוף
השבוע
יו"ר
הוועדה
המקצועית
בהסתדרות
הרפואית
,
ד"ר
יורם
בלשר
,
נקבע
כי
ההשתכרות
הממוצעת
של
רופאים
מנהלים
בכירים
במערכת
הבריאות
בחודש
ספטמבר
1990
היא
10050
שקל
,
שכרו
של
מנהל
מחלקה
7,685
שקל
,
של
מומחה
בכיר
5,836
שקל
.

סכומים
אלו
כוללים
כוננויות
.

אולם
שכר
זה
אינו
כולל
את
התוספת
עבור
קיצור
תורים
.

האוצר
מציע
כי
שכרם
של
בעלי
תפקידים
אלו
ינוע
בין
5,191
למומחה
בכיר
ל
6,592
למנהל
בכיר
.

בנוסף
לכך
מציע
האוצר
לבטל
את
ההכנסה
ממבצע
קיצור
תורים
,
צעד
שאמור
להקטין
את
הכנסתם
בסכום
נוסף
שנע
בין
1,000
ל1,500
שקלים
לחודש
.

הצעת
האוצר
,
על
פי
נתוני
הר"י
,
היא
לשפר
את
הכנסתם
של
מומחים
,
מתמחים
וסטאזרים
,
המהווים
כ65
%
מציבור
הרופאים
בין
1.3
%
ל2
%
.

הכנסתו
של
מומחה
על
פי
נתוני
הר"י
היא
4,677
שקלים
לחודש
והאוצר
מציע
להעמידה
על
4,509
שקלים
(
כולל
כוננויות
)
,
הצעה
נוספת
של
האוצר
היא
להעלות
את
שכר
המתמחה
מ3,086
שקלים
ל
3,247
שקלים
לחודש
,
ושל
הסטאזר
מ2,132
ל2,162
שקלים
לחודש
.

לעומת
זאת
מציע
האוצר
לשחוק
ב8
%
את
שכרו
של
מתמחה
מתחיל
שהכנסתו
ההמוצעת
היום
היא
3,825
שקלים
ולהעמידה
על
3,512
שקלים
.

הכנסה
כוללת
תורנויות
.

ד"ר
בלשר
מציין
כי
"
ההסתדרות
הרפואית
נדרשת
להסכים
למבנה
שכר
חדש
במסגרתו
כ70
%
מהרופאים
ישמרו
כביכול
על
המצב
הקיים
ואילו
למעלה
מ30
%
יירדו
בהשתכרותם
כפי
שהאוצר
מכנה
זאת
"
ייוותרו
ללא
פתרון
"
.

לא
קיים
איגוד
מקצועי
שיהיה
נכון
להסכים
למצב
כזה
חמור
.

האוצר
בפרסומיו
מנסה
לפלג
בין
מתמחים
לבכירים
ולהציג
את
הר"י
כלוחמת
למען
"
החזקים
"
.

החשוד
ברצח
הרב
מאיר
כהנא
טופל
בתרופה
נגד
דיכאון
,
הגורמת
לפרצי
אלימות
ולהתנהגות
התאבדותית
.

על
כך
דיווח
העיתון
"
ניו
יורק
טיימס
"
.

בידיעה
,
המסתמכת
על
מידע
שמסרו
גורמים
החוקרים
את
הרצח
,
נאמר
כי
קרובי
משפחתו
סיפרו
כי
אל
-
סעיד
נוסייר
סבל
מדיכאון
כרוני
ובמסגרת
טיפול
פסיכיאטרי
נטל
תרופה
בשם
"
פרוזאק
"
,
שהשימוש
בה
נפוץ
מאוד
בארה"ב
לטיפול
בחולים
הסובלים
מדיכאון
.

חוגים
רפואיים
מכנים
את
התרופה
"
סם
הפלא
של
שנות
ה90
"
.

באחרונה
העלו
מחקרים
כי
אחדים
מהמטופלים
בתרופה
נחשפו
לתוצאות
לוואי
וגילו
התנהגות
אלימה
ונטייה
להתאבדות
.

העיתון
מגלה
כי
נגד
יצרני
התרופה
הוגשו
באחרונה
.

במאמר
שפורסם
אשתקד
בכתב
-
עת
רפואי
בארה"ב
,
קובעים
שני
חוקרים
מבית
הספר
לרפואה
של
אוניברסיטת
הארווארד
,
כי
8
%
מהחולים
הנוטלים
דרך
-
קבע
תרופה
זו
הם
בדרגת
סיכון
גבוהה
להתקפות
טירוף
ואלימות
ולהתנהגות
התאבדותית
אובססיווית
.

חרף
ממצאים
אלה
,
ממשיכים
רופאים
להשתמש
בתרופה
זו
ודוחים
את
תוצאות
המחקרים
.

פקיד
בכיר
בסוכנות
הפדראלית
לתרופות
אמר
לעיתון
כי
עד
היום
אין
הוכחות
שהתרופה
אכן
גורמת
לפרצי
אלימות
ולהתנהגות
התאבדותית
.

קפידבינהעיתון
"
ניו
יורק
טיימס
"
מוסר
עוד
כי
בספטמבר
1986
אירעה
לנוסייר
תאונת
עבודה
,
וכתוצאה
מהלם
אלקטרוני
שגרם
לכווייה
חמורה
בידו
,
סבל
מליקוי
בתפקוד
רגלו
השמאלית
.

בשבוע
שעבר
לקח
נוסייר
חופשה
של
חמישה
ימים
מעבודתו
.

הוא
משמש
טכנאי
של
מזגני
אוויר
במפעל
השייך
לעיריית
ניו
יורק
.

מנהל
העבודה
מלקולם
רייך
הגדיר
את
נוסייר
כאיש
בודד
,
דתי
מאוד
.

"
הוא
לא
הקשיב
למוסיקה
,
הקפיד
להתפלל
פעמיים
ביום
ובהפסקות
נהג
לעיין
בספר
הקוראן
.

לעתים
שוחח
עם
העובדים
בנושאים
דתיים
"
.

רייך
סיפר
כי
נוסייר
קרא
בשקידה
עיתונים
ועקב
בערנות
אחר
האירועים
במזרח
התיכון
.

כאשר
פורסם
ספרו
של
אוסטרובסקי
על
המוסד
,
מיהר
נוסייר
לרכשו
.

בביתו
של
נוסייר
נמצאו
ערימות
של
גזרי
עיתונים
ומגזינים
שדנו
בנושאים
מזרח
-
תיכוניים
.

צוות
החקירה
העלה
השערה
כי
נוסייר
,
שסיים
לימודי
הנדסה
באוניברסיטת
הילוואן
שבמצרים
,
התקשה
למצוא
עבודה
בניו
יורק
וחש
שאינו
מממש
את
כישוריו
.

מקורות
במשטרת
ניו
יורק
מסרו
כי
הצליחו
לזהות
את
המספר
הסידורי
של
האקדח
שבו
ירה
נוסייר
בכהנא
.

הוא
מחק
את
המספר
הסידורי
לפני
הרצח
.

המשפחות
שנותרו
עדיין
במאהל
מעברת
הכנסת
בירושלים
,
נערכות
לקראת
החורף
ולהמשך
שהייה
במקום
.

13
מן
המשפחות
עקרו
בינתיים
מן
האוהלים
הקטנים
לאוהלים
גדולים
בני
25
מ"ר
ש
התקבלו
כתרומה
.

אוהלים
אלה
הוצבו
על
משטחי
בטון
,
המונעים
חלחול
מי
הגשמים
אל
תוך
האוהל
מלמטה
.

עם
זאת
,
עמדו
האוהלים
החדשים
חלקית
בלבד
במבחן
הגשם
העז
הראשון
שירד
על
ירושלים
.

האוהלים
מונעים
אומנם
חדירת
הגשמים
,
אולם
המים
נספגו
בבד
והוסיפו
על
הקור
העז
השורר
בלילות
בירושלים
ממילא
.

בסוף
השבוע
,
נפרשו
על
האוהלים
יריעות
ניילון
,
שתרם
קיבוץ
נאות
-
מרדכי
.

עד
כה
דחו
המשפחות
במאהל
את
הצעות
משרד
השיכון
לסיוע
בשכר
דירה
,
משום
החשש
שמדובר
בפתרון
זמני
בלבד
.

השבוע
,
אמורה
עיריית
ירושלים
להציע
למשרד
השיכון
ארבעה
אתרים
חלופיים
להצבתם
של
קרוואנים
.

כמו
כן
,
הבטיחה
העירייה
להתקין
בדחיפות
תאורת
חוצות
במאהל
.

זאת
,
עקב
המצב
הביטחוני
בבירה
המעורר
חרדה
אצל
דיירי
המאהל
וילדיהם
,
השרויים
בלילה
בחושך
,
באתר
המבודד
.

בודפשט
(
מיוחד
ל"הארץ
"
)
.

נציגי
הונגריה
,
צכוסלובקיה
,
פולין
ובולגריה
הודיעו
לנציגות
ארה"ב
באו"ם
שיתמכו
בעמדה
האמריקאית
,
אם
ארה"ב
תעלה
באו"ם
הצעה
לביטול
ההחלטה
משנת
1975
,
שהוקיעה
את
הציונות
כתנועה
גזענית
.

עיתוני
הונגריה
,
שמסרו
על
כך
,
ציינו
כי
טרם
נודעה
עמדת
בריה"ם
בעניין
זה
.

רומניה
מלכתחילה
לא
הצביעה
בעד
הוקעת
הציונות
.

העיתון
"
מאגאר
הירלאף
"
ציין
עוד
,
כי
נציגי
ארה"ב
ביקשו
להעלות
את
הצעתם
לביטול
ההחלטה
האנטי
-
ציונית
עוד
בחודש
ספטמבר
,
אולם
עתה
הם
מהססים
להעלות
רשמית
את
ההצעה
,
כיוון
שהם
חוששים
,
שהעלאת
ההצעה
באו"ם
בשעה
זו
עלולה
לסכן
את
אחדות
הקואליציה
האנטי
-
עיראקית
.

קהיר
(
ע"ם
)
.

ארבעת
החשודים
ברצח
יו"ר
הפרלמנט
המצרי
מסרו
מידע
מפורט
על
מעשי
טרור
רבים
,
אשר
בוצעו
בקהיר
ובמחוזות
אחרים
.

כך
מוסר
העיתון
"
אלחיאת
"
במצרים
.

מנגנוני
הביטחון
במצרים
משוכנעים
,
כי
אופן
התכנון
והביצוע
של
מעשי
רצח
אלו
דומה
במידה
רבה
וכי
חומרי
הנפץ
והנשק
שבהם
נעשה
שימוש
,
הנם
מתוצרת
מקומית
והם
מיוצרים
בבסיסי
הארגון
במחוזות
.

מקור
ביטחוני
בכיר
אמר
כי
השאלה
המנקרת
כעת
במוחם
של
אנשי
מנגנון
הביטחון
היא
כיצד
ממומנת
פעילותו
של
ארגון
"
הגיהאד
"
בהיקף
כה
נרחב
,
בעיקר
משום
שהמידע
מוכיח
כי
העלות
של
ההתנקשות
בחייו
של
יו"ר
הפרלמנט
לבדה
הגיעה
לסכום
של
חצי
מיליון
לירות
מצריות
.

"
ברור
למנגנוני
הביטחון
,
כי
גורמים
חיצוניים
היו
מעורבים
במימון
פעילותו
של
הארגון
,
משום
שרבים
ממנהיגיו
היו
יוצאים
באופן
קבוע
לחו"ל
ולמקומות
מסוימים
באפגניסטאן
,
פקיסטאן
וסודאן
שם
ממוקמים
בסיסי
האימונים
של
הארגון
.

בנוסף
לכך
נחתמו
חוזי
עבודה
עם
רבים
מאנשי
הארגון
במדינות
ערביות
ואיסלאמיות
רבות
"
,
טוען
העיתון
.

חוקר
רפואי
מחיפה
,
ד"ר
איתן
ברנע
,
טוען
כי
גילה
חומר
ביוכימי
המסוגל
לעצור
את
גידולם
של
גידולים
סרטניים
בגוף
,
ואף
להשמיד
כליל
את
התאים
הסרטניים
ולרפא
את
החולה
.

ברנע
,
שהוא
גינקולוג
ומומחה
לפוריות
בבי"ח
רמב"ם
וכן
ראש
המרכז
לחקר
אנדוקרינולוגי
של
העובר
והשליה
ליד
הפקולטה
לרפואה
של
הטכניון
,
אומר
כי
מבדיקות
החומר
המופרש
בגוף
האדם
,
עלה
כי
הוא
קוטל
תאים
סרטניים
במבחנה
ובחיות
מעבדה
באפקטיוויות
גבוהה
מאוד
ובלי
כל
תופעות
לוואי
.

לפני
שחזר
לארץ
ב1985
היה
ברנע
סגן
פרופסור
לאנדוקרינולוגיה
באוניברסיטת
ייל
שבארה"ב
והשתתף
בעבודות
הראשונות
בהפריית
מבחנה
שם
.

בניגוד
להליך
הפרסום
המדעי
הרגיל
,
שבו
מפרסם
חוקר
באחד
מן
העיתונים
המקצועיים
בתחומו
,
הסבר
מפורט
של
התהליך
או
החומר
הפעיל
,
דרך
פעולתו
המשוערת
,
ופרטי
הניסויים
וממצאיהם
,
החליט
ברנע
לתת
פומבי
לעבודתו
באמצעות
העיתונות
היומית
,
אך
לשמור
את
כל
פרטי
המחקר
בסודיות
מירבית
.

דבר
המחקר
נודע
לראשונה
בכותרת
ראשית
ב"גרוזלם
פוסט
"
ביום
ו
(
9.11
)
האחרון
,
וזכה
בפרסום
נרחב
הן
בקול
-
ישראל
והן
בעיתונות
חוץ
,
אך
מבלי
פרסום
של
פרטי
החומר
.

ברנע
הסביר
ל"הארץ
"
כי
נקט
בצעד
חריג
זה
על
-
מנת
להגן
על
השימוש
בחומר
,
שכן
הוא
זקוק
למימון
לשלב
הבא
של
מחקרו
,
ומאחר
ואי
-
אפשר
לבקש
פטנט
על
חומר
טבעי
המופק
בלאו
הכי
בגוף
,
שום
קרן
או
חברה
מסחרית
לא
תהיה
מוכנה
לתת
לו
מימון
אם
ייוודעו
פרטיו
.

ברנע
הטעים
עוד
כי
פרסום
מדעי
רגיל
עלול
לגרום
לאבדן
פרויקט
המחקר
למדינת
ישראל
.

מתברר
כי
ברנע
גילה
את
תכונותיו
האנטי
-
סרטניות
של
החומר
באקראי
,
תוך
ניסויים
בתחום
שונה
.

בשורת
בדיקות
-
מבחנה
יותר
מדויקות
,
בשיטת
ה"דאבל
בליינד
"
המקובלת
,
הוא
גילה
עוד
כי
כמויות
מזעריות
של
החומר
מנעו
מיטוסיס
(
פיצול
)
של
תאי
סרטן
שניטלו
מגידולים
בבני
אדם
,
וקטלו
כ90
%
של
התאים
תוך
שלושה
ימים
,
בעוד
שאפילו
חומרים
דומים
מאוד
לא
גרמו
לכל
שינוי
בקצב
גידולם
.

בדיקות
בעכברים
"
ערומים
"
(
היינו
,
עכברים
שהמערכת
החיסונית
שלהם
נוטרלה
ע"י
קרינה
)
שסרטנים
שונים
הושתלו
בהם
,
העלו
כי
בעוד
שכל
החיות
שהוזרק
להם
חומרים
אחרים
מתו
תוך
שבועיים
,
אלה
שהוזרק
להם
החומר
שבבדיקה
החלימו
,
ובביתור
לא
נמצאו
בהם
סימני
גידולים
כלשהם
.

לא
נבדקו
פעילות
החומר
נגד
סרטני
הדם
והלימפה
.

אם
זאת
,
ברנע
אומר
כי
טרם
בדק
יותר
לעומק
את
מהלך
מחלת
הסרטן
של
עכברי
המעבדה
באמצעות
שיקוף
רנטגן
או
תהודה
מגנטית
.

אין
לצפות
שהחומר
יהיה
זמין
לטיפול
בחולי
סרטן
בשנים
הקרובות
:
גם
אם
הפרסום
יביא
להתעניינות
מידית
של
גורמים
מממנים
,
בדיקות
קליניות
עשויות
להימשך
לפחות
שנתיים
,
וכן
יהיה
צורך
לפתח
שיטה
יעילה
להפקת
החומר
הפעיל
.

ביירות
(
ע"ם
)
.

היוזמה
הסובייטית
לפתרון
המשבר
במפרץ
כוללת
כינוס
ועידה
בין
-
לאומית
,
שתדון
בשלב
ראשון
בזכויות
עיראק
בכוויית
ולאחר
מכן
גם
בבעיה
הפלשתינית
.

העיתון
הלבנוני
"
אל
ראיה
המוסר
על
כך
טוען
כי
הסעיפים
הבולטים
של
התוכנית
הסובייטית
,
שעל
בסיסה
ניהל
פרימאקוב
מגעים
באזור
,
הם
:
נסיגה
עיראקית
מכוויית
כצעד
ראשון
.

כינוס
ועידה
בין
-
לאומית
לדיון
בזכויותיה
ההיסטוריות
של
עיראק
בכוויית
.

אם
שני
הצדדים
הנוגעים
והצדדים
הבין
-
לאומיים
האחרים
לא
יגיעו
לפתרון
משביע
רצון
,
יועלה
המשבר
בפני
פורום
בין
-
לאומי
עליון
,
שתוצאות
פסיקתו
והחלטותיו
יהיו
תקפות
ומחייבות
.

בד
בבד
יוסר
המצור
מעיראק
באורח
הדרגתי
ויבוטל
החרם
עליה
.

התחייבות
אמריקאית
-
בריטית
-
צרפתית
שלא
לבצע
צעד
צבאי
כלשהו
נגד
עיראק
.

הוועידה
הבין
-
לאומית
תרחיב
את
דיוניה
ותעסוק
גם
בבעיות
המזרח
התיכון
,
לרבות
הבעיה
הפלשתינית
.

חברות
הביטוח
המקבלות
עסקים
מסוכנות
הביטוח
של
זאב
זמיר
,
בדקו
בימים
האחרונים
את
האפשרות
לסייע
לזמיר
להיחלץ
מהקשיים
הכספיים
שאליהם
נקלע
בשל
השקעות
מחוץ
לענף
הביטוח
.

בסוף
השבוע
התקיימו
מגעים
בין
ראשי
חברות
הביטוח
שזמיר
קשור
עמן
:
מגדל
,
אררט
מקבוצת
כלל
והמגן
בתחום
הביטוח
האלמנטרי
,
ומנורה
בענף
ביטוח
החיים
.

הבנק
הבין
-
לאומי
נקט
בימים
האחרונים
כמה
פעולות
משפטיות
,
במטרה
להטיל
עיקולים
על
כספים
של
זמיר
ועל
כספים
המגיעים
לו
.

הפעולות
נכשלו
,
מאחר
שלא
נמצאו
כספים
כאלה
.

"
לא
סגרו
לזמיר
את
הברז
כי
לא
היה
לו
ברז
"
,
אמר
מקור
הקשור
לפרשה
.

בדיונים
של
של
חברות
הביטוח
התברר
כי
אררט
,
המגן
ומנורה
לא
נוטות
לסייע
לזמיר
מעבר
לסיוע
שניתן
לו
עד
כה
.

בין
החברות
נדונה
האפשרות
להכניס
גורם
אחר
כשותף
בסוכנותו
של
זמיר
,
אך
הגורמים
שלהם
הוצע
הרעיון
דחו
אותו
,
לאחר
שהתבררו
להם
התנאים
.

שלשום
התקיימה
פגישה
נוספת
בין
חברות
הביטוח
,
שלא
העלתה
תוצאות
חיוביות
.

עקב
כך
קיים
כעת
חשש
כי
מגדל
,
שהזרימה
עד
כה
כספים
לצורך
תפעול
הסוכנות
של
זמיר
,
תפסיק
לעשות
זאת
.

אמש
אי
אפשר
היה
להשיג
את
תגובתו
של
זמיר
.

ביום
חמישי
הוא
הכחיש
כי
הבנק
הבין
-
לאומי
הטיל
עיקולים
על
חשבונותיו
,
וטען
כי
מבחינה
משפטית
אין
הבנק
יכול
לנקוט
צעד
זה
.

מקורות
בבנק
הכחישו
את
טענתו
.

שיבושים
צפויים
מהיום
באספקת
המים
,
בעיקר
למגזר
העירוני
,
לנוכח
כוונתה
של
חברת
החשמל
לנתק
את
זרם
החשמל
למוביל
המים
הארצי
ולמתקני
שאיבה
של
חברת
מקורות
.

חברת
החשמל
החליטה
על
ניתוק
הזרם
בעקבות
חוב
של
מקורות
לחודשים
ספטמבר
ואוקטובר
,
המגיע
ל14
מיליון
ש"ח
.

חברת
החשמל
התכוונה
להתחיל
בניתוק
הזרם
ב1
בנובמבר
,
אך
החליטה
לתת
ארכה
של
10
ימים
למקורות
לפירעון
החוב
.

שר
האנרגיה
יובל
נאמן
ניסה
בשבוע
שעבר
להביא
לחיסול
החוב
לחברת
החשמל
ולמנוע
בכך
שיבושים
באספקת
המים
,
אך
לשווא
.

דובר
מקורות
אישר
אמש
שהחברה
קיבלה
הודעה
מחברת
החשמל
על
ניתוק
הזרם
למוביל
הארצי
ולמתקני
שאיבה
.

לדבריו
,
למקורות
גירעון
מצטבר
שבגללו
אין
באפשרותה
לפרוע
חובות
.

הוא
האשים
את
משרד
האוצר
בעיכוב
העברת
80
מיליון
ש"ח
למקורות
כסובסידיה
לשנת
90
וכתשלום
על
מפעלי
מים
שהחברה
הקימה
השנה
.

בכירים
במקורות
האשימו
את
משרד
האוצר
כי
"
הפך
את
החברה
לבת
ערובה
"
,
שכן
אי
-
העברת
הכספים
מקורה
בדרישת
האוצר
לייקר
את
מחירי
המים
.

ניתוק
הזרם
למתקני
מים
של
מקורות
יפגע
פחות
בחקלאים
,
הודות
לגשמים
שירדו
ביומיים
האחרונים
.

הגשמים
,
שהיו
בכמויות
משמעותיות
בעיקר
בצפון
,
הביאו
לצמצום
בהיקף
ההשקיה
.

יו"ר
ועדת
המים
של
הכנסת
,
ח"כ
עדנה
סולודר
(
מערך
)
,
הגישה
הצעה
דחופה
לסדר
היום
במליאת
הכנסת
בנושא
חובה
של
חברת
מקורות
לחברת
החשמל
.

ח"כ
סולודר
האשימה
את
משרד
האוצר
שהפך
את
חברת
מקורות
לבת
ערובה
להעלאת
מחירי
המים
,
וזאת
נוכח
האיומים
של
חברת
החשמל
להפסיק
מהיום
את
אספקת
החשמל
למקורות
בגין
חובותיה
.

ח"כ
סולודר
אומרת
כי
העלאת
מחירי
המים
,
לא
תוכל
לספק
את
המימון
לתפעול
מקורות
הן
לטיפול
השוטף
,
וגם
לפיתוח
מקורות
מים
אלטרנטיוויים
.

יו"ר
ועדת
הכלכלה
,
ח"כ
שושנה
ארבלי
אלמוזלינו
(
מערך
)
,
שיגרה
ביום
ו
מברק
דחוף
אל
מנכ"ל
חברת
החשמל
יצחק
חופי
,
וביקשה
לדחות
בשבוע
ימים
את
ביצוע
החלטתה
של
החברה
,
בדבר
הפסקת
אספקת
החשמל
למוביל
הארצי
.

ארבלי
כתבה
כי
"
עם
כל
הבנתי
לצדקת
התביעה
של
חברת
החשמל
,
שעל
מקורות
לשלם
את
החוב
המצטבר
,
אין
להעניש
את
צרכני
המים
ולגרום
נזקים
למשק
,
על
-
ידי
הפסקת
ההזרמה
"
.

היא
הוסיפה
כי
בדעתה
לזמן
באופן
דחוף
את
ועדת
הכלכלה
לדיון
בנושא
שבו
ישתתפו
כל
הגורמים
שבידם
למצוא
פתרון
למצוקה
הכספית
של
מקורות
,
ולאפשר
על
-
ידי
כך
את
תפעולה
התקין
של
החברה
,
ותשלום
חובותיה
לחברת
החשמל
.

בון
(
מיוחד
ל"הארץ
"
)
.

נשיא
בריה"ם
,
מיכאיל
גורבצוב
,
סיים
אמש
בבון
ביקור
בן
יומיים
,
שבמהלכו
נחתם
הסכם
אי
-
התקפה
בין
ארצו
לבין
גרמניה
.

ההסכם
מסדיר
את
היחסים
בין
שתי
המדינות
בשורה
ארוכה
של
תחומים
,
והוא
הוגדר
על
ידי
משקיפים
כמסמך
היסטורי
,
הקושר
את
גורלן
של
בריה"ם
וגרמניה
לתקופה
ארוכה
.

ההסכם
,
לתקופה
של
20
שנה
,
כולל
התחייבות
שנציגים
בכירים
של
בריה"ם
וגרמניה
ייפגשו
לעתים
תכופות
כדי
לתאם
את
המדיניות
של
שתי
הארצות
.

כך
למשל
,
ייפגשו
ראשי
הממשלות
לפחות
פעם
אחת
בשנה
,
ושרי
החוץ
לפחות
פעמיים
בשנה
.

על
פי
ההסכם
יפעלו
בריה"ם
וגרמניה
בשיתוף
פעולה
הדוק
בתחומי
הכלכלה
,
התחבורה
,
איכות
הסביבה
,
חילופי
התרבות
ועוד
.

גרמניה
הביעה
נכונות
להעמיד
לרשות
בריה"ם
סיוע
כלכלי
וטכני
נרחב
,
שהיקפו
המדויק
טרם
נקבע
.

ללא
קשר
לכך
תעמוד
גרמניה
בהתחייבות
קודמת
לממן
את
פינוי
הכוחות
הסובייטיים
ממזרח
-
גרמניה
ולבנות
דיור
חליפי
ל400
אלף
החיילים
שישובו
לבריה"ם
.

ההתחייבות
הכספית
בתחום
הזה
בלבד
מוערכת
בכ20
מיליארד
מארק
.

ביקורו
של
גורבצוב
בגרמניה
התנהל
באווירה
לבבית
ביותר
,
וניתן
בו
ביטוי
בולט
לסיפוק
מכך
שהמנהיג
הסובייטי
תמך
בצורה
פעילה
באיחוד
גרמניה
.

הדגשה
לכך
היתה
אתמול
כאשר
שר
החוץ
,
אדוארד
שוורדנאדזה
,
התלווה
אל
עמיתו
הגרמני
,
האנס
-
דיטריך
גנשר
,
בביקור
בעיר
האלה
(
בשטח
מזרח
-
גרמניה
לשעבר
)
.

האלה
היא
עיר
הולדתו
של
גנשר
,
ולאחרונה
הוא
נוהג
להביא
אליה
מבקרים
ממדינות
שונות
.

גורבצוב
מצדו
ביקר
את
קוהל
בביתו
באוגרסהיים
,
עיירה
בחבל
פאלץ
.

בסיור
משותף
בעיר
שפאייר
התערב
גורבצוב
בהמון
,
ואלפים
הריעו
לו
בקריאה
"
גורבי
,
גורבי
"
.

בבון
נמנעו
המארחים
הגרמניים
מלהפגיש
את
גורבצוב
עם
הקהל
הרחב
מחשש
לביטחונו
של
המנהיג
הסובייטי
.

במהלך
הביקור
הכריז
גורבצוב
,
כי
סיוע
לארצו
הוא
השקעה
טובה
ומועילה
,
הפותחת
הזדמנויות
גדולות
.

הוא
ציין
,
שבריה"ם
נותרה
מעצמת
על
המציעה
אפשרויות
אדירות
למי
שמשתפים
אתה
פעולה
.

קוהל
מצדו
אמר
,
שארצו
תסייע
למוסקווה
בתהליך
הבנייה
מחדש
,
ותפעל
אצל
בעלות
בריתה
כדי
שגם
הן
יעזרו
בשיקומה
של
בריה"ם
.

לוס
אנגלס
(
מיוחד
ל"הארץ
"
)

מייקל
מילקן
,
איש
"
אג"ח
הזבל
"
של
חברת
ההשקעות
דרקסל
בארנם
לאמבר
,
גרף
במשך
עבודתו
בחברה
מאות
מיליוני
דולר
יותר
מסכום
העתק
עליו
דווח
מלכתחילה
כך
טען
אתמול
ה"לוס
אנגלס
טיימס
"
.

בין
השנים
84
87
הרוויח
מילקן
בן
ה44
סכום
הטבות
כולל
בן
1.1
מיליארד
דולר
.

הוא
הרוויח
550
מיליון
דולר
בשנה
אחת
,
והיה
בכך
לשכיר
שמשכורתו
השנתית
היא
הגבוהה
ביותר
בתולדות
ארה"ב
.

אתמול
טען
ה"טיימס
"
,
כי
מניתוח
של
מאות
שותפויות
אותן
הקימה
דרקסל
למען
מילקן
,
בני
משפחתו
ועובדיו
המועדפים
,
עולה
שאשף
הכספים
קיבל
מהן
לפחות
מיליארד
דולר
נוספים
.

לטענת
רואי
חשבון
וחוקרים
עליהם
מסתמך
העיתון
,
הניבו
רבות
מהשותפויות
הסודיות
של
דרקסל
החזרים
בני
מאות
ואף
אלפי
אחוזים
מההשקעה
המקורית
.

מקור
בעל
גישה
ישירה
למידע
טען
באוזני
העיתון
שהכנסת
הברוטו
של
מילקן
מהשותפויות
היתה
מיליארד
דולר
.

דובר
של
המולטי
-
מליונר
הגדיר
את
דיווחי
העיתון
כ"מסולפים
וכוללים
מידע
מטעה
"
.

גזר
דינו
של
מילקן
אמור
להיחרץ
החודש
,
אולי
אף
השבוע
.

כזכור
,
הוא
הודה
ב6
סעיפי
אישום
של
ניצול
לרעה
של
מידע
שהיה
ברשותו
,
ונקנס
ב600
מיליון
דולר
.

לעומת
השנים
הקודמות
ומגמת
הירידה
נמשכת
;
כך
מסר
"
לה
מונד
"
ביום
חמישי
,
בהסתמך
על
דו"ח
שהוגש
לפרלמנט
.

צרפת
שהיתה
עד
כה
ספקית
הנשק
השלישית
בעולם
,
איבדה
לקוחות
והזמנות
בארה"ב
,
במזרח
התיכון
ובאמריקה
המרכזית
.

"
ההתמוטטות
פגעה
בכל
ענפי
ייצור
הנשק
"
,
דיווח
"
לה
מונד
"
.

סך
כל
מכירות
הנשק
ירדו
ל4
מיליארד
דולר
ב1989
לעומת
7.6
מיליארד
ב1988
,
נכתב
בידיעה
.

נשק
לחילות
אוויר
הכניס
10.4
מיליארד
פראנק
(
3
מיליארד
דולר
)
לעומת
19.8
מיליארד
פראנק
(
4
מיליארד
דולר
)
ב1988
.

מכירות
נשק
לצבאות
היבשה
הסתכמו
ב7.1
מיליארד
פראנק
(
1.4
מיליארד
דולר
)
כנגד
13.5
מיליארד
(
2.7
מיליארד
דולר
)
.

היצוא
בתחום
הנשק
הימי
הגיע
ל2.5
מיליארד
פראנק
(
500
מיליון
דולר
)
בהשוואה
ל4.2
מיליארד
(
840
מיליון
דולר
)
ב1988
.

העיתון
ציטט
מדו"ח
שבו
נאמר
כי
"
הפלישה
העיראקית
לכוויית
והופעת
חיל
משלוח
אמריקאי
גדול
בסעודיה
משמעותן
שמדינות
האזור
יצוידו
בעתיד
בעיקר
בנשק
אמריקאי
שיישאר
במקום
ויימכר
ללקוחות
בסביבה
"
.

"
מעמד
צרפת
ובריטניה
בשווקים
אלה
יצטמצם
בשנים
הקרובות
"
,
קבע
הדו"ח
.

שאנדרה
שקאר
הושבע
אתמול
לראשות
ממשלה
המבוססת
על
פרלמנט
רב
-
סיעות
ותככים
במדינה
שסועה
עקב
אלימות
בדלנית
,
דתית
,
ומעמדית
.

הטכס
התנהל
על
-
ידי
הנשיא
ראמאסוואמי
ונקאטרמאן
בארמון
הנשיאות
בניו
-
דלהי
.

שקאר
,
סוציאליסט
בן
63
,
מחליף
בכך
את
ו.
פ.
סינג
שאיבד
את
תפקיד
ראש
הממשלה
לאחר
שהמפלגה
ההינדית
הקיצונית
,
פרשה
ממשלת
הקואליציה
,
והממשלה
נחלה
תבוסה
בהצבעת
אי
-
אמון
השבוע
שעבר
.

"
אני
מקווה
שהממשלה
החדשה
תחזיק
מעמד
עד
סוף
תקופת
כהונתה
1994
"
,
אמר
הנשיא
לאחר
טכס
ההשבעה
.

קפידבינממשלתו
של
שקאר
היא
החלשה
ביותר
בתולדות
הודו
.

סיעתו
של
שקאר
גאנאטה
גל
מונה
56
צירים
בלבד
כ10
%
מצירי
הפרלמנט
אך
מסתמכת
על
הבטחת
התמיכה
של
ראגיב
גאנדי
ומפלגת
הקונגרס
.

גאנדי
עצמו
סירב
להרכיב
ממשלה
או
להצטרף
לקואליציה
של
שקאר
.

שקאר
אמר
כי
יהיה
לו
רוב
בפרלמנט
עד
סוף
החודש
.

שקאר
אמר
כי
משימתו
הראשונה
תהיה
לשים
קץ
לאלימות
במדינה
ולבצע
מספר
החלטות
כלכליות
קשות
.

תמיכת
גאנדי
מבטיחה
לשקאר
280
קולות
בפרלמנט
.

שני
האישים
הודיעו
כי
בתמורה
יוכל
גאנדי
לקבוע
את
המועד
של
הבחירות
הכלליות
הבאות
,
שאיש
אינו
רוצה
בהן
עכשיו
.

הנשיא
ונקאטרמאן
אמר
כי
הוא
איננו
מאושר
מן
הצורך
להטיל
על
מנהיג
מפלגה
קטנה
את
תפקיד
ראש
הממשלה
,
בעוד
הודו
נתונה
בסערת
רוחות
ומעשי
אלימות
על
רקע
דתי
וכיתתי
.

אולם
מאחר
ושאנדרה
שקאר
היה
המנהיג
הפוליטי
היחידי
שהיה
מוכן
ליטול
על
עצמו
את
התפקיד
כיום
,
לא
נותר
לנשיא
אלא
להטיל
את
המשימה
עליו
.

פרשנים
פוליטיים
בניו
-
דלהי
אמרו
כי
ממשלת
שקאר
תהיה
ממשלת
מעבר
עד
הבחירות
החדשות
שייערכו
לאחר
שיירגעו
הרוחות
בין
ההינדים
למוסלמים
בשאלת
המסגד
באיודיה
.

קפידבינתומכיו
של
שקאר
הביעו
את
שמחתם
הרבה
על
מינויו
,
לו
חיכה
שנים
רבות
.

תזמורת
כלי
נשיפה
,
תזמורת
תופים
הודית
ותזמורת
חצוצרות
קידמו
את
פניו
של
שקאר
בעת
שיצא
ממכוניתו
במרחק
מה
מביתו
.

הקהל
הרב
שהתאסף
הביע
בו
תמיכה
בהתלהבות
רבה
ורבים
חשו
אליו
כדי
לנגוע
ברגלו
,
סימן
הודי
עתיק
של
מתן
כבוד
.

כמה
מעריצים
הרימו
אותו
והובילו
אותו
עד
פתח
הבית
.

כמה
דיפלומטים
ממדינות
המערב
נחרדו
מן
הרעיון
של
הקמת
ממשלה
בהנהגת
שקאר
.

"
זה
ממש
מצחיק
.

כיצד
נעבוד
עם
ממשלה
כזאת
?

האם
היא
מייצגת
את
העם
ההודי
?

אני
לא
סבור
כך
"
,
אמר
אחד
מהם
.

אחר
תיאר
את
שקאר
כ"זנב
קטן
אותו
מקשקש
הכלב
הגדול
ביותר
בהיסטוריה
של
הדמוקרטיה
הפרלמנטארית
"
.

נוכח
סערת
מעשי
האלימות
על
רקע
דתי
וכיתתי
העוברת
על
הודו
בימים
אלה
ניצב
שקאר
בפני
בעיות
קשות
ביותר
שלעתים
נראה
שאין
להן
פתרון
.

האלימות
ההינדית
-
מוסלמית
סביב
המסגד
באיודיה
פרצה
לאחר
שבועות
של
הפגנות
ומעשי
מחאה
נגד
תכנית
הממשלה
הקודמת
להעלות
את
מכסת
השריון
במשרות
ממשלתיות
לקסטות
הנמוכות
בקרב
ההינדים
מ22.5
%
לכמעט
50
%
.

תלמידי
בתי
ספר
וסטודנטים
מן
הקסטות
הגבוהות
מחו
על
החלטה
זו
ורבים
העלו
עצמם
באש
.

תוך
כדי
כך
התעצמו
שתי
המרידות
בפנגאב
ובקשמיר
.

במעשי
האלימות
בשתי
מדינות
אלה
שבתחום
הודו
נהרגו
4,000
בני
אדם
במהלך
השנה
הנוכחית
.

מרד
בדלני
נוסף
מתרחש
בחבל
אסאם
.

נוסף
על
כל
אלה
שקועה
הודו
במשבר
כלכלי
עמוק
שהחריף
מאז
פלישת
עיראק
לכוויית
.

התושבים
מתלוננים
על
עליות
חדות
במחירי
המזון
והדלק
ואינפלציה
הצועדת
לקראת
מצב
דו
-
ספרתי
.

שרפה
נוספת
,
רביעית
בשבוע
זה
,
פרצה
ביום
ששי
במלון
ימית
ברחוב
הירקון
בתל
-
אביב
.

השרפה
התלקחה
בסביבות
השעה
5
אחה"ץ
במרתף
המלון
.

עשן
רב
אפף
את
הקומות
הראשונות
של
המלון
והאורחים
פונו
ממנו
.

ביום
שני
הוצת
מועדון
בבית
המלון
.

ביום
רביעי
הוצת
אולם
אירועים
,
וביום
חמישי
בלילה
הושלך
אל
המעלית
סדין
בוער
.

בשני
המקרים
הראשונים
קבע
חוקר
שרפות
של
מכבי
האש
כי
מדובר
בהצתה
.

עקב
זאת
נערכה
חקירה
ונעצר
תייר
נורווגי
בן
32
כחשוד
במעשה
.

התייר
נעצר
לארבעה
ימים
לצורך
חקירה
אולם
שוחרר
כבר
באותו
ערב
,
משום
שהשרפות
ביום
חמישי
וביום
ששי
פרצו
לאחר
מעצרו
.

בליל
שבת
הגיעו
למלון
חוקרים
,
בראשות
חוקרת
בדרגת
פקד
,
והחלו
בתחקור
העובדים
,
כולל
הפועלים
הערבים
.

מנהל
מלון
ימית
אמר
כי
אינו
חושד
באף
לא
אחד
מהעובדים
.

"
אחרי
שזה
קרה
בפעם
הרביעית
,
זה
יכול
להיות
רק
משוגע
"
,
אמר
.

כלכותה
(
אי
-
פי
,
ע"ר
)
.

שלושה
צעירים
בורמזים
שחטפו
אתמול
מטוס
של
חברת
התעופה
התאילנדית
נכנעו
לכוחות
הביטחון
ההודיים
.

221
הנוסעים
ואנשי
צוותו
של
המטוס
שהיה
בדרכו
מבנגקוק
לראנגון
שוחררו
מבלי
שאיש
מהם
נפגע
.

טאראן
דאל
,
מזכיר
בכיר
של
מדינת
מערב
בנגאל
,
אמר
קודם
לכניעת
החוטפים
כי
הם
הזדהו
כצעירים
בורמזים
ומסרו
רשימת
דרישות
.

בבנגקוק
התקבלה
הודעה
מקבוצה
בשם
"
לוחמי
הצדק
והחירות
"
שלא
היתה
ידועה
עד
כה
.

בהודעה
נאמר
כי
החטיפה
נועדה
לגרום
לעולם
להקשיב
"
לכמיהת
העם
הבורמזי
לדמוקרטיה
וזכויות
אדם
.

אין
לנו
כל
רצון
לפגוע
בנוסעים
ובצוות
"
,
נאמר
בהודעה
.

שלושת
הסטודנטים
חתמו
על
ההודעה
בטביעות
אגודליהם
המדממים
והבהירו
:
"
אם
תקבלו
את
דרישותינו
נסגיר
עצמנו
בשלום
לשלטונות
הודו
"
.

החוטפים
דרשו
משלטונות
בורמה
לשחרר
את
כל
האסירים
הפוליטיים
,
לשים
קץ
לשלטון
הצבאי
ולהעביר
את
השלטון
לממשלה
אזרחית
נבחרת
.

עוד
דרשו
החוטפים
כי
תאילנד
תפסיק
את
כל
ההשקעות
בבורמה
עד
שהשלטון
יימסר
לידי
ממשלה
אזרחית
ומתנגדי
משטר
בורמזים
העצורים
בתאילנד
יקבלו
מעמד
של
פליטים
.

באוקטובר
שעבר
חטפו
שני
סטודנטים
מטוס
בורמזי
שהיה
בטיסת
פנים
ואילצו
את
הטייס
לנחות
בתאילנד
.

הם
נכנעו
ועדיין
כלואים
בבנגקוק
.

ארגון
לוחמי
הצדק
והחירות
דרש
גם
את
שחרורם
של
שני
אלה
.

הסטודנטים
בבורמה
ומחוצה
לה
נאבקים
בממשלה
הצבאית
שתפסה
את
השלטון
לפני
שנתיים
אחרי
דיכוי
הפגנות
המוניות
למען
דמוקרטיה
.

במאי
נערכו
בבורמה
בחירות
לאספה
הלאומית
אולם
הכת
הצבאית
סירבה
עד
כה
להעביר
את
השלטון
לאופוזיציה
שזכתה
בניצחון
סוחף
.

מנהיגי
האופוזיציה
רבים
נתונים
במעצר
.

בתאונת
דרכים
שאירעה
ביום
ששי
בבוקר
בכביש
מעלה
-
האדומים
יריחו
התהפך
אוטובוס
תיירים
.

תיירת
כבת
65
נהרגה
ו41
תיירים
נפצעו
,
מהם
לפחות
אחד
במצב
קשה
.

התיירים
הם
צליינים
מאנגליה
,
שהגיעו
לישראל
לפני
שלושה
ימים
והתגוררו
במלון
פילגרימם
פאלס
,
הסמוך
לשער
שכם
.

הבוקר
יצאו
בשני
אוטובוסים
לטיול
במצדה
.

סמוך
לשעה
8.51
החליק
אחד
האוטובוסים
,
השייך
לחברת
תיירות
מנצרת
,
בכביש
מעלה
-
אדומים
יריחו
,
הסתחרר
מספר
פעמים
ונעצר
בצדי
הדרך
,
כשהוא
על
גבו
.

באוטובוס
היו
באותה
עת
16
תיירים
,
נהג
ומורה
-
דרך
,
שחלקם
נזרקו
מהאוטובוס
ונשכבו
על
הכביש
.

האוטובוס
השני
בלם
בלימת
פתע
וככל
הנראה
,
כתוצאה
מכך
,
תייר
אחד
נפצע
קל
.

10
מהפצועים
פונו
לבית
החולים
הדסה
הר
הצופים
וארבעה
מהם
להדסה
עין
-
כרם
.

10
פצועים
שוחררו
אמש
מבתי
החולים
וארבעה
עדיין
מאושפזים
בבית
החולים
הדסה
עין
-
כרם
והדסה
הצופים
.

מצבם
הוגדר
בינוני
.

אדם
אחד
נהרג
ושניים
נפצעו
קשה
בתאונת
דרכים
קטלנית
שאירעה
ביום
ששי
אחר
הצהרים
בכביש
ירושלים
תל
-
אביב
ליד
שער
הגיא
.

ההרוג
והפצועים
הועברו
על
ידי
מד"א
לביה"ח
הדסה
עין
כרם
.

לימור
רהב
,
בת
18
,
מקרית
חיים
,
נהרגה
בשבת
,
כאשר
מכונית
דייהטסו
בה
חזרה
מבילוי
עם
ידידיה
,
התנגשה
בעמוד
בטון
,
במורד
דרך
דורי
.

הנהג
,
מורן
בן
נחום
מקריית
ביאליק
,
ונהג
נוסף
מאיר
דיאמונד
,
בני
18
,
נפצעו
קל
והועברו
לביה"ח
רמב"ם
בחיפה
.

המשטרה
בודקת
חשד
כי
הנהג
,
שברשותו
רישיון
נהיגה
מספר
חודשים
בלבד
,
היה
בגילופין
.

התאונה
אירעה
בשעה
4.00
לפנות
בוקר
.

10
אנשים
נפצעו
בתאונת
דרכים
ביום
ששי
לפנות
ערב
,
כשמכונית
פרטית
ביצעה
פניית
פרסה
בצומת
יגור
והתנגשה
במכונית
שנסעה
מולה
.

נוסע
אחד
נפצע
באורח
בינוני
והשאר
באורח
קל
.

הפצועים
הועברו
לבתי
החולים
רמב"ם
ובני
ציון
(
רוטשילד
)
בחיפה
.

ילד
בן
5.5
מחולון
,
נפצע
קשה
ביום
ששי
לפנות
ערב
,
בתאונת
דרכים
בעיר
.

הילד
חצה
את
הכביש
עם
ילדה
אחרת
בת
7
ברחוב
קרן
היסוד
,
שלא
במעבר
חציה
ובין
כלי
רכב
חונים
.

מכונית
פרטית
נהוגה
בידי
בן
24
מבת
-
ים
,
פגעה
בילד
.

ניידת
טיפול
נמרץ
של
מגן
דוד
אדום
פינתה
אותו
במצב
קשה
למרכז
הרפואי
שיבא
ברמת
-
גן
.

לילד
,
שנפצע
בראשו
,
לא
נשקפת
סכנת
חיים
.

מועצת
המנהלים
של
קרן
בית
ברל
,
שבבעלות
מפלגת
העבודה
,
החליטה
להפקיע
את
סמכויותיו
של
אהרן
הראל
בתפקידו
כמנכ"ל
הקרן
,
שנקלעה
בתקופתו
לחובות
כספיים
של
מיליוני
שקלים
.

כמו
-
כן
החליטה
המועצה
לזמן
כינוס
של
האספה
הכללית
של
בעלי
המניות
של
הקרן
,
ולהמליץ
בפניה
על
העברתו
של
הראל
מתפקידו
.

הראל
,
אשר
ביקש
בישיבת
מועצת
המנהלים
הקודמת
שהות
כדי
להגיב
על
ממצאיה
החמורים
של
ועדת
הבדיקה
לגבי
המצב
הכספי
של
בית
ברל
,
לא
הופיע
לישיבה
שהתקיימה
ביום
ששי
.

במקום
זאת
נמסר
לחברי
מועצת
המנהלים
מכתב
ממנו
,
שבו
הוא
מוכן
לצאת
לחופשה
ללא
תשלום
למשך
ששה
חודשים
,
בתנאי
שימונה
בורר
חיצוני
אשר
יבדוק
את
הטענות
נגדו
.

חברי
מועצת
המנהלים
היו
מוכנים
לקבל
את
יציאתו
לחופשה
ללא
תשלום
,
אולם
דחו
פה
-
אחד
את
עניין
הבורר
.

יו"ר
מועצת
המנהלים
של
קרן
בית
ברל
ריצרד
ערמון
,
זעם
על
הראל
,
עמו
היה
לו
סיכום
מפורש
שהוא
אינו
נשאר
בקרן
.

חברי
הדירקטוריון
ראו
בהיעדרותו
של
הראל
זלזול
בקרן
.

הראל
גם
לא
הופיע
בפני
ועדת
הבדיקה
בראשות
דורון
שורר
,
אליה
זומן
כדי
להשיב
על
שאלותיה
.

לאחר
מכן
טען
כי
הוועדה
קבעה
את
מסקנותיה
מבלי
להיפגש
עמו
.

בדו"ח
שורר
נאמר
כי
ועדת
הבדיקה
לא
קיבלה
את
כל
המסמכים
הדרושים
לה
,
מכיוון
שמסמכים
כאלה
לא
נכתבו
.

הדו"ח
כלל
המלצה
לדאוג
לכך
כי
בראש
המוסד
יעמדו
אנשים
המסוגלים
לספק
נתונים
אלה
.

קפידבינמשמעות
ההמלצה
היא
החלפת
דרג
המנהלים
של
בית
ברל
,
בכלל
זה
אהרן
הראל
,
המשנה
מנכ"ל
גדעון
פלג
,
ומנהל
מכללת
בית
ברל
,
שהיא
חברה
-
בת
של
הקרן
,
ד"ר
אהרן
זיידנברג
.

חובות
הקרן
ומכללת
בית
-
ברל
הוערכו
עוד
בטרם
הגשת
הדו"ח
ביותר
מ20
מיליון
שקל
.

בתקופתו
של
הראל
לא
חוברו
דו"חות
כספיים
על
הפעולות
שבוצעו
.

חוגי
לימוד
הוכנסו
מבלי
שנבדקה
כדאיותם
.

נעשו
פעולות
בנייה
בעלת
גבוהה
מדי
,
ונרכש
מחשב
ברבע
מיליון
שקלים
,
שלא
התאים
כלל
לצרכי
המכללה
,
ונותר
ללא
שימוש
.

בישיבת
מועצת
המנהלים
שלשום
התקיים
דיון
ארוך
בתנאי
הפיטורים
של
הראל
.

לבסוף
הוחלט
ליטול
ממנו
את
כל
הסמכויות
הניהוליות
.

לפי
תקנון
הקרן
אין
למועצת
המנהלים
סמכות
לפטר
את
המנכ"ל
ולכן
תפורסם
היום
הודעת
זימון
לאספה
הכללית
של
בעלי
המניות
.

באספה
הכללית
תבקש
מועצת
המנהלים
לשנות
את
התקנון
ולהאציל
עליה
את
הסמכות
למנות
מנהל
חדש
,
תוך
המלצה
להעביר
את
הראל
מתפקידו
.

כן
תתבקש
האספה
הכללית
לאשר
את
מאזן
הקרן
לשנת
88
ואת
מינוי
רואי
החשבון
.

אהרן
הראל
אמר
בתגובה
:
"
הצעתי
לערמון
שאתפטר
מיד
אך
הוא
הציע
לי
לצאת
לחופשה
ללא
תשלום
.

התנאי
שלי
הוא
מינוי
בורר
חיצוני
שיבדוק
את
כל
ההשמצות
נגדי
.

חוץ
מזה
אני
לא
רוצה
להישאר
.

אני
לא
סומך
על
ועדת
הבדיקה
.

היא
לא
אמינה
בעיני
.

איאבק
בכל
האמצעים
,
כולל
אמצעים
משפטיים
כדי
להשיג
בורר
חיצוני
"
.

בהחלט
אפשר
.

על
המשטרה
לקבל
החלטה
שבפקודות
הקבע
של
השוטרים
ייאמר
במפורש
ששוטרים
לא
ייצאו
למשמרת
ללא
אפוד
מגן
.

עד
כה
קבעו
ההנחיות
שרק
בתפקידים
ולמשימות
מיוחדות
יש
להצטייד
באפוד
מגן
.

ייתכן
שיהיה
צורך
להכין
אפודי
מגן
קלים
יותר
.

אפודי
המגן
הקיימים
,
נועדו
לגונן
על
השוטרים
מפני
כדורי
תת
-
מקלע
.

האחראים
על
פיתוח
טכנולוגיות
שעוסקות
במיגון
,
צריכים
לייצר
אפודים
שיהיו
עמידים
בפני
סכינים
.

דבר
שני
:
חשוב
מאוד
ששוטרים
ינועו
בסיורים
רק
בצמדים
ובשלשות
.

כמו
-
כן
יש
לפתח
ואני
משוכנע
שכבר
מפתחים
במשטרה
תרגולות
וטכניקות
של
שמירה
והגנה
הדדית
של
השוטרים
זה
על
זה
.

ההוראות
הקיימות
של
פתיחה
באש
נותנות
תשובה
מלאה
למקרי
תקיפה
כאלה
.

על
-
פי
הפקודות
הקיימות
,
ברור
לכל
שוטר
שאם
מישהו
מתנפל
עליו
עם
סכין
,
הוא
רשאי
לפתוח
עליו
באש
.

אין
ספק
שאחרי
האירועים
שהתרחשו
בהר
הבית
השוטרים
משמשים
מטרה
לכל
הגורמים
הקיצוניים
המוזנים
על
-
ידי
התעמולה
הארסית
של
אישים
איסלאמיים
בעלי
עמדות
קיצוניות
.

ברור
שאנו
עדים
באחרונה
להתפתחויות
שלא
הכרנו
בעבר
,
בעולם
המוסלמי
הקיצוני
.

אנו
רואים
יותר
מקרים
של
צעירים
פלשתינאים
המושפעים
מן
התעמולה
הארסית
ומוכנים
להסתכן
ולעתים
אף
להקריב
את
עצמם
ולהתאבד
כדי
להשיג
את
מטרתם
.

המציאות
החדשה
הזו
,
מחייבת
יתר
ערנות
וחשדנות
מצדם
של
השוטרים
.

היא
גם
מצדיקה
פיתוח
טכניקות
חדשות
של
הגנה
עצמית
,
כדי
להגביר
את
ביטחונם
האישי
של
השוטרים
ולמנוע
הישנות
מקרי
הדקירות
באמצעות
סכינים
שהיינו
עדים
להם
בימים
האחרונים
.

אני
מאמין
שמי
שבחר
במקצוע
הזה
,
ער
לכל
הסיכונים
הכרוכים
בכך
ואירוע
כמו
זה
שהיינו
עדים
לו
אתמול
בירושלים
,
איננו
משפיע
על
תפקודם
ועל
המוראל
שלהם
.

בגוף
כמו
המשטרה
קיימת
תחושה
של
סולידאריות
,
שייכות
ומסירות
,
המאפשרת
ללובשי
המדים
להמשיך
ולמלא
את
המשימות
הקשות
המוטלות
עליהם
.

הסנאטור
הרפובליקאי
רודי
בושוויץ
,
שאיבד
בשבוע
שעבר
את
מושבו
אחרי
שתקף
את
חוסר
נאמנותו
של
יריבו
לעם
היהודי
,
התנצל
בפומבי
לפני
הקהילה
היהודית
בעיר
מגוריו
מיניאפוליס
,
במדינת
מינסוטה
.

הוא
העביר
את
התנצלותו
בכתב
-
יד
אל
רב
בית
הכנסת
הרפורמי
"
מקדש
ישראל
"
,
שהוא
ומשפחתו
חברים
בו
זה
30
שנה
.

הוא
אמר
,
כי
הוא
מתנצל
שהרשה
למטה
הבחירות
שלו
לצאת
בהתקפה
הזו
,
מתנצל
על
"
נזק
כלשהו
אם
נגרם
"
,
ומקבל
"
אחריות
מלאה
"
למעשה
.

האיש
שהביס
את
בושוויץ
,
פול
וולסטן
אמר
בינתיים
,
כי
אין
הוא
רואה
סתירה
בין
תמיכה
בישראל
ובין
ביקורת
פומבית
עליה
.

הוא
מאמין
,
כי
לפלשתינאים
בשטחים
תינתן
"
מולדת
כלשהי
"
,
שאם
לא
כן
"
ילדים
פלשתינאיים
וישראליים
יוסיפו
להרוג
אלה
את
אלה
עוד
דורות
רבים
"
.

וולסטון
,
פרופסור
בן
46
למדע
המדינה
,
איש
המפלגה
הדמוקרטית
,
ניצח
ביום
ג
שעבר
את
רודי
בושוויץ
,
מן
הסנאטורים
היהודיים
הבולטים
ביותר
בוואשינגטון
.

ניצחון
וולסטון
היה
הסנסאציה
הגדולה
ביותר
של
הבחירות
לקונגרס
בארה"ב
,
והוא
הגיח
בן
-
לילה
מאלמוניות
אקדמית
אל
עמודו
הראשון
של
"
ניו
יורק
טיימס
"
,
ואל
תוכנית
הטלוויזיה
רבת
-
היוקרה
"
נייטליין
"
.

היומיים
האחרונים
של
מערכת
הבחירות
עמדו
בסימן
התקפה
של
תומכי
בושוויץ
על
מידת
נאמנותו
של
וולסטון
לקהילה
היהודית
ולעם
היהודי
.

משקיפים
פוליטיים
במינסוטה
מאמינים
,
כי
ההתקפה
הזו
,
על
נייר
המכתבים
הרשמי
של
בושוויץ
אם
כי
לא
בחתימתו
,
עלתה
לסנאטור
הרפובליקאי
במושבו
.

היא
עוררה
עליו
ביקורת
כללית
במדינתו
ומחוצה
לה
.

בבית
הכנסת
הרפורמי
במיניאפוליס
,
שבושוויץ
הוא
אחד
מחבריו
,
נשא
בליל
שבת
הרב
המקומי
דרשה
ארוכה
בגנות
ההתקפה
.

פעילים
בקהילה
היהודית
של
מינסוטה
התאוששו
במהירות
מהלם
תבוסתו
של
בושוויץ
,
והתחילו
ביום
ו
הכנות
לארגן
לוולסטון
ביקור
בישראל
,
עוד
לפני
שיושבע
לסנאטור
,
בתחילת
ינואר
.

יו"ר
מטה
הבחירות
של
וולסטון
,
הפרקליט
היהודי
סם
קפלן
,
אמר
בראיון
טלפוני
ממיניאפוליס
,
כי
"
ישראל
היא
נושא
כל
-
כך
חשוב
,
שכל
פוליטיקאי
אמריקאי
צריך
לעמוד
עליו
מקרוב
"
.

וולסטון
מעולם
לא
ביקר
בישראל
.

ההתקפה
על
יהדותו
,
שנכללה
במכתב
לאלפי
יהודים
מינסוטיים
,
עסקה
גם
בקשרי
וולסטון
עם
גסי
גקסון
,
מראשי
האגף
השמאלי
של
המפלגה
הדמוקרטית
בארה"ב
.

וולסטון
היה
יו"ר
מטהו
של
גקסון
במינסוטה
,
במהלך
הבחירות
המוקדמות
לנשיאות
ב88
.

המכתב
האשים
את
וולסטון
,
כי
הוא
מעולם
לא
התנער
מהשקפותיו
של
גקסון
על
ישראל
ועל
המזה"ת
עניין
שוולסטון
מכחיש
.

בהתבטאות
ראשונה
על
ישראל
אחרי
בחירתו
אמר
וולסטון
לתחנת
טלוויזיה
מקומית
במינסוטה
,
כי
הוא
תומך
תקיף
של
ישראל
,
ומתנגד
לכל
קיצוץ
בסיוע
האמריקאי
,
באשר
"
אני
חושש
שזה
יזין
את
האשליה
של
ארצות
אחרות
,
דוגמת
עיראק
,
שהן
יוכלו
להשמיד
את
ישראל
"
.

וולסטון
הוסיף
:
"
באותה
מידה
,
מתוך
אהבת
ישראל
,
יכול
אדם
להיות
ביקורתי
כלפי
ממשלה
מסוימת
ואני
אמנם
הייתי
ביקורתי
על
מפלגת
הליכוד
בישראל
,
שאותה
אני
חושב
לממשלה
ימנית
.

אני
חושב
,
כי
נחוץ
קצת
משא
-
ומתן
,
וקצת
התפייסות
,
ואני
חושב
שבסופו
של
דבר
יהיה
הסדר
כלשהו
של
שטחים
תמורת
שלום
.

ואני
מדבר
ספציפית
על
הגדה
המערבית
ועל
עזה
"
.

על
אופי
ההסדר
אמר
הסנאטור
החדש
,
כי
הוא
חושב
ש"בסופו
של
דבר
יהיה
סוג
כלשהו
של
מולדת
,
ואני
חושב
שהיא
תהיה
מפורזת
.

"
המצב
הנוכחי
"
,
הדגיש
וולסטון
,
"
אינו
יכול
להימשך
,
שאם
לא
כן
יוסיפו
ילדים
פלשתינאים
וישראלים
להרוג
אלה
את
אלה
עוד
דורות
רבים
"
.

שלשום
השתתפו
ולסטון
,
רעייתו
הלא
-
יהודיה
שילה
,
וראש
מטה
הבחירות
שלו
סם
קפלן
,
בתפילת
ערב
שבת
בבית
הכנסת
הרפורמי
של
מיניאפוליס
.

רב
בית
הכנסת
,
סטיבן
פינסקי
,
אמר
,
כי
בהתקפה
על
יהדותו
של
וולסטון
היתה
כרוכה
"
אי
-
הבנה
של
כללי
המשחק
,
אשר
שירתו
אותנו
כל
-
כך
טוב
כיהודים
"
,
בארה"ב
.

גדול
עיתוני
מינסוטה
,
"
סטאר
טריביון
"
,
ציטט
בעמודו
הראשון
פעילים
פרו
-
ישראליים
בוואשינגטון
,
שאמרו
:
"
אנחנו
מתאבלים
על
אבדנו
של
רודי
בושוויץ
,
אבל
איננו
מתאבלים
על
ניצחון
וולסטון
.

הוא
יכול
להיות
ידיד
פוטנציאלי
"
.

ח"כ
רענן
כהן
(
מערך
)
הגיש
הצעה
דחופה
לסדר
היום
,
בתביעה
ממשרדי
האוצר
והפנים
לחלץ
את
יישובי
הדרוזים
ממצוקתם
הכספית
.

ח"כ
כהן
אומר
כי
לא
ייתכן
שבני
עדה
זו
המשלמים
בדם
בניהם
,
חודש
אחר
חודש
,
יתקשו
לקבל
מים
,
בשל
אי
-
פירעון
חובות
ל"מקורות
"
.

לדבריו
,
הכפר
בית
-
גאן
שיכל
עד
כה
36
מבניו
,
3
מהם
מבני
משפחה
אחת
.

כפר
זה
נאלץ
לשבות
במשך
11
יום
בשל
חוב
של
מאות
אלפי
שקלים
ל"מקורות
"
.

רענן
כהן
תובע
מממשלת
ישראל
"
לעשות
הכל
כדי
למנוע
מהיישובים
הדרוזים
לממש
את
האיום
ולשבות
משום
שמדובר
בעדה
נאמנה
המתייצבת
לימין
מדינת
ישראל
גם
בימים
אלה
"
.

שר
האוצר
יצחק
מודעי
ושר
התקשורת
רפאל
פנחסי
מנסים
לגייס
רוב
עבור
המועמדים
שהציעו
כל
אחד
בנפרד
לתפקיד
מנכ"ל
חברת
בזק
.

מחרתיים
יתכנס
דירקטוריון
החברה
לבחור
את
המנכ"ל
שיחליף
את
צבי
אמיד
.

מודעי
הציע
למשרה
את
שלום
ארד
,
לשעבר
סגן
מפקד
חיל
הקשר
והאלקטרוניקה
.

פנחסי
הציע
למנות
לתפקיד
את
מנכ"ל
רשות
הדואר
,
יצחק
קאול
.

עקב
התנגדותו
של
מודעי
להצעתו
של
פנחסי
,
סוכם
כי
כל
אחד
מהשרים
יציע
לדירקטוריון
את
מועמדו
,
וחברי
הדירקטוריון
יכריעו
בין
השניים
.

דירקטוריון
בזק
מונה
15
איש
,
מהם
שלושה
נציגי
משרד
התקשורת
:
מנכ"ל
המשרד
אבי
דורון
,
עוזר
השר
שמואל
עמיאל
,
וראש
אגף
הכלכלה
ניצן
יוצר
.

למשרד
האוצר
שני
נציגים
בדירקטוריון
:
סגן
הממונה
על
התקציבים
והאחראי
על
תחום
התקשורת
רם
בלינקוב
,
וסגן
החשב
הכללי
ברוך
טפר
.

באחרונה
צורפו
לדירקטוריון
לפי
המלצת
השר
פנחסי
עקיבא
אטון
,
ומקורבו
של
פנחסי
עמוס
ברכה
.

על
-
פי
המלצת
מודעי
צורף
לדירקטוריון
יהודה
דרורי
,
לשעבר
הממונה
על
שוק
ההון
באוצר
.

יו"ר
בזק
,
יורם
אלסטר
,
אמר
אמש
כי
חברי
הדירקטוריון
קיבלו
מסמך
,
שבו
מפורטים
קורות
החיים
של
שני
המועמדים
.

ארד
וקאול
הוזמנו
להופיע
מחרתיים
בפני
הדירקטוריון
.

אלסטר
אמר
כי
הוא
מקווה
שהבחירה
תהיה
על
-
פי
שיקול
הדעת
המקצועי
של
הדירקטורים
.

תנועת
שלום
-
עכשיו
תובעת
במכתב
לשר
המשפטים
,
דן
מרידור
,
להגדיר
את
תנועת
כך
כארגון
טרוריסטי
.

בפנייתה
טענה
שלום
-
עכשיו
כי
כך
עונה
על
הגדרות
ארגון
טרור
כפי
שנקבעו
בחוק
,
וביקשה
משר
המשפטים
להעלות
את
הנושא
בישיבת
הממשלה
הקרובה
.

במכתבה
למרידור
טוענת
שלום
-
עכשיו
כי
באחרונה
חלה
הקצנה
ניכרת
בהתבטאויותיה
ופעולותיה
של
תנועת
כך
.

מגמה
זו
באה
לכדי
ביטוי
בקריאות
לאחוז
בנשק
ובאיומים
לפגוע
באישים
שונים
.

בתביעתה
,
להגדרת
כך
כארגון
טרור
,
מסתמכת
שלום
-
עכשיו
על
הפקודה
למניעת
טרור
,
המגדירה
ארגון
טרוריסטי
כ"חבר
אנשים
המשתמש
בפעולותיו
במעשי
אלימות
העלולים
לגרום
למותו
של
אדם
או
לחבלתו
,
או
באיומים
במעשי
אלימות
לאלה
"
.

מצבו
של
השוטר
עופר
חאגבי
,
שנדקר
אתמול
בבוקר
ברח
הנביאים
בירושלים
על
ידי
צעיר
ערבי
משכם
,
מוסיף
להיות
קשה
והוא
טרם
יצא
מכלל
סכנה
.

חאגבי
נותח
למעלה
משש
שעות
בביה"ח
הדסה
עין
-
כרם
ועדיין
שוהה
בחדר
ההתאוששות
.

בשעת
הדקירה
לא
לבשו
חאגבי
וחבריו
את
אפודי
המגן
,
כפי
שנצטוו
השוטרים
לעשות
באחרונה
.

הדוקר
אמין
אחמד
עבד
ראבו
בן
17
משכם
,
נורה
ברגלו
ונעצר
.

חאגבי
,
תושב
נתניה
וצוער
בקורס
סמלים
של
המשטרה
,
שהה
בירושלים
במסגרת
כוחות
התגבור
שהובאו
לעיר
מאז
האירועים
בהר
הבית
,
בבקעה
ובהלוויית
כהנא
.

אתמול
סמוך
לשעה
9:00
בבוקר
,
צעד
חאגבי
עם
שלושה
מחבריו
ברח
הנביאים
ליד
אזור
המאפיות
,
במהלך
סיור
שגרתי
.

לפתע
הגיח
מחנות
עצים
ברח
הנביאים
14
צעיר
ערבי
,
כשסכין
גדול
בידו

חברו
לסיור
בס
חש
אליו
,
השכיב
אותו
על
המדרכה
ושלף
את
הסכין
מגופו
.

"
הוא
התמוטט
על
מכונית
פגו
"
,
סיפר
אתמול
בס
,
"
השכבתי
אותו
על
הרצפה
והוצאתי
את
הסכין
.

הרבה
דם
פרץ
וניסיתי
לחסום
את
הדם
.

אמבולנס
הגיע
מהר
"
.

שני
השוטרים
האחרים
שהשתתפו
בסיור
רדפו
אחר
הדוקר
בכיוון
מגרש
החניה
הסמוך
וירו
ברגליו
בתת
מקלע
"
עוזי
"
שברשותם
.

הדוקר
נפצע
באורח
קל
ונלכד
.

מחקירתו
עולה
כי
הוא
תושב
שכם
הלומד
במכללת
אבו
-
דיס
.

לפני
יומיים
נסע
לבקר
חבר
ביריחו
ואתמול
בבוקר
הגיע
עם
אוטובוס
לירושלים
.

הוא
פנה
לחנות
סכינים
במזרח
העיר
,
רכש
סכין
גדול
ומשם
צעד
רגלית
במעלה
רח
הנביאים
,
נכנס
לחנות
העצים
והמתין
.

כאשר
עברו
ארבעת
השוטרים
בפתח
החנות
הגיח
הדוקר
כשהסכין
בידו
ודקר
את
עופר
חאגבי
.

תוך
זמן
קצר
חשו
למקום
כוחות
משטרה
גדולים
וצוותים
של
מד"א
.

הם
טיפלו
שעה
ארוכה
בעופר
חגבי
,
שאיבד
דם
רב
ואיבד
את
הכרתו
.

חגבי
הובא
להדסה
עין
-
כרם
כשהוא
ללא
דופק
ומונשם
.

לאחר
טיפול
קצר
בחדר
מיון
הוא
הוכנס
מיד
לחדר
הניתוחים
,
שם
עמלו
כירורגים
על
איחוי
העצבים
וכלי
הדם
שנקרעו
מהסכין
.

מצבו
של
הדוקר
שנפגע
ברגל
הוגדר
קל
,
וגם
הוא
נלקח
להדסה
עין
כרם
שם
קיבל
טיפול
.

השוטר
וחבריו
לא
לבשו
אפודות
מגן
ומיד
לאחר
הדקירה
הורה
מפכ"ל
המשטרה
רב
ניצב
יעקב
טרנר
לשוטרים
בעיר
להקפיד
על
הוראה
זו
.

לדוקר
לא
היה
עבר
פלילי
,
או
ביטחוני
.

הוא
נחקר
ארוכות
על
ידי
השב"ך
,
המנסה
לברר
האם
פעל
באופן
עצמאי
,
או
נשלח
על
ידי
ארגון
וכן
מה
היה
המניע
למעשהו
.

טרנר
אמר
כי
היה
קשה
למנוע
אירוע
כזה
.

הוא
שיבח
את
התגובה
של
השוטרים
שהיו
בסביבה
.

"
לולא
כן
לא
היו
פוגעים
ותופסים
את
הדוקר
"
אמר
.

טרנר
הורה
לבדוק
מדוע
לחגאבי
ושאר
השוטרים
לא
היו
אפודי
מגן
,
אם
כי
הדגיש
כי
אין
ביטחון
שהדקירה
היתה
נמנעת
גם
אם
הוא
היה
לבוש
אפוד
.

המפכ"ל
הוסיף
כי
השוטרים
סיירו
בקטע
זה
של
הרחוב
שבין
מוסרארה
לשער
שכם
,
כדי
לאבטח
מתפללים
העושים
דרכם
בשבת
לכותל
המערבי
ובחזרה
.

לאחר
הפיגוע
נסגר
האזור
וכל
הסוחרים
נעלו
את
החנויות
.

זהו
המקרה
השני
של
דקירת
שוטר
באותו
אזור
בתוך
עשרה
ימים
.

העלייה
בשיעור
הקשישים
בארץ
העמידה
צורך
לבחון
חלופות
שונות
למסגרות
טיפוליות
בקשישים
.

אחת
מהן
היא
"
המשפחתון
"
,
ניסוי
שהשלים
את
שנת
הפעילות
הראשונה
שלו
.

רעיון
ה"משפחתון
"
פותח
בחסות
האגודה
למתן
שירות
לקשישים
(
אש"ל
)
ובשיתוף
היחידה
למפעלים
מיוחדים
במוסד
לביטוח
הלאומי
.

העיקרון
שהנחה
את
צוות
הפיתוח
היה
כי
משפחה
צעירה
שתקבל
לביתה
כ10
קשישים
,
תוכל
להעניק
להם
סביבה
חברתית
תומכת
במשך
רוב
שעות
היום
ותקל
על
הצוות
הסיעודי
או
המשפחה
את
לחץ
הטיפול
בקשיש
.

טבריה
נבחרה
כאתר
הניסוי
לפרויקט
,
לאחר
שענתה
על
שני
קריטריונים
:
נכונות
גבוהה
ברשות
המקומית
,
ומעורבות
אינטנסיווית
של
בני
משפחות
הקשישים
בטיפול
בהם
.

במימון
הפרויקט
השתתפו
עיריית
טבריה
,
הלשכה
לשירותים
חברתיים
,
לשכת
הבריאות
וקופת
חולים
.

שני
המשפחתונים
שהופעלו
מספקים
לקשישים
שתי
ארוחות
ביום
,
עבודות
,
הרצאות
,
והפעלה
חברתית
.

הקשישים
שנבחרו
לפרויקט
הם
בעלי
תשישות
פיסית
או
נפשית
,
או
תפקוד
עצמי
לקוי
,
המתגוררים
באופן
עצמאי
בבתיהם
,
ומהווים
מעמסה
טיפולית
על
בני
המשפחה
.

לדברי
אנשי
היחידה
למפעלים
מיוחדים
במוסד
לביטוח
לאומי
,
המודל
שפותח
מתאים
ליישובים
קטנים
בהם
אין
כדאיות
כלכלית
לבניית
מעונות
יום
לקשישים
.

רוב
מורשעי
משפט
גבעתי
ב
החליטו
שלא
לערער
על
הרשעתם
ועל
גזרי
הדין
שהוטלו
עליהם
לפני
11
יום
.

הנאשמים
הורשעו
בבית
הדין
הצבאי
של
פיקוד
הדרום
בגרימת
חבלה
חמורה
ונידונו
לעונשי
מאסר
על
תנאי
ולהורדה
בדרגה
.

בימים
האחרונים
התנהלו
שיחות
ודיונים
בין
רוב
הנאשמים
לסניגוריהם
וגובשה
דעה
כי
אין
מקום
לערער
על
העונשים
שהוטלו
עליהם
.

סמל
גדי
גנבה
שהורשע
ונידון
לעונש
מאסר
על
תנאי
ולהורדה
לדרגת
טוראי
,
לא
יערער
.

נאשם
נוסף
סמל
ראשון
אלי
שוקרון
,
שהורשע
ונידון
לעונש
מאסר
על
תנאי
ולהורדה
לדרגת
טוראי
לא
יערער
.

המורשע
הבכיר
ביותר
המג"ד
רב
סרן
יצחק
לויט
אשר
הורשע
ונידון
לעונש
מאסר
על
תנאי
ולהורדה
לדרגת
סגן
,
אמר
אמש
כי
הנטייה
של
הסניגורים
שלו
היא
שלא
לערער
על
פסק
הדין
וגזר
הדין
.

לדבריו
באופן
אישי
הוא
היה
בעד
ערעור
,
אך
נוכח
השיחות
והמלצות
הסניגורים
,
הנטייה
היא
שלא
לערער
לבית
הדין
הצבאי
לערעורים
.

עם
זאת
,
אמר
אמש
לויט
כי
היום
בצהרים
תפול
ההכרעה
הסופית
.

נאשם
נוסף
סגן
עופר
רשף
,
היחידי
שנידון
לעונש
מאסר
של
חודשיים
בפועל
והורדה
לדרגת
סמל
,
החליט
לערער
על
ידי
בא
כוחו
עורך
הדין
משה
ישראל
,
אך
בשלב
זה
טרם
הוכן
הערעור
הסופי
.

אם
אכן
יגיש
עו"ד
ישראל
ערעור
לבית
הדין
הצבאי
לערעורים
,
הוא
יתייחס
למתן
הפקודות
הבלתי
חוקיות
בעליל
שניתנו
לחיילים
.

גם
התביעה
הצבאית
החליטה
שלא
לערער
על
קולת
העונש
,
אך
במקרה
שמישהו
בקרב
הנאשמים
שהורשעו
יגיש
ערעור
,
תגיש
גם
התביעה
הצבאית
ערעור
נגדי
.

בניגוד
לנאשמי
משפט
גבעתי
ב
הנאשמים
במשפט
גבעתי
א
ערערו
בזמנו
על
פסק
הדין
וגזר
הדין
,
ומספר
ימים
לאחר
שהוגש
הערעור
,
ביטלו
את
הערעור
לאחר
שהובטח
להם
כי
בצה"ל
יקלו
בעונשם
והם
יקבלו
חנינה
.

ואכן
עונשם
של
נאשמי
משפט
גבעתי
א
הוקל
.

מהפרקליטות
הצבאית
העבירו
בימים
האחרונים
את
חומר
החקירה
בכל
הקשור
לקצינים
הבכירים
ששמותיהם
הוזכרו
במשפט
גבעתי
ב
למשטרה
הצבאית
,
אשר
בודקת
עתה
את
החומר
ותזמן
לחקירה
את
מח"ט
גבעתי
לשעבר
אל"ם
אפי
איתם
.

בכל
הקשור
לאלוף
יצחק
מרדכי
ולתת
אלוף
יעקב
אור
,
הפרקליט
הצבאי
הראשי
טרם
החליט
אם
להורות
על
פתיחת
החקירה
בנושא
שלהם
.

מנהל
המחלקה
לאפידמיולוגיה
קלינית
במרכז
הרפואי
שיבא
,
פרוף
ברוך
מודן
,
זכה
בפרס
קרן
סמואל
ופאולה
אלקלס
ז"ל
לשנת
1990
.

הפרס
בסך
15
אלף
פראנקים
שווייצריים
ניתן
לצורך
ביצוע
מחקרים
עתידיים
.

פרוף
מודן
נבחר
פה
אחד
על
פי
המלצת
המדען
הראשי
של
משרד
הבריאות
,
פרוף
עודד
אברמסקי
.

הפרס
ניתן
לו
על
מפעל
חייו
ותרומתו
המדעית
והציבורית
בתחום
האפידמיולוגיה
הקלינית
.

פרוף
אברמסקי
ציין
כי
הפרס
הוענק
עבור
התרומה
לעריכת
מחקרים
אפידמיולוגיים
שתרמו
להבנת
מחלות
כמו
סכרת
ולחץ
דם
,
ועל
מחקרים
בהתפתחות
מחלות
,
כמו
לדוגמא
הקשר
בין
הקרנות
למחלת
גזזת
והופעת
גידולים
אחרים
.

זו
השנה
הרביעית
שהפרס
מחולק
לאנשי
רפואה
.

בעבר
קיבלו
את
הפרס
פרוף
גדעון
אורצקי
מהמרכז
הרפואי
"
הדסה
"
,
פרוף
שמעון
גליק
,
כדיקן
הפקולטה
למדעי
הבריאות
באוניברסיטת
בן
גוריון
וד"ר
איתן
ברנע
מבית
החולים
רמב"ם
בחיפה
.

פקידי
ממשל
בוואשינגטון
אומרים
כי
הנשיא
בוש
מתכנן
את
המתקפה
הצבאית
נגד
כוחות
הכיבוש
של
עיראק
בכוויית
לתקופת
האביב
,
לאחר
שהעיצומים
הכלכליים
נגד
עיראק
ישפיעו
,
ולאחר
סיום
התקופה
הגשומה
,
שבה
יש
קושי
גדול
לניידות
כוחות
תוקפים
באזור
כוויית
ודרום
עיראק
.

פקידי
הממשל
,
המצוטטים
שלא
לייחוס
בעיתונות
האמריקאית
בסוף
השבוע
,
אומרים
כי
קשה
לשער
שבוש
יחליט
לנקוט
פעולה
יזומה
בטרם
הגעת
הכוחות
האמריקאיים
הנוספים
לסעודיה
,
שתושלם
כנראה
רק
באמצע
ינואר
.

בין
ינואר
למארס
עדיין
ישרור
מזג
אוויר
לא
נוח
ללחימה
ובתחילת
מארס
יחל
חודש
הרמדאן
,
שלקראת
סיומו
יימצאו
מאות
אלפים
ואולי
מיליונים
של
מוסלמים
מרחבי
העולם
על
אדמת
סעודיה
,
לצורך
החאג
.

הצפי
של
מומחים
לענייני
הגנה
בוואשינגטון
,
אפוא
,
הוא
כי
אולטימאטום
התקפי
של
ממשל
בוש
יידחה
עד
לחודשים
אפריל
-
מאי
של
השנה
הבאה
,
אף
כי
קיימת
מודעות
רבה
בממשל
לבעייתיות
הפוליטית
שבהחזקת
כוחות
גדולים
בתחומי
סעודיה
בעת
קיומו
של
החאג
.

ואשינגטון
ממשיכה
בינתיים
לשלוח
איומים
נגד
כוחות
הכיבוש
של
עיראק
בכוויית
.

מזכיר
ההגנה
של
ארה"ב
,
ריצארד
צייני
,
אמר
שלשום
כי
הממשל
אינו
מתכוון
להחליף
את
הכוחות
המוצבים
במפרץ
בשיטה
של
רוטאציה
.

הודעתו
משקפת
שינוי
במדיניות
הממשל
,
שהכריז
לפני
כחודש
שבכוונתו
להחליף
את
החיילים
המוצבים
בסעודיה
על
בסיס
קבוע
.

מומחים
אחדים
אמרו
כי
מטרת
ההודעה
היא
להחריף
את
האיום
ההתקפי
על
עיראק
ולאותת
כי
אופציה
התקפית
עשויה
להינקט
בקרוב
.

מומחים
אחרים
סבורים
כי
הסיבה
פשוטה
יותר
:
אם
יוזרמו
כוחות
גדולים
כל
-
כך
למפרץ
,
לא
יימצאו
כוחות
מספיקים
בעורף
כדי
להחליף
את
אלה
שבחזית
.

פקידי
ממשל
שצוטטו
בעיתונות
האמריקאית
בסוף
השבוע
,
אמרו
כי
החלטת
הממשל
להודיע
על
פרישת
כוחות
נוספים
במפרץ
נובעת
מהרצון
להדק
את
הלחץ
על
עיראק
,
כדי
שסדאם
חוסיין
"
יחזור
לעשתונותיו
"
.

"
המפתח
הוא
לשלוח
לבגדאד
מסר
ברור
,
שאי
-
אפשר
לטעות
בו
,
כי
אנחנו
רציניים
"
,
אמר
אתמול
מזכיר
המדינה
,
גיימס
בייקר
,
בטרם
שובו
לוואשינגטון
ממסע
בן
שבוע
בבחריין
,
סעודיה
,
מצרים
,
טורקיה
,
בריה"ם
,
לונדון
ופאריס
.

לדבריו
,
קיבל
את
הסכמת
ראשי
המדינות
הללו
לשימוש
בכוח
נגד
עיראק
,
אם
האופציות
האחרות
לא
יפעלו
.

במהלך
סיורו
נפגש
בייקר
גם
עם
שר
החוץ
של
סין
,
בעת
ששהה
בקהיר
.

בייקר
אמר
אתמול
כי
החישוקים
המהדקים
את
חברי
הכוח
הרב
-
לאומי
במפרץ
נותרו
איתנים
,
וכי
חילוקי
הדעות
היחידים
הם
בשאלה
כמה
זמן
להמתין
כדי
לאפשר
לעיצומים
הכלכליים
לפעול
את
פעולתם
.

בייקר
נפגש
אתמול
עם
נשיא
צרפת
,
פראנסואה
מיטראן
.

שני
המנהיגים
אמרו
כי
הקואליציה
נגד
עיראק
איתנה
ומאוחדת
ואף
תישאר
כך
.

אף
אחד
מהם
לא
שלל
את
האופציה
הצבאית
כדי
לאלץ
את
עיראק
לצאת
מכוויית
,
אך
צרפת
אמרה
כי
תילחם
רק
על
בסיס
של
החלטת
או"ם
מפורשת
.

שיחותיו
של
בייקר
בפאריס
היו
הקריטיות
ביותר
,
מכיוון
שפקידים
אמריקאים
אמרו
שאין
זה
ברור
אם
גדודים
צרפתיים
ישתתפו
בלחימה
.

פאריס
היתה
תחנתו
האחרונה
של
בייקר
בסיורו
.

בביקורו
בבריטניה
סיכם
בייקר
עם
ראש
הממשלה
,
מארגרט
תאצר
,
כי
מועצת
הביטחון
של
האו"ם
תתבקש
שוב
לאשר
שימוש
בכוח
כדי
לפנות
את
עיראק
מכוויית
.

ראש
הממשלה
,
מרגרט
תאצר
,
סבורה
שההחלטות
שכבר
נתקבלו
על
-
ידי
המועצה
מאפשרות
התקפה
על
עיראק
,
אך
הסכימה
לקבל
אישור
נוסף
לכך
.

בייקר
מסר
לתאצר
שבריה"ם
וסין
לא
יטילו
וטו
על
הצעת
החלטה
כזאת
.

גורמים
אמריקאיים
מסרו
,
מפי
פקיד
בכיר
בפמלייתו
של
שר
החוץ
,
שבייקר
מפקפק
ברצונם
של
הסורים
להיות
מעורבים
בהתקפה
על
עיראק
.

מומחים
בוואשינגטון
אומרים
כי
בשבועות
הקרובים
ימשיך
הממשל
להדק
את
הלחץ
על
סדאם
חוסיין
במישור
המדיני
ובמישור
הצבאי
.

במישור
המדיני
,
יימשכו
ההתייעצויות
בין
המדינות
החברות
בקואליציה
האנטי
-
עיראקית
,
יישמעו
הצהרות
נוקשות
ויינקטו
יוזמות
נוספות
באו"ם
,
בנוסף
על
הצעת
ההחלטה
שתתיר
שימוש
בכוח
נגד
עיראק
,
במקרה
הצורך
,
אשר
ואשינגטון
מעבדת
עתה
בסיוע
עמיתותיה
באו"ם
.

במישור
הצבאי
,
יוזרמו
כוחות
אמריקאיים
נוספים
לחצי
-
האי
-
ערב
,
כדי
להגיע
למצבת
כוחות
של
430,000
איש
בתחילת
השנה
הבאה
.

בסיום
הפרישה
המתוכננת
,
תשתווה
עוצמתו
הקרקעית
של
הכוח
הרב
-
לאומי
לעוצמת
הצבא
העיראקי
ותוגבר
מאוד
עוצמתו
האווירית
והימית
.

במסיבת
עיתונאים
אמר
צייני
,
כי
התגבורת
כוללת
,
בין
היתר
,
שלוש
נושאות
מטוסים
,
אניית
מערכה
,
למעלה
מ001,000
חיילים
ומלחים
ומאות
טנקים
מדגם
אם
-
1
-
איי
-
1
,
הנחשב
לטנק
המערכה
האמריקאי
החדיש
ביותר
.

התגבורת
כוללת
גם
שתי
דיוויזיות
שריון
המוצבות
כיום
בגרמניה
.

כוח
ההתקפה
יושלם
עד
ראשית
השנה
הבאה
ויהיה
זה
הכוח
הצבאי
האמריקאי
הגדול
ביותר
בשטח
זר
מאז
וייטנאם
;
צבא
ארה"ב
בווייטנאם
הגיע
ל543,000
ב1969
.

חברים
בכירים
בקונגרס
משתי
המפלגות
מתחו
ביקורת
חריפה
על
כך
שבוש
לא
נועץ
בהם
בטרם
החליט
על
הגדלת
מצבת
הכוחות
במפרץ
.

בין
המבקרים
היה
גם
חבר
בית
הנבחרים
ויליאם
ברומפילד
,
איש
מפלגתו
של
בוש
,
שהוא
הרפובליקאי
הבכיר
ביותר
בוועדת
החוץ
של
הקונגרס
.

בשבועות
האחרונים
החלה
להתארגן
בארה"ב
תנועה
גדולה
של
שחורים
,
המתנגדים
למלחמה
במפרץ
,
בצד
כמה
קבוצות
אנטי
-
מלחמתיות
קטנות
שאינן
מבוססות
על
מאפיינים
גזעיים
.

סקר
דעת
-
קהל
שנערך
בשבוע
שעבר
בקרב
אזרחים
שהשתתפו
בבחירות
לבתי
הנבחרים
האמריקאיים
(
בטרם
הודעת
הנשיא
על
משלוח
הכוחות
הנוספים
)
,
מעלה
כי
71
%
מבין
הנשאלים
הלבנים
צידדו
בהצבת
הכוחות
האמריקאיים
במפרץ
ורק
44
%
משחורי
העור
אמרו
כי
הם
תומכים
בהצבת
הכוחות
האמריקאיים
שם
.

שרי
החוץ
של
מצרים
ושל
סעודיה
,
ד"ר
איצמת
עבד
אל
-
מגיד
וסעוד
אל
-
פייסל
,
נפגשו
אתמול
עם
הנשיא
אסד
בעיר
הנמל
לטקיה
.

הם
דנו
בשאלה
אם
להשתתף
במתקפה
אמריקאית
אפשרית
על
עיראק
וכיצד
להתייחס
להצעת
החלטה
שמתכוונת
ארה"ב
להעביר
במועצת
הביטחון
של
האו"ם
,
שלפיה
תאוזכר
בפירוש
אופציה
צבאית
כנגד
עיראק
.

סוריה
תשלח
12
אלף
חיילים
נוספים
לסעודיה
בשבועות
הקרובים
.

לפי
שעה
נמצאים
בסעודיה
7,000
חיילים
סוריים
ו34
אלף
חיילים
מצריים
.

פקיד
אמריקאי
בכיר
אמר
ביום
שישי
,
כי
ארה"ב
לא
הכינה
הצעת
החלטה
למועצת
הביטחון
של
האו"ם
לגבי
שימוש
בכוח
נגד
עיראק
.

סין
הודיעה
אתמול
כי
לא
תמהר
לתמוך
בהחלטת
או"ם
שתתיר
שימוש
בכוח
נגד
עיראק
.

שר
החוץ
קואן
קיצן
יוצא
היום
לבגדאד
.

זהו
הביקור
הראשון
של
שר
של
מדינה
החברה
באופן
קבוע
במועצת
הביטחון
.

קיצן
אמר
כי
כל
החלטת
או"ם
לפעולה
צבאית
תהיה
כרוכה
בהתייעצויות
מפורטות
.

בתום
שיחותיו
עם
עמיתו
הירדני
אמר
קיצן
כי
לירדן
ולסין
עמדה
משותפת
ביחס
למשבר
.

במסיבת
עיתונאים
בגרמניה
אמר
נשיא
בריה"ם
,
מיכאיל
גורבצוב
,
כי
טועים
מי
שסבורים
שאפשר
יהיה
לתקוע
טריז
בחזית
הבין
-
לאומית
נגד
עיראק
.

הוא
אמר
שיש
למצות
את
כל
האפשרויות
הפוליטיות
והדיפלומטיות
כדי
לפתור
את
המשבר
במפרץ
בדרכי
שלום
.

יומיים
אחרי
שובו
של
המנהיג
הסוציאל
-
דמוקרטי
,
וילי
בראנדט
,
משליחות
בעיראק
,
היו
אמש
חילוקי
דעות
על
הצלחת
המסע
.

בראנדט
הביא
עמו
לפראנקפורט
180
בני
-
ערובה
מעיראק
,
בהם
כ120
גרמנים
.

הממשלה
השמרנית
בבון
הודתה
לבראנדט
על
השליחות
,
למרות
שבשלבים
הראשונים
הסתייגה
ממנה
.

השינוי
בעמדת
הקאנצלר
קוהל
כלפי
השליחות
נבע
ממסע
הבחירות
המתנהל
בגרמניה
,
ולחצן
של
משפחות
בני
-
הערובה
לפעול
לטובת
יקיריהן
השוהים
בעיראק
.

השגריר
העיראקי
בוואשינגטון
,
מוחמד
צאדק
אל
-
משאט
,
אמר
ביום
חמישי
כי
התקפה
אמריקאית
נגד
כוחות
עיראק
תרחיק
את
כל
הערבים
.

השגריר
אמר
את
דבריו
כמה
שעות
לאחר
הודעת
הנשיא
בוש
על
שיגור
תגבורת
למפרץ
.

בהתייחסו
להתקפה
אמריקאית
אפשרית
אמר
משאט
:
"
אתם
מטרידים
את
הבחורים
שלכם
על
לא
דבר
וההתקפה
תביא
את
העוינות
של
כל
הערבים
וכל
המוסלמים
,
מפני
שאתם
הולכים
לבצע
פעולת
תוקפנות
נגד
עיראק
ממדינה
מוסלמית
אחרת
,
מארץ
קדושה
"
.

במערכת
הביטחון
הוחל
ביישום
ההגבלות
על
תושבי
השטחים
.

מערכת
הביטחון
העבירה
למשטרה
רשימה
של
כ2,400
שמות
של
פלשתינאים
בגדה
,
שלא
יורשו
להיכנס
לישראל
כבר
בימים
הקרובים
.

הם
יקבלו
תעודות
זהות
ירוקות
.

מקורות
במערכת
הביטחון
אמרו
כי
הכוונה
היא
למנוע
כניסתם
של
בעלי
עבר
פלילי
לישראל
.

גם
בעזה
הוחל
ביישום
ההגבלות
;
חולקו
כרטיסים
מגנטיים
נוספים
ונאסרה
כניסתם
לישראל
של
תושבים
רבים
.

מקורות
פלשתיניים
דיווחו
על
שני
מקרי
רצח
ועל
חמישה
ניסיונות
לרצח
על
רקע
לשיתוף
פעולה
,
שאירעו
בסוף
השבוע
בעזה
.

מקורות
צבאיים
מסרו
כי
באחרונה
חלה
עלייה
במספר
מקרי
הרצח
בשל
חשד
לשיתוף
פעולה
,
בעיקר
באמצעות
נשק
חם
.

בבית
החולים
שיפא
נפטרה
אשה
בת
55
,
מדלילה
אל
-
עמסי
,
ממחנה
הפליטים
נוסייראת
,
שנדקרה
לפני
שבועיים
על
-
ידי
רעולי
פנים
,
לאחר
שנחשדה
בשיתוף
פעולה
.

אתמול
חנקו
רעולי
-
פנים
למוות
את
ריאד
מחמוד
,
בן
25
,
ממחנה
הפליטים
שאטי
;
ברפיח
נורה
למוות
מרוואן
עבדאללה
ריבעווי
,
בן
28
.

רעולי
פנים
ברפיח
ירו
באייד
על
-
עדי
,
בן
52
,
ליד
משרדי
המנהל
האזרחי
.

הוא
נפצע
קשה
.

ביום
ששי
נדקר
בחאן
יונס
חארבי
שקרה
,
בן
36
;
הוא
נפצע
קשה
ונלקח
לבית
החולים
.

בגיבאליה
היו
שני
ניסיונות
לרצח
על
רקע
חשד
לשיתוף
פעולה
.

דובר
משטרת
נפת
עזה
,
סגן
-
ניצב
יגאל
גולן
,
מסר
כי
המשטרה
חוקרת
את
כל
המקרים
הללו
.

בחלקם
,
אמר
,
מדובר
ברצח
על
רקע
פלילי
.

ואילו
מקורות
פלשתיניים
גורסים
כי
כל
המקרים
הם
על
רקע
שיתוף
פעולה
,
למרות
שלחלק
מהמעורבים
עבר
פלילי
.

קפידבינברצועה
היתה
ביום
ששי
שביתה
כללית
.

מקורות
פלשתיניים
מסרו
על
חמישה
תושבים
שנפצעו
בעימותים
עם
הצבא
.

דובר
צה"ל
מסר
כי
לא
נרשמו
פצועים
.

היום
יימשך
העוצר
ברוב
מחנות
הפליטים
ברצועה
.

מקורות
צבאיים
מסרו
כי
אם
יהיה
שקט
,
יוסר
העוצר
לסירוגין
.

קפידבינבסוף
השבוע
דווח
על
מספר
מועט
של
אירועים
בגדה
.

ביום
ששי
התקיימה
שביתה
כללית
לציון
החודש
ה63
לתחילת
ההתקוממות
.

רוב
שטחי
הגדה
המערבית
היו
נתונים
בסגר
צבאי
.

מקורות
פלשתיניים
טענו
כי
בתקרית
בסיום
התפילה
במסגדים
נפצע
איסלאם
גיבריל
,
בן
16
,
תושב
מחנה
הפליטים
עין
בית
אלמה
,
מקליע
ברגלו
.

בקאסבה
של
שכם
היתה
אתמול
תהלוכה
של
תומכי
החזית
העממית
לשחרור
פלשתין
לציון
שנה
לתפישת
חוליית
"
הנשר
האדום
"
בשכם
ולמותו
של
ראש
החוליה
,
איימן
רוזה
.

בעקבות
התהלוכה
התפתחו
התנגשויות
במרכז
העיר
,
וחיילי
צה"ל
ירו
רימוני
גז
מתצפיות
צבאיות
שעל
הגגות
כדי
לפזר
מיידי
אבנים
.

נמסר
על
רימון
גז
שניפץ
שמשתה
של
מכונית
.

בסוף
השבוע
הטיל
צה"ל
עוצר
על
הכפר
א
-
זאוויה
בנפת
גנין
,
לאחר
שרעולי
פנים
ניסו
לדקור
את
מוכתר
הכפר
,
ארון
ברקין
,
בן
58
,
שנחשד
בשיתוף
פעולה
עם
ישראל
.

המוכתר
לא
נפגע
.

או
18
%
,
או
להעלות
את
מסי
הקנייה
,
כדי
לצמצם
את
הגירעון
הצפוי
בתקציב
המדינה
לשנת
1991
,
שיוגש
לממשלה
בעוד
שבועיים
.

בחוגים
כלכליים
בירושלים
גוברת
התמיכה
בהעלאת
נטל
המסים
על
הציבור
,
בעיקר
מסי
הקנייה
,
לצורך
מימון
הוצאות
הקליטה
.

באחרונה
התחזקה
ההערכה
שלא
יהיה
אפשר
לגייס
בחו"ל
חלק
נכבד
מהסכום
הדרוש
למימון
הקליטה
,
כפי
שהניחה
התוכנית
הכלכלית
של
משרד
האוצר
.

בכמה
ראיונות
ברדיו
בסוף
השבוע
הצטרף
גם
עמוס
רובין
,
יועצו
הכלכלי
של
ראש
הממשלה
,
לתומכים
בהעלאת
שיעור
המע"ם
.

ביום
חמישי
אמר
גם
נגיד
בנק
ישראל
מיכאל
ברונו
שלא
יהיה
מנוס
מהכבדת
נטל
המסים
על
הציבור
,
כדי
לממן
את
הוצאות
הקליטה
.

יש
לציין
שלפני
כחודשיים
,
כאשר
התנהלו
הדיונים
על
התוכנית
הכלכלית
בין
נציגי
האוצר
ובנק
ישראל
,
התגלעו
חילוקי
דעות
חריפים
בין
שני
הצדדים
לגבי
גודל
הגירעון
המותר
.

בבנק
ישראל
אמרו
שאפשר
לקיים
גירעון
הרבה
יותר
גדול
בתקופה
זו
של
עלייה
מאסיווית
,
כאשר
אין
תעסוקה
מלאה
במשק
,
ואילו
באוצר
התנגדו
להגדלת
הגירעון
מעבר
לקו
מסוים
.

באוצר
התחילו
לדון
ברמה
עקרונית
על
הגדלת
מסי
הקנייה
לפני
שבועות
אחדים
,
אבל
שום
הצעה
פורמאלית
עדיין
לא
גובשה
.

בכירים
באוצר
מדגישים
שאין
שום
כוונה
בשלב
זה
להעלות
את
שיעורי
מס
ההכנסה
,
ומציינים
שצעד
זה
עלול
לפגוע
בהמשך
הצמיחה
.

קפידבינלראשונה
בישראל
יותנו
כמה
סעיפים
בתקציב
לשנת
1991
ברמת
הכנסה
מסוימת
.

כלומר
,
אם
הממשלה
לא
תצליח
לגייס
את
סכום
ההכנסות
שתוכנן
בתקציב
,
היא
תצטרך
לקצץ
בסכום
ההוצאות
באופן
פרופורציונאלי
.

זאת
בשל
האי
-
ודאות
לגבי
יכולתה
של
הממשלה
לגייס
את
ההכנסות
הדרושות
.

כמו
כן
קיימת
אי
-
בהירות
לגבי
סכום
ההוצאות
הדרושות
,
מכיוון
שאין
יודעים
בדיוק
כמה
עולים
יגיעו
בשנה
הבאה
,
וההערכות
נעות
בין
150
אלף
ל004
אלף
.

תקציב
1991
יגיע
לכ07
מיליארד
שקל
.

סעיף
תקציב
הביטחון
עדיין
לא
סוכם
,
כי
משרד
הביטחון
מתנגד
להצעת
האוצר
שהוא
יקצץ
200
מיליון
שקל
מתקציבו
בשנה
הבאה
,
באמצעות
הורדת
תנאי
שירות
הקבע
וקיצוץ
משמעותי
במספר
ימי
המילואים
מדי
שנה
.

גם
בלובי
החברתי
בכנסת
הובעה
באחרונה
התנגדות
חריפה
להצעת
האוצר
לקצץ
בקצבאות
הביטוח
הלאומי
ולדרוש
מכל
מקבלי
הקצבאות
לעבור
מבחן
הכנסות
.

הדולר
נחלש
ביחס
למרבית
המטבעות
העיקריים
ביום
ו
.

בדרך
כלל
ירד
שער
הדולר
בשיעור
מתון
במסחר
עם
המטבעות
האירופיים
ונחלש
בשיעור
חד
רק
במסחר
עם
הין
היפאני
,
ששערו
נפל
מאוד
בימי
המסחר
האחרונים
.

הדולר
החל
להחלש
בעקבות
ידיעות
על
כוונת
הפדרל
רזרב
להפחית
את
שערי
הריבית
בארה"ב
.

כלכלנים
ציינו
כי
הכלכלה
האמריקאית
ניצבת
בפני
תקופה
של
האטה
משמעותית
והנתונים
האחרונים
מצביעים
על
כך
שמגמה
זו
תלך
ותחריף
בחודשים
הקרובים
.

הידיעות
על
כוונת
הפדרל
רזרב
לקצץ
בשערי
הריבית
בארה"ב
זכו
למשנה
תוקף
אחרי
פרסום
נתוני
מדד
המחירים
הסיטונאיים
לחודש
אוקטובר
.

על
פי
מדד
זה
,
שפורסם
ביום
ו
,
עלתה
רמת
המחירים
הסיטונאית
ב1.1
%
הרבה
מעל
לנתון
של
8
%
שנחזה
על
ידי
השוק
.

יחד
עם
זאת
,
הכלכלנים
ציינו
כי
בניכוי
העלייה
במחירי
האנרגיה
והמזון
,
עלה
מדד
זה
בשיעור
זהה
לעלייה
בחודש
ספטמבר
והעריכו
כי
יש
בכך
כדי
להצביע
על
הקיצוץ
הצפוי
בריבית
בארה"ב
.

קפידבינהמארק
הוסיף
והתחזק
ביום
ו
במסחר
עם
הלירטה
והפרנק
הצרפתי
במסגרת
המסחר
באירופה
.

הסוחרים
ציינו
כי
חוסר
הנכונות
של
ראשי
7
המדינות
המתועשות
המובילות
להיפגש
על
מנת
לדון
במעמד
הדולר
בשוק
הכספים
מצביע
על
מעמדו
האיתן
של
המארק
בשוק
הפיננסי
.

המארק
טיפס
והגיע
לרמה
של
257.5958
לירטות
לעומת
שער
של
752
לירטות
עם
פתיחת
המסחר
.

המשך
ניסיונו
של
הבנק
המרכזי
של
איטליה
לבלום
את
החלשות
הלירטה
על
ידי
מכירת
מארקים
,
לא
הצליח
.

שערי
סגירה
ניו
יורק
ראש
ענף
כלכלה
במינהל
האזרחי
ביהודה
ושומרון
שלח
בימים
אלה
מכתבים
לחברות
הגז
,
ובהם
הודיע
על
חידוש
היוזמה
להקמת
תחנות
למילוי
גז
בשטחים
.

את
ההיתרים
להקמת
התחנות
ייתן
מתאם
הפעולות
בשטחים
,
שמואל
גורן
.

גורן
קובע
כי
כל
חברת
גז
תהיה
רשאית
לבקש
להקים
שתי
תחנות
מילוי
בשטחים
,
האחת
בגדה
והשנייה
ברצועת
עזה
.

חברות
הגז
הוותיקות
לא
היו
שבעות
רצון
למקרא
מכתבים
אלה
.

לטענתן
,
הפיקוח
על
הובלת
הגז
מהשטחים
לתחומי
הקו
הירוק
הוא
ממילא
לוקה
בחסר
,
והקמת
תחנות
המילוי
החדשות
רק
תחריף
את
המצב
.

חברות
הגז
התריעו
לא
אחת
בפני
גורמי
הביטחון
על
תופעה
של
הברחת
גז
מהשטחים
(
במכלים
הצבועים
בכחול
)
לתחומי
הקו
הירוק
.

החברות
מתכוונות
להעלות
מחדש
את
בעיית
הבטיחות
הנוגעת
למילוי
המכלים
בשטחים
בפני
הפורומים
המתאימים
במשרד
האנרגיה
.

קופת
חולים
הכללית
הגיעה
להסכם
עם
אחד
ממנתחי
הלב
הבכירים
,
ממרכז
רפואי
במרכז
הארץ
,
לעמוד
בראש
מחלקת
ניתוחי
לב
בבית
חולים
"
כרמל
"
בחיפה
,
במקומו
של
פרוף
גדעון
מרין
.

מרין
פוטר
לפני
שבוע
בשל
הפרת
הסכם
,
כטענת
הקופה
.

על
כך
הודיע
שלשום
סמנכ"ל
וראש
החטיבה
הרפואית
של
הקופה
,
פרוף
יאיר
שפירא
,
ב
תגובה
להאשמותיו
של
ראש
עיריית
חיפה
,
אריה
גוראל
,
כי
פיטורי
פרוף
מרין
הם
פגיעה
בתושבים
,
וכי
עזיבתו
את
מחלקת
ניתוחי
לב
ב"כרמל
"
תגרום
ל
התפוררותה
.

גוראל
קרא
ליו"ר
קופ"ח
ליישב
את
חילוקי
הדעות
בדרך
של
משא
ומתן
.

לפרוף
מרין
היה
הסכם
עם
קופת
חולים
הכללית
שהבטיח
לו
מדי
חודש
משכורת
של
42
אלף
שקל
,
ובתמורה
נאסר
עליו
לנתח
באופן
פרטי
.

לפני
זמן
מה
הודיע
מרין
שבכוונתו
לנתח
חולים
באופן
פרטי
ב"מרכז
חורב
"
,
וביקש
את
אישור
הקופה
.

לאחר
משא
ומתן
עם
ההנהלה
הוא
קיבל
הודעת
פיטורין
האמורים
להיכנס
לתוקף
ב1.2.91
.

הנהלת
קופ"ח
הודיעה
לפרוף
מרין
שאינה
מוכנה
לערב
רפואה
פרטית
בציבורית
,
וכי
הדבר
יפגע
בעבודה
הסדירה
בבית
החולים
.

לטענת
ההנהלה
,
לקח
פרוף
מרין
עמו
רופאים
מרדימים
מבית
החולים
כרמל
לניתוחים
במרכז
הרפואי
חורב
.

פרוף
מרין
טען
שהדבר
נעשה
מחוץ
לשעות
העבודה
שלו
.

לדברי
יו"ר
מועצת
המנהלים
של
הקופה
,
ד"ר
מקסים
שיינפלד
,
"
עם
כל
ההערכה
ליושרו
של
מרין
,
אין
לנו
ספק
שעבודה
בשני
המוסדות
תיצור
ניגוד
אינטרסים
"
.

שיינפלד
אף
הביע
פליאתו
על
דברי
ראש
העירייה
,
והטעים
כי
"
המדובר
בעניין
עקרוני
של
כיבוד
הסכמים
ושמירה
על
רפואה
ציבורית
"
.

דוברת
קופת
חולים
בחיפה
והצפון
יוכי
באואר
מסרה
כי
קופת
חולים
הכללית
פיטרה
את
פרוף
מרין
מכיוון
שביצע
ניתוחים
פרטיים
בניגוד
להסכם
מפורש
עמו
.

לטענתה
התנגד
בשעתו
פרוף
מרין
בחוות
דעת
שהגיש
לוועדת
מומחים
,
לפתיחת
מחלקת
לב
בבית
החולים
הציבורי
קפלן
ברחובות
.

בה
בשעה
,
אמרה
הדוברת
,
הוא
לא
היסס
להמליץ
בחוות
דעת
משפטית
על
הצורך
במחלקה
נוספת
בחיפה
בבית
החולים
חורב
,
על
אף
שפועלות
בעיר
כבר
שתי
מחלקות
בבתי
חולים
ציבוריים
.

פרוף
שפירא
אמר
שהנהלת
קופת
חולים
מוכנה
לקבל
את
פרוף
מרין
חזרה
לעבודה
אם
יפסיק
לנתח
במרכז
הרפואי
הפרטי
.

פרוף
מרין
סירב
להגיב
בסוף
השבוע
,
אך
בראיון
שהתפרסם
שלשום
ב"כלבו
"
הוא
אמר
:
"
כל
רצוני
היה
שיאפשרו
לי
לאחר
התמסרות
של
שמונה
שנים
לנתח
גם
במרכז
חורב
.

הודעתי
שאני
מוותר
על
הפיצוי
הכספי
עקב
אובדן
הכנסה
.

התחייבתי
שהקצב
השבועי
של
הניתוחים
בבית
החולים
כרמל
יישאר
ברמתו
ואף
יגדל
.

התחייבתי
גם
שכל
ניתוח
פרטי
ייערך
בימים
ובשעות
שאין
בהם
ניתוחים
בבבית
החולים
כרמל
.

הסידור
שהצעתי
היה
טוב
לקופ"ח
וטוב
לחולים
.

אבל
שום
דבר
לא
עזר
.

אין
לי
שמץ
של
מושג
מדוע
מתנכלים
דווקא
לי
,
ואני
מעדיף
לא
לתת
לזה
כרגע
פירושים
"
.

פרויקטים
חדשים
במחקר
ופיתוח
בהיקף
כולל
של
שמונה
מיליון
דולר
,
המשותפים
לחברות
ישראליות
ואמריקאיות
,
יוגשו
למועצת
המנהלים
של
הקרן
הדו
-
לאומית
למו"ף
ישראל
-
ארה"ב
שתתכנס
השבוע
בירושלים
.

הפרויקטים
הם
בתחומי
אלקטרוניקה
,
מחשבים
,
תוכנה
,
טלקומוניקציה
ומערכות
בקרה
.

את
ישראל
מייצגים
בקרן
מנכ"לי
משרדי
התעשייה
והאוצר
והמדען
הראשי
של
משרד
התעשייה
והמסחר
.

את
ארה"ב
מייצגים
נציגי
משרד
התעשייה
,
החוץ
,
ומכון
התקנים
האמריקאי
.

צבי
קורן
,
מנכ"ל
משרד
התעשייה
,
ציין
כי
משרדו
נותן
עדיפויות
לפרויקטים
בהם
משתפות
פעולה
חברות
אמריקאיות
חדשות
,
עם
חברות
ישראליות
.

בשנת
1990
,
יגיעו
המכירות
המצטברות
מפיתוחים
בעזרת
הקרן
לסכום
הקרוב
לכמיליארד
דולר
.

הקרן
הדו
-
לאומית
למחקר
ופיתוח
הוקמה
בשנת
1977
.

בשנה
זו
,
הפקידו
ארה"ב
וישראל
כל
אחד
30
מיליון
דולר
בקרן
,
כשהריבית
על
ההשקעה
משמשת
למימון
פרויקטים
משותפים
בתחום
המחקר
והפיתוח
.

במרוצת
הזמן
,
הועלה
סכום
הקרן
ל110
מיליון
דולר
.

בני
משפחת
דוברוביצקי
זכו
למצות
עד
תום
את
מושג
הקליטה
הישירה
.

בכך
היו
לשלושה
מבין
כ1,800
העולים
העושים
את
צעדי
הקליטה
הראשונים
בישראל
במסגרת
התנועה
הקיבוצית
.

צעד
קטן
לקליטה
,
שהוא
צעד
גדול
לקיבוץ
,
המתקשה
עדיין
להתמודד
עם
משימת
הקליטה
.

"
מה
שסיפק
בעבר
את
הדלק
לקיבוצים
הן
המשימות
הלאומיות
שנטל
על
עצמו
.

גם
עתה
יכול
הקיבוץ
להפיק
מקליטת
העלייה
תועלת
חברתית
וכלכלית
,
כמו
גם
השפעה
פוליטית
"
.

פרוף
רזין
היה
היחיד
שהצביע
על
תרומת
הקליטה
לקיבוץ
.

יתר
הדוברים
בדיון
,
נציגי
התנועות
הקיבוציות
,
לא
הפנימו
עדיין
את
הקליטה
כמרכיב
מכריע
בתהליך
שיקומם
והישרדותם
של
הקיבוצים
.

התמורה
הכספית
(
1,053
שקל
לחודש
למשפחה
בת
שלוש
נפשות
)
מנוכה
מסל
הקליטה
של
העולים
ואין
עמה
רווח
לקיבוצים
.

כל
שעת
עבודה
נוספת
,
בשכר
של
ששה
שקלים
לשעה
,
מנוכה
מהתשלום
.

אלא
שהזמן
ועמו
מצוקת
הקליטה
עשו
את
שלהם
והעניקו
הכשר
גם
ל"אוכלי
השפנים
"
.

השידוך
הזה
שבין
העולים
מבריה"ם
לקיבוצים
הוא
בעייתי
.

העולים
נושאים
עמם
עולם
דימויים
עוין
כלפי
הקיבוץ
.

עולה
צעיר
בעל
השקפה
ימנית
ואנטי
-
סובייטית
חריפה
תיאר
את
ההסכם
הנחתם
בין
העולה
לקיבוץ
בקבלה
ל"בית
ראשון
במולדת
"
כ"כללי
מיון
במחנה
ריכוז
,
הכוללים
ויתור
על
כל
זכויות
הפרט
"
,
אף
כי
החוזה
סטנדרטי
לגמרי
.

יש
גם
המתבדחים
כי
העולים
מבריה"ם
שונאים
כל
דבר
המתחיל
באות
"
ק
"
:
קומוניזם
,
קולחוז
,
קיבוץ
"
.

התייחסויותיהם
לקיבוץ
פשטניות
ורוויות
דעות
קדומות
,
המשתקות
את
חברי
הקיבוץ
.

רק
אחרי
חודשיים
נוספים
הם
מבינים
שהוא
כן
קולחוז
"
.

קיבוץ
,
בעיני
עולים
,
הוא
גם
מלה
נרדפת
לספר
.

לא
מכבר
הסיע
סט
קבוצת
עולים
מבריה"ם
לביקור
בקיבוץ
.

כבר
ליד
נתניה
שאלו
אותו
"
אם
הכין
את
האוטומט
עוזי
"
.

אולם
בעיקר
רואים
עולים
רבים
ממזרח
אירופה
את
הקיבוץ
ככפר
,
מושג
המזוהה
עם
פיגור
,
נחשלות
והזנחה
.

בחוברות
ובפרסומים
הרשמיים
הקיבוץ
אינו
מוזכר
.

אחרי
שבוע
הם
באו
למשרד
הקליטה
וחיפשו
מרכז
קליטה
.

האב
,
אריק
,
מהנדס
מכונות
עתיר
ניסיון
;
האם
,
אידה
,
מתכננת
מחשבים
;
הבן
,
איליה
(
20
)
,
הספיק
ללמוד
שנתיים
מתמטיקה
באוניברסיטה
,
ואף
השלים
שירות
קצר
בצבא
האדום
.

הבן
איליה
מוסיף
:
"
בקיבוץ
לא
יודעים
כמה
עולה
אוכל
,
כמה
עולות
נעליים
,
איך
מנהלים
חשבון
בבנק
.

אילנה
נחום
,
מזכירת
הקיבוץ
,
נתנה
ביטוי
לחרדות
של
בני
הקיבוץ
:
"
זה
רע
מאוד
אם
יגיעו
אלינו
מכורח
"
.

